|
||||
|
||||
אם הקרום דפוק, אז אין לחץ אוסמוטי. גם המים וגם המלח עוברים. לדעתי ארתור קלארק הוא דוגמה לסופר שספריו1 משמימים אבל הסיפורים הקצרים שלו שווים. באחד מהסיפורים מתוארת "פצצה אוסמוטית". אני לא זוכר את הפרטים המדויקים, אבל הסיפור הופיע בקובץ הבא (מומלץ): http://www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/034543... בהזדמנות, אנסה לאתר אצלי את הספר ולתמצת את הסיפור הרלוונטי. 1 דוגמה טיפוסית לעלילה: חפץ לא מזוהה מגיע למערכת השמש, *לא* מתנגש עם כדור הארץ *לא* יוצר קשר עם תושבי הארץ תיאורים ארוכים של התמקחויות פוליטיות משלחת חקר נשלחת לחפץ ו *לא* מגלה שם שום דבר על מטרות החפץ *לא* קורה כלום לאנשים במשלחת (או לחליפין, אם קורה משהו, זה לא איכפת לנו כי כולם פלקטיים מידי) החפץ עוזב את מערכת השמש כלעומת שהגיע. |
|
||||
|
||||
אבל תודה שבסרט המוזיקה נהדרת והצילומים מרהיבים (גם בלי לס''ד). |
|
||||
|
||||
הסרט? אתה מתכוון ל2001? אני זוכר שכנער נסעתי לקולנוע שחף (?) בת"א כדי לראות אותו, אבל לא הבנתי את הקשר בינו לבין הספר. הדמות הסימפטית היחידה (פרט לילדה של הייווד) היתה המחשב, וגם אותו (ספויילר!) הורגים בסוף. אין דבר, ב2010 מחיים אותו. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |