בתשובה להאייל האלמוני, 21/11/05 16:15
בעיית האנטרופיה - סאגת סמיילי 2 348128
מה יש מי שלא מכיר את הבדיחה?

{אסירים אשר שהו שנים רבות בין כותלי הכלא}‏1 נהגו לספר בדיחות כדי להנעים את זמנם. עם השנים תמו הבדיחות החדשות, וה{אסירים} החלו לחזור עליהן. בהמשך הם השתכללו, וסימנו כל בדיחה במספר סידורי, וכדי לייעל, במקום לחזור על הבדיחה, פשוט נקבו במספרה, והקהל התגלגל מצחוק.
יום אחד הגיע אסיר חדש לכלא. על מנת להראות שגם הוא בעיניינים, השתלב גם הוא באווירה, וקרא "238". במקום פרץ‏1 הצחוק לו הוא ציפה, הוא נתקל בדממה מעיקה. "238" הוא חזר על הבדיחה, ושוב - דממה. "238" הוא קרא בקול.
"חביבי" אמר לו אחד הנוכחים "בדיחה לא מספיק להכיר, בדיחה גם צריך לדעת לספר".

___
1 לחילופין {נוסעים קבועים באוטובוס} או {משוגעים המאושפזים שנים רבות באותו מוסד} או אפילו {גיקים הגולשים קבוע באותו אתר}
2 אין קשר לעמיר.
בעיית האנטרופיה - סאגת סמיילי 2 348129
אם יש מי שמוטרד בקשר לזכויות היוצרים של בדיחה זאת, הוא יכול להרגע.
אין ספק שמחברה מת כבר למעלה מ70 שנה.
בעיית האנטרופיה - סאגת סמיילי 2 348132
זה האנדרסטייטמנט‏1 של השנה.

הבדיחה הזאת היתה כתובה בהירוגליף הראשון שפוענח.
______________
1- תת-הצהרה?
בעיית האנטרופיה - סאגת סמיילי 2 348136
התכוונת שהמספר הסידורי שלה הוא 1?
בעיית האנטרופיה - סאגת סמיילי 2 348308
שהוא כנראה ההירוגליף ה-‏239 שנכתב, כי לפני כן לא יכלו לדמיין עולם עם 238 בדיחות.

תגובה 348306, שמכילה את הבדיחה ה-‏240, מדגימה מעין אלכסון-קנטור-זוטא.
בעיית האנטרופיה - סאגת סמיילי 2 348316
סתם, הזכרת לי:

"At this moment the King, who had been for some time busily writing in his note-book, cackled out `Silence!' and read out from his book, `Rule Forty-two. All persons more than a mile high to leave the court.'

Everybody looked at Alice.

`I'm not a mile high,' said Alice.

`You are,' said the King.

`Nearly two miles high,' added the Queen.

`Well, I shan't go, at any rate,' said Alice: `besides, that's not a regular rule: you invented it just now.'

`It's the oldest rule in the book,' said the King.

`Then it ought to be Number One,' said Alice.

The King turned pale, and shut his note-book hastily. `Consider your verdict,' he said to the jury, in a low, trembling voice. "
בעיית האנטרופיה - סאגת סמיילי 2 348144
בגרסה שאני מכיר, הנוסע־אורח באוטובוס אומר 238 ואף אחד לא צוחק. אחד הקבועים מטיף לו מוסר: מה אתה מספר בדיחה גסה כשיש באוטובוס ילדות?
בעיית האנטרופיה - סאגת סמיילי 2 348214
ואני מכיר את הנוסח הבא: אחד אומר "238" וכולם מחייכים בנימוס, ואז מישהו אחר אומר "238" וכולם מתים מצחוק. לטירון התמה מוסבר שהשני מספר אותה הרבה יותר מצחיק.
___________
שכ"ג, מסופק אם הדיון הזה באמת זקוק גם לפתילים עם בדיחות ישנות
בעיית האנטרופיה - סאגת סמיילי 2 348306
אני מכיר גירסה אחרת (אולי בגלל הגיל):
אחד האסירים הוותיקים מכריז: "239", וכולם נשפכים על הרצפה מרוב צחוק.
"למה זה כל כך מצחיק אתכם?" שואל הסוהר הטירון.
אחד האסירים מסביר: "את הבדיחה הזאת לא הכרנו."

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים