בתשובה לאריק, 14/01/06 2:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"מה גורם לך להעדיף את קיום המציאות הפיסית על פני המטאפיסית?" העובדה שאין דבר כזה "מציאות מטאפיסית". רשמי חושינו אולי חלקיים והגיוננו עלול להיות לקוי, אך אלו הם הכלים היחידים שיש לנו ללמוד באמצעותם על המציאות. לטענה ש"אין מציאות" או וריאנט אפלטוניסטי אחר אין למעשה שום משמעות – זאת סתם סמטא ללא מוצא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ואנו יודעים שהחושים נוחים להטעיה, בוא נשתמש רק בהגיון. על פי ההגיון, ובהתעלם מרשמי החושים, ותחת הנחת הבסיס "אני קיים", קל להטיל ספק בכך שהמציאות הפיסית קיימת (השד המתעתע, המוח בקופסה, המטריקס). יתרה מזאת - אם משתמשים בהגיון בלבד ומתעלמים מרשמי החושים מגיעים לפרדוקסים של זינון. אני לא טוען "אין מציאות" אני טוען שעל פי ההגיון ובהתעלם מרשמי החושים קיום המציאות הפיסית (שבה עצמים תופסים נפח במרחב) מעורער הרבה יותר מקיום המציאות המטאפיסית. המתמטיקה, למשל, אינה קיימת כלל במציאות הפיסית. קיומה הוא מטאפיסי לחלוטין. כך גם הגאומטריה. הרי אין במציאות הפיסית עיגול או ריבוע אוקלידיים אלא רק קירובים שלהם. בכ"ז המתמטיקה קיימת, והיחס פי קיים, >>לטענה ש"אין מציאות" או וריאנט אפלטוניסטי אחר אין למעשה שום משמעות – זאת סתם סמטא ללא מוצא תסביר לי בבקשה מדוע ? יתכן אמנם שזו דרך ללא מוצא, אבל מה הסיבה ההגיונית (לא הפרקטית) לפסול אותה כ"סתם"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המתמטיקה, למשל, אינה קיימת כלל במציאות הפיסית. קיומה הוא מטאפיסי לחלוטין. כך גם הגאומטריה. הרי אין במציאות הפיסית עיגול או ריבוע אוקלידיים אלא רק קירובים שלהם. בכ"ז המתמטיקה קיימת, והיחס פי קיים". אלו אינם יישים קונקרטיים אלא מושגים. אתה מבלבל שני דברים שאין ביניהם שום קשר. העיגול או הריבוע האוקלידיים קיימים באותו מובן שהמושג "כיסא" או "חד קרן" קיים. מאליו ברור שהעובדה שיש לי או לך תפישה מסוימת ביחס למהותו של "חד קרן" או "פיל ורוד" אינה משנה כהוא זה את מידת ממשותם. הם אינם הופכים יותר או פחות ישים קונקרטיים בגלל שהם קיימים כמושג. הפסילה של "מציאות מטפיסית" כחסרת משמעות וקבלת מציאות פיסית כהכרח נובעת מסיבה פשוטה מאוד: אי-האפשרות להמנע מן הראשונה. אין דרך בה אתה יכול להגדיר דבר כלשהו, ויהא הזוטר והזניח ביותר, בלי להסתמך באופן ישיר או משתמע על הנחה שישנו בסיס משותף מסויים של הכרה במציאות הפיסית. כדי לומר דבר כלשהו שיש לו משמעות, אתה חייב להכיר בכך שיש מציאות פיזית ושמהותה מוסכמת פחות או יותר. אפילו כדי להגדיר את "המציאות המטפיזית" אתה נדרש למציאות הפיזית. אי הנמנעות של ההתייחסות למציאות הפיזית מגדירה את המציאות המטפיזית כנגזרת: מושגים שיש הסכמה מסוימת על מהותם על פי התנסות במציאות הפיזית. במלים אחרות, המציאות המטפיזית היא בהגדרה שיניונית למציאות הפיזית ומוגדרת על פי מונחיה – סוג של קיצור דרך נוח להתייחסות למקבצים של ישים קונקרטיים. סמטא ללא מוצא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בסיס הטיעון שלך הוא שההכרה במציאות הפיסית היא בלתי נמנעת. אבל אני טוען שההכרה במציאות הפיסית היא רק לצרכי נוחות, ושההכרה במציאות המטאפיסית היא בלתי נמנעת. הרי מהי המציאות הפיזית כפי שאנו תופסים אותה בהגיוננו - 10 בחזקת n חלקיקים אלמנטריים המתרוצצים להם במרחב תחת חוקיות מסוימת. ומהי המציאות הפיסית כפי שאנו תופסים אותה בחושינו - עצמים מוצקים. זה שבעצם אין אף עצם מאקרוסקופי נפרד ביקום (פרדוקס הגבול) אלא כולם חלק ממערכת אחת זו לא רק מסקנה לוגית אלא עובדה מדעית הנזנחת לצרכי נוחות של תפקוד ביומיום הפיסי. כנ"ל העובדה המדעית המוצקה שכל העצמים הללו הם בעיקר ריק. מהו לשיטתך יש קונקרטי ? אלו מושגים מהרשימה הבאה הם יש קונקרטי לשיטתך - אור, חתול, חשמל, אלקטרון, גל, מוסיקה. 2. "אין דרך בה אתה יכול להגדיר דבר כלשהו, ויהא הזוטר והזניח ביותר, בלי להסתמך באופן ישיר או משתמע על הנחה שישנו בסיס משותף מסויים של הכרה במציאות הפיסית." דקארט ניסה לעשות בדיוק ההפך. אני קיים הוא בדיוק דבר כזה. ממנו אתה יוצא להגדרות של דברים מטאפיסיים נוספים ורק אז למציאות הפיסית. הדבר היחיד שאינך יכול להטיל בו ספק הוא מטאפיסי. ולכן 3. "אפילו כדי להגדיר את "המציאות המטפיזית" אתה נדרש למציאות הפיזית... במלים אחרות, המציאות המטפיזית היא בהגדרה שניונית למציאות הפיזית" ההפך הוא הנכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעון שלך שגוי ואינו מעורר בי עניין להמשך הדיון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |