בתשובה לראובן, 13/11/05 10:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש פטנטים ראויים בהחלט שקל מאוד להסביר תוך דקות ספורות. מה שמייחד אותם הוא לא הפתרון המסובך אלא המקוריות. דוגמא טובה (שדווקא לא זכתה להגנת פטנט אאז"נ): הקוביה ההונגרית. אפשר להסביר תוך 2 דקות; אף אחד לא חשב על זה קודם; בהחלט ראוי (לדעתי) להגנת פטנט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם תצליח להסביר תוך 2 דקות *איך* כל פלחי הקוביה מסתובבים, אין ספק שאתה מסביר יותר טוב ממני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לדעתך ראוי לפטנט בקוביה ההונגרית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר בהמצאה מקורית. נכון שזה פשוט (מדובר בטכנולוגיה שניתן היה ליצור הרבה, הרבה לפני שנות השבעים) אבל עובדתית, אף אחד לא חשב על זה קודם. לטובת ממציאים כאלה בדיוק נועד חוק הפטנטים, לדעתי; רוביק יכול היה להרוויח הון מהמצאתו, וביושר, אם היה רושם עליה פטנט מחוץ להונגריה. (מסתבר שבהונגריה הוא כן רשם פטנט. מסתבר גם שנמכרו כ-300 מליון יחידות ברחבי העולם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה היא ההמצאה? האם אתה מתכוון לטכנולוגיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההמצאה היא הקוביה. מה הבעיה? המצאות זה לא רק טכנולוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמעצבן אותי הוא שהמדינה מנסה להתערב בפעולת השוק כל הזמן. כאן אפילו לא מדובר על איזו תרומה ייחודית לאנושות שצריך להגן עליה כי אחרת אנשים לא ימציאו דברים. אם הממציא רוצה להרוויח כסף על המצאתו, שיתכבד ויפעל כמו כולם בשוק החופשי - יחפש משקיעים או יחבור לתאגיד קיים, יוזיל את עלויות הייצור, יעסוק בפעולות שיווקיות של מיתוג ובידול. התערבות המדינה רק מעוותת את האיזון הטבעי של השוק ועולה לנו יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיף שיקבל הגנת פטנט (מוגבלת בזמן) על פני זה שיזכה בהגנת זכויות יוצרים (שהיו נשארים שלו עד 70 שנה אחרי מותו, אם לא יאריכו את זה ל-150 עד אז, כדי להציל את מיקי מאוס). כמובן שאתה תגיד שגם זו התערבות (אגב, סרקזם לא ממש מתאים לך), אבל יש לי הרגשה שגם התוצאה של זה לא תערב לאוזניך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שכמו ברוב הדברים, גם בסרקזם יש עניין של אימון. עם נחישות והתמדה אני אצליח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ממש מבין את הטיעון שלך כאן (אחרי קילוף הסרקאזם). האם יש סתירה בין תמיכה בשוק חופשי לבין הדעה שקניין רוחני - ובכלל זה פטנטים - הוא קניין בר-הגנה, ומכאן תפקידה של המדינה להגן עליו? (בימי הזוהר של דיוני השוק החופשי באייל1, גם הענף הזה זכה לפתילים ארוכים ומרים. הרושם שאני נשארתי איתו בסוף הוא שחוקי זכויות יוצרים אינם מחויבים מגישת שוק חופשי, אבל אינם סותרים אותה.) 1הנוער של היום, רק מתמטיקה מונדית כל היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שזה תלוי בסוגי ההצדקה שנותנים לשוק החופשי ולקניין הרוחני. אם ההצדקה לשוק החופשי היא תועלתנית, וההצדקה לקניין הרוחני גם היא תועלתנית (כמו במאמר) זה לא ממש מסתדר לי: אם האקסיומה היא שהמדינה גורמת נזק בעצם ההתערבות שלה, שמירה על קניין רוחני תזיק לכלכלה כמו ששכר מינימום מזיק לה. מנגד, אם ההצדקה לשוק החופשי היא תועלתנית וההצדקה לקיומו של קניין אינה תועלתנית אלא מהותנית, אולי זה יכול לעבוד (אבל אני חושב שזה קשה מאוד להצדיק כך את קיומו של הקניין הרוחני). מעניין יותר, בעיניי, הוא האיפיון הסוציולוגי. תומכי ה"חופש" הכלכלי שמסבירים לנו שההתמודדות בשוק היא זאת ששומרת על חיוניותו ושצריך להסיר את כל ההגנות ולצמצם את תפקידה של המדינה, ושהשוק כבר מגיע לאיזונים טבעיים בתנאי חופש, הם אלה שמתקוממים נגד ביטול חוקי הפטנטים וזכויות היוצרים. בלי קשר לשאלה אם ההצדקה הרציונאלית שלהם עובדת, זה נראה היפוך משונה של העמדה הרגשית שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תומכי השוק החופשי מעולם לא אמרו שאין צורך בהגנה על הקניין. להפך - זה התפקיד העיקרי של השלטון בתפיסתם. חוקי פטנטים זה פשוט עוד הגנה על הקניין, בדומה לחוקים האוסרים על גניבה של חפצים פיזיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא מה הופך את הפטנטים לקניינו של הממציא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קניינו של מי הם אם לא שלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל לא ברור שהם צריכים להיות ''קניין''. עד המהפכה התעשייתית אף אחד לא חשב עליהם ככאלה. בניגוד לקניין חומרי, שבו שימוש של אדם אחד בקניין מגביל את השימוש של האחר (אם אתה משתמש במכונית שלי, אתה מונע ממני את השימוש בה), השימוש ברעיונות יכול להיעשות במקביל ע''י אנשים אחרים בלי להגביל את השימוש של הממציא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
6ם תמשיך את הקו הזה, יוצא ששום עבודת חשיבה איננה ראויה לשכר, לטעמך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי מהו קניין רוחני אם לא פרי החשיבה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קניין רוחני אינו בהכרח פרי חשיבה. אתה יכול לקנות פטנט או זכויות על יצירה. וההיפך בודאי לא נכון - פרי חשיבה אינו, כשלעצמו, קניין רוחני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "אתה יכול לקנות פטנט או זכויות על יצירה"? ומה זה קשור לעניין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פטנטים וזכויות אפשר למכור לאדם/תאגיד אחר. במובן זה, קניין רוחני אינו בהכרח פרי חשיבה. ז"א, כל דבר הוא פרי חשיבה, אבל קניין רוחני אינו פרי כזה יותר ממכונית פיזית. לכן, כמו שאנחנו לא משלמים על הרעיון של מכונית רק בגלל שהיא פרי חשיבה, אלא על המכונית עצמה (המוצר) , אין הגיון לשלם על קניין רוחני אחר רק בגלל שהוא פרי חשיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פטנטים וזכויות אפשר למכור לאדם אחר, אבל הם פרי חשיבתו של המוכר הראשון שלהם. כלומר, הם הקניין הרוחני שלו. גם קניין גשמי שייך בתחילה ליצרנו, והוא זה שמוכר אותו, לא? אני פשוט לא רואה מה ההבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל הוא שקניין פיזי שייך לבעליו לא בגלל שהוא ייצר אותו או הרכיב אותו בצורה מסוימת, אלא בגלל שהחומרים הפיזיים מהם מורכב הקניין (או המקבילות שלהם בקרקע וכולי) הם בבעלותו. זה מעניין, כי זה ככה למרות שההרכבה של החומרים באופן מסוים יכולה להיות הדבר שנתן לקניין את ערכו. למשל, יצרן מכוניות שמרכיב מכונית מחומרי גלם. ובכל זאת, אנחנו בד"כ מעדיפים להשאיר את נושא הערך של הקניין להתדיינות חופשית בין בני אדם ולא מנסים לקבוע את מחירן של מכוניות ע"י המדינה. אם נחזור מספר הודעות אחורה, אני לא חושב שיהיה נכון לתאר את זה כמשוואה של "קניין רוחני = פרי החשיבה". יש הרבה פירות כאלה שלא מקבלים הגנה. האידאל הוא שרק רעיונות מקוריים יקבלו הגנה. וההצדקה - בגלל שאנחנו מעוניינים לעודד אנשים לחשוב על רעיונות כאלה, להשקיע בהם ולחלוק אותם עם החברה כולה (הצדקה תועלתנית). זאת בדיוק סוג ההצדקה שתומכי השוק החופשי אמורים לדחות. הם מתנגדים למעורבות של המדינה בעידוד "מלמעלה" של פעולות של אנשים, והם רואים עידוד כזה כסוג של כפייה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שכל פרי חשיבה הוא קניין רוחני, אלא שכל קניין רוחני הוא פרי המחשבה. שני דברים שונים לחלוטין. והמדינה איננה זו שקובעת את ערך הקניין הרוחני, אלא רק מפקחת על קיום החוק בנושאים אלה - בדיוק כשם שהיא מפקחת על הקניין הגשמי. _____________ דיסכליימר: אין לי כל כוונה לייצג את הש"חיסטים. חלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצדקה תועלתנית מלכתחילה לא יכולה להציב טענות מהצורה "המדינה גורמת נזק" כ*אקסיומות* - כדי לשכנע חייבים להציג טיעון מדוע זה נכון; ויתרה מכך, חייבים להציג טיעון כזה עבור כל סוג התערבות שבדיון. גם אם יש טיעון גורף שיכול להראות מדוע כל התערבות שהיא מזיקה, הוא חשוף עקרונית לטיעונים שבסוגים מסוימים של התערבות, הנזק הזה קטן מהקטסטרופה שתקרה ללא התערבות. נראה לי שהגנת קניין רוחני היא מועמדת טובה לטענה כזו. באשר ליכולת להצדיק עקרונית (להבדיל מתועלתנית) קניין רוחני, אני עדיין לא משוכנע מה קורה כאן: אני אכן מתקשה לראות בו בדיוק אותו דבר כמו כמו קניין פיזי (ומי שחושב שהוא בדיוק כמו, לא יכול להגביל את התוקף שלו בזמן). מאידך, הסרת כל סוג של הגנה על קניין רוחני תאפשר עוולות, שחוץ מזה שהן עוולות ברורות (אני מפרסם ספר שכתבתי, ומייד באים כולם, מפרסמים אותו גם, ומוכרים) נראות לי מאוד דומות, מבחינת תחושתו של הנשדד-לכאורה, לעוול שבשוד קניין פיזי (ונדמה לי שתחושת העוול הזו היא לפחות דרך אחת לבסס פילוסופית הצדקה עקרונית לקניין פיזי; הצעות אחרות?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם על קניין פיזי יש התיישנות. לדוגמה, אתה לא יכול לתבוע מישהו שגזל קניין פיזי שלך לפני יותר מ 7 שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי השימוש במילה "אקסיומה" אינו מוצלח במיוחד, אבל תומכי השוק החופשי, כמו גם מתנגדיו, יוצאים מתוך הנחות-יסוד מסוימות. בין אם מדובר על הרעיון הפרידמני של מחיר כמשקף מידע ולכן כל התערבות במחיר פוגמת במעבר המידע בין השחקנים, ובין אם מדובר על איזון טבעי של השוק או על הגדרת החירות וטבע האדם. הנחות היסוד האלה לא נראות לי חשופות במיוחד להפרכה אמפירית. גם הטענה "שבסוגים מסוימים של התערבות, הנזק הזה קטן מהקטסטרופה שתקרה ללא התערבות" נראית לי מסוכנת. למשל, לי ברור שאת אותה טענה יש להחיל על רעיון הבטחת-הכנסה והיא מועמדת סבירה יותר מהגנת הקניין הרוחני. מה עכשיו? לי יש פיתרון - ניתן למערכת הדמוקרטית להכריע. אבל מה יעשה תומך שוק חופשי שהוא גם תועלתן? הוא יראה בהכרעה מרחיבה של המערכת הדמוקרטית הכרעה לא לגיטימית. הוא קצת תקוע, לא? בנוגע להצדקה הפילוסופית לקניין פיזי, אני לא כל כך מתמצא. אני מכיר רק את ההצדקה של לוק, והיא לדעתי מבוססת על פרדוקס ולא על תחושת עוול. מעניין מאוד לקרוא אותה ולראות עד כמה השתנתה התפיסה מאז: "אף על פי שהארץ וכל היצורים הנמוכים ניתנו במשותף לכל בני האדם, כל אדם הוא בעל קניין ביחס לגופו שלו; ורק הוא בלבד יש לו זכות לגופו. עבודת גופו ועמל כפיו – על אלה אפשר לומר על פי הדיוק שאמנם לו הם. כל דבר איפוא שהאדם מפקיעו מן המצב שהתקין לו הטבע, הריהו מערב בו את עבודתו ומוסיף עליו משהו משלו, ובאורח זה הופכו לקניינו. בהפקיעו את הדבר ההוא מן המצב הכללי שייעד לו הטבע, הריהו מצרף אליו על ידי עבודתו זו משהו המבטל את זכותם המשותפת של שאר בני האדם. כי הואיל ועבודה זו היא בלא ספק קניינו של העובד, רק הוא בלבד יכול להיות בעל זכות ביחס למה שצורפה אליו עבודתו, על כל פנים כאשר כמות מספקת, באיכות לא פחות טובה, נותרה במשותף בשביל האחרים. הסועד את ליבו בבלוטים שליקט מתחת לאלון, או בתפוחים שקטף מן העצים בחורשה, בלי ספק הפך אותם לקניינו. איש לא יוכל להכחיש שמזון זה לו הוא. הריני שואל איפוא: אימתי התחילו להיות שלו? כשעיכל אותם? או כשאכל אותם? או כשבישל אותם? או כשהביאם הביתה? או כשאסף אותם? הרי ברור, שאם מעשה הלקט הראשון לא עשה אותם לקניינו, לא הועילו גם שאר המעשים האמורים. העבודה ההיא קבעה הבדל בינם לבין רשות הרבים; היא הוסיפה עליהם משהו יותר ממה שעשה בשעתו הטבע המוליד את הכול, וכך הפכה אותם לזכותו הפרטית." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שאינך סנאי - האם אפשר לסעוד את לבך בבלוטי אלון? או שזה עובר רק עם אלונים בריטיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. אני לא חובב טבע ולא חובב בישול. אולי הוא מתכוון שרק לסנאים צריכה להיות הזכות לרכוש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא חובב בישול - אבל אני חובב אוכל. מסתבר שניתן לאכול בלוטים, בתנאי שמרתיחים אותם כמה פעמים להרחקת המרירות. In some human cultures, acorns once constituted a dietary staple, though they are now generally only a very minor food.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שהבנתי מהמאמר, חוק הפטנטים לא נועד לכסות מקרים כמו של רוביק. התנאי "אף אחד לא חשב על זה קודם" הוא לא מספיק. הנה: " כדי להיות זכאית להגנת פטנט, המצאה צריכה להוות שיפור משמעותי לעומת מה שקיים או ניתן לבנייה על־פי הידע הקודם הגלוי לכל (ידע זה מכונה Common Knowledge או Prior Art). אך מהו שיפור משמעותי? כאן ההגדרה היא על דרך השלילה. היא קובעת שדבר מסוים מהווה שיפור פעוט בלבד אם בעל מלאכה סביר במקצוע היה מגיע לפתרון דומה בהינתן בעיה דומה." בכל מקרה, יש כאן שאלה יפה: מה *ראוי* לעודד (באמצעות חוק הפטנטים)? 1. האם ראוי לעודד המצאות במובן הרחב של המילה? כלומר כל רעיון יצירתי שיש לו משמעות כלכלית (כולל דברים כמו קוביה הונגרית, משחק המחשב דום, בלוגים, סודוקו, והקונספט של כוכב נולד). או אולי ראוי לעודד המצאות רק במובן הצר - כלומר שיפורים משמעותיים בטכנולוגיה? 2. מהו בדיוק הגבול בין רעיון תיאורטי להמצאה פיזית ולמה ראוי להגן על השני ולא על הראשון (בייחוד לאור העובדה שבפועל רושמים פטנטים גם על רעיונות תיאורטיים). אותה שאלה רלוונטית גם לגבי פטנטים על דברים שקיימים בטבע כמו זני צמחים, רצפי DNA וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סודוקו קיים כבר אלפי שנים, אאל''ט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאות, לא אלפי, מאות. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%9... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור על סמך מה נקבעה המאה ה-18 בערך. באנגלית כתוב אחרת: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז יש שגיאה בניסוח של המאמר. הכוונה כאן היא לנושא של "Inventive Step" - כלומר, אחרי שביססנו את העובדה שהרעיון הוא מקורי (כלומר, שלא נעשה דבר כזה בעבר), צריך גם להוכיח שלא היה ניתן להגיע אל הרעיון הזה באופן פשוט על ידי שילוב של רעיונות קיימים קודמים. למשל, פטנט שנתקלתי בו לאחרונה עוסק בכרטיסי חיוג בתשלום-מראש. הפטנט הזה תבע כרטיס חיוג שהמספר הסודי שלו מכוסה בחומר אטום (בדומה לכרטיסי חיש-גד), וכשערערו על הפטנט לרשם, הממציא טען שמעולם לא היה כרטיס שהמספר הסודי שלו כוסה בחומר אטום כזה. הרשם קבע כי הטענה הזו אולי נכונה עובדתית, אך עצם הכיסוי אינו מהווה "צעד המצאתי", משום שכל בעל מקצוע שהיה נדרש להסתיר את המספר הסודי שמופיע על כרטיס היה חושב די מהר על שיטת הגירוד הזאת. אבל בנושא הקוביה ההונגרית אין בכלל מה לדבר על "שילוב של רעיונות", משום שהקוביה אינה מרחיבה על בסיס רעיונות קודמים, אלא מהווה רעיון חדש לגמרי, וברור שהיה צריך לבצע "צעד המצאתי" משמעותי כדי לעלות על הרעיון הזה (ומפה ש"אף אחד לא חשב על זה קודם" היא טענה קבילה). אגב, טענה קבילה נוספת יכולה להיות שההמצאה שרתה צורך משמעותי בשוק שהתקיים זמן רב, ומכאן ניתן להסיק שאם אף אחד לא המציא את ההמצאה קודם לכן, הרי שהיא לא הייתה מובנת מאליה - ולכן עומדת בתנאי של צעד המצאתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אתה צודק. אני מרגיש שהקוביה ההונגרית נכנסת להגנת חוק פטנטים במסגרת פירוש רחב מאד של החוק - פירוש שתחתיו נכנסו הרבה מהפטנטים הרעים שהוזכרו במאמר. ואולי גם כמה משחקי מחשב מקוריים וסרטים מקוריים יכולים להכנס תחת אותו פירוש (אלא אם התחומים האלו פסולים במפורש בחוק הפטנטים). אני חושב גם שחוק הפטנטים צריך להיות קונסיסטנטי בין אם הקוביה ההונגרית מומשה לראשונה באופן פיזי, בתוכנה, חידה בקורס מתמטיקה דיסקרטית או רעיון בסיפור מד''ב קצר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>אני חושב גם שחוק הפטנטים צריך להיות קונסיסטנטי בין אם הקוביה ההונגרית מומשה לראשונה באופן פיזי, בתוכנה, חידה בקורס מתמטיקה דיסקרטית או רעיון בסיפור מד"ב קצר. דעתי הפוכה. ה"רעיון" בקוביה הוא חביב, אבל ההמצאה היא היכולת לממש את הרעיון בחומר. כשם שאין הגנת פטנט (או זכויות יוצרים) על תשבץ או סודוקו, כך גם על עצם הרעיון של קוביה הונגרית(בסיפור מד"ב, נניח), חידה, או מימוש בתוכנה (זה טריויאלי עבור כל מי שיודע לתכנת) אין הגנה. דווקא המימוש ההנדסי של הקוביה נופל ישר להגדרת הפטנט (בהנחה שהמפרק הכדורי המשמש בבסיסה לא היה מוכר קודם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה לתמוך באלו החושבים שהרעיון הלוגי בקוביה זכאי להגנת פטנט. השיקולים בעד ונגד כבר נאמרו, אבל אני רוצה להוסיף שלא נראה לי מופרך לפטנט גם תשבץ וסודוקו, אילו הם היו מומצאים עכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו להבדיל מ-1979? כל כך הרבה השתנה מאז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשבץ והסודוקו הומצאו קצת קודם, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הסודוקו: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל בהיסטוריה עתיקה. האיילות האלמוניות זוכרות בוודאי את מכשיר האפיליידי לעקירת השערות למזוכיסטיות למיניהן (או למיניהם). חברת אפיליידי הוציא פטנט על הקפיץ שמשמש לכך. הפטנט מאוד פשוט – קפיץ מכופף בצורת קשר שמסתובב ועוקר כך את השערות. המכשיר עצמו גם כמעט טריוויאלי. הקפיץ מחובר בצורת לולאה סגורה עם קשר בייגלה, ומנוע חשמלי קטן מסובב את הקפיץ. אם נתקלת במכשיר כזה, אתה יכול בלי מאמץ ניכר לחשוב לבדך איך המכשיר בנוי, ולתכנן מכשיר כמעט זהה בלי לפרק אותו. הבעיה לפניה "בעל מקצוע סביר" עומד אינה כיצד לייצר מכשיר דמוי אפיליידי. הבעיה היא כיצד נשים יכולות להתהדר ברגליים חלקות למשעי. הידע הקודם כלל מן הסתם שימוש במכשירי גילוח או מריטת שערות בעזרת שעווה¹. בעל מלאכה סביר, בהינתן ידע זה, לא יגיע לפתרון של אפיליידי. זאת הקפיצה ההמצאתית שדובי הזכיר בתגובה שלו לעיל. במקרה של הקובייה ההונגרית המצב דומה. הבעיה אינה לבנות קובייה הונגרית בהנתן קובייה הונגרית אחרת או בהנתן תיאור של החידה של קובייה הונגרית², אלא להגיע לרעיון של קובייה הונגרית מתוך כלל חידות ההגיון שהיו קיימות נכון לזמן ההמצאה. במקרה זה הבעיה היא "המצא לי חידה". _______ 1 (אני לא בחורה, ו)אני לא מדבר מנסיון. היו מן הסתם נכון דאז עוד מספר טכניקות. 2 אם כי גם זה לא פשוט כלל. כפי שאורי גוראל-גורביץ' ענה, גם הפתרון הטכנולוגי לא טריוויאלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים לחלוטין - החדשנות בקוביה הונגרית היא בחידה, לא במימוש הטכנולוגי. אבל אם הפטנט ניתן על חידה, אז לא סביר שיהיה הבדל מבחינת החוק בין חידה בתוכנה1 לחידה בחומרה לחידה בספר. כמו כן, חידה זה דבר מופשט מאד. אם חידת הקוביה ההונגרית היא פטנט לגיטימי, בטח ובטח סמן ההתקדמות (שמובא בתור דוגמא לפטנט שנוי במחלוקת) הוא פטנט לגיטימי2 - ואפילו יותר שימושי מהקוביה ההונגרית. כל מה שאני אומר הוא זה: לפני שמתקנים את חוק הפטנטים, צריך להבין מה מקולקל. מה בדיוק אנחנו רוצים לעודד? 1 וגם המימוש של הקוביה ההונגרית בתוכנה הוא אינו טריוויאלי. 2 הבעיה היא לא כיצד לצבוע בזמן אמת מלבן (וגם זה לא טריוויאלי), אלא כיצד לעשות ויזואליזציה של התקדמות של משימה. http://swpat.ffii.org/pikta/txt/ep/0394/160/#appli |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. בזמנו עבדתי בחברת תוכנה מסויימת ובאמת היתה לנו בעיה דומה. היתה משימת number crunching די כבדה שהתוכנה ביצעה, שלקחה בין מס' שעות למס' ימים, אך הזמן המדוייק לא היה יכול להיות ידוע מראש, או אפילו תוך כדי ריצה. הבעיה היתה שהמשתשמש היה נוטה לחשוב ש"המחשב נתקע" ולהתחיל ללחוץ על כפתורים - מה שבאמץ היה תוקע את המחשב. הפתרון שמצאנו היה נתינת מחווה טקסטואלי: קו שמשנה את זויתו כמו מחוגי שעון באופן רציף, מבלי לתת הערכת זמן מספרית. זכורני שכמה שנים אחרי זה ראיתי את אותו פתרון בתוכנות אחרות. לפי מה שאתה כותב, אם רק היינו רושמים על זה פטנט... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן פטנט מדהים! אצלנו פשוט היו מדפיסים נקודה כל אלף (או משהו) איטרציות. ברור שהפיתרון שלכם הוא שיפור משמעותי ומקורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק ההבדל בינינו לבין חברה אמריקאית כ IBM. אנחנו בכלל לא חשבנו לרשום על זה פטנט, זה חלק כל כך צדדי בתוכנה ולא העיסוק העיקרי של החברה. אבל בIBM לא היססו אפילו ורשמו פטנט על מה שבעינינו נראה טריויאלי. וכנראה שאורח מחשבה כזה הוא מה שהביא אותם לאן שהם נמצאים היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן,אורח מחשבה כזה והעובדה שהם יודעים לייצר מחשבים, זכו בשישה פרסי נובל, מחזיקים מרכזי מחקר *טהור* בכל העולם. נדמה לי שאחוז הפטנטים הסתמיים בIBM הוא די זניח, לא צריך להיטפל למקרי קצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הפטנטים ה"סתמיים", אלא אורח המחשבה הדוחף להרויח גם ממה שלא נראה כ"פעילות העיקרית" של החברה. ניקח לדוגמא את הSTM (אחד מששת פרסי הנובל שלהם): הרי מלכתחילה, זה לא היה קשור לעיסוק העיקרי שלהם. רק מאוחר יותר הבינו את היישומים האפשריים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול להתמודד עם הטענה הזאת בכמה מישורים, למשל, לטעון שמחקר שקשור לדימות ומניפולציה של עצמים מיקרוסקופיים היא כן חלק מה"פעילות העיקרית" של IBM, או לחילופין להתפלא על היומרה שלך לקבוע לIBM את הפעילות העיקרית שלה, אבל נתחיל מזה: אתה נגד השקעה פרטית במחקר בסיסי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר כמה תוכנות (חלקן די עתיקות) שמשתמשות בסימנים - \ | / כדי ליצור אשליה של קו מסתובב בשביל אותה מטרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר תוכנה (עתיקה למדי, נכתבה בקליפר והורצה בדוס) שהיתה מודיעה משהו בסיגנון "Processing, Please wait" בשורת טקסט מהבהבת (כאשר התוכנית נתקעה, ההבהוב היה מפסיק). לקוח שעבד באמצעות תוכנה זאת (התוכנה עצמה היתה כלי תכנון) שאל אותי פעם האם אני יודע על איזה פרויקט הוא עובד. "כן" עניתי לו "אתה עובד על פרויקט ויניתאי". "לא" הוא ענה לי "אני עובד על פרויקט Please wait" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא רוצה לדעת על איזה "עתיקות" אני מדבר... זו תוכנה שעוד רצה בזמנו על מחשבים של דיגיטל מנוחתה עדן (הPC דאז עוד היו חלשים מדי כדי להתמודד עם החישובים המתמטיים הדרושים). ודרך אגב: בשיטה עם הנקודות, אחרי כמה זמן נגמר לך המסך............................................ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה fail safe מתוחכם ביותר:אם התוכנית שלך לא סיימה עד אז, כנראה שמשהו לא בסדר וכדאי להפסיק אותה. אגב, את הטריק עם הלוכסנים ראיתי גם על PDP11 ו ECLIPSE ואפילו במיינפרימים הישנים של IBM. רד מזה, זאת לא המצאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, מיקרוסופט עלו על הרעיון (ואולי גם רשמו עליו פטנט?) של progress bar עם דעיכה אקפוננציאלית למקרים בהם לא ידוע מתי העבודה תסתיים. כלומר, מנחשים שהעבודה תדרוש דקה; אחרי חצי דקה, חצי ה-progress bar מלא. עכשיו יורדים לחצי המהירות, ובמהלך חצי הדקה הבאה נגיע ל- 75%, וכו'. אבל ה-progress bar הכי משעשע שראיתי היה בתוכנת ההתקנה לתוכנה כלשהי של IBM. אם לוחצים Cancel באמצע ההתקנה, ה-bar מתחיל להתקדם לאחור (מהנקודה אליה הגיע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור בפסקה הראשונה - מה, זה מכוון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי. הרעיון הוא שהמשתמש ירגיש ש"משהו קורה", בלי להסתבך עם הסברים לגבי progress bar "רגיל" לעומת progress indicator (מסוג הקווים המסתובבים שדובר בהם פה). מה זה אומר על דעתם של MS על תבונת המשתמשים, אני משאיר לך להחליט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במיינפרימים היית יודע שהתוכנית נתקעה כשהכרטיסים המנוקבים הפסיקו לשקשק או שהמנורה של הסרט המגנטי נשארה דולקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינתי, כפי שהסברתי בתגובה 344423, אין הבדל בין פטנט על מכשיר מכאני ובין פטנט על אלגוריתם, רעיון או תוכנה. ההבדל שאני מנסה לעשות הוא בין פטנט ראוי (חדשני) ופטנט לא ראוי (לא חדשני או סתם טריוויאלי). הקוביה ההונגרית נכנסת לקטגוריה הראשונה בעוד סמן ההתקדמות נכנס לקטגוריה השניה, ולכן הקוביה ההונגרית ראויה לפטנט וסמן ההתקמות לא. אני חושב שהסברתי במאמר בדיוק מה מקולקל – חוסר האפשרות להפריד בין שתי הקטגוריות הנ"ל בשיטת הפטנטים הנוכחית. אם מערכת הפטנטים תפעל כשורה (ועוד חזון למועד), יש לעודד כל סוג של חדשנות, כל עוד זו חדשנות אמיתית. פטנטים לא ייתנו על – חוקים פיזיקליים מתמטיים או תגליות, רצפי DNA טבעיים או אורגניזמים טבעיים. כמו-כן פטנטים תיאורטיים, כמו הפטנט שטל הזכיר, ראוי שייחכו לחברה הראשונה שתצליח לממש אותם במציאות. קיימים מספר תחומים "אפורים", בהם יש לנהוג כפל זהירות, למשל פטנטים על מולקולות כימיות או אורגנזמים ורצפי DNA מהונדסים גנטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי. למה לדעתך ראוי לעודד משחק חדש ומקורי (למשל, קוביה הונגרית), אבל לא ראוי לעודד תגלית פיזיקלית חדשה ומקורית? אם לעשות הכללה גסה, חדשנות בתחום הפיזיקה והביולוגיה היא חשובה ושימושית הרבה יותר מחדשנות בתחום המשחקים. ובכלל, למה לא לתת פטנטים על כל הדברים שהזכרת? יש איזשהי סיבה נסתרת שבגללה ראוי לעודד חדשנות; אולי בגלל שחדשנות מועילה לחברה האנושית. במאמר שלך כתבת "כדי לפתח את הכלכלה.". אולי, הקריטריון "מה ראוי לעודד" צריך לכלול את המימד הזה: עד כמה ההמצאה\תגלית היא שימושית ומועילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר יש קריטריון כזה. בחוק הפטנטים מוגדרת המצאה כשירה כ"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, *ניתנת לשימוש תעשייתי* ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשירת פטנט." המצאה שאינה ניתנת לשימוש תעשייתי (למשל, כזו שאי אפשר לייצר עותקים שלה על פי הוראות) אינה כשירה לפטנט. לא שמתייחסים לזה אי פעם - ראה הפטנט שאושר בארה"ב לשיטה לנדנוד נדנדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה דווקא "ניתן לשימוש תעשייתי" ולא מועיל כלכלית? אם מצאתי שיטה חדשה לנדנוד תיק המניות כך שהרווחים יגדלו, לדעתי זה פטנט ראוי לא פחות מפטנט שניתן לייצר עותקים שלו לפי הוראות. ואם מצאתי שיטה חדשה לנדנוד נשים בזמן הלידה, כך שאני מקטין את מספר ההפלות, זה אפילו פטנט ראוי יותר משניהם יחד. ולמה לא להבחין בין פטנטים מועילים מאד לבין פטנטים פחות מועילים? אין ספק שככלל תגליות בתחום הפיזיקה והביולוגיה הן מועילות לאין ערוך יותר מהמצאות בתחום המשחקים. אם העקרון ביסוד חוק הפטנטים הוא עידוד הכלכלה, אז ראוי שחוק הפטנטים יתייחס לא רק למידת החדשנות (כמו שהציע כותב המאמר), אלא גם למידת התועלת הכלכלית. וכמו כן, ראוי שחוק הפטנטים לא ינסה לעשות הבדלה מלאכותית ובעייתית בין תגליות לבין המצאות. גם תגליות הן מועילות, וגם הן דורשות מאמץ ויצירתיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגלית מדעית אינה המצאה או צעד המצאתי. היא תגלית. תגלית בדומה לגילוי ארץ חדשה. נניח שגליתי שרצף מסויים מתוך ה-DNA של העכביש המצוי הוא הגֶן המסנתז את קורי העכביש. לא יצרתי שום דבר חדש, אלא בעזרת הרבה סבלנות וקצת מזל הצלחתי למצוא את קטע ה-DNA המתאים. אז למה לדעתך מגיע לי לקבל פטנט על כך שאני יודע לקרוא את סדר הנוקלאוטידים? האם אני ייצרתי יש מאין רצף DNA המקדד ייצור קורים? באותה מידה היה מגיע לי פטנט על קטע ממגילות קומראן אם הייתי הראשון שהצליח לקרוא ולהבין את הקטע. פטנט נועד (במקור) לעודד חדשנות. זה לא אומר שכל דבר שיכול לקדם את הכלכלה ראוי להגנת פטנט. למשל יש כמה קוראים באייל שמאמינים שאיסור ההתאגדות במקומות העבודה ייפתח את הכלכלה (ארה"ב כדוגמא). האם פטנט על ההסתדרות ראוי, מכיוון שהוא יקשה על הקמת מסגרות התאגדות העובדים? מעבר לכך, גם הממציא וגם רשם הפטנטים לא יכולים לדעת מראש כמה ההמצאה תהיה שימושית ומועילה עוד עשר שנים. לכן קריטריון כזה לא יכול לשמש לקבלת הפטנט. זה רק שיקול נוסף של הממציא האם כדאי לו להשקיע 10K$ ברישום פטנט חסר חשיבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במתמטיקה אוהבים לחלק את נקודות ההשקפה לשתיים עיקריות: אלו שחושבים שכל האמת המתמטית כבר קיימת והמתמטיקאים רק "מגלים" אותה, וכאלו שחושבים שהמתמטיקאים ממציאים דברים. באיזו נקודת השקפה אתה מצדד? האם גדל גילה או המציא את המספור שלו? השלב הבא, כמובן, הוא להחיל את אותה השאלה על אלגוריתמים. אחר כך אפשר ללכת אל הספר של לאפוטה שכל החוכמה כבר כתובה בו ורק נותר לגלותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הספר של לאפוטה"? מיהו לאפוטה ומהו ספרו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאפוטה היא אחת מהמדינות שגוליבר מגיע אליהן במסע השלישי שלו. זה אי מרחף בשמיים של מדענים תיאורטיים, "מרחפים" תרתי משמע. אחת מהאטרקציות המרכזיות בלאפוטה היא ספר גדול שהאותיות שלו נקבעות בצורה רנדומלית (ומתערבבות כל כמה זמן) והמוני חוקרים עוברים עליו ומחפשים בו צירופי מילים בעלי משמעות. ההנחה שביסודו היא ש"הכל כבר כתוב, ורק צריך לגלות אותו". עברו כמה שנים טובות מאז שקראתי את הספר (הנהדר), אז קח את כל מה שאני אומר בערבון מוגבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו לא ידעתי על המסע השלישי... וזה נשמע מהמם. תודה.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי המאמר, הפטנט נועד כדי לעודד אנשים להמציא המצאות. הסיבה שצריך לעודד היא שזה לא קל להמציא המצאות, והסיבה שאנחנו רוצים לעודד היא כי המצאות מפתחות את הכלכלה. אבל גם לגלות תגליות זה לא קל, ולפעמים יותר קשה. מגיע לך פטנט על פענוח DNA כי רוצים לעודד פענוח של DNA - ורוצים לעודד פענוח של DNA כי זה מפתח את הכלכלה. לגבי עניין היש מאין, אני לא רואה למה הוא מהותי. גם אדיסון המציא את הנורה החשמלי עם הרבה סבלנות וקצת מזל. עם קצת ניסוי ותעיה הוא גילה (אופס, המציא? גילה? לא ברור) חומר שמאיר כאשר עובר בו זורם, ומצליח לשרוד הרבה זמן מבלי להשרף. ואם הוא לא היה הראשון, אז אדם אחר היה עושה את זה. וכמו כן, כמו שיש המצאות שאף אחד לא היה ממציא אם לא היה אפשרי לעשות עליהן פטנט, יש גם זני צמחים שאף אחד לא היה מגלה אם לא היה אפשרי להוציא עליהם פטנט. אני מסכים שלא כל דבר שיכול לקדם את הכלכלה ראוי להגנת פטנט - אבל צריך להגדיר בצורה מסודרת מה כן, והנימוקים שלך בדבר ההבדלים בין תגליות להמצאות נראים בינתיים מאד לא רלוונטים. לגבי זה שאי אפשר לדעת כמה ההמצאה תהיה שימושית - אפשר לעשות הערכה גסה, בדיוק כמו שהצעת לעשות בעניין החדשנות. למשל, אפשר להעריך שפענוח קטע DNA אנושי הוא יותר שימושי וחשוב מהקוביה ההונגרית - ולכן ראוי להגנת פטנט ארוכה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שאין לי אפשרות להצטרף לדיון הזה כרגע, אני רוצה להעיר משהו לגבי טעות עובדתית שחוזרת בדיון הזה כבר כמה פעמים: אין מקבלים פטנטים על רצפי DNA. הוגשו בעבר פטנטים כאלה אבל כיום מקובל להניח שאף פטנט כזה לא יחזיק מעמד בדיון משפטי. חוקרים ומוסדות מגישים פטנט על *יישום* של גן או חלבון למטרה ספציפית (לריפוי, או אבחון), עם הוכחות ניסוייות שהגישה עשויה לעבוד. גם ההתקפה על "פטנטים נבזיים" בתגובה 345286 לא ברורה לי; המחקר הביולוגי לא התעכב ולא מתעכב "עד היום" בגלל פטנטים מסוג זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה ש"אין מקבלים פטנטים על רצפי DNA" נכונה בדיוק כמו הטענה ש"אין מקבלים פטנטים על תוכנה". בעקרון לא נרשמים פטנטים על אלגוריתמים, ולכן ההגבלה נעקפת ע"י מתן פטנט על "מערכת מחשב" העובדת בצורה מסוימת. באופן דומה ניתן לעטוף פטנטים על רצפי DNA במסגרת הכללים הקיימים. למשל אם גילית את גן G האחראי על ייצור חלבון X, פטנט על "שימוש ברצף G לייצור X" מכסה את כל השימושים האפשריים כמעט. בכדי לענות על השאלה האם יש פטנט על רצף DNA מסוים, עליך לבדוק האם מותר לך לסנתז במעבדה את הרצף ה-DNA המדובר, ולמכור אותו באופן חופשי ללא תשלום תמלוגים. מילא פטנטים על רצפי DNA, אבל יש גם פטנטים על אורגניזמים וצמחים (טבעיים). לא סתם רצף DNA, אלא כל ה-DNA... הנה כמה דוגמאות: פטנט 5,173,429 – החיידק Clostridium Ljungdahlii. ולא מדובר על השימוש בו לצורך ייצור אתילן (ע"ע פטנטים 6,136,577, 6,340,581 ואחרים). פטנטים 5,763,741 ו-5,859,315 – פטנט על זן חיטה שהוא הכלאה בין זן חיטה אירופאי וזן חיטה הודי בשם Nap Hal. פטנט זה נפסל לאחרונה באירופה (EP0445929) בעקבות תביעה מטעם Greenpeace India. פטנט 5,663,484 – פטנט על אורז בסמתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים רק באופן חלקי, אך מכיוון שהנושא נוגע למקום העבודה שלי אני מעדיף להשאיר זאת כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לסייג את הדברים קצת. נכון, אי אפשר לרשום פטנטים על תגליות, אבל אפשר לרשום פטנט על שימוש מסויים בתגלית. למשל, ניתן לרשום פטנט על ''השימוש בגן טווית הקורים של עכביש לשם יצירת חומרים בעלי חוזק גבוה''. בעצם, כיסית את השימושים התעשייתיים של הגן, בלי לרשום פטנט על הגן עצמו. אם נגלה מחר שאכילת עץ היא טובה כתרופה לסרטן, לא יתאפשר לרשום פטנט על ''עץ'', כמובן, אבל כן ניתן יהיה לרשום פטנט על ''שימוש בעץ לריפוי סרטן''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |