בתשובה ליוני יום-טוב, 09/12/05 13:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מצטרף לדעת הרוב הסוברת שהמאמר שתורגם אינו בעל ערך. הדבר אף מצער אותי כי הכותב מתאר נכון מצב שאכן קיים בעולם האקדמי. איני יודע מה מידת הפרודוקטיביות של חשיפה וכתיבה על המצב הזה, אך גם להצגה ביקורתית של מצב נתון יש ערך אינטלקטואלי משל עצמו. הצרה היא שכותב המאמר מחבר לתאור המצב כמה אבחנות אקדמיות שהן נטולות בסיס לחלוטין וקלות להפרכה: א. הרעיון שהמרקסיזם הוא אנטי-מדעי הוא על פניו מופרך. לדעתי אחת המגרעות של המרקסיזם ואחת הסיבות לכשלונו המעשי היא דבקותו האידיאולוגית ואמונתו העיוורת במטריאליזם מדעי. נדמה לי שזו מידה של בורות וקנאות לטעון שהמרקסיזם אינו אידיאולוגיה פילוסופית חברתית וכלכלית חשובה שבליבה מערכת של תאוריות מדעיות רציניות (והכל על סמך הערה מבודחת של מרקס). נדמה לי שאפילו פול ג'ונסון שכתב בעויינות אין קץ על מרקס, לא טען שהתאוריה שלו היא עורבא-פרח. מכשלת הפשטנות המרקסיסטית נבעה בעיקר מן הסירוב להכיר בריבוי הפנים והגיוון של התופעה האנושית שנובעת מן האידיאולוגיות והמאפיינים הלא מטריאליסטיים והאי-רציונליים של בני האדם. הכותב מתמקד באיפיון מאוד ממוקד של המרקסיזם האקדמי האוסטרלי, כך שקשה לתפוס אותו בהכללות, והוא יכול תמיד לדחות בקלות דוגמאות ממקומות וזמנים אחרים. ובכל אופן, הממסד האקדמי טופח ופונק בבריה"מ המרקסיסטית והמדעים המדוייקים טופחו והועדפו במיוחד. אם המומחים האקדמיים למרקסיזם ניסו להשוות את מעמדם הכלכלי למעמד התאורטיקאים של הבליסטיקה, מטוסי הקרב ומחשבי הירי (ואיני יודע אם הצליחו בכך), מי בנו יידה בהם אבן על כך? ב. הטענה נגד הפמיניסטיות מופרכת. אכן בד"כ אין קשר בין עמדות אידיאולוגיות לבין בקיאות אינטלקטואלית באידיאולוגיה שלך ובאידיאולוגיות אחרות בפרט, אבל מהות האידיאולוגיה הפמינסטית היא העצמת מעמדה הכלכלי-חברתי של האישה. מה דורש הכותב? שכל מי שמבקש משרה אקדמאית בתחום הפמיניזם חייב להיות אנטי-פמיניסט ותומך נאמן של מריטוקרטיה פוריטנית? מה פסול בכך שאקדמאיות פמיניסטיות תומכות באג'נדה פוליטית פמיניסטית?האם מריטוקרטיה אקדמאית היא פוליטיקה כל כך נפוצה, בדוקה וניתנת למימוש יותר מהמרקסיזם למשל? ג. על פוסט-מודרניזם איני כותב כי איני יודע על כך דבר, אבל נאמנה עליי עדותו של יהונתן אורן שאין מדובר בעטיפה ריקה. נדמה לי שהמופרכות של המאמר נובעת מהנחת יסוד סמוייה שלו. ההנחה היא שלפני פרוץ המרקסיזם,פמיניזם והפוסט-מודרניזם (מפפ"ם), האקדמיה היתה היכל שיש של חקר האמת והתבונה שבו הסתובבו רק קליברים כמו פיתגורס, אאוקלידס, שפינוזה, קאנט ואיינשטיין. אך הגיעו המפפ"ם ובמטה קסם היכל התבונה הפך למאורה השורצת בני אדם בינוניים המונעים ע"י צורכי הפרנסה שלהם. לדעתי האמונה הזאת מצביעה על עיוורון עמוק הגובל באי-ראייה מוחלטת של המציאות. כל הממסד האקדמי כולו הוא ילד השעשועים של עודף המשאבים האנושי וכולו אנטי-תזה של יעילות כלכלית ומנהלית. האוניברסיטאות פורחות בחברות בהן נוצר עודף הכנסות המאפשר קיום ממסד בזבזני המאפשר מלבד חינוך מדעי של הדורות הבאים גם קיום מספיק זמן פנוי למחקר, חיפוש אחר תובנות ותאוריות חדשות ובזבוז אינסופי של זמן בכינוסים ודיונים מדעיים חסרי חשיבות. כל המערכת כולה בנוייה על העיקרון שבקרב אלף תרומות מדעיות שוליות (במקרה הטוב) תמצא אחת מרכזית. בקרב אלף מדענים פעילים (במקרה הטוב) ימצא חתן נובל אחד (ויזכור הקורא שרוב הציבור כלל אינו יודע מה תרמו אפילו אותם בכירי הבכירים לחייו). צריך להיות מאוד מאוד תמים (החל מגיל מסויים) כדי לא להבחין בכך שהממסד האקדמאי כמו כל מוסד אנושי אחר בנוי מבני אדם המונעים ע"י צורכי פרנסה בסיסיים ולא ע"י "החיפוש אחר האמת והתבונה" (בלשון יותר אקדמאית יקראו לך אג'נדה פוליטית ומאבקי כח בירוקרטיים). ה"קריירה" האקדמית של אנשים כמו שפינוזה, איינשטיין, פייגנבאום וביל גייטס תעיד על כך. איינשטיין לטעמי הוא דוגמה טובה במיוחד. איינשטיין החל את הקריירה המדעית שלו במכון הפטנטים השוויצרי, מה שמראה ראשית על כמות הזמן הפנוי שיש לעובדי המכון הזה ושנית על מידת המהימנות שיש ליחס למנגנון הבחירה המריטוקרטי של האקדמיה. יתר על כן ככל ששמו של איינשטיין עלה בעולם וביחס ישר להתקדמותו בעולם האקדמי, הלכה תרומתו המדעית ופחתה. הניסיון ל"ייעל" את המצב הבסיסי הזה ויתר על כן ליחס את כל כולו לתומכי המפפ"ם, מראה על חוסר הבנה בסיסי. כל זמן שהחברה תמשיך להעביר תקציבים שחלקם הגדול יתכלה על לימודי מגדר, מחקרים על אג'נדות פוליטיות, מחקרים על נקרופיליה הומוסקסואלית בקרב בע"ח וסתם מחקרים שוליים, תמשיך האקדמיה להתקיים ומדי פעם לתת דיוידנדים שלא ניתן להעריך את מלוא ערכם באמצעות רואי חשבון. הצרה מתחילה כאשר החברה מתרוששת ומתחילה לנסות ל"ייעל" את החיים האקדמיים (ושוב ראו את האקדמיה הסובייטית). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. מרקסיזם אינו מדעי. זו לא ביקורת, זו פשוט עובדה. פשוט אי אפשר להפעיל את המתודה המדעית בתחומים בהם המרקסיזם פועל. טענת סטוב היא שהוא אינו אקדמי. פול ג'ונסון אולי לא טען שהמרקסיזם הוא עורבא פרח אבל זה לא מונע ממני, ורבים אחרים, לעשות זאת. זו תיאוריה שלא רק שלא הוכיחה את עצמה אלא גרמה לסבל נוראי. בתור תיאוריה שאמורה הייתה לחזות את השיפור הבלתי נמנע במצבם של בני האדם הייתי אומר שהיא נכשלה לא רק בחיזוי אלא גם בביצוע. ב. סטוב לא רוצה שמקבלי משרות בתחום הפמיניזם יהיו אנטי-פמיניסטים אלא שלא יהיו משרות אקדמיות בתחום. פשוט בגלל שכרגע זו לא דיסציפלינה אקדמית אלא פוליטית. לא בטוח שהבנתי מה שכתבת בהמשך. אתה טוען שבגלל שהאקדמיה בזבזנית מעצם טבעה אין בעיה שהמצב ימשך ואף יחמיר? אם זה כל כך בזבזני למה שלא נשקיע את הכסף במערכת הבריאות למשל? זו גם מערכת בזבזנית אבל לפחות פלח יותר גדול של האוכלוסיה נהנה ממנה. מדוע על פועל ממגדל העמק לממן את פטפוטי הסרק של אקדמאים? נראה לי שזה לא מקדם אותו כהוא זה. אם באמת אנו מעונינים להציף את האקדמיה בכסף לא עדיף לנתב את המימון למדעים, ולא למדעי הרוח (שזה בדיוק מה שסטוב רוצה)? לא נראה לי שגם מיליון מחקרים מרקסיסטיים יתרמו להצלחה מדעית אחת. ה"הצלחות" המרקסיסטיות נראות לי לא רצויות והייתי מוותר עליהן בחפץ לב. יותר מזה, כשסטוב אומר שהפקולטה למדעי הרוח היא אסון אקטיבי הוא מתכוון לכך. זה לא שהידע שמיוצר שם הוא חסר ערך, הוא הרסני. כדוגמא אביא את המקרה של תדי כ"ץ שפיברק עבודה שלמה על טבח שביצעו כביכול חיילי חטיבת אלכסנדרוני בערבים במלחמת העצמאות וקיבל על העבודה ציון 97. אחרי שהפסיד בתביעת דיבה והעבודה נפסלה על ידי ועדה אוניברסיטאית לא היסס ד"ר פפה, מה"הסטוריונים החדשים", להגן על העבודה בנימוק ש"בעיני, כהיסטוריון, מה שאמרו היהודים, מה שאמרו הערבים, מה שאמרו הרמזים בארכיון צה"ל - מספיקים בשבילי להגיד בשכנוע עמוק שהיה טבח בטנטורה." זאת אומרת, לא ממש היו עדויות אמינות על טבח, אבל את פפה זה לא עוצר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה הן "עדויות אמינות" אם לא "מה שאמרו היהודים, מה שאמרו הערבים, מה שאמרו הרמזים בארכיון צה"ל"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הספציפי הזה העדויות לא תמכו בהשערה שהיה טבח. כך קבע בית-המשפט. לפפה זה כמובן לא הספיק כי מבחינתו גם אם אין עשן אין בעיה לטעון שיש אש. הוא חשף היטב את המניע שלו כאשר אמר על אנשי אקדמיה אחרים: "במקום פרשה שהביאה לחרם עליהם, הם יכלו להפוך אותה לפרשה שהיתה מאדירה את שמם בעולם..." חבל רק שיש לו קביעות. לא ראוי שאדם שמוגדר כאינטלקטואל, כרודף אחר האמת, ירדוף אחר הפרסום גם במחיר האמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. היהדות היא "תיאוריה שלא רק שלא הוכיחה את עצמה אלא גרמה לסבל נוראי". מרבית בני האדם בחרו בדתות אחרות ורבים מאלו שדבקו בה זכו להצטער על כך. בתור דת המבטיחה למאמיניה שיפור בלתי נמנע במצבם, הייתי אומר שהיא נכשלה לא רק בהבטחות שוא אלא גם בקיומן. אני מציע לא ללמד ולא לחקור את היהדות באקדמיה ולהותיר את מדעי היהדות לחוגים המצומצמים הממשיכים לדבוק בה. באשר למרקסיזם, הויכוח כלל אינו אם המרקסיזם צדק או הצליח או אם הוא מדעי ולכן אסכים איתך שבחלק מן התחומים בהם עוסק המרקסיזם "אי אפשר להפעיל את המתודה המדעית". המרקסיזם הוא פילוסופיה/אידיאולוגיה כלכלית-חברתית. ככזה השאלה אם הוא הצליח בבריה"מ בקובה או בגאנה היא כמעט בלתי רלאבנטית. המרקסיזם הוא תיאוריה חשובה. בין אם היא יותר או פחות מציאותית היא ראוייה לעיון ולימוד. להבנתי הויכוח לא היה אם המרקסיזם הוא מדעית "נכון" או לא. נטען שהמרקסיזם הוא אנטי מדעי במובן שהוא פועל לחסל דיסציפלינות אחרות ובפרט את הדיסציפלינות של מדעי הטבע. על כך הערתי שככל הידוע לי המרקסיזם דוקא סבל מהטייה לטובתם של מדעי הטבע והשתדל להידמות ולהיכלל בהם ולהתרחק ממדעי הרוח. לא אופתע אם מרקסיסטים פעלו לחסל קתדרות של מדעי הרוח, אבל אופתע מאד להיווכח שהם ניסו לסגור ולגמד את המחקר במדעים המדוייקים. ב. האם אתה בטוח שזו עמדתו של סטוב? אם כל הקתדרות של הפמיניזם הן מצגת שוא פוליטית, מה אכפת לו מי למה ואיך מתמנים שם? בעיני הפמיניזם ושיוויון הזכויות לנשים הוא אחת התופעות המרכזיות של המאה ה-20. ככזה, המחשבה שהוא תופעה שאינה ראוייה למחקר ועיון אקדמי נראית לי תמוהה. ג. לגבי ה"בזבוז" שהוא סוד קיומה של האקדמיה, מדובר בעניין המרכזי כאן. לא רציתי להתפרש יתר על המידה ולכן יצאתי אולי לא מובן. אני אכן סבור שהאקדמיה חיא אכן מוסד שעצם קיומו קשור במושג רווחה. אקדמיה אינה פורחת באפריקה הענייה. אפילו בהודו שם קיימת תרבות אקדמית די מבוססת המתקיימת בתוך כיסי העושר הקיימים שם, הקיום הוא תמיד קיום של דחקות וצמצום, בהשפעת העוני המנוול המקיף את הקמפוסים והגירת מיטב התוצרת אל הקמפוסים השלווים שמעבר לים. אני אכן סבור שמדיניות "ייעול" ונסיון לאכוף מדדים תאצ'ריסטיים (משק בית) על הממסד האקדמי יביאו פשוט לקמילה ונבילה של הממסד כולו. מצד שני איני טוען שאין צורך לדון בחשיבות היחסית של נושאים אקדמיים שונים ובמדיניות התקצוב של קתדרות שונות. איני סבור שהצפת האוניברסיטאות בתקציבים עומדת על הפרק ואיני מאמין שהפקולטות למדעי הרוח הם בור של שומן (נהפוך הוא. נראה שמאבקי הכח המרים על מינויים הם אות לצמצום המשאבים). לכן הצטערתי שדיון על מנגנון המינויים האקדמי "נסתם" ע"י טענות תמוהות כאילו מרקסיזם ופמיניזם אינם נושאים מספיק חשובים ללימוד אקדמי. ד. באשר להנגדה שנהייתה אופנתית באייל בזמן האחרון בין מדעי הטבע למדעי הרוח. ראשית אני סבור שבלאו הכי מרבית התקציבים הולכים למדעי הטבע וכל התקצוב של מדעי הרוח הוא שולי בחשיבותו מראש. ה. אין מקום להנחה שכל או אפילו רוב המחקרים במדעי הטבע תורמים באופן ישיר לרווחת המין האנושי. לאחר המאה ה-20, זו הנחה מוזרה. ספק רב אם הוכחת השערת פרמה או גולדבך במתמטיקה תרמה (תתרום) באופן חומרי לרווחת המין האנושי. ספק רב אם האסטרופיזיקה וחקר חלקיקי היסוד העוסקים בתחומים שבכל טווח נראה לעין הם מחוץ לתחום הנגיעה של הטכנולוגיה שלנו, יכולים לתרום משהו ממשי לפועל ממגדל העמק. איני אומר שלמחקר האקדמי אין תפקיד ברמת ההתפתחות המשקית והתעשייתית של החברה. איני אומר שמחקר אקדמי מפותח אינו תורם לעושרה הכלכלי של החברה, אבל דוקא משום כך יהא זה מעשה חלם להעמיד את תקציב המחלקה למתמטיקה מול הצרכים של סל התרופות. ו. יתר על כן איני מבין מדוע כולם מניחים שכל הבטלנים, הקשקשנים, הנדחפים ומבלי עולם מתרכזים במדעי הרוח. נכון שבמדעים המדוייקים הקריטריונים יותר ברורים וקשה יותר לשחק במערכת. גם הכספים המרובים יותר גורמים לבקרה הדוקה יותר. אבל באופן מהותי המצב אינו שונה. בדיון מקביל מתרחש כבר שבועות מהלך בו טובי המוחות הצעירים של קוראי האייל מנסים להבין אם מה שמנסים להאכיל אותם הוא רעיון מתמטי בעל ערך או איסטרא בלגינא. הארכנות והסבלנות האדירים הנדרשים לכך רק מראים שגם במדעי הטבע לא תמיד קל להבחין בין התבן לקש. בכל מקרה להנחה שכל אחד ואחד במחלקות האקדמיות של מדעי הטבע, תורם משהו מהותי לקידמה המדעית, אין בסיס. ז. איזה נזק איום ונורא גרם המקרה של תדי כ"ץ? קצת פרופורציות בבקשה. ואם כבר מזכירים את הפארסה הקומית הזאת, נדמה לי שהקיבוץ של תדי כ"ץ הוא שמימן את האקדמיה ולא להיפך. ז. מדוע על פועל ממגדל העמק לממן את פטפוטי הסרק של אקדמאים? מדוע הפועל הזה צריך לממן את האופרה, התאטרון הקאמרי, מכון וינגייט, בתי כנסת וישיבות ואת פטפוטי הסרק בועדות הכנסת? הרי אפשר בכספים האלו להגדיל את סל התרופות. יתכן שכך כמה אנשים אפילו ינצלו ממוות ויבריאו. המילכוד הוא שהדבר הראשון שאנשים אלו יעשו לאחר שיבריאו, הוא להמלט מכאן למקום שבו אפשר גם לפטפט קצת פטפוטי סרק בעבודה ולא רק להציל את החולים ולתמוך בנזקקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. היהדות אולי גרמה לסבל נוראי אבל יהודי יכל בקלות להתחמק מרדיפות אנטישמיות על ידי המרת דתו. יהודים לא כלאו יהודים אחרים במחנות ריכוז, עינו אותם והרעיבו אותם למוות. אם היה סבל ביהדות הוא נגרם על ידי גורמים חיצוניים ולא על ידי היהודים עצמם. נכון שהיהדות מבטיחה גורל טוב יותר, אבל בעולם הבא. אין שום דרך לוודא אם קיום תרי"ג מצוות אכן משפר את מצבך בעולם הבא. לעומת זאת ברור מההיסטוריה של המאה ה-20 שכל מדינה שתבחר ללכת במשעול המרקסיזם אזרחיה ישלמו על כך מחיר כבד. כל זאת מבלי להזכיר את העובדה שהיהדות אינה תיאוריה פוליטית ושבכל מקרה המחלקה ליהודי יהדות היא מקום טוב ללימוד היהדות, מה שלא נכון לגבי המחלקה לפילוסופיה ומרקסיזם. ב. אינני יכול להיות בטוח מה סטוב חשב כיוון שהוא נפטר. מה שנראה לי שהוא חשב הוא שמצגות שווא פוליטיות אין מקומן באקדמיה. זה בזבוז כסף ומשאבים אחרים. ג. אף אחד לא הוכיח שהשקעה במדעי הרוח גורמת לפריחה במדע. מסיבות היסטוריות אוניברסיטאות עוסקות הן במדע והן בדיסציפלינות אקדמיות שאינן מדעיות, אך לא בטוח שזה הכרחי. מכל מקום, לא הצעתי לסגור את הפקולטה למדעי הרוח אלא פשוט להפסיק את סבסודה. כידוע לך, באוניברסיטאות פרטיות בארה"ב פקולטות אלו עולות ופורחות בגלל שיש להן מספיק ביקוש. תקוותי היא שהפסקת הסבסוד תוביל לכך שפחות חדלי אישים יהיו חברי סגל. מובן שאין כל ערובה לכך שזו תהיה התוצאה, אך גם אם לא לפחות תקטן כמות הזבל היוצאת מהפקולטה. ד. אני בכלל לא בטוח שתקציב הפקולטה למדעי הרוח כל כך זניח. לפי דבריו של מאיר שטרית המדינה מממנת כ-85% משכר הלימוד ומספר הסטודנטים בפקולטה די גדול. ה. נכון שלא כל המחקרים במדעי הטבע גורמים לרווחת המין האנושי. מצד שני ברור כי (כמעט) כל התפתחות המין האנושי במאות האחרונות הונעה על ידי התקדמות טכנולוגית שלא הייתה אפשרית ללא מחקר בסיסי ויישומי בתחומים אלו. ברור שחלק מהמשאבים המופנים למחקר מתבזבזים אך זה המצב בכל מערכת. לפחות מהמחקר הזה האנושות שואבת תועלת. ו. זה נראה כך פשוט כי אי אפשר להצביע על הישגים מוחשיים במדעי הרוח ולעומת זאת על הרבה רעות רוח. ז. הנזק שנגרם הוא גם לשמם הטוב של ותיקי חטיבת אלכסנדרוני (שאולי לא חשוב לך אבל להם כנראה מאוד), גם למוניטין של מדינת ישראל, גם לעמדתה של ישראל במו"מ (וזאת כתוצאה מהפגיעה במוניטין) וגם לעיקרון של שמירה על יושר אינטלקטואלי באקדמיה. לא מספיק בשביל עבודה של אידיוט אחד? ח. באמת אין לו מה לממן את אלו. מדוע עליו לממן שעשועים שאינו נהנה מהם? בארץ זה פחות ניכר, כי מדובר בפחות כסף, אבל בחו"ל המימון של אמנים קיקיוניים כבר הוביל לפארסות כמו מה שמופיע בקישור שלמטה. בעיקרון, לא נראה לי שהרבה אנשים ירדו מהארץ כי הם לא יכולים לראות את "לה טרויאטה". אם יהיו רבים שירצו לראות את זה ודאי שיוכלו לשלם מספיק בכדי לקיים בית אופרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, שכחתי את הקישור: http://news.bbc.co.uk/2/hi/entertainment/4492650.stm | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר? אין בוגרי טכניון שתיכננו את גשר המכביה? פשלות יש בכל מקום. מה זה קשור למדעי הרוח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נגיד שהייתה לי פחות בעיה עם הפאשלה הספציפית הזאת אם יוצרה היה נכנס לכלא, כמו מתכנני גשר המכביה. אבל כמו שאתה יודע הוא קיבל פרס של 25,000 ליש"ט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה בדיוק היית מכניס אותו לכלא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת אם שמת לב שהיו תקופות באירופה שהמרת הדת לא עזרה ליהודים כלל ועיקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספרי את זה לניאו-נאצי עם האף הנשרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בדיון מקביל מתרחש כבר שבועות מהלך בו טובי המוחות הצעירים של קוראי האייל מנסים להבין אם מה שמנסים להאכיל אותם הוא רעיון מתמטי בעל ערך או איסטרא בלגינא. הארכנות והסבלנות האדירים הנדרשים לכך רק מראים שגם במדעי הטבע לא תמיד קל להבחין בין התבן לקש.'' או שאתה לא עוקב אחרי הדיון ההוא, או שאתה מסלף אותו בכוונה. הזיהוי של המתמטיקה המונדית כשטויות ברוטב לקח בערך תגובה אחת. כל השאר הוא נסיונות חסרי תוחלת לוודא שטרחנים כפייתיים הם באמת טרחנים ובאמת באמת כפייתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנסיונות אינם חסרי תוחלת, לפחות בתחום הכפייתי1 הם אכן מצליחים לוודא את שהתכוונו. רבים יטענו שגם בתחום הטרחני. מי שנתקל באחרונה בכפייתיות חמורה יותר מכאלפיים תגובות, מהן בעלות עשרות שורות, הכוללות חזרה אינסופית שלולי היכולת ל-CUT & PASTE היתה שוחקת עד דק את מקלדת הטרחן – שיקום! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עוקב. מודה. מעניין אם את/ה נמנה על האמיצים שהסכימו להתיחס לגופו של דבר ולפחות לנסות להבין במה המדובר או שכמוני החלטת שעצם העובדה שמנסים להציג את הסחורה המתמטית לסטודנטים ולקוראי האייל ולא למתמטיקאים מקצועיים ולפרסומים מדעיים כבר מוכיחה שהסחורה פגומה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמתמטיקאי מקצועי איך היית מציג את מסקנותיך: א. הבנתי בדיוק מה שהם אומרים וזה שטויות ברוטב. ב. לא הצלחתי להבין את טענותיהם. אם יש משהו בדבריהם, הרי שהוא נבצר מבינתי. באופן אישי אני נוטה לב', שכן נסיוני מלמד שאם איני מצליח להבין מישהו, בד"כ גם הוא לא מיטיב להבין את מה שהוא מסביר. לרוע מזלי לאבחנה זאת יש לא מעט יוצאים מן הכלל ולאו דוקא בין קוטלי הקנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי את הרעיונות המרכזיים והם נובעים מחוסר הבנה (למשל של המבנה של מערכת אקסיומטית), לא מעניינים (מה יקרה אם "נוסיף" את "הקבוצה המלאה" לתורת הקבוצות), בלים מזוקן ("דרגת אי-וודאות" של מספרים) ובעיקר זורמים בכיוון הלא נכון (0.999... זה לא 1). גם אם הגישה שלך נכונה (מי שלא יכול להסביר גם לא מבין), במקרה הזה אני חושב שהיא לא תקפה, כי יש בעיית תקשורת כבדה שנובעת מחוסר ידע (באחד הצדדים). (אם מישהו מעוניין - משום מה - בהתייחסות יותר מפורטת למתמטיקה המונדית, שישאיר הודעה בדיון המתאים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקריאה ראשונה, חשבתי ש''בלים מזוקן'' זה איזשהו כינוי של מתמטיקאי. נראה לי שהמילה בלים היא עצמה בלויה ויותר מודרני להשתמש ב''בלויים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים איתך לחלוטין. באשר לסיפור של תדי כ''ץ מתעוררת בי תחושה עמומה שהמחקר שלו ''זוכה מחוסר ראיות ומחמת הספק''. תחושת הבטן ההיסטוריונית שלי לוחשת לי שהיה שם הרג (לא טבח חו''ש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, הטענות נגד כ"ץ היו שלא היה שם הרג כלל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא היה טבח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, טוב, זה כבר יותר עניין של הגדרה, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. חבל שאינני יכול לקרוא את העבודה הזאת. אינני יודע איפה אפשר למצוא את הטדי הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זו הזדמנות לנסוע לאיזה משחק בחברת הג'נטלמנים שצופים שם במשחקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי להזכיר: מה שהתגלה (אולי יש לומר בזהירות רק "נטען", אבל הרושם שלי היה שנטען על-ידי "צד שלישי" ולא זכה לתשובה רצינית מצד כ"ץ או פפה) הוא שמה שכ"ץ כתב כעדויות לא באמת נאמר על-ידי העדים, על-פי ההקלטות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. נדמה לי שטדי כ''ץ לא סיפר בדותות. עד כמה שאני מכיר מקרים אחרים ממלחמת השחרור, היו מעשי הרג בכל מיני מקומות אבל לטדי כ''ץ היה קשה להוכיח את מה שקרה בטנטורה. . לא ראיתי את העדויות ולא שמעתי את ההקלטות. אני מניח שטדי כ''ץ היה צריך להזהר יותר בטיפולו בחומר שבידיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעיונך: http://www.ee.bgu.ac.il/~censor/katz-directory/ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שלא רק ''במדעי הטבע לא תמיד קל להבחין בין התבן לקש'' אלא אפילו במילון ההבדל ביניהם לא ברור, אולי כדאי לשאול את הבודד כאבן, יש לו הרבה נסיון בתחום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר כשכתבתי את זה, היתה לי הרגשה עמומה שאולי תבן וקש זה בעצם אותו דבר. מישהו אולי יודע מהו מטבע הלשון הנכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''להוציא את המוץ מן התבן'', כמדומתני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לבור את הבר מן התבן'' (ואכן, בר קשור לשורש ב.ר.ר., נדמה לי שעוד מימי האכדים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. זה נשמע לי כמו ברירת מחדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי השאלה הדואלית, המקור הוא בגמרא במסכת ערובין: "ובעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו על עסקי נפשות אלא על עסקי תבן וקש יוצאין עליהן בכלי זיינן ומחללין עליהן את השבת". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוץ ותבן. אבל בכל מקרה תבן וקש לא הינו הך, בתור כבשה ואיש סוסים: קש הוא עשב יבש חסר ערך תזונתי כמעט, שרק ממלא את ביטניהם של הבהמות בעוד שחציר=תבן מכיל שעורה או תלתן (וכ'ו וג'ו) שהם החלבונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קש הינו גבעולי החיטה (בד''כ) הנשארים בשדה לאחר הקציר לגרעינים. חציר הוא השיבולת השלמה שנקצרת, נשארת בשדה ליבוש ואחר כך מגובבת ונכבשת לחבילות. כך שהחציר הוא שיבולת שלמה והקש הוא הגבעול. חציר וקש יכולים להיות מחיטה שעורה אפונה תירס בקיה אספסת ועוד. בקשר לערכים התזונתים. עבור בהמות מעלות גירה שיודעות לפרק את דופן התאים ולעכל תאית, הקש לא חסר ערך תזונתי כלל וכלל. זה נכון שבחציר יש גרעינים המכילים שיעור גבוה של חלבון ושומן אבל הוא נחשב עדין מזון גס ולא מזון מרוכז בגלל שיעור התאית הגבוה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המוץ זה החלק שעוטף את הגרעין. ההרכב די דומה לזה של קש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קליפת הגרגרים. ובהשאלה - פירורי מתכת שמפזרים מטוסי קרב (בקרוב גם אזרחיים) לבלבול טילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הוא 1, אאז"נ, קיבל רק *מוץ* ותבן. 1 טקסט יסוד לסוציאליסט המתחיל. ----------- לפי אבן-שושן (המרוכז), תבן הוא קש ממועך (נדוש?) או מקוצץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בעיני הפמיניזם ושיוויון הזכויות לנשים הוא אחת התופעות המרכזיות של המאה ה-20. ככזה, המחשבה שהוא תופעה שאינה ראוייה למחקר ועיון אקדמי נראית לי תמוהה." אבל אלו שיושבים בקתדרות הפמיניסטיות אינם חוקרים *את* הפמיניזם; הם יוצאים מתוך הפמיניזם כדי לחקור את הפוליטיקה, החברה, המוסר, הפילוסופיה וההיסטוריה. חלקם גם משנים את פני הפמיניזם עצמו, אבל לא תוכל לצפות שתצא משם המסקנה שהפמיניזם הוא שגוי מעיקרו. (לא שזה פוסל את הקתדרות האלו, בעיניי, רק שאינך יכול להצדיקן רק מתוקף היותו של הפמיניזם חשוב ולכן ראוי למחקר.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשיבות הנושא הנחקר אינה מצדיקה "מחקר גרוע", אבל היא אולי מצדיקה את הנסיון לחקור. בעצם, לא חשיבות הנחקר קובעת את קיום הקתדרות, אלא קיומם של מקורות מימון לקתדרות האלו. אם נמצא מימון לקתדרות למרקסיזם, סמיוטיקה ופמיניזם, השאלה המעניינת היא מי מעוניין בהמשך קיומן ולמה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו התהליך שעובר על האקדמיה. אני מניח שלמחלקות לכלכלה ניאוקלאסית יהיה מימון. לגישות אחרות-פחות. בית הספר לכלכלה של אוניברסיטת שיקגו מומן כבר, נדמה לי מסוף המאה ה-19 ע"י רוקפלר. הוא אפילו אמר פעם שזו היתה ההשקעה הטובה בחייו. אוניברסיטה זו היא הבסיס של הכלכלה הניאו קלאסית (מילטון פרידמן וכו'.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד אינו טוען שמרקסיזם הוא מדע ואין דבר כזה מגע המרקסיזם. מי שמשתמש במונחים האלה אינו יודע מה הוא שח. חוקרים בעליגישה הנקראת מרקסיסטית (בכל שיטה יש סתחרה פנימית שבסופו של דבר תביא לקריסה פנימית ולהווצרות שיטה חדשה). כל חוקר שבודק מערכות ומחפש בהן את החלוקה לשתים- את שתי הגישות שנאבקות בתוכן-הוא בעל גישה מרקסיסטית. למשל, היסטוריונים בעלי תפיסה כזאת, ניתחו את השיטה הסוביטית כבעלת שני זרמים במאבק. הכוונה כמובן לא לחוקרים סובייטים אלא מערביים. אבל גם הסובייטים היו מרקסיסטים...ישנם לא מעט כלכלנים בעלי גישה מרקסיסטית- הם אינם קומוניסטים. המקרה של תדי כ''ץ אינו מראה שום דבר על האקדמיה חוץ מכך שלמרבית הפלא עובדים בה בני אדם.אתה רץ מכאן להיסטוריונים החדשים וכדי לתת דוגמה מיהם, אתה מציין את אילן פפה. בערך כמו שאומר משהו על כל הכלכלנים ואתן דוגמה את מילטון פרידמן. בין הקרואים היסטוריונים חדשים ישנו גם בני מוריס ואחרים ואי אפשר להכניס אגסים עם תפוחי אדמה ולהכין מהם ליפתן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקרה של תדי כ"ץ מראה שני דברים: א. שיש שרלטנים (תדי כ"ץ) וחסרי יכולת (המנחה שלו) גם באקדמיה (זאת אומרת, כדבריך, גם אקדמאים הם בני אדם). ב. (וזאת לפי תגובתו של פפה) שיש גישה חדשה, שמקורה בפוסט-מודרניזם, שחקר האמת אינו מטרת המחקר. אלא, המטרה היא אישוש הנחות היסוד של החוקר למטרותיו הוא, ללא שום קשר לעובדות. זה כבר די חמור, לעניות דעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שסטוב עצמו היה פרופ' במדעי הרוח, קשה להניח שהוא תמך בסגירת הפקולטה הזאת. הוא רק חשב שהפוסט מודרניזם חולל בה שינויים הרסניים. יורשה לי לציין, שהוא אינו אומר ולו מלה אחת להוכחת דבריו או אף לאישושם. הוא מביא ציטוטים האמורים להראות את חוסר התוחלת שב"מדעים" אלה (גם בעיניי אין הם מדעים, ואף אינם אמורים להיות). שניים מאותם ציטוטים נראים לו כקשקוש נפוח וריק, משום שחכמתו העליונה לא יכלה להם. זה עוד לא אומר דבר. הציטוט השלישי פסול, לשיטתו, משום שהוא מצביע על "ויתור על האמת". כיוון שכפרופ' לפילוסופיה הוא היה אמור לשמוע משהו על ניטשה, התקפה מסוג זה מצדו היא *קצת* מגוחכת. הוא טוען שאותו תהליך אפוקליפטי שתיאר התחיל ממלחמת ויאטנם. מלבד לומר שכל הוותיקים באוניברסיטה סבורים כמוהו, הוא איננו מסביר את דבריו כלל ועיקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הרעיון שהמרקסיזם הוא אנטי-מדעי הוא על פניו מופרך. לדעתי אחת המגרעות של המרקסיזם ואחת הסיבות לכשלונו המעשי היא דבקותו האידיאולוגית ואמונתו העיוורת במטריאליזם מדעי." פשוט, קרא את מרקס. מחקרו העיקרי, "הקפיטל" עסק בכלכלה. רשימת כל הכלכלנים מאז ומעולם אינה לפני, אבל אני לא חושב שהיה כלכלן חשוב/נחשב/משמעותי/נשמע אחד מאז ומעולם שטען כי הרעיונות העיקריים של מרקס ב"הקפיטל" הם בעלי ערך רב. אתה יודע מה, אין כלכלן חשוב וגו' אחד שלא חשב שמדובר בגיבוב של שטויות מוחלטות של בור. שוב, פשוט קרא אותו: פרק, פרק. מעט הדברים שיש בהם תבונה הוא העתיק בלי בושה מדיוויד ריקרדו. כל השאר הם פשוט חירטוטים שרק אם אוהבת או פרידריך "כבר שלחת את הכסף?" אנגלס יוכלו לחשוב שיש להם ערך. כמובן שהדברים אינם עומדים בסתירה לכך שלהגותו של מרקס הייתה השפעה עצומה על חוקרים חשובים רבים בתחומים שאינם כלכלה ולמעשה, היא גדלה ביחס ישיר והפוך למידת ההבנה של אותם חוקרים בכלכלה – בהחלט ייתכן, ובפועל, מתקיים, שמחקר חסר ערך בתחומו יכול לשמש אחרים שלא בתחומו. המחקרים של מרקס, לעצמם וכשלעצמם, מבוססים על רעיונות מגוחכים מנקודת מבט כלכלית והתחושה שלי היא שהתגובות לכרך הראשון של "הקפיטל" הביאו גם את מרקס להבין זאת (ולסרב בכל תוקף להוציא לאור את הכרך השני). ======== לגבי העובדה ש"איינשטיין החל את הקריירה המדעית שלו במכון הפטנטים השוויצרי" – בתקופה זו היה מקובל למדי שאקדמאי ימצא גם פרנסה שאינה באקדמיה, כך שזה אינו מעיד בהכרח על מנגנון הבחירה המריטוקרטי של האקדמיה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |