|
||||
|
||||
שאלתי בעינה עומדת: על סמך מה אתה קובע שספרי כולל הגדרה-מחדש של מושג כמו "חלקיק יסודי", או הסקת מסקנה כמו שלילת קיומו של "מרחב עקום"? אבל, יש לי שאלה כבדה יותר: האם מקובל עליך הנוהג להתייחס במאמריך לעבודות לא מוכרות על סמך מקורות משניים, האם היית מתיר נוהג כזה גם לתלמידיך? זאת ועוד (ואנא, אל תקפיץ שוב את הדיון למקום אחר): באחת מתגובותיך על ספרי (שנכתבה על סמך קריאת הכיתוב בשער האחורי של עטיפת הספר), כתבת כך: "למען האמת, אם אני מגדיר מחדש את המושגים "מספר", "זמן", ו"חומר", או אפילו כל אחד מהם לבד, גם אני יכול להוכיח בקלות שאין ביקום מהירות מקסימלית." ובכן, כאן רומא, קפוץ. הגדר מחדש את המושגים והנ"ל והוכח (בקלות) שאין ביקום מהירות מקסימלית. ואולי, במחשבה שניה, אני לא הוגן כלפיך. הרי אינך פיזיקאי. אמרת פעם בבדיחות הדעת למהירות האור "הרי את מקודשת לי", ועכשיו אני מבקש להפוך אותה לאשת חיקך הנצחית. נעזוב אפוא את נושא מהירות האור. כל שאני מבקש ממך הוא להגדיר מחדש את המושג "מספר" (ואנא, לא איזו ואריאציה ליודעי דבר על ההגדרות של קנטור-רסל, דדקינד, או פיאנו, אלא משהו חדש ומקורי). בברכה יהושע עציון |
|
||||
|
||||
אתם מנהלים את חילופי הדברים האלה תחת החדשה על מותו של פיטר יוסטינוב, וזה הזכיר לי את הציטטה הזו שלו. לא שהיא מכוונת למי מיכם. |
|
||||
|
||||
"על סמך מה אתה קובע": הגבתי, כפי שראית, לתגובה 212784. הוסבר שם מה מוגדר בפסקה הראשונה בספרך. גם בציטוט שאתה עצמך הבאת, אתה מגדיר מהו "ישר". "האם מקובל עליך הנוהג להתייחס במאמריך לעבודות לא מוכרות על סמך מקורות משניים" - באיזה מאמר שלי התייחסתי לעבודות לא מוכרות על-סמך מקורות משניים? התגובות באייל הקורא אינן מאמרים, הן שיחה. בעקבות זאת גם לא מקובל לחתום כל תגובה ב"בברכה"; שם הכותב מופיע בראש התגובה. "שנכתבה על סמך קריאת הכיתוב בשער האחורי של עטיפת הספר" - מדוע אתה אומר זאת? הסתמכתי על ה-Synopsis של הספר כפי שמחברו, אתה עצמך, מציג אותו באתר הבית שלו. הרשיתי לעצמי להניח שהכתובת yehoshuaetzion@hotmail.com המופיעה באתר שייכת לך, ומסתבר שצדקתי. "ובכן, כאן רומא, קפוץ." - אני מעדיף לא לנהל שיחה בנימה זו. לא ברור לי גם מה נרוויח, אתה או אני או שאר הקוראים, ממשחק בהגדרות-מחדש של המונח "מספר". |
|
||||
|
||||
אני נענה להצעתך, ומסיים בזאת את הדיון, אם כי קשה לי קצת להבין את הדרך שבה אתה מתמודד עם אתגרים. בברכה יהושע עציון |
|
||||
|
||||
מה פירוש הביטוי "כאן רומא, קפוץ"? למה רומא? |
|
||||
|
||||
רומא יותר אטרקטיבית מכרתים. |
|
||||
|
||||
תלוי לאיזה עניין. הים של רומא לא משהו. |
|
||||
|
||||
תגובה 202592, הערה 1. |
|
||||
|
||||
כאן ישראל. |
|
||||
|
||||
מר עציון, כמו אתרי שיחה אחרים, האתר הזה אסף אליו קבוצה מצומצמת של קוראים (וקבוצה קטנה יותר של מגיבים). מתוך הרגל, אני מגיב כאן כאילו מדובר בחוג מכרים רחב במקצת, ולא תמיד מתייחס לכך שהפורום ציבורי ופתוח לכל. מדי פעם אנחנו 'מופתעים' כשהעולם החיצון 'פולש' לתחומנו, כמו כאשר אחד המגיבים נחקר במשטרה על דברים שכתב כאן, או שמישהו מאיים לתבוע בגין דברים שנכתבו עליו. אני מודה לך על התזכורת לכך שהתגובות מתפרסמות בפומבי. בהתחשב בכך, אולי הייתי צריך לנסח את הביקורת שלי קצת אחרת. עם זאת, אני חושב שהגישה שלך עשויה להטעות. אתה נוטל מושגים מוכרים לכל (כמו "חלקיק", "שוויון", "הוכחה") ומגדיר אותם מחדש באופן לא מקובל. אין תימה שהמסקנות שאליהן אתה מגיע לא מתיישבות עם הפיזיקה הידועה. ההגדרה הראשונה בספרך היא אולי הבעייתית מכולן. אתה מגדיר "חלקיק" בתור "ישות קטנה ככל שאפשר להעלות על הדעת" - המושג הבסיסי ביותר של התאוריה, "חלקיק", מוגדר כאן במונחים של אחד המושגים המורכבים ביותר (שאפשר להעלות על הדעת): "דעת". אילו דברים אפשר להעלות על הדעת, ואילו אי אפשר? האם יתכן שהאפשרות להעלות על הדעת היא יציבה ואובייקטיבית במידה כזו שתספיק להגדרת מושג החלקיק? מקריאה של כמה העמודים הראשונים בספר, התרשמתי שאתה אוסף מספיק הנחות יסוד כדי לקבוע שהיקום בנוי כמו מה שמכונה במתמטיקה "סריג", וביתר דיוק הסריג של נקודות במרחב האוקלידי, שכל הקואורדינטות שלהן שלמות. אני לא רואה איזו פיזיקה אפשר לבסס על הנחות כאלה. |
|
||||
|
||||
לעוזי, מתגובותיך אני מתרשם שאתה מבין היטב את הכתוב בספרי. חבל שלא המשכת בקריאתו, שכן נדמה לי שהיית רואה איזו פיזיקה אפשר לבסס על הנחות כאלה. אתה כותב: אין תימה שהמסקנות שאליהן אתה מגיע לא מתיישבות עם הפיזיקה הידועה. ובכן, את חטאי אני מזכיר היום הזה: אני מודה שמעולם לא הצלחתי להבין את תאוריית הקוואנטים. מי שהצליח להבין, שיידה בי את האבן הראשונה. אני מסכים עמך שהגדרת חלקיק, המופיעה מיד בתחילת ספרי היא אחד האגוזים הקשים ביותר לפיצוח בעבודתי (רק הגדרת הרציפות, המופיעה אחרי כן קשה ממנה). באופן הכללי ביותר אומר שאני מציג כאן כלי מחשבה המסוגל להתמודד עם מציאות שהחושים נותנים לנו ממנה תמונה מעוותת. למרבה צערי, לא אני המצאתי את הכלי הזה. בברכה יהושע עציון |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |