|
||||
|
||||
הייתי היום בחנות "סטימצקי" בקניון עזריאלי. מצאתי שם הרבה יותר מ*אפס* שירה - לפחות שלושה מדפים מלאים (לא התעמקתי אם יש יותר שפספסתי, וכנראה שיש). אז נכון שלא חוכמה שיהיה לך את וולך ועמיחי, אבל היה שם (למשל) גם את ייטס ורמבו. גם במחזות היו לא מעט דברים (למרות ששוב - להציף בחנוך לוין זו לא חוכמה, אבל הוא לא היה בודד שם). לא חיפשתי ספרי עיון (הייתי שם בקושי דקה) אבל אני מנחש שיש שם יותר מאשר כמעט אפס. אני חושב שאתה, ועוד כמה מהמתדיינים בדיון הזה, מגזימים בצורה דרסטית בביקורת שלכם על סטימצקי. נכון, יש להם לא מעט בעיות ואני מעדיף את "צומת ספרים", אבל אתם מציגים אותם בצורה כמעט דמונית בכל הנוגע למכירת ספרים, עד כדי כך שיש כאלו שמייחלים שהם לא יהיו קיימים אפילו אם לא יהיה אף אחד אחר במקומם. אני חושב שזה מוגזם ביותר. יש להם הרבה יותר מאשר 20-30 ספרים "קנוניים" בתחום הסיפורת (מלחמה ושלום, יוליסס וכו') וגם באגף הנוער יש להם המון ספרים נהדרים (וגם אגף המד"ב והפנטזיה לרוב מכיל את כל הספרים הקנוניים הבסיסיים, אבל לא זו לא ספרות יפה, מה?) |
|
||||
|
||||
מזכיר לי שכל פעם שאני נכנסת לחנות ספרים לא מוכרת ושואלת אם יש להם מד"ב, עונים לי "יש - הנה, הארי פוטר שם". אגב, את זה אתם מכירים? http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=32789 |
|
||||
|
||||
במדפי המד"ב והפנטזיה של סטימצקי (לפחות אלו שבהם אני הייתי) נפקד מקומם של ספרי הארי פוטר, שהיו בד"כ במדף של ספרות נוער או בדוכנים של הספרים האולטרה פופולריים. אהבתי את "אני קורא רק ספרי מתמטיקה" (מי אומר דברים כאלו?) ו"יש הרבה יותר ספרים ממה שחשבתי" (מתקשר להודעה הקודמת שלי). |
|
||||
|
||||
למה ללכת לבלוגים של זבני סטימצקי אלמוניים, כשיש לנו זבנית סטימצקי משלנו? |
|
||||
|
||||
לא שמת לב שאני נמנעת מלהתערב? |
|
||||
|
||||
זהו, ששמתי. |
|
||||
|
||||
אז יש לי הרבה טענות לרשת סטימצקי, שנובעות מהשנים בהן עבדתי בחנויות של הרשת, וגם מסיפורים ששמעתי מקולגות בהשתלמות מנהלים שעשיתי לא מזמן. מאחר ואני לא עובדת בחנות של הרשת, אלא של זכיין, כל השטויות האלו לא קשורות אלי. אין לי גם תחושת נאמנות לרשת (לחנות שלי כן, אבל לא לרשת). עם זאת, אני חושבת שהטענות שנטענו כאן אינן נכונות ככלל, ובודאי שאם נמצא בהן גרעין של אמת (ונמצא) הן מוגזמות בצורה מגמתית. אבל אני הרי עובדת בסטימצקי, כך שממילא טענות הנגד שלי לא יתקבלו ברוח הוגנת. יתכבד נא ערי סטימצקי ויבוא להגן בעצמו על כבודו. ודבר אחד אני כן אגיד - כל חנות מחזיקה מלאי לפי הדרישה בסביבה. אני למשל מקבלת את כל ספרי ההוצאות רסלינג, בבל, ינשוף, עברית, אנדלוס וכדומה. כי הם נמכרים אצלי. ספר שלא נמכר (אם הפצרותי והמלצותי לא עוזרות) תופס מקום מדף לספר אחר. יש המון המון ספרים נפלאים בעולם, שאנשים צריכים לקרוא, ושאני יודעת שאם יחשפו אליהם יאהבו אותם, ויש מעט מעט מקום על המדפים. כל ספר שלא ימכר (ואני יודעת בד''כ מה ימכר כי אני מכירה את הלקוחות שלי) תופס את מקומו של אחר שיש לו סיכוי. כל זה לא אומר שספרים מסוימים לא יהיו על המדף בין אם יקנו אותם ובין אם לא - קלסיקות למשל, שפשוט חנות ספרים אינה ראויה לשמה אם הם לא נמצאים על מדפיה. ולפעמים קונים גם אותם. |
|
||||
|
||||
אכן טבעי שבמתחם שלנו אנשים יחפשו את הוצאת אנדלוס (או יידעו שהיא בכלל קיימת). מה שכן, בבואי לקנות ספר אני תמיד מתלבטת אם להיכנס לחנות העצמאית הקטנה שנמצאת 50 מטר מכם, שהיא קצת אינטימית-מדי לטעמי, ולהסתכן בכך שלא יהיה לה והיא תציע להזמין, ואולי לא בא לי לחכות... או לגשת אליכם ולהעשיר את ערי. בפעם שעברה דווקא ניגשתי אליכם (את לא היית!) ונפלתי על מבצע של "3 חינם" או משהו, לאוחזי כרטיס ויזה או משהו, כך שזה השתלם. |
|
||||
|
||||
במובן הזה אין ממש הבדל, כי גם אנחנו וגם היא קונים את הספרים מסטימצקי, כך שערי מקבל את הנתח שלו בכל מקרה. |
|
||||
|
||||
רצינית? אנא הסבירי. |
|
||||
|
||||
מה יש להסביר? סטימצקי הוא גם המפיץ הגדול ביותר של ספרים בארץ, כלומר מי שיוצר את הקשר בין הוצאות הספרים לחנויות הספרים (בעל המשאיות, במילים אחרות) להוצאות הגדולות מאד יש מערך הפצה משלהן, אבל רוב הקטנות והבינוניות משתמשות בשרותיו של מפיץ. |
|
||||
|
||||
את זה לא ידעתי. |
|
||||
|
||||
כל הספרים על הערי. |
|
||||
|
||||
איפה החנות שלך? |
|
||||
|
||||
במכנסים. |
|
||||
|
||||
וואללה איזה חכם אתה. עכשיו אני כבר לא יקבל תשובה בגלל שאתה נדחף כל הזמן עם החוכמות המטופשות האלה |
|
||||
|
||||
שינקין. |
|
||||
|
||||
אתה שופט אותי לא נכון - אני דווקא מאוד אוהב מד"ב, ובחנויות החביבות עלי יש לא מעט מד"ב (קפוץ ל'קדמת עדן' בתל אביב, או ל'פרוזה מודן', ואני אמבטיח לך שלא יפנו אותך להארי פוטר בענייני מד"ב. שנית, החנויות של סטימצקי שונות זו מזו בגודלן. זו בעזריאלי היא אחת הגדולות. בחנות בקניון רמת אביב, למשל, כמעט ואין סיפורת/שירה (וגם לא מד"ב). באחוזים, ספרי הבישול/מתנות ממלאים גם את החנויות הגדולות של סטימצקי, וכנ"ל מבחינת ההבלטה. אולי הסיבה שלקחתי את התגובות לקיצוניות היא שבעיני, המינון הנכון בחנות ספרים הוא משהו כמו 50% סיפורת ושירה, 40% עיון, ו-10% בישול ופנאי. המינון בסטימצקי, ורמת ההבלטה, כל-כך שונה, שהדבר פשוט מרגיז. |
|
||||
|
||||
אני מכיר את ''קדמת עדן''. כן ירבו. לא הייתי בחנות בקניון רמת אביב כבר הרבה זמן, אבל הייתי במספר חנויות סטימצקי בקניונים בחיפה והמצב לא כל כך שונה. אגב, יש גם הרבה חנויות של צומת ספרים (אני חושב שעל כל אחת של סטימצקי שאני מוצא, יש גם אחת של צומת ספרים שאני מוצא) מה שקצת פוגע בטיעון המונופול, אבל מילא. לי אין מושג מה ''המינון הנכון'' בחנות ספרים צריך להיות. אם היית מבסס אותו על הטעם שלי היה כנראה אחוז גבוה בהרבה של פרוזה לעומת שירה, יותר מד''ב וספרות מתורגמת ופחות פרוזה מקומית. קשה לי להגיד שזה ''נכון'' - ברור שזה שונה עבור אנשים שונים. אני בהחלט יכול להבין איך המינון של סטימצקי התקבל דווקא כי הוא המינון הנכון עבור קהל היעד של החנות - ובטענות אני אבוא רק לקהל היעד. טעם רע בספרות לא נוצר בגלל חנויות הספרים, למרות שאני משער שזו טענה שחלק מהמתדיינים כאן לא יסכימו איתי עליה. לא ברור לי מה זו ''רמת ההבלטה'' - בכל פעם שאני בסטימצקי אני שם לב בעיקר לספרי פרוזה, ואולי פה ושם ספר ''עזרה עצמית''. |
|
||||
|
||||
אני רק הערה: אתה לא חייב להאשים את בעלי החנות עצמם, כדי לנמק את החרם על החנות. השאלה אם הטעם הרע נוצר בגלל חנויות הספרים או בגלל הקהל, לא ממש רלבנטית. רודי סולד מתרבות הספר (הלקויה לדעתו) שמייצרת ו/או משתתפת בה סטימצקי כמכלול (שזה כולל את צרכני סטימצקי ואת רשת החנויות כאחד). רודי (כנראה) מעדיף להשתתף ולתמוך במסיבה אחרת (ולא חשוב אם המסיבה גרועה בגלל המוזמנים, המארגנים או ה-DJ). |
|
||||
|
||||
חרם על חנות איננו הוגן אם האשמים בו אינם בעליה. |
|
||||
|
||||
הייתי מנגן על הכינור הקטן בעולם לכבוד בעלי סטימצקי, אבל אף אחד לא חייב לבעל החנות שקל (אלא אם הוא קונה אצלו ספר). |
|
||||
|
||||
אתה מנגן בכינור? |
|
||||
|
||||
לא כרגע. |
|
||||
|
||||
מתי אמרתי שמישהו צריך לנמק את החרם על החנות? אנחנו חברה חופשית, ואם מישהו לא רוצה לקנות משהו במקום כלשהו, בין אם בגלל שאותו המקום מבסס תרבות צריכה גרועה ובין אם בגלל שהמוכר הוא אשכנזי והוא שונא אשכנזים, זו זכותו המלאה לא לקנות שם. |
|
||||
|
||||
מתי אמרתי שאמרת? |
|
||||
|
||||
דווקא אגף המד''ב שלהם איום ונורא. אותם הספרים בכל החנויות כל הזמן, והרבה יותר מחצי מהם הם זבלונים סדרתיים (ספרים שמבוססים על משחקי מחשב או סדרות טלוויזיה וסדרות ספרים שנכתבות על פי הזמנה). זה לפחות המצב באגף האנגלית. אני מניח שבמתורגמים המצב קצת פחות רע - את הזבלונים הנמוכים ביותר לא מתרגמים, וההוצאות הקטנות שלנו בטח דואגות לתחלופה מינימלית של הספרים כשהן מוציאות תרגומים חדשים ושולחות לפנסיה ספרים שהשוק כבר רווה מהן. |
|
||||
|
||||
כנראה שאנחנו לא מבקרים באותן החנויות, או שאני לא צרכן מד"ב/פנטזיה רציני כל כך. מה שראיתי במדפים שלהם (גם ואולי בעיקר באנגלית) נראה לי בהחלט סביר (אם כי היצע רחב של פראצ'ט הוא תמיד דרך נוחה לשחד אותי). |
|
||||
|
||||
אני לא חושבת שמוציאים ספרים לפנסיה. מנסים למכור אותם כל עוד יש עותקים, ואם השוק רווה לא מוציאים הדפסה נוספת. |
|
||||
|
||||
לא מדויק יש ספרים שנגרסים. |
|
||||
|
||||
ספרים? נגרסים? למה? ההדפסה עולה המון! לא חבל? _______ "במקום בו נגרסים ספרים יגרסו גם אנשים". |
|
||||
|
||||
גם הנייר עולה לא מעט. וגם האחסון. ספרים שנראה שלא יימכרו תופסים יותר מדי מקום... |
|
||||
|
||||
כמו שכתב האלמוני מעלי, ספרים תופסים מקום, מקום עולה כסף. הפתרון של לחלקם בחינם, או אפילו למכרם במחיר סמלי (לספריות, בתי ספר, מועדוניות וכו') הוא פשוט בניגוד לעיקרי אמונתן של הוצאות הספרים. |
|
||||
|
||||
מזכיר את חנויות הפרחים, שמשמידות פרחים לקראת שעת הסגירה, כדי שאף אחד לא יתרגל לבוא מאוחר ולקנות פרחים נבולים בזול. |
|
||||
|
||||
זהו, שספרים לא נובלים מעצמם. __ למרות שיש פרס נובל לספרות ואין לפרחנות. |
|
||||
|
||||
הפרס הזה כבר נובל שנים, ותודה לאל, לא משמידים אותו. |
|
||||
|
||||
יש מכירה של ספרים בבית ציוני אמריקה בתל אביב. כל יום מ-10 עד 22, כולל שבת. שישי וערבי חג עד 16:00. עד ה-24.10. המחירים נעים בין 5 ל-30 ש"ח (ויש עוד סטנד עם ספרים ב-50% ממחירם הקטלוגי). הוצאות משתתפות: הקיבוץ המאוחד-ספרית הפועלים-יבנה-יסוד-כרמל-רסלינג (מי התלונן שבסטימצקי אין? הנה פה יש)-שופרא-ביתן-מסדה-תמוז-סיטרא אחרא-תמר-המעורר-טפר-ליברוס-נהר. הנה דבר מבורך שעושים עם עודפים ופגומים. |
|
||||
|
||||
התכוונתי לספרים שמפסיקים להדפיס. בגלל שהשוק כאן קטן, ניחשתי שזה קורה לעיתים יותר תכופות (אני מדבר על התרגומים ביחס לספרים המקוריים, שלרוב נבחרים לתרגום בגלל שהם מוכרים יפה מאוד באנגלית, וממשיכים להדפיס אותם באנגלית עוד הרבה זמן). את המקוריים אפשר להמשיך לייבא בכמויות קטנות ממקומות שבהם הם מודפסים ונמכרים בכמויות רווחיות יותר, בזמן שבארץ התרגומים נעלמים מהמדפים לגמרי כשהמכירות שלהם צונחות מספיק נמוך. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |