|
||||
|
||||
חשבתי על בעייה נוספת: שוק חופשי מבוסס בעיקרו על ההנחה שהלקוח יכול לברוח אם התנאים אינם נראים לו בעוד שכאשר מדובר על בתי ספר(בייחוד ייסודים) יש קושי רב לעבור מבי"ס לבי"ס בגלל מחסור בהיצע1, בעיות חברתיות, בעיות לימודיות(תוכנית הלימודים אינה אחידה בשוק חופשי) ובעיות לוגיסטיות(מרחק, ספרים וכד'). הלקוח למעשה שבוי במהלך שנת הלימודים ובמידה מסויימת גם לאחריה ולכן התייעלות בתי הספר מוטלת בספק. בנוסף כיום מערכת בתי הספר פועלת ברוב היישובים ברמת איכלוס מקסימלית על מנת שתתקיים תחרות נהיה זקוקים לבניית בתי ספר רבים נוספים שעלותם יקרה מאוד(מגרש\אולם ספורט, כיתות, חצר משחקים, ציוד וכד'). האם אתה יכול לתאר כיצד תבוצע ההפרטה?2. 1 לאחר תחילת שנת הלימודים יכולת המעבר של בודדים עדיין אפשרית אבל יכולת נטישה המונית של בית ספר מוגבלת מאוד בשל מחסור בכיתות לימוד פנויות בבתי ספר אחרים שהינם יעילים מאוד כתוצאה מהשוק החופשי ואינם יכולים לפגוע בתנאים של הלקוחות הקיימים. 2 הרי לא ייתכן לחלק שוברים מחר בבוקר, יווצר מונופול אזורי בכל היישובים הקטנים כמו גם בחלק מהגדולים(בשל מחסור בהיצע, כפי שתואר לעיל). |
|
||||
|
||||
כבר היום, איני מסוגל לחשוב על מקום יישוב אחד, והורה אחד שאין לו מספר אופציות. כמעט בכל רשות מקומית יש לפחות בי"ס אלטרנטיבי אחד ועם הקצאת השוברים יהיו יותר. וזה עוד לפני שאנו מציינים את בתי הספר הדתיים לגווניהם ותת גווניהם השונים. עלויות הציוד ואפילו השכירות הינן זניחות לעומת עלות המורים. שכירות של 2 מ"ר לילד לחודש לא צריך לעלות יותר מ 25 ש"ח שזה פחות מ 5% מעלות המורים. ועלות מגרש, מחשבים ובדידים זה הרבה יותר זניח. ולגבי מעבר בי"ס, אתה פשוט מצחיק אותי. אני מכיר כמה וכמה מקרים בהם הופ, ילד עבר בי"ס. לעיתים, הרבה יותר ממה שאתה מצפה, הבעייה היא חברתית, והילד עובר בגלל שאין לו חברים, בגלל אלימות וכו'. |
|
||||
|
||||
בערים, באמת יש אלטרנטיבות. אבל ביישובים קטנים? רק בית ספר אחד. אם מישהו רוצה/צריך בית ספר אחר,1 הוא צריך לנסוע החוצה. 1ולצורך העניין, לא רלוונטי אם מדובר בבית ספר דתי, חינוך מיוחד או בית ספר לאומנויות. ________ העלמה עפרונית, ויישוב קטן שכזה. |
|
||||
|
||||
ולסוע החוצה זו לא אלטרנטיבה? להקים בי"ס דמוקרטי קטן זו לא אלטרנטיבה? |
|
||||
|
||||
לנסוע החוצה זו אלטרנטיבה, אבל לא _בתוך הרשות המקומית_. וחוצמזה, בתור מי שנסעה קצת החוצה, זו אלטרנטיבה די מעיקה. להקים בית ספר דמוקרטי קטן? ביישוב של 600 משפחות? אני לא רואה איך זו אלטרנטיבה. ללמוד בבית, אולי. |
|
||||
|
||||
ליישובים קטנים יש לרוב בתי ספר אזוריים - ממילא צריך לצאת כדי להגיע אליהם. אני מכיר לא מעט (ואפילו הרבה) משפחות שבשביל גן ילדים (!) יותר טוב הם אפילו נוסעים מדי יום לקיבוץ/מושב סמוך למקום מגוריהם. התופעה מתחזקת בגילאי היסודי, החטיבה והתיכון. |
|
||||
|
||||
וואלה? אז כנראה זה רק מוכיח כמה שידע אנקדוטלי באמת לא שווה הרבה. ביישוב הקטן הספיציפי שלי יש בית ספר יסודי אחד. האזורי נהיה רלוונטי רק בחטיבה. ואני לא מכירה הרבה, וגם לא מעט, משפחות שבשביל גן ילדים נוסעים למקום רחוק. (בין השאר, כי בגילאים האלו, חברים של הילד הם מהגן/כיתה. ואם לומדים רחוק, גם החברים רחוקים וזה כבר לא כיף בכ-לל) מה שכן, ככל שהילד מבוגר יותר, ככה יותר קל לנסוע רחוק בשביל לימודים. (ולכן מה שאמרתי ממילא התייחס יותר לבית הספר היסודי והגנים) |
|
||||
|
||||
בתור אחד שגר בישוב קטן אם חינוך מעולה אני רואה בכול בוקר את שירת המכוניות שמביאה ילדים מכול האזור לגנים ולפעוטונים (שהם לא זולים בכלל). מה שכן נכון הוא שככול שהגיל עולה מגיעים ילדים מיותר רחוק. בתיכון כבר מדובר על עשרות ק''מ (וגם הוא לא זול). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני לא יודעת איפה לתלות את השאלה, אז אני תולה אותה כאן: יעקב, בכל הדיון על השוברים, מדובר בבתי ספר של ממש. מה עם הורים שבוחרים בחינוך ביתי? האם הם יאלצו לוותר על השוברים (שממומנים מכספי המיסים שלהם)? איך היית משלב חינוך ביתי בחזון שלך? |
|
||||
|
||||
אנסה להסביר כאן, כי יעקב בהפסקת סופשבוע מן הסתם: שיטת השוברים היא שיטת ביניים, המניחה שהמדינה היא עדיין הרגולטור המחייב לימודים וגובה עבורם מיסים, אך מוסדות הלימודים עצמם הם בבעלות וניהול פרטיים. בתנאים אלה, אין מקום ללמוד בבית, כי זה מפר את רגולציית חוק לימוד חובה. אם עוברים משיטת השוברים לקצה החופשי האמיתי, בו אין למדינה חלק בכלל, לא כרגולטור בתחום החינוך, לא כגובה מיסים עבור חינוך ולא כמנהל מוסדות החינוך, הרי שאין קונפליקט שוב: מי שיכול ורוצה, ילמד בביתו, ובמקביל גם לא ישלם דבר למדינה. |
|
||||
|
||||
מעניין לציין שברגולציה הקיימת כיום, ישנה אפשרות חוקית לחינוך ביתי גם ללא הפרת "חוק חינוך חובה": המערכת אמנם לא מתלהבת מהעניין, אבל האפשרות עדיין קיימת. |
|
||||
|
||||
האפשרות אכן קיימת בדוחק רב, עם לא מעט התניות נוקשות, ובכל מקרה נוצר מצב שההורים אינם מקבלים החזר מס כלשהו, וגם נושאים בעול החינוך בעצמם. לא נשמע כאופציה אמיתית מלבד לעשירים מאוד או אידיאליסטים קיצוניים. |
|
||||
|
||||
ואתה תומך בשיטה זאת? ומניח שבמקום בו ההורים עניים יהיו עמותות שייהנו מתרומות של העשירים ויקימו בתי ספר? |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את השאלה. כהבהרה: איני תומך כלל בשיטה הנהוגה כיום בישראל. |
|
||||
|
||||
חשבתי שאתה גר בארה''ב. |
|
||||
|
||||
התכוונתי... האם אתה תומך בקצה הקיצוני שהצגת שבו אין מעורבות של המדינה בחינוך? |
|
||||
|
||||
הייתי בטוח ששאלתך הופנתה לתגובה השניה שלי ל Xslf. לא נורא. אני תומך יותר בשיטת השוברים, מאחר והיא נראית כמעשית יותר מבין שתי האפשרויות (אף שגם הסיכוי שלה להתקבל במדינתנו בשלב מסויים אינו גבוה). החיסרון שבשיטת השוברים הוא השרירותיות הממשלתית בקביעת גובה השובר והמיסוי לצורך השוברים. כלומר - אם כל התקציב לחינוך כיום הופך לשוברים מחר, ומשרד החינוך מפטר את כל המנגנון שלו כמעט, וכל בתי הספר הופכים פרטיים, נקבל לדעתי אוברשוט רציני, בו רמת הלימודים *גבוהה מדי* לצרכים של רוב האוכלוסיה. ללא תקציב חינוך ייעודי אשר היה להשיג גמישות גם ברמה זו, ופינוי הכסף הרב לצרכים אחרים. אבל כפי שאמרתי בפתח התגובה, אם רעיון השוברים נראה בעל סיכויים קלושים להתקבל, גמישות נוספת תהיה חסרת סיכוי לחלוטין. |
|
||||
|
||||
צריך לדון בעניין בכובד ראש. כעיקרון, כל ההצדקה לשוברים הוא מימון ילדי העניים. מזה אינך פטור גם אם אתה נותן חינוך ביתי. העניין השני הוא דאגה לכך שאנשים אכן יממשו את השובר על לימודים, בייחוד אם הם מהיותר העניים אשר מקבלים יותר משהם נותנים. אני מניח שפתרון ראוי הוא פטור מסויים ממס, בגובה רוב השובר, לאלו אשר אינם משתמשים בשוברים. |
|
||||
|
||||
איך נותנים פטור ממס בגובה השובר למי שאינו מגיע למדרגת המס המינימלית? |
|
||||
|
||||
ההחזר נועד למען ההגינות להחזיר את הכסף למי שמשלם ולא מקבל תמורה. מאחר והעניים שאינם מגיעים למדרגת המס המינימלית אינם משלמים ממילא, אין צורך להחזיר להם. |
|
||||
|
||||
בטח שהם משלמים: הם משלמים מע"מ, הם משלמים מס על דלק, אגרה כזאת והיטל כזה. הם פשוט לא משלמים מס הכנסה שאפשר לתת עליו החזר. אבל גם הם תורמים למכלול הכנסות המיסים של ישראל. למה לא מגיע להם החזר? |
|
||||
|
||||
כי בשיטת השוברים תהיה גבייה מיועדת אך ורק לחינוך, כמו שיש היום מס בריאות 1. השוברים יהיו בדיוק בגובה הגביה (נגיד הפיגור פאזה לשנה, או הסדר אחר כמו החזר מס בסוף שנה), ויהיה ניתן לדעת בדיוק מי שילם ומי לא. 1 בהתעלם מהעובדה שיש גם תקציב כללי המוסט לחינוך |
|
||||
|
||||
ומי שאין לו ילדים בגיל חינוך חובה, ישלם? |
|
||||
|
||||
אני מניח שכן. החיוב הוא מדין צדקה (מימון ילדי העניים) וזה חל על כולם בהתאם להכנסה שלהם. |
|
||||
|
||||
אז זה סוג של מס על ההכנסה ולא סוג של ביטוח. |
|
||||
|
||||
בוודאי שלא. השקר שכל מיני מיסים אינם מיסים אלא ביטוח הוא שקר גרוע מאוד ועלוב מאוד. ביטוח הינו מוצר אשר נותן לך לשלם תמורת צמצום אי הוודאות העתידית. צמצום זה נעשה רק כשכדאי לעשות זאת, אחרת עדיף לשים את הכסף בחיסכון. אדם שמשלם היום תמורת הביטוח יותר משהוא יקבל בעתיד באיזשהו סבירות אינו קונה ביטוח אלא משמש כפראייר. ברגע שדבר מופעל בכפיה, קשה לדעת מה אופיו מכיוון שאנשים לא בוחרים בו. קשה לדעת האם אנשים היו בוחרים בו גם ללא כפייה 1 או שמא רק מעטים היו בוחרים בו. סביר להניח שבביטוח אבטלה היו בוחרים רק מובטלים מקצועיים, וממילא המחיר היה עולה עד כדי כך שגם הם לא היו בוחרים בו. גם לגבי ביטוח חובה אי אפשר לדעת אם הוא ביטוח או מס. אני מניח, שרוב גדול של הנהגים היו עושים את הביטוח הזה ממילא, לפחות מכיון שרוב הנהגים עושים ביטוח צד ג' ואפילו ביטוח מקיף. יש גם תחרות בענף דבר שנותן קצת יותר מכובדות. 1 כי כדאי להם לצמצם את אי הוודאות |
|
||||
|
||||
עוזי אמר פעם משהו נחמד על הימורים: אתה קונה הגדלת שונות ומשלם במטבעות של תוחלת. לפי התפיסה הזאת, בביטוח אתה קונה את הקטנת השונות ומשלם באותה מטבע. ומי שיש לו ביטוח (רכוש) והוא גם מהמר לא קונה כלום ומשלם פעמיים. עד כמה שזה משונה, אני מכיר אנשים שעושים בדיוק את זה. |
|
||||
|
||||
למה רק ביטוח רכוש? כל ביטוח משולם בכסף. הכיוונים בביטוח והימורים הם הפוכים. בהימורים אתה משלם בתוחלת כדי לקבל טווח מכלום להרבה. בביטוח אתה משלם בתוחלת כדי לצמצם את הטווח השלילי. תנסה למכור מוצר ביטוחי הימורי זה יכול להיות להיט. |
|
||||
|
||||
ביטוח רכוש כי ביטוח חיים הוא משהו שאתה לא אמור להנות מפירותיו. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שעוזי אמר באותה מכה גם את החלק על הביטוח (אבל לא את החלק על השילוב). |
|
||||
|
||||
אמר? לא זכרתי. |
|
||||
|
||||
רגע. בביטוח אתה מקטין את השונות בקצה הרע שלה. בהימור אתה מגדיל אותה בקצה הטוב. זה לא ממש אבסורד. (דוגמה קונקרטית: נניח אדם מהמעמד הבינוני שמבטח כל מה שאנשים סבירים מבטחים, ויש לו הכנסה פנויה של אלף שקל בחודש, שמתוכה מאה שקל בחודש הוא משקיע בפיס. אני לא חושב שאפשר לטעון שהוא לא-רציונלי.) |
|
||||
|
||||
בתור אחד שמתנגד לכפיה. אך בחברה שבה אין מערכת חינוך ממשלתית אפשר להכריח מישהוא לשלם על חינוך, במיוחד אם אין לו ילדים בגיל חינוך. זו עוד צורה של כפיה ממשלתית שיש להתנגד לה. |
|
||||
|
||||
בתור אחד שמתנגד לכפיה. -- זה לא משפט. מי הוא זה שמתנגד לכפייה. אך בחברה שבה אין מערכת חינוך ממשלתית אפשר להכריח מישהוא לשלם על חינוך, במיוחד אם אין לו ילדים בגיל חינוך. -- ???? זו עוד צורה של כפיה ממשלתית שיש להתנגד לה. -- אני מניח ש"זו" מתייחס לשוברים. ייתכן שיש להתנגד לה. וכך אכן היא ההלכה המקובלת, כפי שמופיע למשל בערוך השולחן יו"ד רמ"ה 1, שכל קהילה צריכה להקים בי"ס עבור ילדי עניים ולא יותר מכך. אולם, כבר הורה זקן, בעל התניא, להשתמש בשיטת השוברים. על כן, אני בוחר לתמוך בשיטת השוברים. 1 אני מצטט אותו כי הוא מהאחרונים ונותן קצת יותר פירוט על המצב, אולם סביר שגם הרמב"ם ושו"ע וכל הראשונים פסקו כמוהו. |
|
||||
|
||||
מי שמתנגד לכפיה ממשלתית בכול צורה הוא אתה. אין לי בעיה אם תוכנית השוברים. הבעיה היא עם מימונה ע''י מס הכנסה כאשר הורים הבוחרים בחינוך ביתי יכולים לקבל צ'ק ביד. מדוע אני צריך לממן ביביסיטר לילדים של מישהו אחר. אם מצווה להקים בית ספר לילדי עניים אז יש כבר כזה שהוקם ע''י המדינה ובשביל מה צריך שוברים. |
|
||||
|
||||
אני מציע שתקרא את מה שכתבתי ואחרי זה נדון. מי שמתנגד לכפיה ממשלתית בכול צורה הוא אתה. -- לא נכון. אין לי בעיה עם תוכנית השוברים. -- אני שמח הבעיה היא עם מימונה ע"י מס הכנסה כאשר הורים הבוחרים בחינוך ביתי יכולים לקבל צ'ק ביד. -- מי הציע דבר כזה? לא אני. מדוע אני צריך לממן ביביסיטר לילדים של מישהו אחר. -- אתה לא. אתה אמור לממן חינוך לילדי עניים. אם מצווה להקים בית ספר לילדי עניים אז יש כבר כזה שהוקם ע"י המדינה ובשביל מה צריך שוברים. -- בתי הספר של המדינה הם רק לילדי עניים? המדינה לא מפריעה למי שרוצה להקים בי"ס? |
|
||||
|
||||
הבעייה היא שטח, אין שום בעייה להשכיר מבנה משרדים, אין מבנה1 המתאים לילדים ביסודי וכולל מגרש משחקים(לצורך העניין שטח חולי גדול) + אולם ספורט ואינו משמש מבוגרים בשעות היום, מבנה כזה יצטרך להיבנות. ילדים עוברים בתי ספר, אין בעייה להוציא ילד מכיתה בת 30 תלמידים ולהעביר אותו לכיתה בת 33 תלמידים במערכת הנוכחית, במערכת שבה על בית ספר קיים תשתלט רשת החורטת על דגלה את המצוינות ותקבע שבבית הספר לא יהיו כיתות בנות יותר מ17 תלמידים יישארו 13 תלמידים*מס' כיתות בשכבה*מס' כיתות בבית ספר ללא מענה, הללו ייאלצו לחפש מקום אחר, במערכת כפי שאני מכיר אותה היום לא יימצא להם מקום, מהסיבה הפשוטה שבתי ספר2 נוטים לעבוד בתפוקה מקסימלית3. ולכן שאלתי כיצד תבוצע ההפרטה משום שלפי דעתי גם אם יוחלט שהרפורמרה דלעיל מצויינת עדיין יהיה צורך בצעדי הכנה מרובים כדי להכניס אותה לשימוש. 1 שאינו בית ספר. 2 במגזר הממלכתי, אין לי הכרות עם בתי ספר בממלכתי-דתי, תורני או דמוקרטי. 3 מקסימום כיתות עם מקסימום תלמידים. |
|
||||
|
||||
מבנים יכולים להיבנות, אם הם כדאיים כלכלית. כדאיות כלכלית גם תכתיב גודל כיתות. זה מה שקורה בכל המקרים הפרטיים כיום. |
|
||||
|
||||
כדאיות כלכלית תכתיב גודל של כיתות? |
|
||||
|
||||
בוודאי שלא רק, אבל בהחלט תהווה גורם חשוב - בדיוק כמו היום במשרד החינוך אני בטוח שאם היה יותר תקציב שנשפך פחות על מנגנון ומפקחים, אפשר היה אולי לרדת לכ 30 תלמידים בכיתה, ומצד שני אם היו מתווספים יותר מפקחים והתקציב היה מקוצץ, איזה פדגוג דגול היה מוצא שגם 50 לכיתה זה עדיין בסדר. |
|
||||
|
||||
אצל דוד צילג למדנו 130 בצ'רצ'יל וזה היה בסדר גמור לפחות בסדר ראשון. |
|
||||
|
||||
כנראה שאנחנו לא מדברים על אות סוג בית ספר... |
|
||||
|
||||
מה ההבדל? כאן המטרה היא להעביר חומר וכאן המטרה להעביר חומר. אם כבר, החומר של צילג יותר קשה אפילו אם נקח בחשבון את הגיל הממוצע של התלמידים ולכן היה ניתן להכניס 200 תלמידים לכיתה אחת. אולם דיו לבא מן הדין להיות כנידון (רש"י במדבר יב - על ואביה ירוק ירק בפניה). הבעיה היא, כפי שכבר נאמר, שפשוט הכיתות נבנו בגודל הלא מתאים עקב כשל שוק אופייני לשוק החופשי 2 בו אנשים פועלים באופן עקבי נגד האינטרסים שלהם כפי שכבר הוכיח כהנמן בזכותו בפרס נובל לכלכלה - פרס שכלל איננו קיים 1. 1 כך לפחות קראתי באינטרנט באחת ההתקפות המוחצות ביותר על הכהן הגדול של הכלכלה המודרנית. נטען שם שהכהן הגדול דנן (מ"פ) הוא שקרן שכן הוא מציג את עצמו כחתן פרס נובל בעוד שאין פרס נובל לכלכלה. 2 כמו סוריה |
|
||||
|
||||
אצל צילג יכולים ללמוד גם 1,000 באמפיתיאטרון קיסריה וזה עדיין יהיה בסדר גמור לפחות בסדר ראשון... |
|
||||
|
||||
אצל הרשקוביץ כבר צריך סדר שני כי זה לא תמיד לינארי. |
|
||||
|
||||
אני חושש שיש פה פספוס של השאלה, ברור שאם יהיה כדאי כלכלית המבנים ייבנו, אני לא בא לכפור בכדאיות הרפורמה אני רק שואל איך מתניעים אותה, אם מחר מחלקים תלושים כאשר אין היצע המאפשר תנועה חופשית בין בתי הספר הרי שיווצר מונופול של בתי הספר הקיימים ורמת החינוך תירד לפחות עד אשר יימצאו המשקיעים שייבנו בתי ספר. לחילופין כל נסיון להעלות את רמת החינוך1 באמצעות התרגיל הפופולרי של הפחתת מס' התלמידים בכיתות תסתיים בכך שתלמידים יישארו ללא בתי ספר. 1 במלכ"רים בלבד, כי לבתי ספר הפועלים על בסיס רווח זה לא יישתלם במצב כזה. |
|
||||
|
||||
לא בטוח שאני מבין את המכשלה שאתה מתאר. אם המצב ההתחלתי של פרוייקט התלושים הוא כמו היום (מונופול?), הרי שלא התדרדרנו, ואפשר רק לעלות - והעלייה תהיה מהירה וטובה - כמו חדרי היולדות שעברו לשיטת התלושים. לגבי הפחתת מספר התלמידים - אני חושב שאתה קצת מקדים את המאוחר בניחושים. אם יש משהו שהמגזר הפרטי מוכיח שוב ושוב, זה שאפשר לתפור כל סוג חליפה כתלות בכסף שאתה משלם, ועדיין להרוויח (כלומר, קצת מעל דרגת מלכ"ר). התלושים, אם ימומשו באופן המוצע כאן, יאפשרו לחלקים רחבים מהאוכלוסיה להנות מתנאי לימוד טובים יותר (כיתות קטנות יותר, יותר עזרים ומורים טובים יותר) בבתי ספר שגם יודעים להרוויח. כמו כן לא יהיה מצב של תלמידים ללא בית ספר, מאחר שכמו במזון, משחקים ושירותים פרטיים אחרים, אין נישה שאפשר להרוויח בה שנותרת לא מאויישת: התלושים יאפשרו *לכל הפחות* את הרמה הקיימת כיום בשכונות המצוקה, ואני מניח שבד"כ גם שם הרמה תגדל מאוד, בשל התחרות שתתפתח והעובדה שהכסף מוחזק ע"י הצרכן הסופי, שחסר השכלה ככל שיהיה, הוא עדיין דואג יותר לעתיד ילדיו מכל מפקח ובירוקרט של משרד החינוך. |
|
||||
|
||||
המערכת היום עובדת בהרבה פחות מתפוקה מקסימלית. יש המון בתי ספר קטנים שרוצים לסגור אותם, וכל מיני משחקי קומבינה בעניין. למשל: בקרית גת נציגי בתי ספר מגיעים לגנים ומחלקים שי לילדים שנרשמו אליהם כדי ליצור לחץ לרישום. בחיפה היה בית ספר בקרית אליהו שעמד להסגר בגלל שינוי דמוגרפי בסביבה. קבוצת הורים שרצתה בית ספר תורני קבלה את בית הספר כבית ספר על אזורי כי לעיריה יש אינטרס להשאיר בתי ספר בחיים. |
|
||||
|
||||
>למשל: >בקרית גת נציגי בתי ספר מגיעים לגנים ומחלקים שי לילדים שנרשמו אליהם כדי ליצור לחץ לרישום. וזה עובד? ההורים לא בוחרים את מה שטוב לילדיהם ללא קשר למתנות? |
|
||||
|
||||
אתה פשוט לא מבין. המתנות הן חינוכיות לעילא ולעילא. |
|
||||
|
||||
אין לי מושג אם זה עובד או לא. מישהו חושב שאולי זה יעבוד ולכן הוא מחלק מתנות. מעיון בדיון כאן, אנו רואים שיש הרבה תומכים ברעיון שההורים מטומטמים. אם זה עובד, זה עובד כאשר שתי האופציות הן באיכות קרובה תחת רגולציה קרטליסטית המונעת תחרות אמיתית. אי אפשר לגייס מורים יותר טובים על ידי תשלום יותר גבוה, אי אפשר לגבות כסף מההורים, אי אפשר לשנות מהותית את תוכנית הלימודים. מה נשאר? לחלק מתנות בין אם זה עובד ובין אם לאו. העיקר שעושים משהו כדי למנוע סגירת ביה"ס ופיטורי המורים. |
|
||||
|
||||
"מעיון בדיון כאן, אנו רואים שיש הרבה תומכים ברעיון שההורים מטומטמים" - וזה לא אתה שאמרת שאנשים (באופן כללי) רוצים לעשות שטויות? |
|
||||
|
||||
שאלה יפה. הכל שאלה של כמות. והכל שאלה של איזה שטויות. לא נניח שכולם מטומטמים בכל נושא רק בגלל שיש 3% או 30% שהולכים לאסטרולוגים. אנשים אכן עושים שטויות, אך הם עושים אותם במקום שבו זה מספק להם צורך. הורה יכול, למשל, להצדיק את הזנחתו את ילדיו בכך שהוא מחנך אותם לעצמאות. הוא גם יכול להצדיק את בחירתו בבי"ס קלוקל בכך שהוא מחשל אותם. אך אנו רואים שאלו הם מיעוט קטן, ורוב האנשים עושים את השטויות שלהם במקומות אחרים בהם הם לא פוגעים באינטרסים שלהם. כך למשל, למרות שיש המוני הולכים למרפאים למיניהם, רובם הגדול אינם עושים זאת על חשבון טיפול קונבנציונאלי, אלא כתוספת. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |