בתשובה להמסביר לצרכן, 08/11/05 2:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איזו היתממות! "אנשי המקצוע הטובים והישרים ביותר"?! איך אתה מסביר את העדפתה של עדנה ארבל על פני פרופ' רות גביזון? איך אתה מסביר שכל שופטי העליון בוגרי אותה פקולטה? לא ולא. השיטה הנוכחית של "חבר מביא חבר" מביאה למינויים של אנשי ממסד מובהקים, שלא על פי המקצועיות, אלא על פי הקרבה לנשיא ולמחליפתו המיועדת. דרך אגב: מי אמר ששופטי בג"ץ (בניגוד לערכאות ערעור) צריכים להיות משפטנים? בשנותיה הראשונות של המדינה כיהנו שם גם אנשי רוח, פוליטיקאים, רבנים וכו' בעלי שם, שאינם בהכרח משפטנים. הרי ההכרעות של בג"ץ הן עקרוניות ולאו דווקא משפטיות-חוקיות גרידא. לדעתי הצעד הראשון צריך להיות הפרדה של מוסד הבג"ץ (שיהיה מורכב מאנשים בעלי שם ומעמד ציבורי ומוסרי גבוה) מבית המשפט העליון (אליו ימונו משפטנים בלבד), שיהוה בעיקר ערכאת ערעור. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איזה לא-משפטנים כיהנו בבג"ץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הצעה אחרת - לצמצם את זכות העמידה שהורחבה בתקופת ברק. החזרת ההכרעה בעניינים בעלי אופי פוליטי לכנסת ולממשלה תסיר מבית המשפט את הגוון הפוליטי שדבק בו בשנים האחרונות, ואז הוא ישוב לעסוק בעניינים משפטיים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. יש לצמצם את זכות העמידה רק לאלו שנפגעים אישית באופן ישיר. כמו כן, יש לתת למדינה יותר סמכויות בנושאי בטחון ופחות בנושאים אזרחיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכות העמידה הורחבה בהדרגה עוד החל בתקופת חיים כהן. אבל נכון שראוי להחזיר את בג"ץ לתפקידו המקורי: לתת לאזרח הקטן כלי כדי למנוע מהמכבש השלטוני לעשות לו עוול. לא ראוי שחבר כנסת שכשל בשכנוע חבריו למליאה להתנגד לחוק מסויים, יוכל לאכוף את רצונו עליהם ע"י פניה לבג"ץ. או שמי שאינו אזרח המדינה אלא אוייבה יזכה ליומו בבג"ץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השופטים עצמם, במיוחד אחרי שפרשו, אמרו שיש הרבה עתירות שנובעות מהתחמקות המערכת הממשלתית והמחוקקת להתעמת עם בעיות. המערכת הפוליטית מגלגלת בבירור בעיות לבג"ץ ואחר כך משמיצה אותו באקטיביזם. אני חושב שצריך להזהר מליפול לכל מלכודת שנטמנת על ידי פוליטיקאים. כמה עתירות נסחבו בגלל שהבג"ץ חיכה למעשה חקיקה של הכנסת? למשל העתירות שעסקו בסוגית מיהו יהודי. אתה אומר שהבג"ץ צריך להתנער מטיפול בעניין בטענה שזהו נושא של הכנסת. מצד שני תפקידו בהגדרה של הבג"ץ הוא לתת סעד לאזרח שנפגע על ידי מערכת שילטונית. אגב, שופטי הבג"ץ הם בוגרי הפקולטות למישפטים של האוניברסיטה העברית ושל אוניברסיטת תל אביב. שופטי בית המשפט העליון אינם כבר ילדים, אילו עוד פקולטות למשפטים היו כשהם למדו? אם בודקים היכן עשו את התארים המתקדמים שלהם, רואים מגוון של אוניברסיטאות בעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שיש מי שלא מקבל את החוק ''יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר כהלכה'' לא אומר שהוא לא קיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שיש לצמצם את זכות העמידה חזרה. חשוב שתהיה לי זכות לתבוע את המשטרה (למשל) כשאני רואה שוטר שיורה בילד, בייחוד בגלל שזכות העמידה כבר לא תעמוד לאותו ילד. בנוסף, החיים במדינה שבה המשטרה יורה (נגיד) בילדים, או כופה נישואים מסוימים, או מפרה זכות אחרת מזכויות האדם, החיים האלו כשלעצמם הם פגיעה ישירה בכל אזרח שמצפה לחיות במדינה שכוננה על סמך מגילת העצמאות, ומקנה לי אישית את זכות העמידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז שוב אנחנו, ההדיוטות, מתווכחים מי משפטן יותר ראוי. אין לי מושג למה הם מעדיפים את ארבל על גביזון. ולמה זה מוזר שכולם בוגרי אותה פקולטה? אולי זו הפקולטה הטובה ביותר? ואם רוב השופטים בארה"ב יבחרו מהרווארד או ייל, זה יראה לך מוזר? זה שאני ועוד 61% נותנים בהם אמון אומר שאנחנו סומכים על שיקול דעתם ואם חברים שלהם טובים כמוהם שיביאו אותם. לגבי שני הכובעים – בג"צ לעומת עליון – זה כבר דיון אחר. יש כבר גוף נבחר של "אנשי שם" (לרוב שם רע) המייצגים את הלכי הרוחות בעם. הלא הוא כנסת ישראל. גם לגוף זה שני כובעים: 1) הרשות המחוקקת. 2) הרשות המכוננת שתפקידה ליצור חוקה למדינה. אלא שכנסת ישראל מסרבת למלא את התפקיד השני ולכונן חוקה. מה הטעם להוסיף גוף נוסף שימנע מהכרעה ויהיה נתון ללחצים פוליטיים של אלו שלא רוצים חוקה כי החוקה שלהם נחקקה כבר על לוחות הברית? הרי גם הגוף הזה, כמו הכנסת (במושבה כרשות מכוננת), יאלץ להשאיר את הדברים העקרוניים פתוחים. כשבית המשפט יושב כבג"ץ, הוא מגן על האזרח ממחדליה של הרשות המחוקקת. כשאין חוקה שמגינה על זכויות הפרט (למרות שלכנסת כבר נתנו כ-60 שנה לטפל בנושא) תפקידו של הבג"צ לסייע לאזרח, ברוח מגילת העצמאות וחוקי היסוד שנחקקו, ו*לא* לשלוח אותו חזרה לרשות שמסרבת להכריע בגלל שיקולים פוליטיים. חברי הכנסת יכולים להיעזר באנשי שם, אינטלקטואלים, רבנים, משפטנים ואחרים כדי לנסח את החוקה כמקשה אחת סגורה וקוהרנטית. אבל אחרי שהיא מנוסחת, הכנסת צריכה לאשר אותה – אז עבודתו של בג"צ תצטמצם לפרשנות בלבד. ובשביל זה צריך משפטנים טובים. עד אז, צריך משפטנים עוד יותר טובים שיכולים להשלים את החסר בעת הצורך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לגבי גביזון וארבל, גם הדיוט יכול לקרוא קורות חיים ולהבחין בין פרופ' בעלת שם עולמי, לבין אדמיניסטרטורית (טובה יותר או פחות) ש"שיפרה" קצת את קורות החיים שלה והוסיפה להם תואר שני לא קיים, הסתבכה בפרשיה כספית, ואף "הוזזה" מהקדנציה הראשונה שלה כשופטת. http://www.nfc.co.il/archive/006-D-18-00.html?tag=10... השיקולים לא היו מקצועיים אלא פוליטיים-חברתיים-אישיים:http://www.nfc.co.il/archive/006-D-50-00.html?tag=10... ובמיוחד הפסקה: "במערכת המשפטית מעריכים, כי גביזון עולה בכישוריה על ארבל וכי היא המועמדת המתאימה יותר. ואולם, קיים חשש כי חלק מחברי הוועדה, ובמיוחד הנשיא אהרן ברק והשר יוסף (טומי) לפיד, יפעילו מה שמכונה: שיקולים פוליטיים, כדי לקדם דווקא את מועמדותה של ארבל, שאותה התחייבו למנות. לפיד מבקש בדרך זו להיפטר מארבל במשרד המשפטים; ואילו ברק מבקש לרצות את ידידתו הקרובה, הנשיאה המיועדת דורית בייניש." וראה גם ובמיוחד הפסקה: "סיכוי [גביזון] להיבחר: אפסי. נחשבת משפטנית מבריקה, עצמאית במחשבתה ויוצאת דופן, וידועה כבעלת עמדה ביקורתית כלפי גישתו השיפוטית של ברק - ואלה הסיבות לסיכוייה." 2. לגבי "אנשי שם" - הכוונה לא לכנסת, אלא לגוף ממונה (בצורה שקופה, ולא כפי שנעשה היום - בדומה למינוי שופטי עליון בארה"ב). 3. אחת הבעיות עם בג"ץ בהרכבו הנוכחי, שהוא מסתמך רק על חלקים מסויימים במגילת העצמאות, ומתעלם לחלוטין מחלקים כמו "בתוקף זכותנו הטבעית וההסטורית", "מדינה יהודית בארץ ישראל" וכד' ובמאמר מוסגר, היעדר חוקה לא נובע מהחוגים הדתיים (שהם רק תירוץ), אלא מחוסר הסכמה בסיסי בין חלקי המערכת הפוליטית לגבי דמות המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העדר החוקה נובע מרצונם של המנהיגים בשלטון טוטליטרי. לרצון זה שותפים נציגי כל המפלגות. נשגב מבינתי מדוע שותפים לרצון זה חלקים נכבדים מהציבור הרחב שמשמש צבא עבדים למנהיגים מושחתים. גם אם יעבירו את החוקה שנים בה עכשיו מצבינו יישאר כשהיה מכיון שלא יהיו בה הוראות מוחלטות על המותר ועל האסור אלא הוראות האומרות שלתכלית ראויה מותר לאל (שופט בית המשפט העליון) לבטל את כל זכויות האדם כראות עיניו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוקה לא יכולה ולא צריכה להורות על המותר והאסור. בשביל זה יש מאות חוקים. החוקה קובעת את הבסיס הערכי שעליו נקבעים החוקים. נדמה לי שההצעה (שמקודמת דווקא עלידי גביזון) העכשווית, מאפשרת למחוקק לסטות מהחוקה לצרכים ראויים ובמידה מוצדקת. כידוע, 20-25% רוצים מדינה המושתתת על ערכי התורה. כ-75% רוצים מדינה דמוקרטית נאורה. מאחר שערכי התורה (למשל, רחצת כלות במקווה ציבורית) חשוכים ולא נאורים, אי אפשר להגיע להסכמה. ובגלל שהמגזר הדתי הוא מיעוט, הוא מעדיף שלא יסכימו ולא יכריעו. והרוב מתחשב בו, עד כדי עריצות המיעוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוקה אמורה לאמר לשלטון מה אסור לו לעשות. הוא גם קובע את שיטת השלטון אבל רק על מנת לצמצם את כוח השלטון ולהסדיר את הורדת המנהיג מהשלטון בסוף הקדנציה שלו. בסיס ערבי עליו נקבעים החוקים? מה זה בכלל? תוכל לתת דוגמא? נגיד שהחוקה תכתוב שהמדינה היא בעד ילודה. אז מה? ההצעה המאפשרת לסטות לתכלית ראויה ובמידה נדרשת קובעת בעצם שיש קבוצה מצומצמת של אנשים שיחליטו מה ראוי 1. הפסקה השנייה שלך היא פשוט שטויות. המדינה מפעילה אלפי חוקי כפייה נוראים ואיומים. הם לא מפריעים לך. מה שמפריע לך זה חוק שקובע שמי שרוצה להרשם כנשוי (השד יודע למה) צריך לעשות זאת דרך הרבנות. אני מתנגד לחוק זה וחושב שהמדינה לא צריכה לרשום נישואין, אבל לראות בזה את הבעייה של כפייה במדינה בה רוב עמלו של אדם הולך כמיסים למימון גחמותיהם של פוליטיקאים? במדינה של גיוס חובה? במדינה בה אסור לעשן סמים? 1 קבוצה זאת של אנשים הסכימו להעיף אלפי אנשים מבתיהם בלי שהיה עבורם דיור חלופי מוכן, מכיון שהם רצו ששרון יצליח לעשות את הגירוש במהלך הקדנציה הנוכחית. זו לא במידה נדרשת על פי כל הגיון אנושי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"במדינה של גיוס חובה? במדינה בה אסור לעשן סמים?" לולא הייתי יודע שאתה דתי-לאומי- הייתי נוטה לחשוב שאתה חבר בכת איינד-ראנד להמונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ממש לא יודע הרבה על יעקב ודעותיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר יותר מדי. אבל מעבר לזיקה הטבעית שלו לזהות יהודית (וזה טוב בעיני) -הוא נשמע כמו אדם שמשליך בצורה קיצונית על חוקי התורה, תפישה איינד ראנדית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לאיין ראנד ולערכי התורה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי מי השואל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את/ה כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי כלים להתמודד עם רכילות על שופטים ואני לא מוצא בזה טעם. אני גם לא חושב שאפילו יחד עם כל החומרים שהבאת, יש לנו את כל התמונה. אני גם יודע שברק לא מחליט לבד אלא יש שם עוד 9 אנשים – לא ממש פריירים – למשל, שרת המשפטים, שאין לה בעיה לקדם מועמדים שאינם לדעתו של ברק – למשל את גביזון. עד כמה שאני מבין, גם גביזון וגם ארבל נחשבים בחוגי המקצוע כראויות,. ואני סומך על הועדה למינוי שופטים שתבחר את המתאים ביותר. מהמעט שאני מבין יש חילוקי, דעות מהותיים בין הגישה האקטיבית של ברק והגישה הפסיבית של גביזון. זה לא אומר שאחד מהם הוא שופט לא ראוי. אבל זה גם לא אומר שברק חייב לקדם או להצביע למען בחירת שופט שרואה את תפקיד בית המשפט באופן כל כך שונה ממנו. להיפך, תפקידו של ברק (וכל שופט) הוא לקדם את החזון שהוא מאמין בו ולא להתגמש למען ממוצע פוליטי. אני במקרה חושב שהאקטיביזם של ברק משפר את הדמוקרטיה במדינה אבל ברור לי שהוא יחיד בדורו והגישה האקטיבית של בית המשפט תתרכך כשהוא ילך, בין אם גביזון תבחר או לא. בכל מקרה, גם אז אני אתן אמון בבית המשפט (רק אצטער שהוא לא עושה מספיק כדי להגן עלי מעריצותם של הפוליטיקאים). .2 זה מה שאמרתי. כל גוף שיבחר על ידי פוליטיקאים "שקופים" או באמצעים פוליטיים, כדי לשמור על האיזון הפוליטי, יהיה כפוף לפוליטיקה רגעית ויחטיא את המטרה שלשמה יש בג"צ. אפשר לבטל את המוסד הזה בכלל ולאפשר לוועדה בכנסת או בהסתדרות או במועצת גדולי תורה, לטפל בעניינים שלו. אתה צריך להשתחרר מההרגשה שיש לך (כאזרח) השפעה ישירה על בג"צ. *אין לך* וזה כל הרעיון. אם אתה ואני היינו בוחרים את בג"צ כרצוננו אז לא היה צריך אותו, כי אתה ואני כבר בחרנו את הכנסת. 3. אם בג"צ היה מתעלם מהפסקאות הללו הוא היה מבטל את חוק השבות. לדעתי בג"צ לא מתעלם מפסקאות אלו אבל מפרש אותן באופן שיתיישב עם הפסקאות האחרות על נאורות וזכויות אזרח. בית המשפט לא יכול להניח שיש סתירה בין "מדינה יהודית" ל"מדינה דמוקרטית נאורה" בגלל ששתי הדרישות מופיעות יחד במסמך שהוא נר לרגליו. לכן, בגלל שיש למילה "יהדות" אלף פרשנויות (רק אתה, יעקוב ואני, נניב שלוש שונות), בית המשפט מאמץ רק את אלו שמתאימות גם לפסקה השנייה – "דמוקרטית". מה עוד הוא יכול לעשות? 4. לגבי ההתנגדות לחוקה, זה לא החוגים הדתיים?! אני חושב, שהליכוד (על פלגיו), העבודה, שינוי ומר"צ, שביחד הם רוב מכריע, היו יכולים לסגור על חוקה תוך שבוע. וזה היה המצב תמיד, מאז בן-גוריון. ואם הרבנים היו מוותרים על הצורך לקבוע איך אני אתחתן ואקבר (כשממילא אני עושה כרצוני), אז הייתה לנו חוקה ובג"צ היה כמעט מובטל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4) הצחקת אותי. בן גוריון לא רצה חוקה שתגביל אותו וגם לא שאר הפוליטיקאים עד היום. עכשיו הם רק החליפו טקטיקה. הם יעשו חוקה שאיננה חוקה כי איננה מונעת מהם דבר וחצי דבר - להיפך היא תתן בידיהם שלטון טוטאלי, וכך הם יהנו מכל העולמות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גביזון היא בלי ספק משפטנית מבריקה. אבל גם באוניברסיטה היא נחשבת לתופעה מאוד חריגה, ולאו דווקא בעניין הפוליטי. ובעיקר היא פוסט מודרניסטית במידה שקשה ליישבה עם תפקיד של שופטת עליונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה בא לידי ביטוי "הפוסט מודרניזם" או החריגות שלה? הגישה שלה לגבי ריסון סמכויות העליון -נסמכת בהשוואה על כל שאר העולם המערבי. לא צריך להיות גאון גדול במשפטים כדי להבין שהתופעה של עריצות בית המשפט העליון בישראל היא תופעה מוזרה וחריגה בהשוואה לכל דמוקרטיה מערבית. במקרה הזה האקדמיה בישראל היא זו שנעה כעדר, אחר אינטרסים השוללים את היסודות הדמוקרטיים של המדינה . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדוגמא: בעניין דרעי היא טענה שאין לשפוט אותו על פי הכללים המערביים הנוגעים לשוחד, משום שהוא בא מחברה שהשוחד נתפס בה באופן אחר. אני מודה שגם לי נראה ששפטו את דרעי בחומרה יתרה. אבל ודאי לא מטעם כזה. פוסט מודרניזם בהתגלמותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה לה דעה גם לגבי משפט דרעי-אבל בהקשר וזיקה אחרים. אני חושב שבלשון המעטה , אתה אומר דברים שאינם דברי אמת. תראה לי היכן היא אמרה :"משום שהוא בא מחברה שהשוחד נתפס בה באופן אחר"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, למען הדיוק, היא אמרה משהו על זה שבחברה כמו של דרעי, הדברים שעשה אינם נתפסים כשוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שלי ידוע אתה מסתמך על תעמולה שקרית ומרושעת . בוא נהייה טיפה יותר מדויקים. היא טענה שבזמן שדרעי מורשע גורמים שביצעו עבירות חמורות פי כמה מהצד השני של המפה הפולטית נשארים אן-טאצ'בל.ראה מקרה בוזי' הרצוג, עזר וייצמן ועוד רבים וטובים. היא טענה שהנורמה התקשורתית-משפטית-פולטית מאפשרת איפה ואיפה. ואם נלך לדוגמה אקטואלית בוא נלך למקרה אקטואלי . אפללו-אבהרהם אגרסקו מקרה אפללו את אברהם שהם בהחלט סוג של פוטנצאיל לפרס נובל -אמנם עברו זובור לאחרונה. מי מזכיר את העובדה ששני מועמדים אלמונים חברי מפלגת העבודה נתפסו כשהם טסו לטיול תענוגות על חשבון מילארדר ממונקו ש'הלווה' להם עשרות מילוני דולרים.נכון בסך הכל קוראים להם פואד ועוד שם של זוכה פרס נובל לשלום ולמזרח תיכון , שככה בשקט 15 דקות לפני סגירת הקלפיות הודיעו אתמול כי "הם מחזירים את ההלוואות". אכן אנשי הצפרדע , אנשי הדממה איש לא חוקר איש לא שופט ואיש לא מתריע (מלבד מבזקון בגל"צ אתמול בשעת לילה מאוחרת שהזכיר את הדברים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטענה שנהגו איפה ואיפה במקרה דרעי אני מסכימה בהחלט. ע''ע וייצמן. אבל את הטענה שמדובר גם בעניין חברתי-תרבותי לא הבאתי מתעמולה מרושעת או אחרת, אלא מפיה עצמה - כפי שאמרה ברדיו. מאידך גיסא, אין לי לינק, זה היה קצת מזמן, אז אם אתה מבקש הוכחות - שכח מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לידע כללי עבירות העבריין בוז'י הרצוג חמורות פי כמה משל וייצמן. אני מציע לך באמת לשכוח מזכרון סלקטיבי שוודאי נאמר בהקשר שונה. אני לעומת זאת מסתמך בין השאר על דברים ברורים שהיא חוזרת ושונה בעיתונים מובילים וגם בשיחה שניהלתי עימה בהקשר מקצועי. ההשמצה שלה כ"פוסט-מודרניסטית" היא בהחלטאירונית. גביזון היא במידה רבה ההיפוך של הפוסט-מודרניות/רב-תרבותיות וזו הסיבה בין השאר שכ"שמאלנית" (כפי שהיא רואה ומגדירה עצמה) היא מוכתמת ע"י האוליגרכיות בתעמולה ארסית ושקרית כגיס של הימין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהן ''עבירות העבריין בוז'י הרצוג'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מדבר על דברים ש''היא חוזרת ושונה בעיתונים המובילים'' - על זה אני באמת מצפה ללינק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכרגע זמין לי- הנה ביקורת בשיא האנדרסטייטמנט, שהיא יכלה לגייס . אז ב-99, בזמן שאיש סביר לא העז לפצוא פה לעומת הוד קדושתו אהרון ברק. מאז אגב הביקורת המושכלת שלה התחדדה הרבה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי אולי באמת לצטט באופן סלקטיבי מדבריה של פרופ' גביזון: "אני מכירה את האנשים במערכת ויש לי אמון בתום לבם ובמקצועיות שלהם. אני לא חושבת שהם פועלים משיקולים זרים או רצון להגן על עצמם. אבל אני חושבת שהם לא מגלים די רגישות לאפשרות שהעובדה שהם מעורבים בעניין מסוים עלולה להשפיע על שיקול הדעת שלהם." "בית המשפט העליון שלנו הוא מאוד מרשים. בסך הכל מכהנים בו אנשים מצוינים, הוא נהנה מעמדה חזקה מאוד בארץ ומיוקרה מקצועית גדולה מאוד בעולם. כולנו רשאים להתגאות בו." בנקודות רבות אני, למשל, אוחז בדעותיה של גביזון (לגבי הרחבת זכות העמידה, מעורבות השופטים בתהליך הבחירה ובכלל האקטיביזם השיפוטי). אבל מכאן ועד דברי הבלע שנכתבים פה חדשות לבקרים - הדרך ארוכה. לו רק יותר מהמגיבים היו כותבים כמו פרופ' גביזון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אינני חושבת שזה נכון שבית המשפט יכריע לטובת מערביות ונגד מסורתיות. או בעד מודרניות ואינדיבידואליזם ונגד קהילתיות. זה מהלך מאוד בעייתי בעיני''... כי כסמכות מוסרית עליונה לא ברור שבית המשפט טוב יותר מעובדיה יוסף...'' אם זה לא פוסט מודרניזם, אינני יודעת פוסט מודרניזם מהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את צודקת ומדייקת, אכן- אינך יודעת פוסט-מודרניזם מהו לפחות בהקשר שנעשה בו שימוש כיום. את מזהה בטעות את המערביות והאינדוואליזם הניו-אייג'י כחופפת לזו של תפישת רוב החברה הישראלית. הציבור הישראלי ברובו המוחלט הוא קודם כל קהילתי עם נטייה לשמרנות מסורתית ורק אח''כ מסופחת לאינדוודואליזם מוחלט. רק קבוצה-קטנה-מאוד מזהה עצמה עם הערכים הסובייקטיבים בלא המטען הקהילתי-מסורתי. בית משפט עליון איננו צריך להיות ''סמכות מוסרית'' מעל הכרעות ציבוריות. גביזון מתארת היטב את המכניזם כפי שהוא צריך להיות. -אהרון ברק ולצורך העניין גם אם גביזון תהיה בראשו איננו יכול להיות סמכות ''מוסרית'' -הוא אמור לתת פרוש מורחב ושיפוטי לחוק -הוא איננו סמכות-על שנמצאת מעל חוקים וערכים שמשקפים את האדם ''הנאור מהיישוב'' (כדברי נשיא בית המשפט העליון לשעבר , לנדוי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שאינני יודעת פוסט מודרניזם מהו. וסביר בהחלט שאתה אינך יודע משפט, מוסר, ובעיקר מחשבה מהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרנו אינך יודעת פוסט מודרניזם מהו. לגבי כל השאר , נראה שאינך טובה או רעה יותר הימאם במסגד או סורבוניסט/הרב עובדיה/ הרבנית יולי תמיר. הפודמנטליזם בא לעיתים על חשבון פיתוח מחשבה חופשית. וגם את דוגמה לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל אחד יכול לשמש דגמא לכל דבר במחשבה החופשית לחלוטין מכבלי ההיגיון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |