בתשובה לסמיילי, 18/12/05 12:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב נראה שתפיסותינו הפוכות לגמרי. ב. אני מסכים אולי עם חלק מן הדברים, אבל חלק מרכזי בתפיסתי הוא שלא ניתן לדרוש לדעת מראש מה תעשה מפלגה ודוקא לכן חשוב לדעת במה היא מאמינה ומה יהיו העקרונות שעל פיהן יגיבו הנבחרים על מצבים שלא ניתן לצפותם מראש. ג. לפחות יחימוביץ אינה מסכימה איתך וטוענת לזהות מוחלטת. מהי מפלגת העבודה מעבר לנציגיה הנבחרים? המצע? המורשת של גדוד העבודה? LOL. ה. שינוי הבטיחה לא לתמוך בהתנתקות ובגדר? שינוי אפשרה את המדיניות הכלכלית של נתניהו ואת ההתנתקות. הנסיון לגמד את חשיבותה בכנסת ה-16 אינו מתקבל על הדעת. ו. האסטרטגיה של שרון היא שאין שום דבר מלבד טקטיקה. במצב נתון בו לא ניתן להגיע להסכם עם הצד השני, כל מה שניתן לעשות הוא לשפר עמדות לקראת המשך הסכסוך ולנסות לא לסגור את הדלת בפני התפתחויות העשויות לשנות את המצב הנתון לטובה. ח. אני מבין שאתה מתיחס למפוני רצועת עזה. הרגשתי היא שהתחושה שם היא כמו בסיפור של ברנר על המורה הזקן המנסה בלא הצלחה לסייע לפליטי הגרוש הטורקי וכאשר הוא נחבל והיד שלו מתנפחת ומשתקת אותו הוא חש כי "היתה הרווחה" (שם הסיפור נשכח ממני. אולי "עוולה"). כ. אני לא מצפה ממפלגה להיות אמינה בהבטחות הבחירות שלה, ואופיים וכישוריהם של המועמדים מעניינים אותי יותר מעמדותיהם המוצהרות למפרע. כל ההיסטוריה של השנים האחרונות היתה צריכה לשכנע גם אותך שזוהי גישה הגיונית יותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ב. מסכים לגמרי. ג. יחימוביץ היא דליה איציק משודרגת. אני מקווה שמפלגת העבודה תשכיל להעמיד "נבחרת מאוזנת". אם הרשימה תראה כמו יחימוביץ ופרץ זה באמת יהיה עצוב. מצד שני, צריך גם מישהו שיתן קצת צבע, וידבר קצת שטויות. ה. כן, זה מה שהיא הבטיחה. קצת קשה להיות היחיד שזוכר הבטחות מלפני פחות מארבע שנים. שינוי איפשרה את המדיניות של נתניהו כמו כל החברות בקואליציה. שינוי איפשרה את ההתנתקות, תוך הפרת הבטחת בחירות. מצטער, איפשור מדיניות של מפלגה אחרת, או חברות נאמנה בקואליציה לא נחשב אצלי כהשפעה על הכנסת. תשווה את זה למר"צ של 92. ו. גם אם לא ניתן להגיע להסכם אם הצד השני, או אם אין טעם להגיע להסכם אם הצד השני, אפשר להמשיך לעבוד ולשפר את המצב במדינה, ולא לעצור את הכל ולחכות שהפלשתינאים יחליפו את עורם. למה, למשל, שרון לא פינה את ההתנחלויות הבלתי חוקיות? מה התועלת הטקטית שלהן? ח. כן. אני בהחלט רואה אותם כאשמים העיקריים במצבם. אבל זה לא פוטר אותנו מלנסות ולפתור את הבעיה. היה אפשר לעשות את זה בדרכים טובות יותר. אם היו בחירות, היה ברור להם שהעם לא איתם. אם לא היו מקימים ערי פליטים, ושוכרים להם חדרים במלונות, אלא היו נותנים להם כסף ביד, הם היו מבינים שהם תלויים בעצמם ולא במדינה. זה בדיוק אותו מצב כמו הפליטים הישנים, זה שהם אשמים במצבם, לא אומר שהתעלמות ממצבם היא בהכרח האסטרטגיה הנכונה. במקום לתת לשנאה לצמוח, אפשר לנסות ולסגור את זה בכמה שפחות כאב (וכסף). כ. למה? ההיסטוריה של השנים האחרונות לימדה אותי את ההפך. אמינות היא תכונת אופי וכישור בסיסי בדרישותי מהמנהיגים שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו. "להמשיך לעבוד ולשפר את המצב במדינה" =שיפור עמדות. שרון לא צריך לפנות התנחלויות בלתי חוקיות מפני שכמה אולימפיאנים צבועים בסורבון חושבים שזה הפרה של החוק הבינלאומי שאיש לא מקיים אותו אם הוא נוגד את האינטרסים שלו. הוא כן צריך לפנות ישובים המחלישים ופוגעים ביכולות הבטחוניות של מדינת ישראל (ע"פ תפיסתו כמובן). ח. לא הבנת אותי. אני מציע את האפשרות שלא זו בלבד שהמפונים לא חשים נפגעים, אלא שבאופן סמוי הם חשים כמי שעול כבד ירד מכתפיו. אם היו נותנים להם כסף ביד ולא בתי מלון, היו טוענים שמנסים לקנות אותם ומתיחסים אליהם בחוסר רגישות. אולי אני טועה, אבל להרגשתי המפונים נמצאים בדיסוננס קוגניטיבי כל כך חריף עם המציאות ועם האינטרסים שלהם שאין דרך להתיחס באופן קונסטרוקטיבי לטענותיהם. כמו כל אחד שיוצא לו ליהנות מדי פעם מן השירות היעיל והלבבי של מוסדות ציבוריים, אני מניח שגם לחלק מטענותיהם יש הצדקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו. לא בגלל ש''אולימפיאנים צבועים בסורבון חושבים שזה הפרה של החוק הבינלאומי...'', אלא בגלל שאי אפשר להקים מדינת חוק מבלי שכולם יהיו שווים בפני החוק. לשפר את המדינה זה, למשל, לשפר את מצב אכיפת החוק בה. צריך להתחיל מהעבריינים שמשתינים מהמקפצה. אין לזה קשר לתפיסתו של אדם כלשהו, אנחנו חייבים לנתק את הקשר הזה של ''אתה תדפוק את העבריינים שלי, ואני את שלך'' ופשוט להתחיל להקים כאן מדינת חוק. ככה מקיימים מדינה מסודרת. ח. הם היו טוענים הרבה דברים בכל מקרה, השאלה היא אם בסופו של יום הם היו הולכים לקנות בית, לשלוח את הילדים לבית הספר ולחפש עבודה. אדם שעובד, שמקיים חיים נורמלים, לא יכול להזכר כל הזמן באיך דפקו אותו, החיים ממשיכים והם חזקים הרבה יותר מהפוליטיקה. אבל כשאין להם חיים... אין לזה קשר אם הטענות שלהם צודקות או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למפלגת העבודה תמיד היה מחסור במי שידבר *קצת* שטויות. אולי זה רעיון טוב לתת לפרץ לדבר אנגלית, ככה לפחות לא מבינים אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר מבינים אותו, "שהמבקרים יאכלו את הכובע: יו"ר העבודה עמיר פרץ, אולי מתקשה בשפות זרות, אבל אמש (יום ב') הוכיח שהוא גם לומד מהר. בנאום בינלאומי ראשון שנשא בכובעו כיושב ראש המפלגה, הפגין פרץ אנגלית שוטפת ורהוטה. מי שהאזין לו רק לפני חודשיים יכול היה לחשוב שמדובר באדם אחר." (יש גם וידאו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוכחה טובה לכך שגם הרהיטות היא באוזני השומע. אנשים באינטרנציונל הסוציאליסטי נוטים חסד לחבריהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם קצת אימון יה טוז'ה מאגו גאוורית' פה רוסקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. "ברוורמן חושף: עמיר פרץ שדומה לנתניהו" "ברם, לא שיערנו בנפשנו שהשינוי הדרמטי בעמדות של פרץ יגיע כל כך מהר, ושלושה חודשים לפני הבחירות הוא יתגלה כתואם-ביבי, לאחר ששלח את שר האוצר המיועד שלו פרופ' אבישי ברוורמן לשרטט מדיניות כלכלית הדומה להפליא לזאת שהנהיג כאן נתניהו בשנים האחרונות." גיא רולניק, הארץ, http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... (לא מצאתי קישור לראיון המקורי בידיעות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשקוראים עיתונים צריך להתאזר בסבלנות ולהתייחס מאד בחשדנות לכל ידיעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלוואי והידיעה הזו אכן חשודה. לאור העובדה שפרץ הימין מאוד במישור המדיני פוליטי תוך יומיים בערך אחרי בחירתו, חוששתני שלא זה המצב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה אם פרץ הוא רץ למרחקים ארוכים. בינתיים הוא צריך גם לבסס את מנהיגותו על אוסף האופורטוניסטים מהם מורכבת המפלגה הזאת.עכשיו צריך לראות האם גם פרץ הוא אחד האופורטוניסטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור התנהגותו מאז נבחר, צר לי לאמר שהוא נשמע האופורטוניסט הגדול מכולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי אומר דווקא מעודד ומאד מובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה משנה? עם 20 מנדטים הם לא יקבלו לא את ראשות הממשלה ולא את האוצר. ברוורמן מן הסתם יחזור בחצי הקדנציה לאוניברסיטה, אלא אם יתברר שהכסא תפוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
20 מנדטים, על סמך מה? חוץ מזה, גם בועדות בכנסת יש מה לעשות (והכסא כבר תפוס, לא שלאדם כמו ברוורמן תהיה בעיה לתפוס כסא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העבודה = 17-18 + עם אחד 3-4 - ?? לקדימה = מקסימום 20 מנדטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות 20. מעבר לזה איני יכול להעריך. בהתחשב בכך שקם דור חדש אשר הולך לישון עם מפלגה אחת וקם עם מפלגה אחרת נראה לי שאיש (כולל הסוקרים) לא יודע מה יהיה באמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את התשובה, אז אני אנסח את השאלה בצורה בהירה יותר. על סמך מה אתה מניח שהעבודה תקבל 20 מנדטים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על סמך זה שב 2003 הם קבלו 19 מנדטים, עם אחד קבלו עוד 3 מנדטים וקצת יזלגו החוצה. אינני רואה תנועת המונים לעבודה. אם תהיה. טעיתי. אני גם לא מאמין שתהיה תנועת המונים לקדימה, למרות שתופעה של סקר שנותן למפלגה 20 מנדטים יותר מתוצאות בפועל פחות משלושה חודשים לפני הבחירות זה דבר שלא היה מעולם. אני עדיין מעריך שזאת אכן תהיה הפעם הראשונה. אבל גם הערכתי ששרון לא יבצע את פשע השוד של בתי גוש קטיף. אם אתה רוצה להגיד שאתה חולק עלי - תגיד. לא הבאתי הוכחות אלא הערכות אישיות שלי אשר נרשמות באתר ויבדקו בעוד 3 חודשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברדיו אמרו היום שהסקרים נוןתנים לעבודה 13 מנדטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סקרים כבודם במקומם מונח, אולם צריך קצת שכל ישר כדי להעריך את ערכם. בדקתי היום את תוצאות הסקרים בארבע מערכות בחירות אחרונות ומסקנתי היא שהעבודה של הסקרים נעשית יותר קשה או שהסוקרים מעיזים יותר ויותר. העבודה של הסוקרים אכן נעשית הרבה יותר קשה כי: 1) יש ציבור עצום (מעל 20 מנדטים) שאינו מחוייב לשום מפלגה. הם מחליטים ביום הבחירות למי להצביע ויכולים להתלבט בין ליברמן למר"ץ. קצת קשה להוציא מהאנשים הללו תשובות שישקפו את התוצאות. 2) אחוזי ההצבעה יורדים. אם פעם כשהתקשרת לאנשים ידעת שהם יצביעו, היום אין לך מושג. כרבע מבעלי זכות הבחירה אינם מצביעים וזה עולה כל הזמן. גם קשה מאוד לדעת מי יצביע כי הם עצמם לא יודעים. 3) אחוז החסימה עלה מ 1% ל 2%. זה אמנם לא כל כך מהותי, אולם הטעות היחידה של הסוקרים ב 1992 נגעה למנדט וחצי שעבר מהתחיה לצומת, איבד לימין שני מנדטים והמיט עלינו את אסון אוסלו (מעל 1000 הרוגים). לא נותר לנו אלא לחסור להגיון ולדוגמאות הספורדיות שאנו פוגשים פה ושם. האם ייתכן ששליש או חצי מבוחרי מפלגת העבודה יחליטו שנמאס להם ממתן וילנאי, ברוורמן ויולי תמיר ויבחרו במפלגה של אולמרט ואפללו? זה סביר? אתה מכיר אנשים רבים כאלו? לי זה לא נראה סביר. לא שיש לי בעייה עם זה. מצדי שהעבודה לא תעבור את אחוז החסימה 1. אבל 13 מנדטים זה לא הגיוני גם אם פרס ששווה בסקרים 40 מנדטים החליף מפלגה. 1 כמה התאכזבתי כשעמיר פרץ עבר את אחוז החסימה ב 1999. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכירה יותר מדי אנשים מהמרכז, כך שאין לי מושג. מאידך גיסא, אני שקלתי להצביע לעבודה ונראה לי שכבר החלטתי שלא אצביע להם, כך שקול אחד הם כמעט בוודאות איבדו.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הם איבדו את קולך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי ההתנהלות שלהם מוזרה מאוד: כבר איזה חודשיים (אא"ט) מאז נבחר פרץ, וטרם הוחלט על מצע משמעותי. פרץ אמר כל הזמן בוודאות שיעלה את שכר המינימום. ברוורמן אמר שלא יעשו זאת. הוא גם הוסיף שפרץ והוא הם חסידי השוק החופשי. רבים מהם רוצים את ברק בהנהגה, יש לחשוש שזה אכן יקרה. פרץ מפגין חוסר ניסיון בולט. אחרי נסיוננו עם 2 חסרי ניסיון, זה נראה לי בעייתי ביותר. ועוד ועוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שומע כל מיני עיתונאים בטלויזיה ונדמה לי שיש מסע קונסנסואלי נגד פרץ. נקח לדוגמא את עניין הניסיון. שני ראשי הממשלה חסרי הניסיון שנכשלו- נתניהו וברק, לא ניכשלו בגלל חוסר ניסיון. הם נכשלו בגלל מבנה אישיות דפוק. אחד מתעתע כפייתי (אל תביאי את כהונתו כשר אוצר כדוגמה הפוכה) והאחר מגלומן יהיר. הנסיון חשוב רק בתחום אחד; הנסיון כפוליטיקאי. בתחום הזה פרץ הוא מנוסה. פרץ כבש את ההנהגה של מפלגה שהיא בחלקים לא קטנים של ציבור עסקניה, מפלגת מרכז ימין. מתנהל נגדו קמפיין נסתר מתוך מפלגתו, דרך תקשורת מגוייסת פרו אתרוגית. אני נזהר לשאול את עצמי כל הזמן האם אני לא קולט דברים כאקסיומות. רינה מצליח מדברת בידענות על שגיאות שהוא עושה. אתמול לפחות לא שמעתי פירוט של השגיאות אלא דיבור כללי על שגיאות וטעויות. מדברים על הופעתו הלא מכופתרת ו"איך ישב עם מנהיגי העולם עם צוארון פתוח?" אם פרץ פוליטיקאי נבון, הוא לא יכול פתאום להתחיל להיות מעונב. יש קצב לשינויים אם רוצים שיראו אמינים. כראש מפלגת סופרמרקט, פרץ צריך לתמרן בין תפיסתו כפי שניסח אותה לבין חלק גדול מעסקני מפלגתו. היות שפוליטיקה היא אמנות האפשרי, פרץ ייבחן במגמות אליהן יוביל את מפלגתו. כדי להפוך את מפלגת העבודה למפלגה סוציאל דמוקראטית צריך זמן.לא מעט זמן. אל תשכחי שיש גם קצת נימות עדתיות -מאד נסתרות -בביקורת עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני שומעת מעט מאוד ביקורת על פרץ - קצת התרחקתי מהתקשורת לאחרונה. ב. נתניהו וברק לא נכשלו רק מחמת חוסר ניסיון, אבל אין ספק שגם עניין זה גרם להם להרבה מאוד מעשים לא אחראיים. ברק, לדעתי, גם עם ניסיון של 20 שנה לא יכול היה להצליח, וביבי הוא אסון טבע מבחינה אישית ואידיאולוגית - אבל חלק מהקטסרופות שהוא יצר נבעו מבוסריות יתרה. ג. אין לי בעיה עם הופעה לא מכופתרת, ומה אמרה רינה מצליח אינני יודעת. קראתי את הראיון עם ברוורמן, והוא נראה לי מאוד בעייתי. ראיתי את נאומו של פרץ ב"אנגלית", וכפי שכבר אמרתי כאן קודם - מצדי לא נורא שהוא איננו יודע אנגלית, אבל העובדה שאיננו יודע את מגבלותיו נראית לי מפחידה. ד. בעיקרון הרעיון של "מפלגת סופרמרקט" נראה לי קצת מוזר כשמדובר על העבודה. זה אמור להיות העניין עם קדימה דווקא. אם אתה עומד בראש מפלגה ארוכת ימים בעלת כיוון מסוים מראש, מן הראוי שתנצל את זה כדי להציג מצע ברור בהקדם האפשרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קדימה היא בכלל אוסף מוזר. נכון שהרעיון של ברוורמן היה בעייתי אך הוא מייצג את מפלגת העבודה; כדי למשוך את מפלגת העבודה שמאלה- צריך למשוך הרבה מצביעים שמאלה. באשר למצע, אי אפשר היה לנסח מצע לפני הבחירות הפנימיות. חוץ מזה יש מאבקים וחילוקי דעות לא קטנים בתוך מפלגת העבודה על המצע. גיבוש המצע הוא תהליך קשה שצריכה המפלגה הזאת לעבור ולא לנפק מצע עכשיו. אני נשמע לך ודאי כאיזה מפאיניק אבל בכל שנותי רק פעם אחת הצבעתי למפלגת העבודה- לפני 32 שנה. אישית, אינני אוהב את המפלגה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שאת צודקת ולמפלגת העבודה ולמר פרץ עצמו יש חסרונות רבים. בכל זאת, אני חושב שצריך לראות את התמונה הגדולה. אני רוצה להציע מספר נקודות לעיונך. ראשית, פרץ מייצג, בפעם הראשונה זה שנים, את האפשרות לשינוי אג'נדה בפוליטיקה. אם מפלגת העבודה בראשותו לא תקבל מספיק מנדטים, רוב הסיכויים שהוא יודח מראשות מפלגתו ואז האפשרות לאג'נדה אזרחית תדחה בשנים רבות. שנית, בפוליטיקה אנחנו נאלצים לבחור באפשרי. פרץ אולי אינו מעורר את התלהבותך, אבל האלטרנטיבות (נתניהו, אולמרט) מעוררות חששות גדולים יותר. נכון שאפשר ללכת קצת שמאלה יותר, למר''צ למשל. אבל מר''צ היא מפלגה שבד''כ השפעתה מועטה. רוב הסיכויים שהיא לא תהיה חלק מהקואליציה. למרות חסרונותיהם, אני מעדיף לראות את יולי תמיר, ברוורמן, ועמי איילון בתפקידים ביצועיים מאשר לראות שם את הנגבי, רוחמה אברהם ושות' או מאשר לתת עוד מנדטים למר''צ באופוזיציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבטיחה לעיין בהצעותיך העיוניות. האמת היא שכל אלה דברים שבגללם באמת שקלתי להצביע לעבודה, במיוחד פרץ עצמו לפני שהבחנתי בבעיות הנלוות, אבל נראה עוד מה יהיה עם ברוורמן הקפיטליסט - ובמיוחד עם יבריגו חלילה את ברק לאיזה מקום משפיע. במקרה זה, הם ודאי לא יקבלו את קולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. חודש וחצי עבר מאז הבחירה של פרץ. היום מפלגת העבודה מציגה את המצע המדיני שלה (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...) והראיון עם ברוורמן היה, לטענתו, להצגת המצע הכלכלי. ב. ברוורמן לא אמר שהם לא יעלו את שכר המינימום, הוא עידן את הדמגוגיה של פרץ לרמה שתשמע סבירה למי שלא חבר במק"י. ד. על הנסיון אני אכתוב תגובה נפרדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנים האחרונות הופץ מטעם אנשי שרון ספין שנתניהו וברק נכשלו, ושהם נכשלו בגלל חוסר נסיון. למרבה האבסורד, אחרי שפרס הפסיד לפרץ, ושרון הפסיד לגרוויטציה, נוצר מצב שמי שמעודדים את הספין הזאת הם דווקא נתניהו וברק... אני ממש לא מקבל את הספין הזאת על כל חלקיו. א. ברק ונתניהו לא נכשלו. ז"א, הם נכשלו במבחן בקלפי, אבל לא במימוש האידיאולוגיה אותה הם נבחרו לממש. נתניהו הצליח למסמס את הסכם אוסלו, להוריד את הטרור ולהרחיב את ההתנחלויות, ברק הצליח לצאת מלבנון ולהביא את אסאד (האב) ועראפאת מול המציאות. ביום חמישי פרסם נחמיה שטרסלר את "חוק ההצלחה ההפוכה"1, לפיו "ככל שהמפלגה מצליחה יותר, ככל שהיא מקיימת ביתר דקדקנות את הבטחותיה לבוחר - כך מצביעיה נוטשים אותה מהר יותר ועוברים למפלגה אחרת", שטרסלר, למרבה המבוכה דיבר על שינוי2, אבל הכלל עצמו נכון כשמדובר על ברק ונתניהו, ככל שמי מהם היה יותר נאמן למצאו, ככה הוא ננטש יותר על ידי בוחריו. דווקא שרון, האיש שנכשל בקיום הבטחותיו לבוחריו, והצליח לממש את הבטוחות יריביו, דווקא הוא נחשב בקונצנזוס הישראלי להצלחה. ב. דוד בן גוריון היה ראש ממשלה אחרי שהיה יושב ראש ההסתדרות. גודה מאיר היתה שרה מהכנסת הראשונה. רבין היה שגריר. בגין היה שר בלי תיק. קשה להגיד שיש כזאת מובהקות בין הצלחה לבין נסיון. ג. גם בעולם הרחב, איזה נסיון בין לאומי היה לקלינטון? לבוש? לבלייר? לקנדי? ד. הרעיון שרק אנשים בעלי נסיון יבחרו לשלטון הוא רעיון אנטי דמוקרטי ביסודו. זה רעיון שמבטל את עצם מהותה של האופוזיציה כשלטון חלופי. התפקיד של המנהיגים הוא להנהיג. את הנסיון בהנהגה אפשר לרכוש בכנסת, בצבא, בשירות החוץ, באקדמיה, בשירות הציבורי במגזר הפרטי. הפקידים הם אלה שצריכים להיות בעלי הנסיון. ה. ברק ונתניהו עשו הרבה טעויות, טעויות פוליטיות, וטעויות מדיניות. אבל כדאי לזכור שגם לשרון היו הרבה כשלונות פוליטיים, גם הוא לא הצליח להחזיק את הקואליציה שהיתה לו, והיתה לו קואליציה בעלת בסיס חזק יותר ממה שהיה לשני קודמיו, להבדיל מקודמיו, הוא נכשל אפילו בשמירה על שלמות מפלגתו. שרון גם היה ראש הממשלה ש בזמנו היו הכי הרבה פעולות טרור. ו. מצד שני, הספין הנוכחי אומר שאני טועה, אז אני ודאי טועה. 2 יש מפלגה שהיתה רחוקה יותר ממימוש הבטחותיה לבוחר? אה, כן, הליכוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק הערה בעניין חוסר הניסיון וביטול מהותה של האופוזיציה. בדמוקרטיות מתוקנות (ז"א אנגליה) מקובל שהאופוזיציה מקימה "ממשלת צללים"- חברי אופוזיציה שונים לוקחים על עצמם את תפקיד ה"דובר לענייני X" , ומהווים את המבקר הקבוע למדיניות הממשלה בתחום מסויים. כך הציבור לומד להכיר ולזהות אנשים מסויימים באופוזיציה כמייצגים ומנוסים בתחום מסויים. ההתחיבות של חבר האופוזיציה לתפקידו בממשלת הצללים היא ארוכת טווח ( למשך קדנציה שלמה) ולכן, לקראת הבחירות הציבור גם יודע פחות או יותר מה האופוזיציה מציעה מבחינת איוש המשרות, וגם מבחינת שינויי המדיניות הצפויים. כמובן שיש הבדל בין תגובות ונאומים על נושאים פוליטיים לבין הניסיון הנרכש בעבודה מעשית, אבל לפחות איננו נתקלים במצב שלאופוזיציה אין שום מועמד לשר חוץ או שר אוצר, ושחייבים להצניח מישהו ברגע האחרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, ולדעתי זה מנהג יפה. אבל, למיטב הבנתי, הביקורת על ''חוסר הנסיון'' הוא לא כמו ביקורת על ''מחסור במועמד'', או ''מועמד לא מוכר''. (ואני חושב שברור מי המועמדים של שלושת המפלגות הגדולות לראשות ממשלה, שר אוצר, שר חוץ, שר ביטחון, שר חינוך ושר לפיתוח הנגב והגליל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמביא אותי לנושא אחר. והיה ותוצאות הבחירות יהיו פחות או יותר כמו המשאלים ( יעקב, לא לקרוא הלאה), מה עושים עכשיו? קדימה מרכיבה את הממשלה, אבל עם מי? באופן גס צריך עוד 20 מנדטים. הליכוד נראה כשותף טבעי, ביבי כשר אוצר הוא "מנוסה" ואולי גם ש"ס כדי לסגור כמה מנדטים חסרים( כמובן שלאחר הבחירות כל החברתיות תעלם).אבל האם לא היינו בסיפור הזה לפני חצי שנה? האם מורדי הליכוד ( אלו שנשארו ברשימה ז"א) יוכלו להצטרף לממשלה בראשות קדימה? מצד שני, העבודה היא שותף טבעי מבחינה מדינית- אין להם בעיה עם פינויים, וגם אין להם בעיה עם התנחלויות. אבל איזה תפקיד יקבל פרץ? לא יעלה על הדעת שהוא יקבל חוץ או ביטחון, מצד שני, האם פרץ יעיז לכהן כשר אוצר? נניח שלאולמרט אין בעיה עם מנהיג פועלים כשר אוצר, האם פרץ יוכל להרשות לעצמו להיות זה שאחראי על ה"גזירות"? אני חושש שלא. המסקנה שלי היא שפרץ ימצא את עצמו כשר התשתיות או משהו כזה בעוד שברוורמן או איילון יהיו "השרים הבכירים" של העבודה. גם זה נראה מסוכן מבחינתו של פרץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא לפי הסקרים, כולם יעמדו אצל קדימה בתור והם יקימו ממשלה בקלות. בראייה יותר ריאלית (עדיין רק למי שמאמין לסקרים) נדרשות שתי מפלגות גדולות + חרדים, או שלוש מפלגות גדולות, כדי להקים קואליציה. מסקנה - החרדים יכולים לתפור חליפות. טומי לפיד יחזור בגדול בעוד 4 שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי, כל עוד החלוקה הפוליטית העיקרית בישראל היא בין [שטחים]-[קו ירוק] ממשלה בלי חרדים כלשהם היא בעיתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שאינך לומד כלום. טומי לפיד הוא יליד 1931 . בעוד 4 שנים הוא יהיה בן 79 . על מה אתה בונה? על זה שפרס זקן יותר? אם יקרה עכשיו משהו בריאותי לפרס- ילמדו שיש גבול לגיל הפוליטיקאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שזה נראה עכשיו, ראש הממשלה לא יבחר בקלפי אלא בשולחן המשא והמתן. לכאורה, העובדה שאולמרט עלול/עשוי לקבל יותר מנדטים מפרץ ונתניהו לא אמורה להשפיע על היכולת של כל אחד מהם להקים קואליציה. למעשה, אני לא רואה את נתניהו ו/או פרץ מקימים קואליציה בלי אולמרט, ואני לא רואה את אולמרט מצטרף לקואליציה שהוא לא בראשה (כל זה ללא קשר הדוק למספר המנדטים שהוא יקבל, רק אם אחד מהם יצליח להקים גוש חוסם אולמרט או אם אולמרט יפול איפשהו). לכן, אולמרט יצטרך לבחור בין שלוש אפשרויות ראשיות: א. קואליציה עם פרץ. ב. קואליציה עם נתניהו. ג. קואליציה עם פרץ ונתניהו. יש להניח שמפלגות הימין (האיחוד הלאומי וישראל בעליה) לא ימהרו להצטרף לאף קואליציה כזאת. המפד"ל תנסה להצטרף לכל קואליציה תמורת הבטחה למשאל עם על כל פעולה מדינית. ש"ס תצטרף לכל קואליציה שמר"צ לא תהיה בה. מר"צ תצטרף לכל קואליציה שהליכוד לא יהיה חבר בה. יהדות התורה תסכים להצטרף אם אולמרט ירצה. הערבים יהיו בכל מקרה בחוץ. בתסריט כזה, נתניהו יגמור באופוזיציה (זה, לפחות, הדבר הראציונלי מבחינתו). פרץ יקבל את תיק החוץ (שהופך להיות "תיק המשטרה" החדש) או החינוך (כן, כן, אז הבטיחו אתו לרייכמן). קשה לי לראות את העבודה מקבלת יותר מידי תיקים בכירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אינני מסתמכת על שום ספין מהשנים האחרונות. עניין חוסר הניסיון ניכר לעין הישר מתחילת כהונתו של נתניהו, ראה פתיחת מנהרת הכותל. ב. נתניהו מוסס את הסכם אוסלו, אבל ברק הוא זה שביטל אותו. נתניהו הרחיב את ההתנחלויות אבל בימי ברק הן גדלו עוד יותר. ברק יצא מלבנון ותרם רבות לפריצת האינתיפאדה השנייה. הוא לא קיים מאום מן ההבטחות שהבטיח לערבים (וגם הרג בהם 13 איש ליתר בטחון) וגם לא ממה שהבטיח לנשים. יותר ממחצית בוחריו הגיעו ממגזרים אלה. ג. בתקופת בן גוריון לא היה ניסיון לאיש, ודאי לא יותר משלו. גולדה הייתה נוראה כראש ממשלה: מראש לא אמרתי שניסיון פותר את כל הבעיות. ניסיון הוא תנאי רצוי מאוד, אך לא מספיק. רבין היה שגריר לפני כהונתו הראשונה: בכהונה ההיא הוא אכן לא היה מוצלח כלל ועיקר. ד. קלינטון היה מושל ארקנסו לפני שהפך לנשיא ארה"ב. אינני יודעת מספיק על האחרים - לא מבחינת ניסיונם ולא מבחינת הצלחתם. ה. כפי שכבר אמרו לך - הדרישה לניסיון איננה מבטלת את האופוזיציה כשלטון חלופי. וודאי לא במדינה שבה השלטון עבר עד עתה תמיד בין אותן שתי מפלגות. ו. לשרון היו הרבה מאוד כשלונות. אני חוזרת, הניסיון איננו תנאי מספיק לשום דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. את (?) באמת חושבת שפתיחת מנהרת הכותל נבעה מ"חוסר נסיון"? ב. נכון, נתניהו התחייב לבוחריו למוסס את ההסכם ולא לבטל אותו, וזה מה שהוא עשה. מה ברק הבטיח לנשים ולערבים ולא קיים? ברק יצא מלבנון, כמו שהבטיח לבוחריו. אם זה תרם או לא תרם לפריצת האינתיפאדה השנייה, בכל מקרה, אין מה להאשים את ברק, אלא את בוחריו. הגיע הזמן שניקח אחריות על ההחלטות שלנו, ונפסיק להפיל אותם על ה"מנהיגים". ג. זה לא שניסיון פותר את כל הבעיות, אלא שנסיון אל פותר שום בעיה. ד. ארקנסו. מדינה בארה"ב עם 2.5 מליון תושבים. את באמת חושבת שמושל ארקנסו צובר נסיון במשהו שרלוונטי להיות נשיא של המדינה הגדולה בעולם (להבדיל ממוכר רהיטים או יו"ר הסתדרות עבור תפקיד ראש ממשלה)? עם איזה דילמות מתמודד מושל ארקנסו? בטח לא עם דילמות בטחוניות ו/או מדיניות (שמנוהלות על ידי הממשל הפדרלי). ה. איך זה לא פוסל? כרגע אין בעבודה או בליכוד אף אחד עם מספיק נסיון בשביל להיות ראש ממשלה (אחרי שביטלת את נתניהו וברק), אז מה, ניתן לפרס להיות ראש ממשלה? אמאלה. ו. לא מספיק, ולא הכרחי. פשוט לא תנאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אכן. ב. ברק הבטיח לנשים יותר שרות מאשר בכל ממשלה אחרת לפניו. בסופו של דבר מינה שרה אחת, ורק לאחר לחץ מסיבי הביא גם את תמיר לממשלה - מה שודאי לא העלה את מספר השרות ליותר ממה שהיה בממשלה לפניו. לערבים הוא הבטיח שיפור במעמדם ובמצבם הכלכלי, שיפור התשתיות הרלוונטיות וכו'. הוא לא קיים אף אחת מהבטחותיו אלה. אגב, זכור לך אולי שהוא גם דיבר על הזקנה ממסדרון בית החולים? סביר להניח שהיא כבר הלכה לעולמה... והאינתיפאדה השניה לא נבעה מעצם היציאה מלבנון אלא מאופן ביצועה וכן (ובעיקר) מכך שלאחר קמפ דייויד החליט ברק להתעלם במופגן מהפלסטינים "ולהתרכז בעניינים חברתיים כלכליים...". ג. בעניין זה נישאר חלוקים, כנראה. ד. למושל ארקנסו ודאי יש ניסיון רב בהרבה מזה של מוכר רהיטים. ה. ניסיון איננו דווקא בכהונת ראש ממשלה, כמובן. הכוונה היא לניסיון בעבודת הממשלה ובטיפול גם בעניינים שנוגעים למכלול החיים בארץ, לא רק לצד אחד שלהם (במקרה זה - הכלכלי-חברתי). 1. כפי שאמרתי, נישאר חלוקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. גם בזה נשאר חלוקים. ב. מספר הנשים שיושפעו לטובה ממינוי יותר נשים בממשלה הוא כמספר הנשים שימונו לממשלה מינוס מספר הגברים הנשואים שלא ימונו לממשלה. שיפור תשתיות זה דבר שקשה למדוד, שיפור במעמד כלכלי הוא לא דבר שניתן לממש בשלוש שנים. אני לא חושב שזאת הסיבה לפריצת האינתיפאדה, אבל כנראה שגם על זה נשאר חלוקים. ד. במה? ה. בקיצור, רק פרס יכול? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד. בתור התחלה, בתקופתו של קלינטון כמושל ארקנסו הוא ערך רויזיה של מערכת החינוך, שהביאה את ארקנסו מהמקום האחרון בדרוג המבחנים המשוים אל מקום סביר איפשהו ב-20 הראשונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד. הוא שינה את כל הכלכלה של ארקנסו, ובכל זאת, אם טיפול מוצלח במשק של 2 מליון בני אדם מכשיר אדם להנהיג את כל העולם המערבי, אז למה ניהול משא ומתן מול מדינות ערב (נתניהו), ניהול הצבא (ברק) או ניהול ועד העובדים הגדול במדינה (פרץ) לא מכשיר אדם להנהיג מדינה קטנה במזרח התיכון? מה היחס בין התקציב של ארקנסו, לתקציב של ארה"ב? מה היחס בין התקציב של צה"ל, לתקציב של מדינת ישראל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שאתה לא צודק, אני רק לא אוהבת שמזלזלים בבאבה. וברצינות - אם אדם הוא נבון ומוכשר להפליא, הניסיון ''בקטן'' יכול להכשיר אותו לעבוד ''בגדול''. ודיה לחכמא ברמיזא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את רומזת שאת צריכה לקבל קידום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לאן להתקדם מלהיות שליטת היקום? כי כרגע השעות נוחות לי.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אכן. ב. הטענה לגבי הנשים אינה ראויה לתגובה. שיפור תשתיות הוא בהחלט עניין מדיד. בתקופת רבין, למשל, מצב הערבים השתפר במידה ניכרת, תשתיות וכלכלה גם יחד, החל משנתו הראשונה. זה המקום להזכיר שלברק לא היו שלוש שנים, תודה לאל, אלא שנה וחצי. לו היו לו שלוש שנים, לא בטוח שהיינו כאן עדיין. אכן. ד. לא הבנתי. ה. לא תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד. במה למושל ארקנסו יש ניסיון רב מזה של מוכר רהיטים? בניהול מלחמות? בקיום משאים ומתנים? בקבלת החלטות? בניהול יחסים דיפלומטים? בהטווית מדיניות? ביחסים פוליטיים? ביחסים עם התקשורת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי בקיוןם משא ומתן עם גורמים פוליטיים. בקבלת החלטות לגבי ציבור גדול. בניהול יחסים דיפלומטיים, גם אם מוגבלים יחסית. ביחסים פוליטיים? ודאי וודאי. בהטווית מדיניות פנים. ביחסים עם התקשורת? אין ספק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משא ומתן עם גורמים פוליטיים: משא ומתן הוא משא ומתן, ומנהל חנות רהיטים שלא יודע לנהל משא ומתן לא יצליח לנהל את החנות שלו. (מה גם שגם לברק וגם לנתניהו היה נסיון במשא ומתן מתפקידיהם הקודמים כרמטכ"ל/ סגן שר חוץ). קבלת החלטות לגבי ציבור גדול: קבלת החלטות היא קבלת החלטות. (מה גם היחס בין גודלה של אוכלוסיית ארקנסו לבין גודלה של ארה"ב (והעולם המערבי כולו) לא דומה כלל ליחס בין גודלה של האוכלוסיה ששירתה תחת פיקודו של ברק לגודלה של אוכלוסיית מדנת ישראל). ניהול יחסים דיפלומטיים: את צוחקת? לארקנסו יש יחסים דיפלומטיים עם אוקלהומה? טנסי? מיזורי? לואיזינה? מיסיסיפי? טקסס? (מה גם שנתניהו היה חבר בכיר במשלחת ישראל לשיחות מדריד). יחסים פוליטיים: בכל משרד יש יחסים פוליטיים, אפשר להעמיד פנים שזה לא קיים, אבל זה לא יותר מהעמדת פנים. כל מי שרכש נסיון בעבודה במשרד רכש נסיון ביחסים פוליטיים. בהטווית מדיניות פנים: ומה עושה, לדעתך, מנהל חנות רהיטים גדולה? מוביל את הרהיטים? ביחסים עם התקשורת: גם מנהל חנות רהיטים צריך לדעת לנהל את היחסים של החנות שלו עם התקשורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די מיותר לשאול לגבי פוליטיקאי שמגיע לראש הפורמידה דרישות כמו שמפרסמים למישרה מסויימת; כישורים: ידע בניהול מו"מ.. פוליטיקאי שמגיע לראש הפירמידה בישראל אמורים להיות לו הכישורים הללו.ללא הכישורים הללו הוא לא היה מגיע לראש הפירמידה. לגבי ניהול מלחמה, עדיף שהכישור והניסיון העיקריים שלו לא יהיו ניהול מלחמה. פוליטיקאי מוכשר יודע לבחור לו יועצים מתאימים וגם לקבל את ההחלטות הטובות. העיסוק הפוליטי הוא העיסוק המורכב ביותר שיש- במיוחד זה שנמצא בראש הפירמידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוכן, בבקשה, להסביר לי מה אתה רוצה להגיד, ואיך זה קשור למה שאני כתבתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר שקראתי שנית את מה שכתבת זה באמת לא קשור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"עמיר פרץ הוא בעל ניסיון מאין כמוהו בניהול מו"מ. אהוד ברק, לעומתו, בעל כשרונות מופלגים בתחומים רבים, הגיע לראשות הממשלה כשהוא נעדר כל ניסיון בניהול מו"מ וביצירת הסכמות, לא במסגרת הקואליציה שבראשה עמד ולא מול היריב. הרבה סיבות היו לכישלון בקמפ-דייוויד, ויהיה מגוחך ומרושע לתלות את האשמה רק, או בעיקר, בברק - אך העדר ניסיון בניהול מו"מ מצדו תרם לכישלון. גם בנימין נתניהו אינו טוב למו"מ; הוא מזיע ונלחץ". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל נתניהו זה איננו חוסר ניסיון. האם נתניהו נלחץ כשהוא מנהל מו"מ או כשמביכים אותו בטלויזיה? הבעיה אצל ברק לא היתה חוסר נסיון בניהול מו"מ. יש לו בעיה של יהירות-היבריס. הוא ניסה ללמד את כולם ולא הבין איך הם אינם רואים את האמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש אוהב את הארגומנטציה הזאת. הייתי רק רוצה להמשיך אותה ולהציע מועמד טוב יותר לראשות הממשלה: מוכר הדגים בשוק. __________________ בעולם אידיאלי הייתי מסיים את התגובה הזאת מעל הקו, אבל בעולם שלנו הולכים לצעוק לי "גזען" ולזרוק עלי דגים רקובים, ולכן אציין את הברור מאליו: מוכר הדגים עולה על עמיר פרץ ביכולת ניהול מו"מ שכן הוא עוסק בזה מדי יום ביומו, תחת לחץ רב (דגים מסריחים הם לא רק אבדן הכנסה אלא גם מכת ריח), בשעות בלתי אפשריות של לפני-הנץ-החמה, ופרנסתו, כמו גם פרנסת בני ביתו, תלויה בהצלחתו בתחום זה. עליו לגלות קשיחות של יהלום לצד גמישות של נערת גומי, פנים של שחקן פוקר בד בבד עם חיוכים של פוליטיקאי במסע בחירות, התחשבנות קטנונית על כל פרוטה יחד עם רוחב לב של הנה-אני-זורק-לך-גם-שני-סרדינים-על-חשבון-הבית, הגיון כלכלי קר ועימו אינטואיציה מופלאה בקריאת קוי האופי המוסתרים של הקונה הפוטנציאלי, חישובים של שמירת הקליינטורה לטווח ארוך וויתורים קטנים אבל שמירה על שולי רווח שמאפשרים לו לגמור את החודש. האדון פרץ נראה כמו חובבן אמיתי לידו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני בוחן את זה מול האלטרנטיבות, ההצעה נראית בכלל לא רעה. מתי אתה מתחיל להריץ אותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמלים פשוטות, מהן השגותיך על טענות המאמר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תסמן עבורי את המלים הלא פשוטות בהודעה הקודמת, אשתדל לפשט אותן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שאתה ודאי יודע שיש הבדל מסוים בין סוגי המשא ומתן שמנהל מזכיר הסתדרות לבין אלה שמנהל מוכר דגים(1), אני נוטה להניח שרצית לומר משהו המתייחס לפרץ ספציפית. וכיוון שאפשר לבקר אותו בעניינים שונים ומשונים, לא הצלחתי להבין לאיזה כיוון אתה הולך. 1. אם לא, אני נסוגה משאלתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא התכוונתי לבקר כאן את פרץ, אלא את הרעיון של אותו עיתונאי. "נסיון בניהול מו"מ"1 לא נראה לי כמשהו שהייתי מונה בין עשרת הדברים החשובים שרוה"מ צריך להצטיין בהם. למען האמת, לא הייתי בכלל מנסה לעשות רשימה כזאת, שכן למה שנדרש מראש ממשלה קשה מאד לעשות רדוקציה. גם אם נניח שיש מאפיינים משותפים ל"אישיות של מדינאי", העיקר שם הוא השילוב הנכון בין כולם, איזונים עדינים ויכולת להפעיל את היכולות הספציפיות הנדרשות בהתאם לאופי המשימה. אלמלא תיעבתי את המילה "סינרגיה" הייתי אולי משתמש בה כאן. ______________ 1- לדעתי, אגב, מו"מ מהסוג שפרץ התמחה בהם קרובים יותר לאלה של מוכרי דגים מאשר של ראשי ממשלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. רק למען הסדר הטוב - "אותו עיתונאי" איננו עיתונאי כלל ועיקר, אלא פרופ' לפילוסופיה באוני' העברית. ב. "ניסיון בניהול מו"מ", בעיניי, הוא אחד הדברים הראשונים במעלה הנדרשים מראש ממשלה. אני לא יכולה לדמיין משהו חשוב יותר, בעצם, חוץ מהתמצאות מעמיקה בסוגיות השונות החיוניות למדינה שבראשותו. בסופו של דבר, *כל* עבודתו של ראש ממשלה היא עם אנשים: עם יועצים, חבריו לממשלה, חברי הכנסת, מנהיגים מבחוץ וכיו"ב. למעט הראשונים, הוא מנהל משאים ומתנים שונים עם כולם כל הזמן. ג. הנסיון במו"מ שיש לפרץ הוא מטעם גוף גדול ומול גופים גדולים אחרים. מדוע איננו דומה לזה שמנהל ראש ממשלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. טוב, סליחה. לא התכוונתי להעליב את העיתונאים. ב. ראש ממשלה צריך בעיקר להיות יצירתי, חשוב שיידע לבחור יועצים טובים, הכרחית יכולת לימוד מהיר שמתבטאת גם בכשרון להקדיש את תשומת הלב לעיקר ולא לטפל, הוא חייב לדעת לקבל החלטות וחיוני שיהיה מסוגל להניע אחרים לפעול בהתאם להחלטות שלו. אבל כמו שאמרתי בהודעה קודמת הכי חשוב הוא התמהיל של כל אלה ותכונות רבות אחרות שיוצר את מה שאנחנו מכנים מנהיג, או מדינאי, ולא מומחה במו''מ (או במכירת רהיטים או בקבלת הלוואות בלי ריבית). ג. יש מו''מ ויש מו''מ. מנהיג אירגון פועלים מנהל מו''מ מהסוג ה''צר'', ומהבחינה הזאת הוא דומה יותר למוכר הדגים בשוק (מו''מ ''צר'' הוא כזה שמתמקד בבעיה אחת, וגם שאותה נקודה היא פחות-או-יותר משחק סכום אפס). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מה שהנחת היה מחמאה ניכרת לעיתונאים. פרופ' מרגלית הוא איש מבריק מאוד. לדעתי אתה טועה בגדול ביחסך לארגומנטציה שלו. ב. "ראש ממשלה צריך בעיקר להיות יצירתי, חשוב שיידע לבחור יועצים טובים, הכרחית יכולת לימוד מהיר שמתבטאת גם בכשרון להקדיש את תשומת הלב לעיקר ולא לטפל". נכון מאוד. כל אלה חיוניים גם למזכ"ל הסתדרות, אם כי בקנה מידה קטן יותר. "הוא חייב לדעת לקבל החלטות וחיוני *שיהיה מסוגל להניע אחרים* לפעול בהתאם להחלטות שלו". כאן מתחילה הבעיה. אם הוא לא רודן - ורצוי שלא יהיה כזה - עליו לדעת לקבל החלטות *ביחד* עם אחרים: עם חברי ממשלתו. יותר מזה: אם הוא במו"מ עם מנהיגים אחרים, עליו לדעת לשאת ולתת אתם, לא מתוך עמדה של מי שמחליט בשבילם מראש ומנסה לכפות אותם לתנאיו. התיאור שלך לאישיות הרצויה לראש ממשלה בנוי כולו על ההנחה שהוא שליט יחיד, לא רק במדינתו אלא אף ביחס לכל המדינות שיחסיה אתן דורשים טיפול שוטף. זה מסביר, כמובן, את חיבתך היתרה לברק; והעובדה שברק מתאים לתיאור זה (לטעמם של חסידיו: לטעמי, יכולת האבחנה שלו בין עיקר לטפל היא אפסית למדי), מסבירה מדוע הוא היה ראש הממשלה האסוני ביותר במדינה הזאת. ג. סוגי המשא ומתן שמנהל מזכ"ל הסתדרות אינם כה צרים, וטאינם מתמקדים בנקודה אחת. והמשחק שהוא משחק - בדיוק כמו המשחקים שמשחק ראש ממשלה - הוא משחק שתלוי בשחקנים. הוא יכול להיות משחק סכום אפס. הוא יכול גם להסתיים אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כן, התלוצצתי. ב. בפתיל הזה אינני מנסה להעריך את פרץ אלא להתייחס רק ל"נסיון בניהול מו"מ" - אותו תחום שפרופ' מרגלית מצא לנכון להתייחס אליו כאילו הוא קריטריון חשוב. ג. ממה שקראתי על פרץ באמצעי התקשורת לא התרשמתי שהוא גילה יצירתיות מבורכת במו"מים שהוא ניהל עם ביבי, אלא אם כן השבתת המשק היא רעיון מקורי שאף אחד לא חשב עליו קודם. לא התרשמתי גם שהוא השיג הישגים יוצאי דופן באותם מו"מים, אבל אולי אותן שביתות הן הישג לכשלעצמן. ד. "מנהיג" ו"רודן" אינן מלים נרדפות. הטענה "עליו לדעת לקבל החלטות *ביחד* עם אחרים" שגויה מאד בעיני, ומובילה לבינוניות ובריחה מאחריות. "The buck stops here" היה רשום על שלט קטן במשרדו של טרומן, ולזה יש השלכות גם על השאלה מי מקבל את ההחלטות (כמעט הוספתי "בסופו של יום" אבל פחדתי שזה יסגיר את העובדה שאני ציפי לבני). דעתי על ברק אינה משנה לעניין זה, אבל ברור שהוא נכשל כשלון חרוץ בהנעת אחרים לפעול על-פי החלטותיו. אולי זאת השלכה של ההיסטוריה שלו כאיש צבא, מקצוע שבו היכולת הזאת פחות חשובה. אם הדבר אינו אש בוערת בעצמותייך אניח לנושא הזה (את מוזמנת, כמובן, לשלוח את ההודעה האחרונה). בואי נקוה שפרץ יוכיח את טעותי בהמשך דרכו הפוליטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל, ציפי, עד לגילוי הזה חשבתי שאת מתאימה להיות ראש ממשלה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כן, אני חושב שהשוטה האמיתי הוא את/ה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשאים ומתנים שהיו לפרץ עם נתניהו היו מאד בעייתיים מבחינתו של פרץ; היות שביבי רצה לפוצץ כל מו"מ ושאף לגרור את פרץ להשבתות -היה פרץ במצב של להפסיד או להכשל. אבל לדעתי היתה לו עוד דרך. מעטים המנהיגים שהיו יכולים לנצח כששר האוצר דוגל במדיניות ש"כמה שיהיה יותר רע (בתחום יחסי העבודה) כך יהיה יותר טוב. היום אפשר לראות את הדברים טוב יותר לאחר שאחד מבכירי האוצר סיפר שהמטרה היתה לרסק את האיגודים המקצועיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שמשאים ומתנים עם הפלשתינאים לא יהיו בעייתיים. אבל שוב: אין בכוונתי להכנס לניתוח מעלותיו התרומיות של מר פרץ, מאחר ובכל עיתון תוכל למצוא אנשים שעושים את זה טוב ממני. כל הפתיל הזה עוסק רק בעניין אחד, די שולי, והוא אותו יתרון שכביכול יש לו בניהול מו"מ. גם אם היו קשיים שמנעו ממנו להצליח, ודאי שאי אפשר להסיק מהעבר שום דבר חיובי לגבי הכישורים שלו בתחום, אלא אם כן תראה לי איך, במסגרת האילוצים שהיו, הוא השיג את המקסימום האפשרי (זאת בנוסף לטענה העיקרית שלי שאין טעם להצביע על כישור זה או אחר אלא צריך להסתכל על המכלול ולטענה המשנית שלי שכשרון בניהול מו"מ הוא לא ממש בראש הכשרונות הנדרשים מראש ממשלה, לפחות אחרי שגמר להרכיב את הקואליציה). נדמה לי שלא חידשתי כלום בהודעה הזאת, וזה סימן בדוק שכדאי לעבור לנושאים אחרים. למשל: האם, לדעתך, צריך לחלק את ירושליים בין טפירו לג'נקינס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה שאלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. וואו! לפי הרשימה והלהט הרטורי אתה נשמע כאילו כבר היית פעם ראש ממשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי הקריטריונים אותם אתה מונה בסעיף ב' ניתן היה לחשוב שאחד, אהוד ברק, יכול היה להיות ראש ממשלה מצויין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הוא תפר אותם לפי הדימוי של ברק, למעט - כפי שציין - היכולת לכפוף אנשים לרצונו. ב. הדימוי הזה, לדעתי, שגוי ביותר. לא הצלחתי לראות אצל ברק כושר רב ללמוד (לפחות, לא דברים רלוונטיים) וודאי לא להבחין בין עיקר לטפל (שוב, באופן רלוונטי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מעניין. אני כותב "מסוגל *להניע* אחרים לפעול בהתאם להחלטות שלו" ואת מתרגמת "היכולת *לכפוף* אנשים לרצונו" (ההדגשה לא במקור). אני ממתין בקוצר רוח להמשך, בו ודאי יוחלט שאני פשוט מעריץ את מאו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבל את התנצלותי. הרגשתי שאני עושה בך שמות, אבל לא עמד בי הכוח לבדוק. חוצמזה, כפי שוודאי הבחנת, יש לי בעיה עם ברקיסטים...:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי הכניס בכלל את ברק לתמונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 366110 (ואני המשכתי כפי שהמשכתי משום שכבר מזמן אני חושדת בך בברקיזם...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס. פספסתי את החלק הזה בהמשך הפתיל. אבקש רק לציין שבויכוח הזה אני תומך לחלוטין בדעתך (בהנחה שאכן את האלמונית אשר התנצחה עם שכ''ג) - יכולתו של פרץ בניהול אנשים (ולא בפיקוד עליהם בצבא, לדוגמה) היא אלמנט חשוב מאין כמוהו שיש לזקוף לזכותו. אלמנט שהיה חסר עד מאוד לאהוד ברק, לדוגמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להזכיר שהפתיל הזה לא עסק בשאלת תכונותיו של פרץ אלא בשאלה עד כמה נסיונו בניהול מו"מ הוא תכונה שיש טעם להזכיר אותה בכלל. מצד שני, מי אני ומה אני שאפריע לכם לשוחח בנעימים על דמותו של הקומיסר? תיהנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אתה ומה אתה?! אתה שכ"ג! בכבודו ובעצמו! לעולם אל תפקפק בעצמך. לפתילים יש תכונה משעשעת להתחיל בנושא אחד ולעבור לאחרים. לדוגמה - אנחנו יכולים עכשיו להמשיך ולדבר על הסיבות לכך שכינוי הזלזול "הקומיסר" מודבק לפרץ. חוץ מזה (1), בסך הכל הערתי הערה (שעסקה, למרבה הפלא, ממש בנושא אשר פתח את הפתיל - נסיונו בניהול מו"מ הוא חלק מהנסיון שיש לו בניהול אנשים). המרחק מכאן לשיחה בנעימים הוא לכל הפחות ארבע הודעות ורבע. חוץ מזה (2) - כמעט הלך לי איתה, מה אתה מפריע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אומר "תיהנו" וזז בנימוס הצידה, ומה אני מקבל בתמורה? "מה אתה מפריע"! ____________ כאן המקום לפתוח בפתיל קטן עם הכותרת שהצעתי, אבל אנא השתמש בו רק אם אתה מעוניין בקשר רציני עם הגברת. יש לי תחושה חזקה שהיא לא בקטע של סטוצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, תודה, הייתה לי הרגשה כזאת.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותה מידה אתה יכול לומר את זה על כל פוליטיקאי. במה אולמרט וביבי יותר מנוסים מפרץ בניהול מו"מ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי טען שאולמרט וביבי יותר מנוסים מפרץ בניהול מו"מ? בטח לא אני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ברק, יש מישהי מנהריה שעדיין מחכה לו. הזקנה מהמסדרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להאמין שהיא עדיין בחיים, אבל סביר שיש כמה פרחי-מסדרונות חדשים בתור בעניין הזה. מזלו שהם רובם ודאי כבר סניליים מדי מכדי לזכור הבטחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברק תמיד יכול לתרץ בתשובה האלמותית של לוי אשכול: הבטחתי אבל לא הבטחתי לקיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לברק הייתה תשובה אלמותית לא פחות (אם כי נדמה לי שהוא חלק אותה עם נתניהו): "אני לוקח אחריות". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינך יכול להסתפק בפרשנות האלקטורלית שלך בלי לזרום בכל רגע לנבכי ההיסטוריוזופיה שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה לא חושב שיכול להיות שאנשים שינו את דעתם במהלך התקופה שעברה? תוצאות הבחירות הקודמות הן אולי בסיס טוב להתחלה של הערכה, אבל ודאי שאי אפשר להסתמך רק עליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי. מי שרצה לעזוב את העבודה עזב כבר מזמן. אני לא רואה מה יש לאנשים לעזוב יותר ומה באלטרנטיבה יותר טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ברוורמן: פרץ ומפלגת העבודה מאמינים בכלכלת שוק; לא רוצה להתייחס לדברי יחימוביץ"' גיא רולניק, הארץ http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |