בתשובה לאביבה, 29/09/05 14:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני יוצא מדעתי. עד היום שמעתי שצריך לשטוף את האורז לפני *כדי* שהוא לא יידבק ויהיה "אחד אחד". לטגן לפני הוספת המים אני תמיד מטגן. מה הפנים לצד השני? אם לא שוטפים את האורז הוא פחות בריא? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה אורז לא דביק זאת מטרה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין של טעם, אני מניח. אני אוהב אורז לא דביק הרבה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ככה: אותו עמילן הוא מה שנותן לדגן/פסטה טעם קצת יותר mushy (מילה עברית?) ופחות "פלסטיקי". בהכנת ריזוטו למשל, בונים על העמילן שמצטבר והופך את התבשיל החורפי הזה לכמעט דייסה. אז נכון שבאורז רגיל ההימנעות משטיפה לכאורה מנוגדת ליעד "אחד אחד". אבל כיוון שאתה ממילא מטגן את האורז בשמן קודם, כלומר משתמש בשיטה יעילה לא פחות - עדיף לטגן אורז יבש ולא רטוב (כך השמן גם מצליח לעטוף אותו יפה ולמנוע הידבקות של הגרגרים), לוותר על השטיפה ולשמר את הטעם המקורי של האורז. אגב, פעם (אתה בטח לא זוכר) כשהקולינריה במדינת ישראל התמצתה בספרי רות סירקיס, אנשים היו נוהגים לשטוף את הפסטה במים קרים *אחרי* הבישול. עכשיו זה כמובן הוצא מחוץ לחוק, אבל בזמנו המנהג המגונה הזה היה מונע ספיגה טובה של הרוטב בפסטה, והפיק בעצם שרוכי פלסטיק חסינים בפני כל טעם שהוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אני אנסה בלי שטיפה בפעם הבאה. אגב, בספר החביב "אפשר גם בלי קוויאר" נותנים בהתחלה טיפ נגד הידבקות אורז - לשטוף אותו *אחרי* הבישול. כאן הבעיה היא לא שהרוטב לא נדבק (אני אוכל אורז בלי רוטב) אלא שהתיבול שכבר היה איתו בזמן הבישול נשטף, והתוצר די חסר טעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנוהג ההוא מקורו בימים שהפסטה הישראלית לא היתה מיוצרת מחיטת דורום, ואם היא לא נשטפה מיד לאחר הבישול, היתה מתקבלת עיסת בצק דביקה שצריך לאכול עם סכין ומזלג. לא כיף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יתברר לי שכאשר לא שוטפים את האיטריות הטעם יותר טוב, הרי שכל הזמן שכיליתי באייל על כתיבת וקריאת הודעות תשתלם. אל גור (וברקת), תודה!!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי, ניסוי שדה (תוצרת ויטה)הפריך את הטענה. אני די מאשש את הוצאה של נועה ו תגובה 334382. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויטה? כל פסטה ראויה לשמה1 אינה צריכה שטיפה אחרי הבישול, אלא אם כן אתה מבשל אותה יותר מדי זמן. יש לי נסיון של ארבעים שנה בעניין הזה. ____________ 1- חיטת דורום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כתוב על זה 100% חיטת דורום (נדמה לי שזה מיובא). לא אמרתי שהספגטי *זקוק* לשטיפה רק שללא השטיפה זה יוצא דביק. אתה מוזמן לבוא אלי הביתה לכיתת אמן. אשלם לך בפסטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההזמנה. שמא אינך שם כפית מלח בסיר המים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא כן. תראה, זה היה ניסוי בודד. אם אתה נחרץ אני מוכן לתת לזה עוד צאנס (אני רק לא בטוח שהנוער ייתן לי עוד צאנס). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה את הספגטי של ''ברילה''. אם גם הוא מכזיב, אאלץ להודות שמשהו על-טבעי מסתתר במטבח שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המטרה של המלח היא לא לשנות את טמפרטורת הרתיחה של המים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, עד כמה שאני יודע זאת באמת המטרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך המלח משנה את הטמפרטורה של המים? (איך הוא משנה את המעלות של הספגטי, זה אני יודעת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא את הטמפרטורה של המים, אלא את טמפרטורת הרתיחה שלהם (שהיא עד כמה שאני זוכר הטמפרטורה בהם המים מתחילים בתהליך הרתיחה, מאה מעלות צלסיוס בלחץ מסויים). המלח עושה את זה על ידי זה שהוא מתמוסס במים, והופך אותם ממים למי-מלח, שזה מים עם יונים של נתרן וכלור. מצד שני, כנראה שבאמת עבדו עלינו http://itotd.com/articles/521/ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. המטרה של המלח היא להמליח את הפסטה. טמפרטורת המים היא תוצר לוואי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, כאן נפרדות דרכינו. אם עד עכשיו צידדתי במה שאת אמרת1, כרגע נראה לי שאת טועה. אם את רוצה להמליח את הפסטה, בזיקת כפית מלח על הפסטה המבושלת תגרום לה להיות מלוחה עד כדי בלתי אכילה. לעומת זאת השפעתה של כפית מלח במי הבישול על מליחות המוצר, זניחה עד כמעט בלתי מורגשת. אלא אם כן יש כאן קונספירציה של יצרני המלח2 לגרום לנו להשתמש בכמויות מוגזמות של מלח, כנראה שלא זאת הסיבה. ___ 1 נכון, לא נתתי לזה פומבי, אז מה? 2 כלומר, אורזיו ומשווקיו, לא נראה לי להאשים את אלוהים גם בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה להמלחת הפסטה היא כדי שהביצים הקשות לא יסדקו (תגובה 296651). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכימאי טועה. כדי שהן לא ייסדקו צריך בסך הכל לדאוג שהמים באמבטיה לא יהיו חמים מדי, ולא חשוב אם שמים מלחי אמבטיה או סתם קצף משמפו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קרה לכם? כולם החוצה מהמטבח! ממליחים את המים כדי להקטין את פער הריכוזים בין הפסטה למים, כדי שלא יחדרו יותר מדי מים לפסטה ויהפכו אותה לרכה מדי. [אסתי, ניחוש מלומד]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו פעם בדק מה קורה אם *לא* ממליחים1? 1 מסכנים הילדים שלי, מה שהם הולכים לאכול השבוע. איפה יצחק קדמן כשצריך אותו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן (ולא קורה שום דבר מיוחד). מצד שני, אם מדובר על שינוי טמפרטורת הרתיחה, אז צריך לבדוק את זה בלחצים שונים, ואם מדובר על המלחת הפסטה, אז צריך לבדוק את זה בלי רוטב (וזה שני ניסויים שלא עשיתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי קרה כמה פעמים שלא המלחתי, לא לצרכי ניסוי אלא מתוך פיזור נפש. לא קרה שום דבר מיוחד והפסטה היתה אותו הדבר, רק לא מלוחה. המלחנו בצלחות (עדיף בבישול, כי טעם המלח נספג יותר טוב, אבל זה הכל - ההשפעות הכימיות המאגיות עובדות בעיקר בתיאוריה, ולא ניכר שהן מדגדגות את המציאות) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו פעם בדק מה קורה אם לא מוסיפים פסטה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקבלים משהו שהוא almost, but not quite, entirely unlike tea. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם שמת מלח - מקבלים מי מלח. אם לא שמת מלח, אתה מקבל מה שהמוני סינים שתו במשך אלפי שנים, והרוסים קוראים קפיאטוק 1. 1 אם יש דוברי רוסית בקהל - הם מתבקשים לתקן. אני מסתמכת על "במעגלי הדובה הגדולה" של יצחק גנוז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. הילדים האומללים הכינו לעצמם, בסופו של דבר, טוסטים עם גבינה צהובה. דו"ח ניסוי: טוב כמו פסטה, רק עם הרבה פחות פוזות, גלים, רוח וצלצולים. מומלץ לפרולטריון נטול שאיפות. מועצת הקרדינלים לא הכינה טוסטים עם גבינה צהובה מאימת הרופא. כך, מתוך קלילות הגוף הבלתי צפויה - נולדה האפשרות לבדוק מחדש ביצועים אקרובטיים נשכחים מימים עברו, ימים צעירים ונלהבים. דו"ח ניסוי: טוב כמו פסטה, רק עם הרבה יותר פוזות, גלים, רוח וצלצולים. מומלץ לאריסטוקרטיה שירדה מנכסיה אבל לא מרימה ידיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1- מילא פסטה במים לא מומלחים, אבל לתת לעוללים פסטה שבושלה בסיר לחץ? הגזמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיתות וסודה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. הפסטה לא מלוחה. ואלא אם כן ממליחים מאוד את הרוטב - היא לא טעימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממליחים, בסדר, אבל *מאוד*? כמה מלח כבר נשאר בפסטה? הרוב הרי נשפך לכיור עם מי הבישול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. זה מי מלח. בדיוק כמו שמוסיפים מלח לאורז 1 ולתפוחי אדמה. אם לא ממליחים בזמן הבישול, אתה מוצא את עצמך מוסיף יותר מלח לתבשיל עצמו2. 1 למרות שפעם אחת ניסיתי להכין אורז לפי מתכון שבו נטען בתוקף שיש להמליח רק בסוף. וזה עדיין יצא טוב3. 2 לגבי ה'יותר' - כמובן שלא תוסיף כף מלח לתבשיל. זה המון. אבל מבחינת מלח ש'נדבק' לתבשיל - תוסיף יותר. 3 אבל לא עד כדי כך שאני אכין שוב בשיטה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו? אחרי כל מה שהיה בינינו? ככה? בגלל כף של מלח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסטה שוטפים במים קרים אחרי הבישול. אחרת היא נדבקת. כל פתרונות ה"אם שמים שמן אז לא צריך לשטוף" 1 הם אחיזת עיניים. ושום קשר לרוטב. הרוטב נתפס טוב מאוד גם עם פסטה שטופה. פשוט פעם אנשים לא תפסו שפסטה בלי כלום זה כמו לחם בלי כלום 2. 1 אמא שלי. פעם היא עצמה לימדה אותי שצריך לעשות את זה, ואז היא קראה ש"אם שמים שמן אז לא צריך לשטוף". נו, אמא. זה פעולה פשוטה וזה פעולה פשוטה. מה בדיוק חסכת בזה? 2 שוב אמא שלי. רק כשבייתי בת 12 התחלנו להכין רוטב לפסטה. לפני כן, אנחנו היינו אוכלים איטריות עם קטשופ, ואבא שלי בלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדבקת למה? לצלחת? אם כבר יש סכנת הידבקות בפסטה, זה בזמן הבישול עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדבקות אחת לשניה. במיוחד אם לא מסיימים לאכול את כל הפסטה, ונשאר עוד, בגוש אחד גדול בגלל שמישהו התעצל לשטוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו פירמה אתם קונים? פוזילי סכנין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה איזה פירמה? ג'ון ווין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 334487 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאני אבין, זו השתמשות בשמות ישובים ערביים ככינוי למשהו זול ולא איכותי? מה הגזענות הזו לפתע? פסטה. כל פסטה. מפסטה של אוסם דרך פסטה אורגנית מקמח מלא של 'אדמה' דרך התוצרים הכי יוקרתיים שמיובאים מחו"ל ועד פסטה עבודת יד שמיוצרת בבית - נדבקת. להזכירך, פסטה עשויה מבצק. בצק עשוי מקמח ומים. מה עוד עשוי מקמח ומים? דבק. .paste נורא קרוב ל-pasta.ובכן. פסטה שלא שוטפים אותה במים קרים לקחא הבישול נדבקת אחת לשניה. ואז נוצר גוש פסטה. יש אנשים שזה לא מפריע להם. יש אנשים שאוהבים את זה. יש אנשים שלא. יש גם אנשים שתמיד מכינים פסטה בכמות מדוייקת לכמות הרוטב ומערבבים אותם זה בזה, ואז לא נוצרת להם הבעיה הזו. או שהם מעולם לא שמו לב אליה. ויש אנשים שמזלזלים ברות סירקיס כפי שהם מזלזלים בערבים, מסיבות כאלה ואחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת. התיאוריות שלך יפות ופוליטיקלי קורקט, אבל אני לא שוטפת את הפסטה אף פעם (אדמה, אסם, ברילה...), והיא לא נדבקת. אפשר היה לומר שזו ראיה אנקדוטלית, אבל אני מעדיפה לחשוב על כך כפרכה רצינית בתזה שלך. למניעת בעיית ההידבקות במטבח שלך, אולי תשקלי בישול קצר ומהיר במים רותחים ועמוקים. לא עוזר? הוסיפי למים טיפונת שמן. לא עוזר? החליפי סיר, כי משנה מקום משנה מזל. שנה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איטריות עם קטשופ? זה עוד טוב, בילדותי העשוקה הלעיטו אותנו באיטריות עם תערובת של סוכר וקינמון. (והיו כאלו שממש שמחו ביום של "איטריות עם קינמון") | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גבינה וסוכר וקינמון. ואז זה טעים. סתם סוכר וקינמון??? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק סוכר וקינמון. זה פחות נורא ממה שזה נשמע, אבל לא הייתי אוכל את זה מיוזמתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומה שהטבח שלכם היה בעל שורשים הונגריים. איטריות עם סוכר, קינמון וגם עם גבינה ופרג הם מטעמים אופייניים במטבח הזה. בעקבות התיקונים הקטלניים (התירס הוא דגן והקינואה הוא גרעין לא דגני), טרחתי להציץ שוב ב"רובים חיידקים ופלדה" והטיעון שם הוא שונה ויותר מורכב מזה שהצגתי. אבל בעיקרו של דבר נטען שהשילוב של דגנים (חיטה ושעורה) וקטניות (עדשים, אפונה) האופייני לסהר הפורה ולאיזור הים התיכון, הביא לצמיחה המזורזת של החקלאות והתרבות שם, נניח ביחס לצפון אמריקה שם התבססו על 7 גידולי זרעים שמבחינת התזונאי היום הם עדיפים (עשירים בשומן וחלבון) אבל עוד ברמת זני הבר שלהם הם הרבה פחות עמידים ומניבים מן השילוב המסופוטומי. נראה לי שזה כן מרמז לכיוון שהצגתי לפיו הגידולים האורגניים והטבעוניים כנראה אינם גם עדיפים בהיבט של כמות המזון הפוטנציאלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? ריסוס מסיבי מעלה את כמות המזון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמור נא, אתה יודע אם התיאוריה בספר הזה היא של דיאמונד עצמו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע, אך להתרשמותי התאוריה בקוויה הכלליים (קצב ההתפתחות ההיסטורית נקבע ע"י תנאי הגאוגרפיה, האקלים והסביבה יותר מאשר ע"י הבדלים גנטיים ומנטליים בין בני אדם (שהם בחלקם, בעצמם תוצאה של הסיבות הראשוניות) היא מקורית. אבל המידע לגבי הפרטים, חקלאות, צמחיה, בע"ח וכו' הוא מסתמך על מחקרים שונים. יש חמישה עמודים של מקורות על ייצור מזון: ספרים, מאמרים ותזות דוקטורט. כולל אפילו הפרק הראשון ב"מוצא המינים" של דארוין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתוספת של פירורי גבינה כנענית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם האיטריות טובעות בחלב חם זה באמת טעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על כל ההצעות לשיפור, אבל בילדותי העשוקה היה מדובר באיטריות דביקות (בישול יתר ללא שום ספק) ובתערובת של סוכר וקינמון. זהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולעומת זאת, בילדותי העשוקה האכילו אותנו באטריות הבאות: "בעין חרוד/ טוב מאוד/ אין שם כסף כלל/ עוברות עגלות/ אתה רוצה לעלות?/ אמור רק: עמוד!". שירו של זאב מתוך החוברת הראשונה של "המוסף לילדים" של עיתון "דבר". (שלימים תהפך ל"דבר לילדים"). הידעת 54 מתוך http://www.itamar-books.co.il/diary.asp |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זו התחלת השיר בו נאמר: "רצונך אשכול/ענבים לאכול?/לא צריך גם לשאול!" ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ענית לי, ועכשיו ראיתי שהתשובה היא "כן". אני פגשתי בשיר הזה כשקראתי את "ארצנו", ספר ללימוד עברית לעולים חדשים דוברי אנגלית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |