בתשובה לדורון שדמי, 17/11/05 11:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דורון, עם כל הכבוד, אולי כדאי שבמקום להאשים עולם ומלואו שאיננו מבינים אותך ושאנו מתחמקים מלדון ב''מתמטיקה'' המופלאה שלך, תוכיח שאתה מבין את המתמטיקה שמקובלת בעולמינו. אם כל הכבוד לחייזרים, ולפצצות אטום, למיקרוסקופים שבוחנים תודעה ודרכי התנהגות, שאלות הישרדות ומוסר, השלכות ומסקנות... אתה טוען שאתה עוסק במתמטיקה, הראה פעם אחת, אחת ויחידה, שאתה מבין מושגים בסיסיים במתמטיקה. ענה על השאלון של האייל הצעיר, אל תזרוק את הכדור חזרה לכיווננו, כבר עייפנו מהתאוריות המופרכות שלך וההטפות הנלעגות שאינם מסתירות לרגע אחד שהסיבה שאתה מתמיד בהם וטוען שאף אחד לא מבין אותך היא כי אינך יכול לעמוד מול הטענה שפשוט אין לך מושג על מה שאתה מדבר. אם יש לך ידע מתמטי ולו האלמנטרי ביותר, ענה על השאלות הפשוטות של האייל הצעיר, אם אינך מסוגל, הודה בכך, אבל אם אתה מסוגל, הוכח לכולנו שטעינו בך שחשבנו שהתאוריה שלך נובעת מבורות וחוסר הבנה ואידך זיל גמור. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"אם יש לך ידע מתמטי ולו האלמנטרי ביותר, ענה על השאלות הפשוטות של האייל הצעיר, אם אינך מסוגל, הודה בכך, אבל אם אתה מסוגל, הוכח לכולנו שטעינו בך שחשבנו שהתאוריה שלך נובעת מבורות וחוסר הבנה ואידך זיל גמור." אכן אני עוסק ביסודות המכוננים של שפת-המתמטיקה *ורק ביסודות עצמם*, כאשר חקר יסוד אינו עוסק בטכניקה זו או אחרת אלא במהותם של דברים. אתן דוגמא: נאמר שאני עוסק בחקר מושג השינוע, ומתחיל ליצור את תוואיה הראשונים של שפה אשר תאפשר לשלוח טילים לחלל. אתה בא ואומר לי: "אצמעי התחבורה היחיד והמוכח שקיים הינו עגלה רתומה לסוסים, ואם לא תוכיח לי את בקיאותך בתור עגלון, הריי שניתן להסיק מכך שאין בידך שום אפשרות לפתח שיטת שינוע אשר תהווה שיפור לעגלה וסוסים". אני משיב לך: "הבנת עקרונות מושג השינוע ויצירת אמצעי שינוע משופר הנובע מרעיון החורג מעגלות וסוסים, אינם מצריכים ממני להוכיח שאני יודע לנהוג בעגלה וסוס". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא, אתה טועה לחלוטין בהבנת העניין. האלמוני אומר: "ע"מ לייצר מכונית, יש לייצר בשבילה בראש ובראשונה מנוע טוב. הוכח שאתה יודע מהו מנוע". ואתה עונה: "אתם כולכם שוגים! המכוניות הן שגיאה, המנועים הם שגיאה וגם העגלות עם הסוסים, שקדמו למכוניות ולמנועים, הן שגיאה! *אני* גיליתי את האמת האבסולוטית שאין בלתה: במקום עגלות, סוסים ומכוניות - אנחנו צריכים לרכב על *ג'וקים!!*" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ואתה עונה: "אתם כולכם שוגים! המכוניות הן שגיאה, המנועים הם שגיאה וגם העגלות עם הסוסים, שקדמו למכוניות ולמנועים, הן שגיאה! *אני* גיליתי את האמת האבסולוטית שאין בלתה: במקום עגלות, סוסים ומכוניות - אנחנו צריכים לרכב על *ג'וקים!!*"" אתה מערבב בין המשל לנמשל. המשל: אין צריך להפגין בקיאות בתור עגלון כדי לפתח שיטת שינוע, שאין לה דבר עם עגלות וסוסים. הנמשל: שיטת השינוע הנוכחית (קרי שפת המתמטיקה הרגילה) מובילה אותנו במהירות להכחדה-עצמית, ויש לשנות אותה מן היסוד בכדי להמנע מכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח, אם דורון שדמי היה צריך לענות על התגובה הזו, הוא היה מפרסם הודעה בסגנון: "מה הפחד המונע ממך לענות לאייל הצעיר? האם אתה מסוגל להבין רק באופן שבני קהילתך מבינים ונגזר עליך לא להבין שום דבר שנדרשת לו נקודת מבט דדוקטיבית?"1 וזה עוד ביום טוב. היו ימים. דורון, זכותך המלאה לסרב לענות לאייל הצעיר. זכותך להמשיך לעשות copy-paste למאמרים במתמטיקה המונדית. זה לא יוכיח שום דבר לגבי היכולות שלך לפתח דבר זה או אחר. זה רק יחזק את התדמית השלילית שלך בתור אדם שלא מקשיב ומתייחס בצורה מזלזלת אל המתדיינים איתו. לי נראה, שאחרי מאות תגובות שהאייל הצעיר ניסה להבין את דבריך ולענות לך בסבלנות, ראוי שתענה לו. האייל הצעיר לא דרש ממך להשתחוות בפני מזבח השקר של השיטה הדדוקטיבית. הוא רק מבקש ממך להדגים שאתה מסוגל לעשות את אותו סוויץ' מחשבתי שאתה דורש מאנשים אחרים לעשות וטוען שהם לא מסוגלים. ועל זה נאמר: דרך ארץ קדמה לתורה. צעד קטן לקראת האייל הצעיר יהיה צעד גדול עבור המתמטיקה המונדית. וכל זה למרות (ואולי בגלל) כל מה שטענת לרעת האייל הצעיר והבקשה שלו2. כן, חלק מהשאלות שלו הן דיי טכניות ולא מעניינות (למשל חישוב אינטגרלים). אבל חלקן נוגעות בנושאים הגדרתיים שהמתמטיקה המונדית תופסת בצורה שונה לגמרי. למשל: מושג הגבול, מושג הנגזרת, מושג השיוויון. אם תענה רק על השאלות האלו (וזה ממש לא קשה) תצא מרוויח פעמיים: א. כמו שחיים הכט אומר: יצאת צדיק. ב. תקדם את הדיון במושגים אלו ותדגים את היתרונות שיש להגדרות של המתמטיקה המונדית על פני ההגדרות הקונבנציונליות. בברכה. --- 1 לא, אין לי הוכחה שזה מה שהיית אומר. אבל למשל בתגובה 342263 אמרת דברים דומים. 2 תגובה 346863 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח של אייל, תודה על תגובתך הכנה. אני עוסק במושג הגבול בפתיל אחר: תגובה 346367 . אשמח אם תגיב לפתיל הנ"ל. פתיל זה עוסק בהשלכות המתמטיקה על עולמנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבטיח להגיב מיד1 אחרי שתענה לשאלה של האייל הצעיר על מושג הגבול. 1 טוב, ברגע שיתאפשר לי.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען ההבהרה, מדובר על השאלה הזו: "ב. הסבר במילים שלך את מושג הנגזרת במתמטיקה הרגילה. כלול בהסבר את הגדרת הנגזרת באמצעות גבול." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ב. הסבר במילים שלך את מושג הנגזרת במתמטיקה הרגילה. כלול בהסבר את הגדרת הנגזרת באמצעות גבול." אוקיי, נגיד שנתונה הפונקציה: y=f(x) נגזרת היא הגבול של היחס בין השינוי של הפונקציה לבין השינוי של המשתנה הלא תלוי, כאשר המשתנה הלא תלויי שואף לאפס.כדי להדגים את הנ"ל, בוא ומשתמש בפונקציה y=x^2 אז ככה, x הוא המשתנה הלא תלויי ונגיד שהוא משתנה בין x ל-o (האות "או" באנגלית) .במילים אחרות, השינוי של x שווה ל-o. עכשיו אנו רוצים לדעת מהו השינוי המתאים של הפונקציה, של y. אנחנו מציבים x+o (במקום x) ,מעלים בריבוע כדי לחשב את ערך הפונקציה עבור x+o ומחסירים מהתוצאה x^2 (שהוא ערך הפונקציה עבור x) והתוצאה היא 2xo+o^2 (שהיא השינוי של הפונקציה, שמתאים לשינוי של o של x). עכשיו, היחס (שים לב הינה מושג הפרופורציה מופיע כאן) בין השינוי של הפונקציה לבין השינוי של המשתנה הלא תלוי הוא: (2xo+o^2)/o והתוצאה היא:2x+o עכשיו אנחנו מחשבים את הגבול של היחס הזה כש- o שואף לאפס , וגבול זה הוא 2x.במילים אחרות, הנגזרת של הפונקציה y=x^2 שווה ל- 2x, והיא משמשת למדידת השינוי של הפונקציה, כאשר השינוי של המשתנה הלא תלוי שואף לאפס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיספוס בתגובה קודמת. במקום: אז ככה, x הוא המשתנה הלא תלויי ונגיד שהוא משתנה בין x ל-o (האות "או" באנגלית) . צריך להיות: אז ככה, x הוא המשתנה הלא תלויי ונגיד שהוא משתנה בין x ל-x+o (האות "או" באנגלית) . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה מלאה ומדויקת. מה עם שאר השאלות? אני אשמח לראות תשובות בעיקר לשאלה 5 ולשאלה 3. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו תקשיב טוב אייל-צעיר. הנושאים שהעלת בתגובתך, כולל תשובתי לאח של אייל בעניין הנגזרת, אין להם שום קשר למחקר העוסק ביסודות-המתמטיקה, אלא הם אוסף של טכניקות במסגרת מערכת המבוססת על לוגיקת סתירה בין הפכים ועל חשיבה סדרתית בלבד. מחקר *אמיתי* של יסודות המתמטיקה מתחיל מרמת האינטואיציה העומדת בבסיס שפת המתמטיקה, ומחקרי עוסק (בשלב זה) רק ואך ורק "בקו-תפר" זה שבין אינטואיציה להגדרות המכוננות (אקסיומות) של שפה זו. ההבדל העקרוני במחקרי הוא, שאני כולל את התודעה ואת תהליך החקירה עצמו כחלק בלתי-נפרד של מרחב-החקירה. גישה זו איפשרה לי לפתח את עקרונות הלוגיקה המבוססת על סינתיזה בין הפכים, והמאפשרת לכונן גישור בפועל בין כישורינו הלוגיים-טכנולוגיים לכישורינו האתיים. אשמח מאוד אם מעתה תפנה את יכולותיך על מנת לדון במהותה של שפת המתמטיקה, ובאפשרות להשתמש בה ככלי ראשון במעלה לשם פיתוח "שפת הטכנולוגיה של התודעה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה מלאה, בהנחה שאתם מסכימים בשאלה מה זה גבול. כדאי לך להתעקש קצת יותר על הגדרת המושג הזה. (בהרצאה ששמעתי לא מזמן, המרצה ניסח טענה A, ואז "בהנחה שטענה A טריוויאלית, בואו נוכיח אותה"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רציתי לומר שום דבר שייתפס כהתחמקות מהעובדה שדורון צדק. אני לא אדרוש ממנו לענות על השאלה מה זה גבול, אבל אני *אשמח מאוד* אם הוא יענה גם עליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתייחס למושג הגבול, כגבול של סדרה. סדרה של מספרים השואפת לערך קבוע מסויים X , ניתן לומר על X כי הוא גבולה של סדרת המספרים הנ"ל, אם עבור כל מספר חיובי נתון מראש (ויהיה קטן ככל שיהיה) אפשר למצוא מקום בסדרה, שממנו והלאה ההפרש בין כל איברי הסדרה לבין X (הגבול) יהיה קטן תמיד מהמספר השרירותי הנתון מראש. בוא ניתן דוגמא: אם לוקחים את ההיפוכים של כל המספרים הטבעיים (1 חלקיי מספר-טבעי) אנו אומרים כי 0 הינו הגבול של סדרה זו, מפני שניתן להראות כי ממקום מסוים בסדרה הנ"ל, יהיו כל האיברים קטנים מהמספר הנתון מראש, ויהיה מספר זה קטן ככל שיהיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רק חוסר תשומת לב מצידך או שאתה באמת לא רוצה להוסיף את עניין הערך המוחלט (כלומר אתה מגדיר גבול רק לסדרות מונוטוניות)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא לא רואה שום פגם בהגדרה שלו, אם כי הוא באמת יותר מילולי מטכני. כשהוא אומר ''ההפרש'', קרוב לודאי שכוונתו לערך המוחלט של חיסור אחד המספרים מהשני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''קרוב לודאי שכוונתו לערך המוחלט של חיסור אחד המספרים מהשני.'' בדיוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא 3? את 3 גם המתמטיקה המונדית יכולה לפתור בלי בעיה (בשביל הפתרון לא צריך אינסופים ולא גבול ולא כלום, סתם אבחנה מדוייקת, אם כי יפה מאוד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם עם דברים סופיים למתמטיקה המונדית יש בעיות, כי גם לאובייקטים סופיים (מספרים טבעיים, למשל) יש אופי קוואנטי, ולכן יש לעסוק בחשיבה מקבילית במצבי אי-הוודאות שלהם... בכל אופן, התשובה של דורון לשאלה הזאת עשויה לפתוח דיון מעניין על התקפות ועל האובייקטיביות של ההוכחה, שאומרת משהו על המציאות עצמה. אגב, האם אתה מכיר את המשפט ה"תאום" של החידה הזאת? אם תסיר מלוח שחמט משבצת לבנה אחת ומשבצת שחורה אחת לבחירתך, תמיד תוכל לכסות את מה שנשאר מהלוח באמצעות אבני דומינו. גם ההוכחה של המשפט הזה (שנקרא משפט Gomory, ע"פ וולפרם) קצרה, פשוטה ואלגנטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסקרן. אני אחשוב על זה בעצמי. אגב, שים לב שבניסוח של המשפט המקורי נותנים רמז עבה לפתרון שלו. אפשר לנסח את המשפט בצורה שונה, בלי להזכיר בכלל לוח שחמט משובץ אלא פשוט דף משבצות שמורדות ממנו שתי פינות נגדיות. מעניין האם זה מסבך את החיים למי שמנסה להוכיח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שזה מסבך. הנה עוד אחת נחמדה ברוח החידה שהזכיר הצעיר: לוח בגודל 8x8, מוציאים משבצת כלשהי, צריך לרצף עם חתיכה שנראית כמו האות "י", בגודל 3 משבצות. OO
O |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתרון ללוח ריבועי עם 4 בחזקת n משבצות מתקבל בבניה טריוויאלית מהפתרון ל- 4 בחזקת n-1. פתרת ל- 2x2, פתרת את כולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קרה לרמזי zero knowledge הדקים מן הדק? עכשיו תבקש יפה סליחה מגדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זת'ומרת? *זה* היה הרמז zero knowledge דק מן הדק! כשאני נתקל בחידה שאני מעוניין לנסות לפתור בכחות עצמי, איני ממשיך בקריאת הפתיל (אם קיים) כל עוד לא הגעתי לכדי הרגשה שהעסק מוצה. אני סומך על גדי שהוא מכיר את הטריק. (במילים אחרות: אין שום סיכוי שעכשיו אני אבקש יפה סליחה מגדי, אבל אם זה נורא חשוב לו, הוא יכול לקבל בקשת סליחה דחויה לאחת בצהריים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(וממני). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתיל זה עוסק בנסיונות של דורון שדמי להסיט את האנשים מלהבין שהסיבה היחידה שהוא לא עונה על השאלון של האייל הצעיר זה מפני שהוא לא יודע מתמטיקה, בוא נעשה עסק, אתה תענה על השאלון של האייל הצעיר. ואנחנו נדון כמה שתרצה על ההשלכות של "המתמטיקה" על עולמינו. הולך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובטח, הסתכלתי על הפתיל. אני מבין שאתה טוען שלקבוצה אינסופית אין חסם. משום מה אתה טוען שזה הופך את ההגדרה הרגילה למופרכת - ולזה אני לא מסכים. ההגדרה הרגילה היא פשוט שונה מההגדרה שלך. האם קיים ייתרון מתמטי להגדרה שלך? האם, למשל, יותר קל למצוא נגזרת של פונקציה? או אולי יש לך תחליף יותר נוח לאנליזה של פונקציה מאשר נגזרת? האם קיימים חסרונות מתמטיים להגדרה שלך? ואולי ההגדרה הזו מלמדת אותנו איזשהי תובנה מוסרית לא טריוויאלית על העולם שלנו? למשל, שזה לא מוסרי להציב מחסומים בגדה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני מבין שאתה טוען שלקבוצה אינסופית אין חסם. משום מה אתה טוען שזה הופך את ההגדרה הרגילה למופרכת - ולזה אני לא מסכים. ההגדרה הרגילה היא פשוט שונה מההגדרה שלך." אני חולק על דעתך, וטוען שמושג היחס הוא המושג המאפשר, לדוגמא מציאת נגזרת: אם תתבונן בהגדרת הנגזרת שבתגובה 346931 , תמצא שם את הביטוי האריתמטי: (2xo+o^2)/o וביטוי זה הינו הפרופוציה (היחס) בין השינוי של הפונקציה (o) לבין 2xo+o^2 (שהוא השינוי של הפונקציה, שמתאים לשינוי של o של x).איננו יכולים למצוא את הנגזרת אם o שווה אפס ("ההפרש" בגבול עצמו), ולכן ערך שבו o שווה אפס אינו יכול להיות "שותף פעיל" במציאת הנגזרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה הקשר בין המשפט שצטטת לבין התשובה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח של אייל, הבה ונקיים את המשך הדיון בפתיל הפותח בתגובה 346367 תשובתי לך נמצאת בתגובה 347200 . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אכן אני עוסק ביסודות המכוננים של שפת-המתמטיקה *ורק ביסודות עצמם*, כאשר חקר יסוד אינו עוסק בטכניקה זו או אחרת אלא במהותם של דברים." רק בסעיף (א) של שאלה 4 ובשאלה מס' 1 יש צורך בטכניקה (ובמקרה השני זו טכניקה ברמה של כיתה ז'). כל שאר השאלות עוסקות ביסודות המתמטיקה (הוכחה, מערכת אקסיומות...) או בנושאים שאתה התיימרת להבין בהם ולפתח אותם. בכוונה יצרתי שאלון שעוסק ביסודות המתמטיקה. אם אתה לא יכול לענות למשל על שאלה 5, אתה מוכיח בכך שאתה לא מבין את מושג ההיקש המתמטי. אם אתה באמת לא מבין את המושג הזה ברמה שמספיקה לענות על השאלה, כדאי שתלמד טוב יותר את הגישה שאותה אתה תוקף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם אתה לא יכול לענות למשל על שאלה 5, אתה מוכיח בכך שאתה לא מבין את מושג ההיקש המתמטי. אם אתה באמת לא מבין את המושג הזה ברמה שמספיקה לענות על השאלה, כדאי שתלמד טוב יותר את הגישה שאותה אתה תוקף." ההיקש המתמטי הנ"ל (אשר אינו עוסק בחקר יסודות המתמטיקה, אלא מיישם אותם) מבוסס על לוגיקת F XOR T , והוא מקרה פרטי של לוגיקת הסינתיזה בין הפכים, אשר הסבר שלה ניתן למצוא ב: עמודים 10 (מספר הדף, לא מספר ה-ACROBAT) עד 19 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון קטן: הפעם אתה טועה כשאתה מדבר על לוגיקת F XOR T, מאחר שאין פה F. המצב לפיו טענה יכולה להיות *לא נכונה* (או "שקרית"), זו תכונה של *השפה* שבה אנחנו עוסקים 1. ע"פ הנתון בשאלה 5, אין שום סיבה לחשוב שלשפה הזאת יש את התכונה הזאת (בניגוד, כמובן, ל-PA, ל-ZF ולשאר מערכות האקסיומות החשובות). בשפה נטולת-שלילה, יש טענות ניתנות להוכחה ויש טענות בלתי-כריעות. אין מצב שלישי. אם ההיקש הזה הוא מקרה פרטי של ההיקש שלך, אז על אחת כמה וכמה שזה צריך להיות פשוט עבורך להוכיח את הטענות. 1 או ליתר דיוק: בשפות מסוימות בלבד, מוגדרת עבור כל טענה טענה אחרת שהיא ה"שלילה" שלה. טענה נקראת ניתנת להפרכה אם ורק אם השלילה שלה ניתנת להוכחה. רק במערכות בעלות שלילה ניתן לדבר על "עקביות" ועל "שלמות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בשפה נטולת-שלילה, יש טענות ניתנות להוכחה ויש טענות בלתי-כריעות. אין מצב שלישי." אתה מבלבל בין סתירה לשלילה. שלילה הינה אי-היכנות קיומו של מצב/אלמנט במרחב חקירה נדון, כאשר שלילה זו היא ערך-האמת של ההוכחה. סתירה הינה האפשרות להוכיח דבר והיפוכו, או במילים אחרות, ערך-האמת הוא בו-זמנית גם אמת וגם שקר. המתמטיקה המונדית מבוססת על לוגיקה משלימה, שערך-האמת שלה הינו תוצר *הסינתיזה* שבין אמת לשקר (אף לא אחד מהם יוצא "ומלוא תאוותו בידו") ולכן תוצריי סינתיזה זו הם צאצאים *בניי-קיימא* של "אמא-אמת" ו-"אבא-שקר" (או "אמא-שקר" ו-"אבא-אמת"), וצאצאים אלה מתקיימים בין סופרפוזיציה ((0,1),(0,1)) לסימטריה שבורה (0,1). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתמטיקה הרגילה הינה המקרה הפרטי של סימטריה שבורה (0,1), שבה שניי הפכים סותרים זה את זה (אין שום סינתיזה, אלא רק צד אחד יוצא "וכל תאוותו בידו" או במילים אחרות, ערך-האמת הוא F XOR T , ולא תיתכן שום סינתיזה בין F ל- T). המקרה הנ"ל של סימטריה-שבורה לחלוטין מתקיים בלוגיקה-המשלימה כמקרה פרטי, ולעומת זאת מצב הסופרפוזיציה וכל השלבים המוליכים לסימטריה שבורה לחלוטין, אינם מתקיימים בלוגיקת הסתירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זו שאלה טיפשית, אבל למרות שאני מבין למה יש רשימה ארוכה של רמות אי-ודאות עבור מספרים, במקרה הזה נדמה לי שיש רק שתי רמות של אי-ודאות: הלוגיקה הרגילה (ודאות, (0,1)), ואי-ודאות מוחלטת ((0,1),(0,1)). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''סתירה הינה האפשרות להוכיח דבר והיפוכו'' ולכן ברור מאליו שבמערכת שאין בה שלילה, לא יכולה להתקיים סתירה - שכן אין ''דבר'' שיש לו ''היפוך''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרא נא גם את תגובה 347174 ואז תבין באיזה אופן הלוגיקה-המשלימה מאפשרת קיומה של לוגיקת סתירה כמקרה פרטי שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"דורון, עם כל הכבוד," אייל אלמוני, עם כל הכבוד, התעלמת לחלוטין מניסיון כן להבין את תגובה 346860 . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא התעלמתי. התייחסתי אליו בדיוק כמה שהוא- התחמקות. מוסר והשרדות, חקר מה הגה החוקר ולמה, הכל טוב ויפה. קודם לפני שאתה מלמד אותנו מה שלא יהיה, ענה על השאלות שהוצגו לפניך, רק שנדע שאתה מסוגל לכך, שאתה מבין על מה אנחנו מדברים, לפני שאתה פוסל את המתמטיקה שלנו בצורה כל כך קטגורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להתחמק ממני ומדעותי, אבל אינך יכול להתחמק מהעובדה הפשוטה ששפת-המתמטיקה במתקונתה הנוכחית (אשר אין בה שילוב מובנה שבין לוגיקה לאתיקה בתודעתנו) מובילה אותנו להכחדה-עצמית. אומר זאת שוב, נפל דבר בציווליזציה שלנו אחרי הירושימה ונגסקי, ואנו לא נשרוד המשך התפתחות טכנולוגי מואץ, אשר אין ביסודותיו שפה מכוננת המסוגלת לשלב תחת קורת-גג אחת בין הלוגי-טכנולוגי לאתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא המתמטיקה מובילה אותנו להכחדה עצמית, לא ההתפתחות הטכנולוגית ובטח ובטח לא השפה בה אנו משתמשים, מה שמסכן אותנו זה חוסר אחריות וחוסר זהירות, חוסר הבנה להשלכות, ומסקנות מוטעות הנובעות מהיקשים שגויים. המסוכנים ביותר הם בדרך כלל אלה המאמינים שיש להם מונפול על החוכמה ומונופול על ה''אמת היחידה'' שהם יודעים יותר טוב מכולם ושכל השאר הם בורים וטיפשים או גרוע מכך נמנעים בזדון או בשוגג לאמץ את הדרך הנכונה היחידה ובכך הופכים לאוייבי האנושות ומסכני העולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מה שמסכן אותנו זה חוסר אחריות וחוסר זהירות, חוסר הבנה להשלכות, ומסקנות מוטעות הנובעות מהיקשים שגויים." ומה אתה עושה כדי למנוע את הנ"ל ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנסה לקצץ מעט ביומרותיו של אחד מבעלי המונופול על החוכמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אייל אלמוני, אינך ער לכוחו של אדם יחיד להשפיע על גורל קיומה של ציוויליזציה. איינשטיין הגה את הרעיון כי מסה יכולה להפוך לאנרגיה. ראה נא באיזו מהירות הפך הרעיון למציאות המאפשרת הכחדה-עצמית. ברור לחלוטין כי האפשרות הנ"ל היא פרי מאמץ אדיר של צוויליזציה שלמה, אשר יכולה להשתמש בעוצמה זו על מנת להגן על עצמה מאסטרואידים הנמצאים במסלול התנגשות עם כדור-הארץ, אך מאמץ זה לא היה יוצא אל הפועל ללא הרעיון המכונן שעלה בראשו של אדם יחיד, כך שלא מדובר כאן בדיקטוטרה מחשבתית, אלא בהתפשטותו של רעיון ובהוצאתו מן הכוח אל הפועל. אני טוען כי לוגיקה משלימה מאפשרת שילוב בין הלוגי לאתי. רעיונותי פרושים וגלויים בפני כל, אך תוכנן אינו נקלט, כי לוגיקת הסתירה בין-הפכים (אשר איננה מסוגלת להשתלב עם אתיקה) היא כרגע "המופע היחיד בעיר", ואין שום רצון הן מצד הצופים והן מצד המשתתפים, לבחון את האפשרות של שפה המסוגלת לשלב בין הלוגי לאתי. והשאלה המתבקשת היא: מדוע אין שום רצון הן מצד הצופים והן מצד המשתתפים, לבחון את האפשרות של שפה המסוגלת לשלב בין הלוגי לאתי ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל שאתה מנסה להמציא את הגלגל, והגלגל שלך הוא מלבני. בחלוקה המסורתית של הפילוסופיה יש שלושה תחומים עיקריים: אתיקה לוגיקה ופיסיקה. כל מה שאתה דן בו כבר נדון במסגרתם ובצורה בהירה יותר. קוהרנטית יותר, ואם תרשה לי בצורה שאינה עושה רושם של בליל של קישקושים חסרי הגיון ומילים חסרות פשר שמחוברות זו לזו בצורה חסרת משמעות. יש תורות הגוזרות את עקרונותיהן מנתונים פסיכולוגיים או ביולוגיים- הן קרויות נאטוראליסטיות. לעומתם יש תורות אינטואיציוניסטיות. יש תורות אבסולוטיות הדוגלות באובייקטיביות. ויש תורות הדוגלות בסוביקטיביות. המתודות של תורת המידות הן הנורמאטיביות-לקבוע עקרונות מוסר ולגזור מהן נורמות התנהגות. והתאוריות- המנתחות עובדות ומצביעות על ההערכה המקובלת לגביהם. הנסיון לענות על השאלות: מהו הטוב אליו אנו שואפים, ומהו הרע ממנו אנו סולדים?. מהו הדבר הראוי שחובה לעשותו, ומהו הדבר הלא ראוי שאסור לעשותו? אלו השאלות העומדות בבסיס תורת המידות. העיסוק באחריות מוסרית וברצון החופשי, החיפוש אחר תכלית ראויה ושאלת חופש הבחירה כולם נדונו בפילוסופיה, היוונים לא הבחינו בין יסודות מוסריים לטיבעיים, לדידם כל דבר בטבע נועד לתכלית מסויימת, יש סדר קוסמי שבו לכל דבר המקום המיועד לו בהיררכיה הטיבעית, ושאליו הוא שואף בהרמוניה עם שאר הדברים. מי שממלא את הפונקציה שלו בצורה מעולה הוא בעל הסגולה המאפשרת לדבר להיות מה שצריך. לכל דבר נקבע גבול המסמן את הנקודה שבו הוא מגיע למצב אופטימלי, את הסגולות והגבולות הנכונים מגלה החוכמה. והחיים על פי החוכמה הם החיים שאליהם שואף האדם ומביאים לו קורת רוח. מאז התאוריות של יוון הקלאסית קרו כמה דברים. האתיקה שהיו לה שתי מטרות: לספק ידע עיוני על המציאות המוסרית ולתת הדרכה מעשית. עומדת היום מול אלה המערערים על צידקת שתי המטרות הללו. הנסיונות לתת בתחום המוסר ידע עיוני מוכח, מעמידים בעיני רבים את שיטות המחקר האתי במקביל למתודות של מדעי הטבע והמתמטיקה, והרי תחום האתיקה נבדל מהם מכל וכל. המתמטיקאי עוסק בצורות שהוא עצמו בנה, ובסגולותהן המוגדרות בדיוק. ואילו העוסק באתיקה עומד מול חומר עובדתי נתון שמרכיביו אינם ניתנים להגדרה מדוייקת. האמיתות של המתמטיקה זהות לגבי כל המתמטיקאים. ואילו לחוקרי האתיקה מתגלות באינטואיציה אמיתות שונות. ואין דרך להכריע בינהן. כמו כן אין להשוות את האתיקה עם מדעי הטבע, שפעולותיהן התאורתיות מתיחסות לעובדות הניתנות לתצפית ומדידה. היסודות האתיים אינם ניתנים למדידה והאפשרות של תצפית אינה פותרת את הבעיה, שהרי יהיה בכך פגם אם נסיק מסקנות ביחס לרצוי מן המצוי. ואתיקה עוסקת בנורמות של הרצוי ולא של המצוי. הבעיה במתודה התיאורית היא שהיא יוצאת מההנחה שהמילים במישפטים האתיים שאנו קובעים מתאימות למרכיבים ולתכונות של מציאות הניתנת לתיאור. הטעות היא במבנים הדיקדוקיים של השפה. מכיוון שגם משפטים קובעי עובדות וגם משפטי ערך אתיים נראים מבחינה דיקדוקית כמייחסים תכונה לנושא. טושטש ביניהם ההבדל של טיבם הלוגי. הגיונם של משפטי ערך אתיים שונה מהגיונם של המשפטים הקובעים עובדות של מדעי הטבע והמתמטיקה ואין להשתמש באותם הכלים לגבי שני הסוגים. הקשיים העומדים מול חוקרי האתיקה בעוסקם בצד המעשי, גם הם רציניים. לא פעם מתנגשים כללי מוסר שונים, ובמיקרים שונים אותם כללים לא מתאימים, לא פעם מתעוררים קשיים כתוצאה משינויי התנאים החברתיים והכלכליים. לאור המציאות השונה יש לבחון מחדש את כללי המוסר. מכאן אתה רואה שהתוקף של מסקנות האתיקה מעורער כל עוד דרכי ההוכחה שלה מוטלות בספק, והעוסק באתיקה אינו נמצא מוסמך יותר מאחרים להדריך את הבריות בהתנהגות מוסרית. הוא עוסק בניתוח משפטים אתיים מקובלים ומנסה לברר את משמעות המונחים האתיים המופיעים בהם.מה טיבם או משמעותם של משפטים אלו. מה כללי השימוש במונחים ובמשפטים אתיים. האם ניתן להוכיח או להצדיק מבחינה לוגית משפטי ערך, מהי הלוגיקה של הדיון בערכים. דרך זו היא אתיקה ביקורתית. ועיסוק באתיקה הוא אינו עיסוק במתמטיקה מן הטעם הפשוט שמתמטיקה עוסקת ועונה על סוגיות בעיות ושאלות מסוג מסויים ואתיקה עוסקת ועונה על סוגיות שאלות ובעיות מסוג שונה לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
",עיסוק באתיקה הוא אינו עיסוק במתמטיקה מן הטעם הפשוט שמתמטיקה עוסקת ועונה על סוגיות בעיות ושאלות מסוג מסויים ואתיקה עוסקת ועונה על סוגיות שאלות ובעיות מסוג שונה לחלוטין." הבחנה ברורה בין התחומים הנ"ל אינה שוללת את האפשרות לגשר ביניהם, כי הריי מקור שתיהן הוא בתודעה המבחינה ביניהם, ומחקר תיאורטי/מעשי של התודעה מאפשר פיתוח גישורים בין כישוריה המובחנים של התודעה שלם יצירת תודעה אורגאנית אחת, בדומה לגוף אורגאני שהינו תוצר שילוב בין פונקציות ואיברים שונים. השפה שאני שוקד על פיתוחה הינה גישור תיאורטי/מעשי בין הפן המקבילי (אינטואיטיבי) של שתודעה, לבין הפן הסדרתי (האנליטי) של התודעה. לפרטים נוספים אנא עיין ב: תגובה 344578 תגובה 344000 תגובה 343389 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |