|
||||
|
||||
לפני שנים היה משדר רדיו שעסק בתופעות כאלה. מישהי סיפרה שכשביקרה באירלנד לראשונה, נדהמה לגלות שהיא מכירה ומזהה במדוייק את המראות והנופים במקום מסויים (אינני זוכרת היכן), כאילו כבר היתה שם. בסופו של דבר התברר כי בגיל צעיר מאוד ראתה סרט (אולי יותר מפעם אחת) שהוסרט באותו מקום. חווית הצפיה בסרט לא היתה זכורה במודע (עד שהועלתה, בתהליך לא כל כך קצר), אבל המראות - כן. בתכנית הודגמו עוד מקרים של תופעות בלתי מוסברות מסוג זה, שבבדיקה קצת (או הרבה) יותר מעמיקה - נמצא להן הסבר. ובזאת לא באנו לקבוע בפסקנות כי - ''אין כזה דבר, על טבעי'', אבל זה משנה את ההסתברות במידה משמעותית. |
|
||||
|
||||
בואו באמת נשים רגע את תופעת התאומים בצד, ונגיד שאני אפילו מוכן לקבל במקרה הזה את המימד ההסתברותי, ונתמקד בתופעת החלום. הדוגמא שלך חוטאת לדוגמה שלי, כי את שוב מדברת על דז'ה וו, שבכל מקרה אני לא יכול להסביר במושגים שמובנים לי. אני מדבר על חלום. חלמתי חלום או שניים בחיים שלי, ואני יודע שלחלום יש מימד חזותי. משמע - אני קם משינה, וזוכר תמונות ברורות כמו בסרט. חלקן הזויות יותר וחלקן מציאותיות פחות. ועכשיו אני ארחיב עוד קצת על המקרה שדיברתי עליו, עם הדגשים שנראים לי חשובים. אני חוזר על זה שנקודת המוצא צריכה להיות שאתם מאמינים לי ודרכי מאמינים לה, או במילים אחרות שהיא: א. לא שיקרה לי, כי ככה נראה לי1 ב. גם אם נוטה לחלום בלילות - היא לא נוטה להזיות בימים - בן אדם נורמלי מהישוב. אם תסכימו להגיע לנקודת המוצא הזו ותצליחו לוותר על ההסברים הפסיכולוגיים, נוכל להמשיך הלאה. אם לא אז ניפרד כידידים. לי הגישה הזו קצת מוזרה. ועכשיו אני ארחיב לגבי המקרה ונראה אם יש כאן כיוון הסתברותי. מדובר במאהבת והחברה הכי טובה שלי לפני חצי שנה. בבוקר שאחרי החלום היא כתבה חלק ממנו בבלוג שלה, בגלל ההשפעה שהייתה לחלום עליה. (היא לא כותבת את כולם). ערב אחד אחרי זה, עשיתי לה הפתעה שמבחינתי הייתה ספונטנית לחלוטין (רעיון שעלה תוך כדי נסיעה חסרת כיוון), ולקחתי אותה אל המקום שבו אני ואשתי התחתנו. השעה הייתה בערך 19:00 בערב והמקום היה לפני חתונה וכמעט ריק. המקום נראה שונה לחלוטין מאיך שנראה בחתונה שלנו. הכסאות היו מסודרים בצורה אחרת, על הדשא מול חופה שהייתה על הדשא ולא מול החופה שנמצאת על מין מקפצה מוגבהת וליד המים. על עץ אחד גדול היה שרוול אורות שדמה לשרוול אורות שהנוצרים נוהגים לקשט בו את עצי חג המולד. המקום נראה לגמרי כמו בעיצוב אישי. ועוד ועוד. מפה הסיפור לא משתנה. היא הגיעה ונכנסה להלם וטענה שזה בדיוק אותו המקום כמו בחלום, ושהכול היה מסודר בדיוק באותה הצורה. היא לא יצאה מההלם הזה ודיברה על זה עד סוף הערב (וגם במהלך אותו השבוע). היא כמובן גם טענה שמעולם לא הייתה שם. עכשיו אני רוצה שתחליטו בעצמיכם לגבי צירוף המקרים וההסתברות: - לא סרט שראתה בילדותה, כי עם חלום ממשי שחלמה רק יומיים קודם. - לא תכנון מוקדם, כי אם ספונטניות שבאה תוך כדי נסיעה. - התעקשות שהמקום זהה ב- 100% למה שראתה בחלום. לא דומה, לא כאילו, זהה. לא חשבה שמכירה, לא בטוחה שהיא מכירה, אלא ראתה במו עיניה יומיים קודם, בדיוק כמו שאתם רואים דברים מוחשיים ואמיתיים. במידה ואני מאמין לה, יש לי באמת כלים להסביר את זה? ויש לי עוד דברים להגיד בעקבות הנושא, אבל נשמור אותם ליותר מאוחר. ____________ 1מבחינתי זה מופרך לחלוטין גם לאור הסיטואציה, אבל אין שום דרך לאייל אלמוני, לכתוב שום דבר בשביל שהסקפטים יאמינו שמה שהוא מספר הוא אמיתי, ושההרגשה שלו אוטנתית. אבל אם זה בכל זאת שווה משהו, מבחינתי היא אחד האנשים הכי אמיתיים, כנים ופתוחים שאני מכיר. |
|
||||
|
||||
חבל שלא ניסית לשאול אותה על משהו שלא היה גלוי לעיניה ברגע ההתגלות (למשל מה נמצא מעבר לאיזו פינה, או משהו כזה). זכרון הוא עניין מתעתע מאד אם יסלח לי המדריך לענייני מוח. |
|
||||
|
||||
חבל באמת, אבל להזכיר לך אני לא ערכתי ניסוי. אם יש לך בעית זכרון זה משהו אחד. אבל לה, לפי מיטב ידיעתי אין. אם יש לך זכרון מצויין, כמו לאנשים אחרים שאני מכיר, אני בטוח שתוכל לספר לי בפרוטרוט מה ראית לפני יומיים. ההבדל במקרה הזה שמישהו אחר אולי יוכל לאשש את זה (או לפחות חלק מזה). הצרה עם חלומות שהם חוויה אישית, ולכן צריך אמון. |
|
||||
|
||||
הענין הוא שכאשר *כן* ערכו ניסויים דומים, לא מצאו שום אפקט כזה. כשאני אומר שזכרון הוא עניין מתעתע אני לא מתכוון לבעיות הזכרון שלי אלא למשהו אחר. נדמה לי שלא מזמן סיפרתי כאן על ניסויים שמצביעים בבירור על חולשותיו של הזכרון האנושי (אבל הזכרון שלי גרוע במיוחד ולכן ייתכן שאני טועה בעניין זה). אם הנושא מעניין אותך, אתה יכול לנסות למשל את: http://www.fmsfonline.org/ |
|
||||
|
||||
אני לא מבין איך אפשר לעשות ניסוי על משהו שהוא בהגדרה אקראי זה ברור שהזכרון לפעמים מתעתע יש אנשים שטועמים יש להם זכרונות מלפני גיל 3, ומבחינה מדעית מקובל לחשוב שהם מומצאים. אבל מותר לי לצאת מנקודת הנחה שבמקרה מסויים הוא דווקא לא. או במילים אחרות, זה שלפעמים הזכרון מתעתע לא אומר שהוא מתעתע תמיד. אני משער שלפי עולם המושגים שלנו, רוב הזמן הוא לא. קרי, אם יש חשש כזה במקרים מסוים, ניסוי יצטרך להוכיח שאכן הזכרון מתעתע ולא את ההפך. אבל זה עניין של כלים. זה בכלל משחק נחמד. בוא נגיד שבן-אדם זוכר משהו, ובעקבות תהליך מדעי, היפנוטי או אחר, הוא מחליף את הזכרון בזכרון אחר. איך תדע איזה מהם הוא הנכון? כמה עדים יספקו אותך כהוכחה לראשון או לשני? ומכיוון שכך, עד שלא יהיו לנו חלומות משותפים, הנושא הזה הוא בעצם חסר פיתרון. |
|
||||
|
||||
דווקא בעניין של חתונה - אני יכולה לספר לך סיפור שעונה על שאלתך. זה לא קשור לחלום. נסעתי עם מכרה שלי לחתונה של קרובת משפחה. הגענו לשם ראשונות, ולא היה עוד איש על הדשא. המכרה נלחצה קצת שמא הגענו למקום הלא נכון. משום מה - מסיבות שאינני יכולה להסביר אותן - אמרתי לה שאבי החתן (שלא היכרתי אותו עדיין) נמצא מעבר לפינה, והוא תיכף יגיע. כמה שניות אחר כך הוא אכן יצא משם ובא לקראתנו. כך זיהינו במי מדובר. |
|
||||
|
||||
אנקדוטות כאלה יש המון. אם אבי החתן לא היה מופיע מעבר לאותה פינה לא היית זוכרת את כל הארוע, ומתוך מליוני האנשים שאי פעם היו בסיטואציה דומה יהיו כמה שיחוו את מה שתיארת. כל הסיפורים על האמא שחלמה על משהו שקורה לבן שלה וכשהתעוררה גילתה שבאמת קרה לו משהו יכולים להיות אמיתיים לגמרי, אלא שאם לוקחים בחשבון את כל האימהות שחולמות אותו דבר ונאנחות לרווחה כשהחלום לא מתגשם, ניווכח שאין בכך שום רבותא. אם הניחוש שלך לא היה מדבר על אבי החתן אלא על משהו הרבה יותר נדיר בחתונות, למשל שאבי החתן יופיע עירום, זה היה מעניין יותר (אבל גם אז הפרשנות הטלפתית מוטלת בספק). אני חוזר: ניסויים במעבדה לא הראו שום אפקט טלפתי שחורג מחוקי ההסתברות. בעסה. |
|
||||
|
||||
האמת, אני לא מסיקה מזה הרבה. על אף שדברים דומים ומוזרים מזה קרו בחיי מאות פעמים. הזכרתי את האירוע הזה דווקא משום שהוא מתייחס לחתונה ולמה שהיה מעבר לפינה. אני יודעת שניסויים במעבדה לא גילו קיום של טלפתיה. אני לא בטוחה שאפשר להסיק מזה שאין כזו. |
|
||||
|
||||
השאלה צריכה להיות הפוכה: אם ניתו להסיק, ברמה מתקבלת על הדעת של ודאות, ש*יש* דבר כזה. האם אפשר להסיק ממשהו שכולנו איננו אלא דמויות בחלומו של מלך סין? |
|
||||
|
||||
בשלב זה, נראה לי שאי אפשר להסיק בוודאות לשום כיוון. בכל מקרה, מה הקשר בין זה לבין היותנו/אי היותנו דמויות בחלומו של מלך סין? אם כבר, נראה לי שכולכם דמויות בחלומי... |
|
||||
|
||||
ואיך בדיוק מגדירים אפקט טלפתי? ואיך יודעים שיש במעבדה כלי לבדוק אותו? ידוע לדוגמה שאם תישן ויטפטף לידך ברז מים, במידה כזו שתוכל לשמוע אותו, יש סיכוי סביר שאלמנט המים יחדור אליך לתוך החלום. האם יש ניסוי לא הסתברותי שיוכל להוכיח שאכן זה כך? האם אנחנו יודעים היום לנתח את מה שהאוזן שומעת ואיך זה משפיע על תהליך החלום? ובוא נגיד שחלום חצי נבואי שכזה דווקא כן יכול להימדד במעבדה. רואים שינויים בתפקוד המוח אך ורק בחלום שכזה. מה הסיכוי שבניסוי אקראי של אנשים אקראיים ימצאו את החלום? אולי זה קורה אצל אחד ל- 100,000 בני אדם, וקשה למצוא את זה בניסוי אקראי? אולי גם אצל אותו בן אדם זה קורה פעם באלף חלומות, או פעם בחיים? אם זה קיים אנחנו לא יכולים להבין את המכניזם כדי לנסות ולמצוא אותו בניסוי פשוט. אולי כמו שקשה למצוא תורם מתאים למח עצם, ככה קשה למצוא בן-אדם כזה? אני כן יודע1, שניסויים שעשו בנזירים בודהיסטים מסויימים, שאני לא זוכר כרגע מאיפה, ראו הבדלים ברורים בפעילות המוחית שלהם מאנשים אחרים, תוך כדי ואחרי מדיטציה, שמיוחדת רק להם. נו אז? מישהו יכול להסביר בוודאות מה הפעילויות המוחיות האלה אומרות? אפשר להגדיל את הסיכויים. אם תגיד לי שעשו ניסוי לאורך חודש, עם נגיד 30 אנשים שטוענים שיש להם חלומות נבואיים חלקיים אחת לחודש, ולא תראה שינוי בפעילות, אני אוכל לקבל את תוצאותיו. ___________ 1 מאיזו סידרה תיעודית בערוץ 8. |
|
||||
|
||||
אולי. ואולי, לא היו הדברים מעולם. |
|
||||
|
||||
תגובה פשטנית, אבל לא ניסית אפילו להתייחס לטענה שלי. לצערי לא נתת לינק לניסויים האלה שדיברת עליהם, אז אין לי אפשרות לבחון אותם. הטענה שלי, שניסויים שבאים לבדוק טענה לתופעה חדשה, צריכים להיערך בצורה שתנסה לאושש את הטענה כנכונה ולא בנסיון להפריך אותה. השאלה היא מה מטרת הניסוי ומה הגדרתו. ובשורה התחתונה כל הרעיון של ניסוי כזה הזוי לחלוטין. אי אפשר לעשות ניסוי שמנסה למצוא תופעה שמראש לא ברור אם ניתן להסביר אותה בכלים מדעיים, ושאי אפשר למדוד אותה, למעט מדידה הסתברותית. פתאום אני בכלל בספק אם ניסוי כזה קיים |
|
||||
|
||||
"הטענה שלי, שניסויים שבאים לבדוק טענה לתופעה חדשה, צריכים להיערך בצורה שתנסה לאושש את הטענה כנכונה ולא בנסיון להפריך אותה." - הטענה שלך לא תואמת את המתודולוגיה המדעית המקובלת. "אי אפשר לעשות ניסוי שמנסה למצוא תופעה שמראש לא ברור אם ניתן להסביר אותה בכלים מדעיים" באיזה כלים אתה כן רוצה להסביר אותה? "כלים מדעיים" בהקשר הזה הוא צורה אחרת להגיד "בדיקה אובייקטיבית ככל האפשר ובאופן שניתן לחזור עליו ולהפריכו". יש לך דרך אחרת? "ושאי אפשר למדוד אותה, למעט מדידה הסתברותית." - מה רע בסטטיסטיקה? חשוב היטב לפני שאתה עונה, שכן דר' יובל נוב הוא חבר מערכת האייל ואצבעו קלה על כפתור ה "delete". נעשו הרבה ניסויים בנסיון לאשש או להפריך את קיומן של תופעות פאראפסיכולוגיות. אתה יכול לנסות את http://www.skeptic.com/oldsite/index.html (לא ביקרתי שם כבר הרבה זמן, אבל אני בטוח שיש שם לינקים). |
|
||||
|
||||
א. זה נכון ולא נכון. קודם כל צריך להחליט מה בודקים. חשוב מאוד שתהיה תיאוריה, שאותה אתה מנסה לבדוק. אתה זה שאומר מראש שהיא בולשיט - כי היא פשוט לא סבירה, בלי לתת טיעון ממשי. ב. אתה כמובן צודק. אבל אני דיברתי על הניסוי שלך, שבו "לא נמצאו תופעות טלפיות", וניסויים אחרים מסוגו. אם אתה רוצה להגיד - הניסוי שלי נועד לבדוק אם יש שינויים בגלי המוח X בעת חלום Y, אני אוכל להבין יותר. על פי מה אתה אומר, שלא נמצאו תופעות טלפתיות. תן לי לינק לניסויים שדיברת עליהם ואגיד לך אם הם מדעיים. אני ניסיתי לפתח את ה"ניסוי" שבא לבדוק אם יש כזה דבר חלומות נבואיים. ושאולי יהיה כאן דיון היפוטתי והזוי על מה בדיוק צריך לבדוק. גלי מוח, חוייה חושית, תנועת ניוטרונים. תגדיר אתה את הפרמטרים בטווח המדעי שלך, אבל תתייחס לבעיה במקום לבטל אותה בכל מיני דברים שלחלוטין לא מפריכים אותה. ג. לא החלטתי אם בחלק הזה אתה רע אלי או שדווקא אליו, אבל שיהיה. ד. תודה על הלינק |
|
||||
|
||||
עניתי פחות או יותר בהודעה אחרת. ניסויים על טלפתיה (לאו דוקא בחלום) נעשו למכביר. אין לי לינקים בקצות אצבעותי מעבר לזה שנתתי לך, אבל אני בטוח שדוד ג. יהיה יותר נחמד ממני. |
|
||||
|
||||
אליבא ד תגובה 331437 כנראה שהאפקט לא כ"כ נדיר. |
|
||||
|
||||
ומה ההפניה הזו שייכת? חשבתי שהנושא היה חלומות נבואיים, ואם יש דרך לעשות ניסוי שבודק אותם. אתה טענת שהיו כבר ניסויים כאלה, ולא רק היו אלא ששום תופעה "טלפתית" לא נמצאה. ובהפניה הזו אתה בעצם חוזר אל השכ"ג הישן, שאומר... עזוב אותך מחלומות ועזוב אותך מניסויים, אני לא מאמין בכל הבבל"ת הזה גם ככה ומבחינתי כל הדברים האלה נמצאים בסל אחד. בוא נתרכז בדברים שאנחנו כן מבינים בהם קצת, במקום לבזבז את זמננו על דברים שאנחנו לא מבינים. אשריך |
|
||||
|
||||
אין שום דבר על-טבעי או לא מוסבר בניסויים הללו (הם מוזכרים בהרצאה של זוכה פרס נובל דניאל הכנהמן astroclub.tau.ac.il) מדובר באנשים שמקדישים שעות רבות ביום למחשבות חמלה כהגדרתם, הדבר גורם לדיכוי של החלקים האחראים על האגרסיה במוח (לאורך עשרות שנים, מדובר בתכונה שזמן הרכישה שלה הוא מסדר גודל של לימוד שח לדרגת רב-אמן). אנו יודעים היום שהמוח משתנה בהתאם לאופי הפעילות שלו (לדוגמה אצל אקדמיים מתפתחות "עתודות" שמאפשרות להם לסבול פחות מאלצהיימר), התופעה אמנם יותר מורכבת אבל לא צריכה להפליא יותר משרירים גדולים אצל מרים משקולות, לא נצפתה אצל האנשים הללו כל תכונה שנוגדת את חוקי הפיזיקה כפי שאנו מכירים אותם. |
|
||||
|
||||
דווקא מחשבות חמלה? נראה לי שאתה עושה קתוליזציה של הבודהיזם. |
|
||||
|
||||
אני לא עושה כלום, ככה תיאר זאת פרופסור כהנהמן. מעבר לכך קתולים של היום לא נראים לי מחוייבים במיוחד לעקרון הלחי השניה ולבטח לא יושבים שעות ומהרהרים באיזו צורה ראוי להגיש אותה בכל פעם שהם מקבלים סטירה ועד כמה טוב יהיה העולם לאחר מכן. |
|
||||
|
||||
הכמרים הקתוליים כן. הנזירים הבודהיסטים בטח שלא. החמלה (Pity) היא לא חלק מהתורה הבודהיסטית כמו שהיא של הקתולית. הנזירים הבודהיסטים במדיטציות שלהם מתרכזים בעקרונות התשוקה והשלווה, ולא בחטא ובכפרה. |
|
||||
|
||||
לא חטא וכפרה, חמלה לעולם. |
|
||||
|
||||
ד"א, חמלה במשמעות של compation (כך במקור) |
|
||||
|
||||
כל העץ הזה, ואף אחד לא חשב לשאול את האייל השואל, מה נסגר עם אשתו החוקית והמאהבת, והאם הוא כבר התגרש ו/או הציע טבעת לחולמת החלום (שאולי כישורי טלפתיה אין לה, אבל מוטיבציה לחלום הזה - יש גם יש). |
|
||||
|
||||
ברקת יקרה הבאת כאן דוגמא יפה להבדל בחשיבה בין אשה לגברים שמסביבה. אני אשמח אם תסבירי קצת יותר את התיזה הפסיכולוגית החדשה הזו, ואת עניין המוטיביציה בפרט. ואם מערב לתיזה החדשה הסתתרה גם שאלה בתוך ההערה הנ''ל, צר לי לאכזב אותך, אבל את הפרטים הקטנים תצטרכי לחפש לבד. תתפלאי, או שלא, אבל הסיפור כולו מרוח ביותר ממקום אחד ברשת הישראלית. ובשורה התחתונה אני דווקא חזרתי לאשתי ואנחנו מנסים שוב. |
|
||||
|
||||
אתם חוזרים? שיהיה בהצלחה. אם כך, תרשה לי גם לא להרחיב בעניין המוטיבציה - מה שהיה היה (אבל בגדול, התכוונתי לדבר על הקשר בין דז'ה-וו למשאלות לב). |
|
||||
|
||||
האם אתה מכיר את תופעת ה false memory? יש תופעה ידועה שבה זכרונות של אנשים משתנים בדיעבד כתוצאה מאירועים מאוחרים יותר. זאת תופעה מאד מוכרת מהיפנוזה. אבל מחקרים הראו שמספיק שנספר לעד של אירוע (למשל רצח, או פשע) מידע שגוי על אותו אירוע, כדי לגרום לו להאמין באותו מידע, ולהשבע שאותו מידע הוא נכון. לגבי חלומות יש פה בעיה נוספת - קיימים תהליכים במוח שמוחקים את הזכרונות מהחלומות שלנו כאשר אנחנו מתעוררים. לכן, כאשר רוצים לתעד חלום מומלץ לכתוב את כל מה שאתה זוכר מיד כאשר אתה מתעורר. כמו כן, זו תופעה ידועה שאנחנו מלבישים בדיעבד מקומות ואנשים על חלומות שחלמנו. במקרה של החברה שלך, אם יורשה לי להיות פסיכולוג בגרוש: עשית כאן סוגסציה. לקחת אותה למקום שמתאים מספיק והמוח שלה קפץ על ההזדמנות ואמר שזה בדיוק היה המקום הזה. אני בטוח שההתעקשות שלה על הזכרון היא כנה, והיא מוכנה להשבע שסידור הכסאות בחלום היה בדיוק כמו באותו גן. אבל כנראה שאם היית שואל אותה על סידור הכסאות מיד אחרי החלום היית מקבל תשובה אחרת. ואם היית לוקח אותה לגן אירועים אחר לגמרי, היא היתה משוכנעת שזהו המקום. לכן בפעם הבאה שיש לחברה שלך חלום נבואי, תמליץ לה להעלות אותו על דף מיד אחרי החלום. מה יש לה להפסיד? |
|
||||
|
||||
יכול להיות שזה ככה. עם ההצעה שלך יש שתי בעיות. - במעמד החלום אין מצב שאתה חושב שהוא חלום נבואי - החלום לא היה נבואי. בחלום הייתה כמובן התרחשות אחרת, ואני לא הייתי שם. רק המקום על פרטיו היה זהה. - היא העלתה אותו על הכתב, אבל האינסטינקט במקרים האלה הוא לרוב לתאר יותר את ההתרחשות ופחות את החלק הויזואלי. מבחינתי החלק הויזואלי החלקי שהיא כתבה די דומה, אבל יכול כמובן להתאים להרבה מקומות. אני לצערי לא יכול גם להבין איך המוח קופץ על ההזדמנות. זכרון ויזואלי בעיקרו הוא דבר צילומי. אם נכנסת למסעדה מסויימת והסתכלת עליה, תזכור בדיוק איך היא נראית אחרי יומיים, אני לא מבין למה זה צריך להיות שונה לגבי חלום. יש אנשים שמתעוררים ויש להם תמונה ברורה וחדה, ולא תמונה מטושטשת ולא ברורה. התמונה הזו נשארת כמו תמונה שראית במציאות. גם לי היו כמה חלומות כאלה. אבל אני יכול לספור אותם על יד אחת, והיום לצערי כבר לא כל כך זוכר. הגראס הגראס.... (טוב שיש את מה להאשים) |
|
||||
|
||||
התופעה של false memory תועדה בין היתר גם בדברים ויזואליים. ניסוי לדוגמא (אחד מיני רבים): נתנו לקבוצה של אנשים לראות סרט של תאונה שהופיעה בו מכונית כחולה. אח"כ נתנו להם לקרוא תיאור שגוי של האירוע שבו נכתב שאותה מכונית היא בצבע לבן. התוצאות: אחוז משמעותי זכר שהמכונית היתה בצבע לבן (בהשוואה לקבוצת ביקורת שלא קיבלה מידע מוטעה, והצליחו לזכור את הארוע באחוזים מצויינים). למעשה, אני זוכר תוכנית טלויזיה מצויינת על היפנוזה, שתואר שם המקרה הבא: במשפט רצח בארה"ב התביעה הביאה עד שזיהה את הנאשם עובר ברחוב. אותו עד עבר היפנוזה כדי לעורר את הזכרון שלו (הארוע היה בלילה והעד נהג במכונית וראה לשניה אחת אדם ולא זכר מזה הרבה). המהפנט אמר לו: "הזכרון שלך הוא כמו סרט צילום. עכשיו תריץ את סרט הצילום אחורה ותשחזר תמונה אחרי תמונה מה אתה רואה". במהלך ההיפנוזה העד באמת נזכר שהוא ראה בבירור את הפנים של אותו אדם. אח"כ העד זיהה את הנאשם בצורה מושלמת במסדר זיהוי ואפילו עבר מכונת אמת בהצלחה. העדות שלו נפסלה רק אחרי שההגנה הוכיחה שבתנאי התאורה שהיו באותו רחוב, ובמרחק שממנו העד ראה לכאורה את הנאשם, הראיה האנושית פשוט לא מסוגלת לזהות פנים של מישהו. וזה רק דוגמא אחת מאותה תוכנית. בשורה התחתונה, הזכרון הוא לא כמו סרט צילום, אבל המוח שלנו שמח מאד להשלים פרטים ויזואלים חסרים מדמיונו הפורה. כל מה שצריך זה לבקש. זה שאנשים מאמינים במשהו, זה לא מספיק - לא בבית משפט, ועל אחת כמה וכמה זה לא מספיק בשביל לשכנע אדם ספקן. אם מישהו טוען שהמספר הזוכה בלוטו מתגלה לו בחלום והוא משוכנע בזה ומאמין בזה בכל מאודו - האם היית נותן לו 10,000 ש"ח תמורת הכרטיס הזוכה בהגרלה הבאה? כנראה שלא. המינימום הנדרש הוא שיוכיח לך את הכשרון שלו ויראה שהוא כתב את המספר *לפני* שפרסמו את תוצאות הגרלה. אותו דבר נכון למי שטוען שהוא ראה בחלום מקום שמעולם לא היה בו. המינימום הנדרש כדי שיהיה אפשר לקבל את זה ברצינות הוא שינתן תיאור מפורט של אותו מקום *לפני* שהוא ביקר בו. |
|
||||
|
||||
מה שאתה אומר מעניין ובהחלט מעיר לי את הדברים בצורה אחרת. אני יכול בקלות ללבוש את הכובע המדעי/סקפטי שלי ואני כמובן מקבל את כל מה שאתה אומר. אבל נחמד מדי פעם גם לשחק עם הכובע השני. עדיין נשארת האפשרות האחרת, אתה יודע, שלי כמובן אין דרך להסביר אותה. הדרך היחידה לבדוק את העניין כדי להגיע לתוצאות מדעיות, היא לחקור בצורה יסודית ולאורך זמן, אנשים שיש להם כביכול פוטנציאל למקרים כאלה עקב טענות דומות שלהם עבר. בניסוי כזה הם יצטרכו לכתוב לפרטי פרטים כל חלום וחלום שלהם. בעתיד אולי יקליטו את החלומות ישר מראשם, ואחר-כך הם ימשיכו להסתובב עם מצלמה שמוסתרת להם בעין ומדווחת 24 שעות ביממה את מה שהם רואים מסביבם, כדי שכשהם כבר רואים את נבואתם מתגשמת, יראו אותה בעלי הניסוי ישירות על מסכיהם, ולא יצטרכו להסתמך על מילותיהם. וברצינות, הבעיה האמיתית עם הדרך הזו, שוב, היא חוסר ידיעה מספקת גם במבנה החלומות וגם במבנה הנבואה, אם תרצה. כנראה שייקח עוד זמן עד שנגיע למקומות האלה, אם בכלל, כנראה שהפער הזה בין שני העולמות יישמר גם בסוף הדיון הזה. אנשים, להיום אני מיציתי היה נחמד מאוד |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |