 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מצליח להחליט אם אתה רציני או לא, אבל קשה להאמין שהשוברים יכולים לכסות עלות של מורים טובים (שחלקם, סביר להניח, יהיו ''מיובאים'' מהמרכז), של כיתות קטנות, של עזרי לימוד מתקדמים וכדו'. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא הבנת. השוברים הם שווי ערך להשקעה פר תלמיד שנעשית היום. באותה מידה שהתקציבים היום יכולים לכסות את ההשקעה, יכולים גם השוברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התקציבים היום מכסים את ההשקעה באופן כזה שהתלמידים בפריפריה מקבלים חינוך שאינו ראוי לשם "חינוך", והתלמידים במרכז המבוסס מקבלים חינוך טוב שהוריהם משלמים עליו הרבה כסף מכיסם. אם השינוי לא יביא להישגים יותר גבוהים לאלו שכיום לא ניתנת להם הזדמנות - בשביל מה הוא נחוץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני! אני!) כדי לבטל את המנגנון המסורבל בשירות המדינה שמפעיל את מערכת החינוך (שככל מנגנון בשירות המדינה, אמור להיות נטול מוטיבציה להשתפרות ולהצטיינות, ומקצה חלק ניכר ממשאביו לשימור עצמי במקום בחינוך גרידא), ולהסתפק במנגנון פיצפון שתפקידו להדפיס את השוברים ולשלוח אותם לבתי האזרחים. בפועל, כנראה שעקב ביטול המנגנון חלק מסוים מהכסף יוכל להיות מופנה לשיפור איכות החינוך (או סתם יחסך וישאר בכיסי האזרחים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אמור להיות נטול מוטיבציה להשתפרות ולהצטיינות"? ובמערכת פרטית שמטרה העיקרית להיות רווחית, לא נראה לי שהכסף יופנה לשיפור איכות החינוך או יישאר בכיסי האזרחים: הוא יילך ישירות לכיסי הבעלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוכח שמתקיים כאן שוק - ההורים, שטובת ילדיהם בראש מעייניהם יותר מאנשי המנגנון, שטרודים גם בהנצחת המנגנון הקיים ובטובתם האישית, יעדיפו מוסדות חינוך שמספקים יותר תמורת השובר (ניחוש שלי - שיקלול של איכות החינוך, שעות שבהן הילדים נמצאים בבית הספר + הזנת הילדים). כל הורה יוכל לבחור). אם אני מבין נכון את טענת אנשי השוק החופשי, הרי שאם הממשלה לא תתערב (פרט למסירת כספי השוברים) יתפתח כאן שוק שבו מי שמספק חינוך יותר טוב יזכה ביותר שוברים, וכך יגיע גם שוק החינוך לאיזון. הטענה היא שהאיזון שאליו יגיע השוק יהיה ככל הנראה *טוב* *יותר* מהמצב הנוכחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני שוכח כלל ועיקר שחורים מעוטי יכולת הם, במקרים רבים, גם מעוטי השכלה ויתקשו לזהות איזה חינוך טוב יותר מבין האפשרויות המוצעות להם. אינני שוכח גם שלהורים בעלי יכולת סביר שיימצאו אופציות רבות יותר, בפרט לאור העובדה שהם יוכלו ל''השלים'' את שכר הלימוד מכיסם לצורך שיפורים שונים שלא יגיעו לפריפריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה לקוי כושר השיפוט של הורים מעוטי יכולת? האם הם יבחרו באופן עקבי בחינוך רע? אולי אותם הורים גם רוכשים מזון לא מזין לילדיהם ועלינו לפרסם לוחות מזון מומלצים, ולהכריח את ההורים מעוטי היכולת ומעוטי ההשכלה לרכוש מזון לילדיהם עלפיו? (אני מתחיל להבין מה מרגישים השוקחושפיסטים בדיונים. יש פטרנליזם לא מבוטל בקביעה "אני יודע לקבוע למעוטי היכולת, מעוטי ההשכלה, מה טוב בשבילם ובשביל ילדיהם. הם פשוט לא מסוגלים להחליט מה טוב בשבילם"). בכל מקרה, אף אחד מהשוקחופשיסטים לא טען שהשינוי יוביל לחינוך שוויוני יותר. בעלי היכולת יוכלו עדיין לממן לילדיהם חינוך משלים ואיכותי שלא יגיע לפריפריה, כמו שהם יכולים גם היום בצורות שונות. רק נוציא את המנגנון המסורבל שמזין את עצמו מהעסק ואולי ישאר גם למעוטי היכולת יותר כסף בכיס, אותו יוכלו להשקיע בחינוך ילדיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האם הם יבחרו באופן עקבי בחינוך רע?" מה פתאום עקבי; ילד כן, ילד לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי על עקביות ואפילו לא על כושר שיפוט לקוי. התכוונתי לכך שהאופציות שיעמדו בפניהם יהיו מצומצמות יותר, שהקריטריונים שלהם יושפעו מאילוצים שאינם קיימים לגבי הורים אמידים יותר (למשל - הצורך בארוחה חמה יפנה אותם יותר ויותר לרשתות הדתיות המספקות אותה) וכך הלאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצומצמות יותר? מדוע? כיום יש מונופול של המדינה + כמות מוגבלת של זרמים שקיבלו אישור לפתוח מערכות חינוך. אם יפתח תחום החינוך יוכלו יזמים להקים בתי ספר שונים וכך יזכו ההורים למבחר גדול יותר. דווקא היום נסגרים בתי ספר דמוקרטיים למיניהם בגלל החוקים המכפיפים אותם למרות משרד החינוך. לגבי הקריטריונים, אני לא מבין מה ימנע מחברות חינוך חילוניות למהדרין שיקומו לספק ארוחה חמה עם חינוך למדעים ודמוקרטיה. אולי, אם יקטן נטל המס בישראל, אשמח גם לתרום לקרן מלגות שתאפשר להורים חילונים מעוטי יכולת לשלוח את ילדם לבית ספר כזה גם אם (ואין הכרח שיהיה כך) עלותו גבוהה מעלות השובר. מאד חבל שהציבור החילוני כל-כך לא מאורגן, אבל זה כבר עניין לדיון אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזורים שאוכלוסייתם מעוטת יכולת יהיו, להערכתי, פחות חברות פרטיות שיתחרו על התלמידים: במקומות אחרים סביר שהם יבנו על תוספות שכר מההורים, על פרסומות (במידה שיאפשרו כאלה) ועל היצע זמין יותר של מורים טובים. עלותם של בתי הספר הדמוקרטיים היום, מכל הידוע לי, היא גבוהה ביותר - ואוכלוסייתה נמנית על העשירונים הגבוהים. כך גם לגבי אופציות חינוכיות ייחודיות אחרות (למעט אלה הדתיות, כמובן). וכיוון שהסכום שמכסים השוברים הוא מוגבל, סביר להניח שחברות שיציעו גם ארוחה חמה יעשו זאת על חשבון חלק מהצרכים האחרים של התלמידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם יהיו פחות חברות שיתחרו על התלמידים אין פירוש הדבר שהמבחר יהיה נמוך מאשר יש כרגע (בדרך כלל בחירה בין ממלכתי אחד לעצמאי אחד, או אפילו חוסר אפשרות בחירה בשל זמינותו של בית ספר ממלכתי וזהו). ברגע ששוק החינוך יפתח הרי שיש שם כסף, והרבה, ולא סביר בעיני שישאר שם וואקום ומשום מה לא תתפתח שם תחרות. אני שב ומסכים שבתי הספר באזורים של מעוטי היכולת לא יוכלו ככל הנראה לספק את אותה רמת לימודים גבוהה כמו בתי הספר באזורים המבוססים. אין לי מחלוקת על כך ואין צורך לחזור על כך בכל פעם מחדש. אבל אם תתעקש לחזור על כך, אתעקש אני לחזור על כך שגם במצב הנוכחי, עם המנגנון של משרד החינוך, בתי הספר בפריפריה בדרך כלל באיכות נמוכה יותר מאשר במרכז, שם יכולים ההורים גם היום לספק לילדיהם חינוך משלים תמורת כסף. הטענה היא שעם ביטול המנגנון הגדול של משרד החינוך תתקבל מערכת יעילה הרבה יותר, עם תמריץ כספי, ובסך הכל יושקעו ככל היותר דווקא יותר כספים בפעולת חינוך עצמה (כי עכשיו לא צריך לממן מנגנון שלם) כי הכסף שנותר יחזור לכיסי האזרחים, שיוכלו, בתורם, להשקיע אותו בחינוך טוב יותר לילדיהם. גם ברור לי שהסכום שמכסים השוברים הוא מוגבל וכל שקל שהולך לארוחה חמה יורד מהצרכים האחרים של התלמיד. מה ההבדל בין זה ובין מה שנהוג כיום? כל שקל שהולך לשיעור מתמטיקה יורד מכל השיעורים האחרים ואם תונהג תוכנית הזנה לתלמידי ישראל במסגרת משרד החינוך גם הכסף למימונה יצטרך להגיע ממקום כלשהו. כיום, ללא תוכנית הזנה, הכסף הזה יורד בדרך כלל מהנטו של ההורים, שמממנים את המזון שהילדים אוכלים בבית. אם הילדים יאכלו בבית הספר, אז להורים ישאר יותר מהנטו, והם יוכלו להפנות את הכסף לפי ראות עינייהם - להשקיע אותו בחינוך ילדיהם על ידי רכישת חינוך משלים או העברת הילדים לבית ספר שגובה שובר + תוספת, להשקיע אותו בתחזוקת הבית, או בסיגריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חוזר כל הזמן על הטענה ש"הכסף שנותר יחזור לכיסי האזרחים שיוכלו להשקיע אותו בחינוך טוב יותר לילדיהם", אבל שוכח שאחת המטרות הבסיסיות של כל מערכת רווחה היא חלוקה הוגנת יותר של המשאבים: אם יחסכו כך וכך מליארדי שקלים על חינוך, הכסף שנותר יחזור אך ורק לאזרחים ששילמו אותו - כלומר, בעיקר לשני העשירונים העליונים, שמשלמים משהו כמו 90 אחוז ממס ההכנסה בישראל. משמע, שהחסכון בחינוך יוביל דווקא לשיפור ברמת חייהם של העשירונים העליונים, והפער רק יגדל. (דובי, שלא תומך בהכרח במסקנות שלכאורה עולות מדבריו פה, אבל חשב שהטיעון האלמנטרי הזה חסר בדיון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני מבין את טענת השוקחופשיסטים, כל נושא החלוקה ההוגנת של המשאבים והניסיון לסגור פערים הוא התערבות וכפייה של המדינה על האזרחים, וסוג של מזילאיצוס (אסור לומר את השם המפורש. זה כמו שאורי פז כותב ''הא-ל''), ועל כן הוא גורר איתו רק רע. השוקחופשיסטים לא מחפשים לצמצם פערים או לחלק את המשאבים בצורה הוגנת - זה אצל האלו שאסור לומר את שמם. השוקחופשיסטים טוענים שצמצום התערבות המדינה בכלכלה יוביל לעלייה ''אצל כולם'' בין אם במישרין ובין אם בעקיפין (מיסוי עקיף, ביטול מע''מ וכו'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל זו כבר טענה ערכית של השוקחופשיסטים (חוץ מהמשפט האחרון, שעדיין טעון הוכחות), ועל טענות ערכיות אין לנו כל כך מה להתווכח. גם הסוציאליסטים (נה!) וגם הש"חים (הא!) טוענים שהם מסוגלים למקסם את הטוב הכלכלי של הפרטים. אני בסך הכל הראיתי באיזה אופן נפגע הטוב הכלכלי הזה ע"י הגישה שאתה משמש לה כאן פרקליט. אני מניח שאני תומך בגישה שאני מקדם כאן בערך כמו שאתה תומך בגישה "שלך". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק מבתי הספר הדמוקרטיים היום עולים כמו כל בית ספר אחר, ורק בגלל שאין סבסוד הם גובים מההורים סכומים גבוהים. אחרים, עולים יותר, ובקיזוז שובר ידרשו מההורים עוד 300-500 ש"ח לחודש. הרוב הגדול של ההורים יכול לעמוד בזה, אם חינוך מעניין אותו, ואם הוא חושב שזאת הדרך היעילה ביותר להשקיע בחינוך. מעניין שדווקא אחד מבתי הספר הדמוקרטיים היקרים ביותר להורים הוא בי"ס ממלכתי, באזור מבוסס, הממומן באופן מלא על ידי המדינה. ההבדל בין שוברים לניהול ממשלתי אינו בשאלה אם ילדי העשירים יקבלו חינוך יותר טוב, אלא בשאלה מי ישלם על החינוך היותר טוב של ילדי העשירים. היום, המדינה מסבסדת את ילדי העשירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, כנראה בכל זאת לא הבנתי את שיטת השוברים שלך. האם הם יחולקו לעניים בלבד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הם יחולקו באופן שווה בין כולם. וזו גם התשובה לדובי. אפשר לחסוך כסף ולהוריד מיסים ואפשר לחסוך כסף ולהגדיל שוברים. החשבון שלי הוא כזה: ע"פ ועדת דברת, ילד בבי"ס ממלכתי יסודי אמור לעלות 9000 ש"ח לשנה שהם 750 ש"ח לחודש. זה לא כולל בינוי, ושכירות וכנראה עוד כל מיני כופתאות שמגיעות בנפרד. בי"ס טוב מאוד יכול לחיות כמו מלך ב 1200 ש"ח לחודש לילד, ואני יודע שיש כמה וכמה בתי"ס מצויינים שמדברים על 700-900 ש"ח לחודש לילד. אם השוברים יהיו בגובה של 700 ש"ח לחודש לילד (50 ש"ח לחודש לילד נועד להסכמים קואליציוניים, לתפוס את הרמאים שעוזי מכיר, ולממן שאר ירקות) הרי שכל ילד יוכל לקבל תכנית בינונית ומעלה אם רק יבחר נכון, בלי להוסיף גרוש. מי שהוריו יסכימו להשקיע בו 200-300 ש"ח נוספים לחודש יוכל לקבל תוכנית טובה מאוד, ומי שהורי נדיבים ומוכנים לשלם 450 ש"ח לחודש יוכל לקבל תכנית גרנדיוזית. אציין, למשל, שאם בי"ס ישים 10 ילדים בכיתה הוא יוכל לתת להם תכנית מלאה פלוס ב 900 ש"ח לחודש לילד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם לדעתך הבעיה בקביעה ש"המומחים יודעים מה יותר טוב בשביל הילדים" היא שהיא אינה נכונה? לדעתי היא נכונה ועוד איך. למדו איתי ילדים שלהוריהם לא הייתה יכולת להבין את חומר הלימוד בבית-הספר ולערוך השוואות בין בתי-ספר. למשל: ילדים שהוריהם לא ידעו לכתוב, כאלה שהוריהם עבדו כל יום עד מאוחר מאוד כדי להתפרנס באופן בסיסי, כאלה שלא גמרו בי"ס עממי בעצמם או כאלה שרכשו את השכלתם ב"מורי" התימני וחשבו שזאת הדרך הנכונה היחידה לחינוך נכון. אני חושב שגם להורים שלי (אז, בתחילת שנות העשרים לחייהם, בלי שהם התקרבו אי פעם לאוניברסיטה) לא הייתה את היכולת להשוות בין בתי-ספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מה עוד צריך לעשות כדי להוציא ממכם סוף-סוף תגובות כאלו לטיעונים השוקחופשיסטיים?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר בדיון הקודם1 העלתי את הנקודה הזאת, ואת כל שאר הנקודות שעלו בדיון הזה (וליעקב, אולי תהיה עקבי). 1 תגובה 217939 ולמטה (ולמעלה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיף אנשים שאין להם את הכלים אבל רוצים, על פני אנשים שאולי יש להם את הכלים אבל לא אכפת להם, ולא יכול להיות אכפת להם כי יש כל כך הרבה ילדים שהם צריכים לדאוג להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שצריך הבנה של החומר (ובכלל זה ידיעת קרוא וכתוב) כדי לקבל החלטה סבירה איזה בית-ספר טוב יותר; אני לא בטוח שצריך לשם כך השקעה מיוחדת של זמן (השקעה כזו דרושה יותר כדי לפקח על בית הספר; אבל כאן אני מוצא סבירות בטענתו של יעקב שמספיק מיעוט קטן מבין ההורים שיהיה אקטיבי בהתעניינות בבית הספר כדי להבטיח פיקוח); ואני לא בטוח ש"מורי" התימני הוא דרך מאוד שערורייתית לחינוך (האמת היא שאני לא יודע פרטים, אבל אם זה כרוך במכות אז החלק זה אסור על-פי חוק אחר.) איכשהו יצא שהשילוב של מיטב מוחות החינוך מהאקדמיה עם הדאגה הממוסדת של משרד החינוך מביא גם הוא לתוצאות לא מזהירות, ואינך יכול אפילו לומר שהוא מבטיח איזה מינימום לכולם - יש אחוז מסוים של ילדים שעבורם התוצאה היא קטסטרופה מוחלטת. נכון שאפשר להצביע על דרכי שיפור שאינן הפרטה, אבל לדעתי זה לא קל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע כיצד לענות לפסקה הראשונה שלך, חוץ מלהביא סיפורים אנקדוטליים שאני מכיר. זאת דרך דיון לא מעניינת. אבל אני בטוח בכל הדברים שאתה לא בטוח שם. "נכון שאפשר להצביע על דרכי שיפור שאינן הפרטה"? אני לא מסכים שהפרטה היא דרך לשיפור. מתי זאת הפכה להנחה מקובלת בדיון? המקרה הרלוונטי היחיד שאני מכיר שיכול לשמש כמקרה מבחן הוא תכנית בתי-הספר הציבוריים של בוש, שדי מקבילה למה שיעקב מציע כאן. עד כמה שאני מבין, במבדקים השוואתיים בתי-הספר הללו התגלו ככישלון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מכיר את בתי הספר הציבוריים של בוש, אולם בארה''ב אין ממש הפרטה. אם מדובר על בתי ספר בניהול פרטי (שכחתי את המינוח האנגלי), זכור לי שהם לא השיגו חינוך יותר טוב מאשר בתי ספר אחרים בסביבה. אולם לא זאת הטענה. הטענה היא שכל בתי הספר בסביבה, פרטיים כציבוריים, ישתפרו אם תהיה תחרות אמיתית ובחירה אמיתית של הורים. עדיף שתסתכל על הדוגמאות בשוודיה ובישראל במקומות בהם יש תחרות, כמו למשל החינוך הדתי בפתח תקוה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Public Schools? (כן, זה מצחיק שלבית ספר פרטי דווקא קוראים ככה ולא Private School)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
charter schools
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה באנגליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה זה: http://www.uscharterschools.org אז זה בארה"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
charter schools is in the US.
Public schools taht are private is in UK. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם היו לי לינקים על התוכנית של בוש וכשלונה (בוודאי שהיא כוללת את אפשרות התחרות), אבל איבדתי אותם, ולמען האמת כרגע רמת העניין שלי בנושא לא גבוהה במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כמובן לא תחרות ובחירה אלא בדיקה שכולם יצליחו. כאן זה מוצג על ידי הבית הלבן: וכאן קצת בקורת: http://bushwatch.org/bushed.htm
Parental choice and local flexibility, the heart of Bush's plan, have been eliminated, while spending was increased and testing approved. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד משהו בנוגע לתגובתך: א. אנשים תחרותיים לא הולכים בד"כ לחינוך, ולא סתם. אם יש תחומים שאנחנו זקוקים לאנשים מסוג שונה, אלו התחומים האלה: חינוך, ע.סוציאלית, טיפול במפגרים או חולים. אי אפשר לכמת יחס אנושי ואין אפשרות להכניס אותו למשוואה. מורה שהוא "אישיות", שלא הולך בתלם, הוא דווקא זה שייפלט מהמערכת התחרותית. אולי זה עובד בעסקים. זה לא עובד בחינוך. ב. אחד מתפקידי ביה"ס הוא דווקא להיות קונטרה להורים ולתרבות-המוצא. אני מכיר תודה עד היום למורה או שניים שהתייצבו לצידי בתקופות קשות עם הוריי. בעולם שלך, הייתי מועבר מבי"ס או שהמורים היו מפוטרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) מורה שהוא אישיות נפלט מהמערכת הנוכחית. דווקא במערכת תחרותית יהיו מספיק אנשים שילכו בדרך שלו ואם יוכיח את עצמו השיטה שלו תוכל להתרבות. במצב הנוכחי זה קשה על חסר סיכוי. ב) גם הורים שכועסים על הבן מעוניינים שיהיה דמות שיעזור לו. אתה מציג אמירות כוללניות בלי ביסוס. למה מורה שעוזר לתלמידים יפוטר? למה מורה שהוא אישיות לא יהיה אבן שואבת לבי"ס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מערכת תחרותית היא, מטבע הדברים, מערכת עם מכוונות לתוצאות. יש אנשים שלא בנויים באופן כזה. הם לא ילכו לעסקים, שם באמת צריך לכוון לתוצאות מוגדרות, אלא לתחומים שבהם הדרך חשובה: היכולת להיות רגיש, ללכת "עם" הילד, להרשות לעצמך (או לילד) להיות מהורהר וכדומה. הניסוח שלך של "ואם יוכיח את עצמו השיטה שלו תוכל להתרבות" מעיד שאתה פשוט לא מבין מה אני אומר כי אתה מתבונן בעולם בעיניים קפיטליסטיות. "אישיות" אינה מוצר. "אישיות" לא יכולה להתרבות, ו"אישיות" לא מוכיחה את עצמה. זה בדיוק ההבדל בין תחומים אנושיים ותחומים עסקיים. ב. גם אתה וגם אני בטוחים שאנחנו צודקים. מאחר שהשקפותינו מנוגדות, לפחות אחד מאיתנו טועה. מערכת החינוך מאפשרת לילד להכיר עוד השקפות וסגנונות-חיים, וצריכה לתמוך בו בבחירת דרכו גם אם זה לא לטעמם של הוריו. הילד אינו רכוש של הוריו ויש לו אינטרסים משלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) למה אתה חושב שכשאני בוחר בית ספר אני לא בוחר על פי אישיות המורה. הדברים שאתה מתאר נמצאים בחלום של רבים מההורים השולחים את ילדיהם לבית ספר, ובית ספר שכל מה שהוא יודע להוציא זה פולטי חומר בוודאי לא יצליח לתחרות מול בית ספר רגיש על ליבם של רבים מההורים. ב) ולכן צריך מגוון של בתי ספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אז תהיה תחרות על "אישיות"? נשמע כמו מתכון מוצלח לתוכנית ריאליטי. ב. ומי יבחר ביניהם - ההורים? אז מה הרווחנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) תהיה תחרות על בית ספר שבו יהיה לילדים טוב, והם ישמחו לקום בבוקר לבית ספר. ב) ראה א. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שזה מפתיע - ומעציב - יש הורים רבים שלא רואים בבי"ס "שבו יהיה לילדים טוב, והם ישמחו לקום בבוקר" דבר טוב לילדיהם. יש רבים שהקריטריונים שלהם שונים: שהם חושבים שיש "להכין את הילדים לקשיים שבחיים", "להרגיל אותם ל"זרם המרכזי" של החברה", לחנך אותם להישגים בלבד - ועוד כהנה וכהנה תפיסות מעצבנות, ולעתים מזיקות, לילד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן בתי ספר יצטרכו להיות גם הישגיים וגם מקומות שיהיה טוב לילדים להגיע אליהם. וגם עוד כמה דברים. לחילופין, אפשר לבחור בתי ספר שהקריטריון היחיד שלהם הוא הכנה של הילדים לקשיים של הילדים במדינה ששוללת את החופש של אזרחיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחילופין, אפשר לבחור בתי ספר שהקריטריון היחיד שלהם הוא הכנה של הילדים לקשיים של הילדים במדינה שאזרחיה נתונים לשרירות לבם של יזמים פרטיים תאבי בצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאותה הסיבה שכשאתה בוחר מפלגה אתה לא בוחר אותה לפי אישיות המנהיג: כי יש יותר מאחד, ובסבירות גבוהה הרמה לא אחידה. למעשה, אני חושב שהאנלוגיה בחירת בי"ס<->בחירת מפלגה מחזיקה לעוד הרבה נקודות חשובות, ומבהירה מה הקושי האינהרנטי בהצעה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לכך שזו בחירה עם פרמטרים רבים וסותרים לפעמים? נכון, ואפילו כך, אם הקירוב של בחירת בי"ס לרצונות שלך יהיה דומה לקירוב של בחירת מפלגה לרצונות שלך, נראה לי שהרווחנו משהו1. ובכל זאת, אני חושב שבבחירת בית-ספר יש לך דרגות חופש שאין בבחירת מפלגה: קשר הרבה יותר ישיר ומשמעותי עם הנבחר (אתה אחד מאלף לקוחות, ולא אחד מחמישים אלף), שמאפשר לך לא רק לקבל או לדחות את ההצעה, אלא גם להשפיע עליה; ויכולת בחירה גם אחרי בחירת בית-הספר (זה כבר נוגע ישירות ל"יש יותר מאחד"): סביר שבית ספר אחד יציע להורים מסלולים שונים (הכיתה הדמוקרטית, הכיתה ההשגית...), או שהורים יוכלו לדרוש שהילד שלהם ילמד אצל נחמה (או שהם יעברו). 1 אני שם בצד את שיקול "האם הרצונות שלך טובים?" - זה שייך לפתילים אחרים כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסוגריים האחרונים שלך מעלים בעיה חדשה, שדומה קצת לבעיית ה"בית ספר למימוש שוברים", אבל עוד יותר מטרידה. איזה מין פיקוח יכול להיות על כך שבית הספר נותן לילד ציונים גבוהים מדי? (דוגמאות לשימוש לרעה בכך: ילד שנכשל בבי"ס אחד יועבר לבי"ס אחר ולו כדי שלא יעוף מביה"ס. למעשה, כשחושבים על זה - זה הופך לאינטרס של בית הספר שלא להעיף תלמידים גרועים מדי, כי הם שווים כסף. מה עושים איתם?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציונים האלה לא יהיו שוים את הנייר עליו הם כתובים. אף גוף שפוי לא יסתמך על ציונים שניתנו בבית ספר מהסוג הזה (ובבתי ספר בכלל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אומר את זה רק כי אתה לא לומד בתחומי מדעי החברה והרוח באחת האוניברסיטאות בארץ. אינפלציית הציונים שהיא כל כולה תוצר של הרצון להתחבב על הסטודנטים במחלקות הפחות נחשקות (וגם בחלק מהנחשקות יותר, למשל תקשורת) היא כבר בגדר מגיפה. והנה, כשאני הולך לאוניברסיטה בחו"ל, דרישות המינימום שלהן עומדות בד"כ על ציון של 80 בתואר הראשון בארץ (לפי טבלאות שמצאתי בחלק מהאתרים). כדי לקבל 80 בתואר ראשון במדעי החברה, אתה צריך, פחות או יותר, לדעת איך מגיעים למזכירות המחלקה שלך כדי לקבל את התואר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני זוכר, אוניברסיטאות נחשבות בחו"ל דורשות שתעמוד במבחנים אובייקטיביים (GMAT או משהו כזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי בתחום, תלוי בתואר שאתה רוצה להשיג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כדי לקבל 80 בתואר ראשון במדעי החברה, אתה צריך, פחות או יותר, לדעת איך מגיעים למזכירות המחלקה שלך כדי לקבל את התואר." זה בהחלט מסביר מדוע עושים לך בדיקות ממושכות בכניסה לאוניברסיטה. עכשיו כבר לא כל כך פשוט להגיע למזכירות החוג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, תלמידים גרועים הם סביבת לימודים לא טובה לאחרים ומוציאים לבי''ס שם רע שיפחית את ההרשמה אליו. השוק מאזן את עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יפה שהשוק מאזן את עצמו, אבל זה לא עוזר לפתור לי את הבעיה של הקמת ''בית הספר לתלמידים גרועים'' שידוע בכך שהוא מעניק ציונים סבירים ומונע את נשירת התלמידים שבו. עבור הורים שרואים בביה''ס בייביסיטר ותו לא, בי''ס כזה יכול להיות אופציה מצויינת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סביר שבשיטת השוברים יקום בית ספר כזה, ולו רק מהטעם שהכסף שיהיה זמין בצורת שובר בידי כל הורה יאפשר לימודים *טובים* לכל תלמיד. לא טובים מאוד אולי, אבל בהחלט מעל הביצועים המינימליסטיים שבדוגמה שלך. כלומר, במקום בו יוקם בית ספר המנסה לתת את המינימום תמורת השוברים, עשויה להתפתח תחרות הנותנת יותר לתלמידים עבור אותו שובר (ללא תוספת) ועדיין מרוויחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי קשר לשום הפרטה, מזמן הייתי רוצה שציוני בית-ספר יפסיקו לשמש לצרכים חיצוניים לבית-הספר (בפרט, יבוטלו בחינות הבגרות; שמוסדות ההשכלה הגבוהה יערכו אילו בחינות שהם רוצים. אם התוצאה תהיה פחות טובה מבחינתם מהמצב הנוכחי, זה מחיר כדאי כדי להפסיק את התכליתיות המזיקה של התיכונים.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המורה הוא לא ולא צריך להיות איש העסקים. המנהל הוא זה שמגייס את המורים, הוא צריך להיות תחרותי מספיק כדי לדעת לגייס מורים שידעו להיות רגישים וללכת עם הילד. מורה שיבוא עם דרך שונה ויביא תוצאות (תלמידים מרוצים שמגיעים להשגים) יהפוך את בית הספר ליותר אטרקטיבי ולכן ההנהלה תעודד אותו. בבית ספר שמנוהל ע''י המדינה שיטה לא שיגרתית שמנוגדת להוראות משרד החינוך תיתקל בהתנגדות ההנהלה גם אם היא יעילה יותר רק בגלל שהיא מנוגדת להנחיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, אני מכיר תודה להורי שהתייצבו לצידי בתקופות קשות עם בית הספר. למעשה אלמלא לחץ חזק שלהם כולל הפעלת קשרים (אבא שלי היה בעברו, הרבה לפני שלמדתי שם, מורה באותו בי"ס) לא הייתי מסיים אפילו 11 שנות לימוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם אצלי זה היה ככה בתקופות אחרות (למעט זה שאבא שלי לא היה מורה בעברו, ובאמת לא סיימתי 11 שנות לימוד). אין לי שום דבר בעד בי"ס, אבל אני חושב שאסור לתת גם להורים שליטה אבסולוטית כזאת על התפתחות הילד. ביזור הכוח זה דווקא רעיון ששוקחופשיסטים אמורים לחבב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכריז בזה על הקמת "בית הספר הוירטואלי למימוש שוברים". בית הספר מקבל כל תלמיד הזכאי לשובר של משרד החינוך, ושיטת הפעולה שלו היא כדלקמן: 1. השובר מועבר לזכות בית הספר על-ידי הורי התלמיד. 2. בית הספר פודה ממשרד החינוך את ערך השובר בשקלים חדשים. 3. בית הספר שולח להורי התלמיד 85% מן הסכום שהתקבל, לעשות בהם כטוב בעיניהם (ירצו, יקנו ספרי לימוד ומורים פרטיים. ירצו, יקנו המון סיגריות. איש לפי תפיסתו החינוכית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה היית שולח את ילדיך לבית ספר שכזה? האם אתה חושב שהורים רבים מבין מעוטי היכולת וההשכלה היו שולחים את ילדיהם לבית ספר שכזה (נגיד, בסדר גודל אחד יותר מאשר אלו אשר כבר היום לא דואגים לחינוכם של ילדיהם ואינם שולחים אותם ללימודים סדירים, למרות עבודתם של קציני ביקור סדיר)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הייתי מובטל, ו/או מסובך בחובות לשוק האפור, ו/או מכור להימורים1, ו/או שונא את הילדים שלי שבגללם בעלי עזב אותי1, ו/או חושב שיותר חשוב לתת לילדים נייקי כמו שלכולם יש מאשר שילכו לבית-ספר יוקרתי1, אולי כן. ואם לא, אולי הייתי שולח ל"בית הספר הוירטואלי למימוש חלקי של שוברים", ששולח להורים 45% מערך השובר ומנסה ללמד במה שנשאר. 1 המקצוע של אשתי חושף אותי למשפחות שהייתי מעדיף לחשוב שאינן קיימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תטל''א. לא סתם שאלתי על סדרי גודל - שכן השאלה שלי היא האם שינוי המדיניות לשוק חופשי ישפר את מצב החינוך באופן כללי או ירע אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה שוב סוד האיפוק. השוק החופשי ידאג לקיומם של בתי ספר שעונים על הדרישות המינימליות של אותם "קציני ביקור סדיר" (שאני לא יודע מאיזה חלום בלהות סוציאליסטי הם מגיעים; עוד מעט תשלח גם קציני ביקור סדיר לדאוג שהילדים אוכלים ארוחת ערב), אבל מכוונים את עיקר מאמצי השיווק שלהם להורים, ולא לטובת הילדים. לפעמים כיוון מאמצי השיווק להורים פירושו קבלת השובר במזומן, ובבית-הספר לכוכבים-נולדים זה יהיה צביקה הדר שמופיע במסיבות ראש חודש. (כלומר: מי שבשם המלחמה בפטרונות מוכן לאפשר לכל הורה במדינה לעשות איזה שטויות שהוא רוצה, שיגיד. רק תפסיקו להגיד שאנשים מבוגרים לא עושים שטויות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קציני ביקור סדיר זו לא המצאה שלי. עד כמה שאני יודע יש כאלו בכל רשות מקומית. ראה למשל: http://www.telerom.co.il/gilad/index.asp?id=719 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה; אני יודע ש*היום*, במדינה הכופיינית שלנו, יש כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום דבר שאינך יכול לכפות על מערכת פרטית, אם אתה מוכן לעשות זאת באופן גלוי ושקוף. תוכל לכפות תכנית ליבה, שימוש ב 80% מהכסף למשכורות, נוכחות של 20 שעות לפחות בבית ספר וכו'. הסיבה שהם מתנגדים לויתור על הניהול של החינוך איננה הפחד מאסונות אלו, אותם ניתן למנוע בקלות, אלא הפחד מחוסר שליטה באמצעים סמויים אשר לא ניתן לגלות לציבור. הם מפחדים שהם לא יוכלו לקבוע תכנים מופרכים שלא יעברו בציבור. הם מפחדים שהם לא יוכלו לפטר מורים של הימין הקיצוני, שלא יוכלו להעדיף מדפיסי ספרים מקורבים, שלא יוכלו להורות למורים להעלות על נס את פועלו של גוליבר, וכו'. הערה: לא שאני חושב שיש צורך במגבלות רבות. אבל על תוכן המגבלות המינימליות אפשר לדון בנפרד. לא צריך בשביל זה לנהל מערכת חינוך ענקית ובזבזנית להחריד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא לא ביכולת לכפות תוכנית מינימום, אלא בעניין העקרוני של שינוי הלקוחות: במקום שהלקוחות יהיו המפקחים של משרד החינוך, הדגש עובר אל ההורים. אני מבין את היתרונות, ובכל זאת נשאר מאד פסימי (אולי טלוויזיה בבית יכולה לעזור בבניית הפסימיות הזו). יש לי שאלה אחרת. נאמר שעברנו לשיטת השוברים, שבה המדינה גובה מסים מהעשירים כדי לחלק שוברים למשפחות מרובות ילדים, ואז מחליטה עבור המשפחות האלה, שמקבלות כמה מאות שקלים בחודש, איך צריך להוציא את הכסף. מה תענה ליעקב++, שישאל מדוע לא נותנים למשפחות את הכסף לעשות בו כטוב בעיניהן (ואם מוציאים את הילדים מבית הספר כי האלטרנטיבה היא לגווע ברעב, מי שמך להחליט שיותר טוב לגווע ברעב)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 216781 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, לא ראיתי שכל הדיון הזה כבר התנהל כאן לפני שנה. אין שום חדש תחת השמש? אף פעם? :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק שאין חדש; הבל הבלים, הכל הבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך שהזמן עובר כשנהנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אחת ההתקפות היותר קשות על השוק החופשי שראיתי מעודי. הרי ב 15% הנותרים, ביה"ס ישכור מבנים ויקנה בובות בדמות תלמידים ומורים, כך שכל איש פיקוח שיגיע לשם לא יוכל לזהות שאין שם תלמידים. אני מציע לך להשקיע בחברת הזנק למכירת בובות בדמות מורים ותלמידים. אני חושב שמורה מכה בסרגל על אבעותיו של איינשטיין קטן יהיה להיט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, כשמגיע מצב שיש הזנחה והתעללות בילדים המערכות יודעות להתערב ויש להם את כח האדם לעשות זאת. בעצם המשפחות הללו כבר בטיפול. ואגב, ביה''ס יצטרך להיות מאוד קטן בשביל קומבינה כזאת, כי אין לה הרבה קונים. ממילא היא לא תהיה רווחית במיוחד, גם אם לא יגלו אותה. הרבה יותר רווחי להקים קזינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הזנחה? ההורים בוחרים לשלוח את הילדים לבית הספר שלי כי לדעתם זה מה שטוב לילדים. מה הפטרונות הזו לכם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס. סליחה עוזי, חשבתי שהיא עובדת סוציאלית. כמה עולה לי למחוק את התגובות שלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נימוס, אגב, זה בחינם. לתשומת ליבך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני אשם בהטעיה. ב. אני לא חושב שהיה כאן חוסר נימוס באף כיוון. ג. (ואפילו אם כן, בטח אפשר למצוא מקרים גרועים יותר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה בחנם? ובשביל מה משלמים מס נימוסים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי היטב. ועד כמה שידוע לי, מערכת החינוך היום איננה רווחית, ובכל זאת איננה מצליחה להקנות חינוך מוצלח במיוחד לתלמידיה. בתי ספר שיצטרכו להיות רווחיים יצטרכו להסתפק באותה הכנסה גם כדי להיות כדאיים לבעליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הבנתי היטב. ועד כמה שידוע לי, מערכת החינוך היום איננה רווחית, ובכל זאת איננה מצליחה להקנות חינוך מוצלח במיוחד לתלמידיה. בתי ספר שיצטרכו להיות רווחיים יצטרכו להסתפק באותה הכנסה גם כדי להיות כדאיים לבעליהם." כן אבל מערכת החינוך הנוכחית מוציאה הרבה מאוד כסף על הפקידים והמנגנון המנופח וזה מבלי להכנס לחסכונות הרבים שאפשר לעשות בקלות, תוך שיפור ברמת הלימודים. חוץ מזה, מי אמר שבתי הספר יצטרכו להיות רווחיים? סביר להניח שרובם ככולם יהיו מלכ"רים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הפטנט הזה לא חשבתי. אתה מתכנן להקים איזה מלכ"ר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ובישראל כבר מוקמים היום כמה בתי ספר ביוזמה חופשית, אפשר לבדוק האם הם מופעלים כעסקים למטרות רווח או כמלכ''רים. אז מדהים, לא ריאליסטי ובכל זאת, ברגעים אלו ממש זה קורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמועה על קיומם של מלכ"רים גונבה איכשהו לאוזניי. תודה. הבעיה "הקטנה" היא, שמלכ"רים תלויים בגחמותיהם של אנשים: במקום א' יהיה - במקום ב' - לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה יעשו האנשים שגרים במקום ב? ימותו בשקט בפינה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו בדיוק השאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד''ר ברבי לא מבין שיש אוכלוסיות גדולות של אנשים שלא מסוגלים לטפל בעצמם, ואם הם כבר מטפלים בעצמם הם עושים את כל השגיאות שבעולם. הוא חושב שאם באזורים של אנשים אלו לא יהיו בתי ספר, הם יוכלו לארגן לעצמם בי''ס או להזמין יזם זריז או פילנטרופ בעל חזון לעזור להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מה לדבר - ברבי בחור אופטימי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי מהרב אלבוים שהיתה פעם מדינה אחת שחשבה שאם המדינה לא תדאג ללחם לא יהיה לאזרחים מה לאכול. ובאמת לא היה לאזרחים במדינה הזאת מה לאכול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו. אז מה התשובה לדעתך? מה היה קורה אילו, נגיד, היה ישוב כלשהו במקום כלשהו בארץ בו אין באר מים. האם התושבים היו: א. גוועים בצמא ב. עוברים למקום אחר ג. מביאים מים בג'ריקנים מישוב שכן ד. מתארגנים כדי לחפור באר או מאפשרים ליזם לעשות כן דוגמה אחרת. מה היה קורה אילו באותו ישוב לא הייתה חנות מכולת. האם התושבים היו: א. גוועים ברעב ב. עוברים למקום אחר ג. עושים קניות בישוב שכן ד. מתארגנים כדי להקים צרכניה או מאפשרים ליזם מבחוץ או לאחד התושבים להקים מכולת. דוגמה שלישית. מה היה קורה אילו באותו ישוב לא היה בית ספר. האם התושבים היו: א. משאירים את ילדיהם ללא השכלה ב. עוברים לישוב אחר בו יש בתי ספר ג. שולחים את ילדיהם לבית ספר בישוב שכן ד. מתארגנים כדי להקים בית ספר או מאפשרים ליזם מבחוץ או מבפנים להקים בית ספר. אז כן, אני באמת קופץ כאן למסקנה המאוד ספקולטיבית שאנשים *לא* היו בוחרים באפשרות א' באף אחד מהמקרים. ללא ספק עדות לאמונה עיוורת ברעיונות שוקחופשיסטיים מטורפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הדוגמה השלישית - ייתכן בהחלט שהיו נאלצים לבחור באפשרות א'. לגבי השנייה - ייתכן שהיו בוחרים באפשרות ג' - על אף שאיננה נוחה כלל ועיקר. לגבי הראשונה - היו מתארגנים על באר וג'רעקנים. לא בטוח שהיית שמח לחיות ככה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אם נגיד היית גר בישוב כזה, היית מקבל בהכנעה את אי קיומו של בית הספר והיית משאיר את ילדיך ללא השכלה. הבנתי נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן בהחלט שלא הייתה לי ברירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל הוא, שכשאין לך מים אתה צמא _עכשיו_, וכשאין לך אוכל אתה רעב _עכשיו_. כשאתה לא הולך לבית ספר, אתה יכול או לישון עד הצהרים1, או ללכת לחפור באר, או לבשל ארוחת צהרים בזמן שאבא ואמא עובדים, או לשבת מול האינטרנט וללמוד על רמטכ"לים שעודם בחיים. או להוריד פורנו. בכל אופן, _נכון לעכשיו_ בכלל לא ברור שהעובדה שאתה לא מקבל השכלה היא כל כך איומה ודחופה כמו העובדה שאתה לא אוכל או שותה. 1נפלא לכשלעצמו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בכל אופן, _נכון לעכשיו_ בכלל לא ברור שהעובדה שאתה לא מקבל השכלה היא כל כך איומה ודחופה כמו העובדה שאתה לא אוכל או שותה." מלבד ציון העובדה הטריוויאלית שאוכל ומשקה באים הרבה לפני חינוך בסדר העדיפויות של אנשים לא הבנתי מה את רוצה בדיוק להגיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה הטריוויאלית שרציתי לציין הייתה, שיש לא מעט אנשים1 שלא ממש רואים לטווח ארוך. זה לא רק עניין של "חיים לפני השכלה" (הגיוני לחלוטין, ואפילו מתבקש) אלא גם "מה שאני צריך/רוצה/יכול עכשיו לפני דברים-שיכולים-להיות-הרבה-יותר-חשובים בעוד הרבה זמן". שלא לדבר על זה שרעב וצמא (או לחילופין, אוכל ומים) הם דברים מוחשיים שממלאים צרכים רגעיים. לא כולם רואים את הבעיה של חיים ללא השכלה מהסוג שרוכשים במוסדות חינוך. אבל זה טריוויאלי, אז לא ציינתי את זה. 1במקרים מסויימים, אני אחת מהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תני לי לראות אם הבנתי נכון. האם את טוענת שהבעיה איננה בכך שלא תהיה אפשרות להתארגן כדי להקים בית ספר אלא שלא יהיה רצון לעשות את זה? האם זה נשמע לך סביר? דמייני לעצמך שאת היית אחת מההורים הללו. האם *את* היית מתפקדת כך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*אני* לא הייתי מתפקדת ככה, ואני מניחה שגם רוב קוראי האייל לא היו מתפקדים ככה. מצד שני, *אני* גם לא הייתי מרביצה לילדתי ההיפוטתית, זה לא אומר שאין הורים מכים. העובדה היא, שאני גדלתי בסביבה שמייחסת חשיבות רבה להשכלה. סביבה שהבהירה לי שלפעמים צריך להתאמץ כדי להגיע להשגים, כדי לחיות חיים יפים וטובים, להיות עצמאית ולא להזדקק לחסדים או קיצבאות. העובדה היא, שיש אנשים שגדלים על ערכים אחרים. (חככתי בדעתי אם המשפט הבא יגרור אותי לפתיל שאני אצטער שהתחלתי. אז אני נזהרת, וכותבת בכל זאת:) ואיכשהו, יש לי ההרגשה שזו בדיוק הדרך להנציח את הבערות והעוני. ולגבי השאלה הראשונה שלך, אני חושבת שהבעיה היא לא שלא יהיה רצון. רצון יהיה, השאלה היא אם יהיה מספיק רצון והבנה של חשיבות העניין, בשביל להתגבר על שאר הקשיים (והרי אין לך ספק שהמקומות האלו הם בדיוק המקומות שמלכתחילה מצויים בקשיים, נכון?) ולהקים בית ספר. לחצוב באר זה הרבה יותר פשוט. (מטאפורית, ובכלל) יודע מה? בעצם אני חושבת שחלק מהבעיה היא שכתוצאה מזה גם לא תהיה היכולת להקים בית ספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"*אני* לא הייתי מתפקדת ככה, ואני מניחה שגם רוב קוראי האייל לא היו מתפקדים ככה. מצד שני, *אני* גם לא הייתי מרביצה לילדתי ההיפוטתית, זה לא אומר שאין הורים מכים." אם את לא היית מתפקדת כך, ואם רוב מתפקדי האייל לא היו מתפקדים כך לדעתך, מדוע את סבורה שבתוך קבוצה אקראית הגרה בישוב מסויים יהיו כל כך הרבה שיתפקדו כך? אותם הורים המרביצים לילדיהם הם בוודאי לא רוב בשום קבוצה (מלבד קבוצת ההורים שמרביצים לילדיהם), גם אם תחלקי את האנשים על פי מצבם הסוציו אקונומי או רמת השכלתם. "העובדה היא, שאני גדלתי בסביבה שמייחסת חשיבות רבה להשכלה. [...] להיות עצמאית ולא להזדקק לחסדים או קיצבאות [...] העובדה היא, שיש אנשים שגדלים על ערכים אחרים. [...] ואיכשהו, יש לי ההרגשה שזו בדיוק הדרך להנציח את הבערות והעוני." לדעתי את סותרת את עצמך כאן - אם חינוך טוב משמעו חינוך לעצמאות, אזי הענקת קצבאות וניהול ענייניהם של אחרים (מתוך הנחה שהם מוגבלים בשכלם מכדי לנהל אותם בעצמם) היא חינוך רע, לשיטתך. אני בהחלט מסכים איתך שחינוך לתלות בקצבאות ולציפיה שמישהו אחר יעשה בשבילך משמעה הנצחת הבערות והעוני, סיבה טוב להפסיק את הקצבאות ולאפשר לאנשים לנהל את חייהם בעצמם. "ולגבי השאלה הראשונה שלך, אני חושבת שהבעיה היא לא שלא יהיה רצון. רצון יהיה, השאלה היא אם יהיה מספיק רצון והבנה של חשיבות העניין, בשביל להתגבר על שאר הקשיים" האם את סבורה שלפועל הטקסטיל המובטל הממוצע מדימונה (לצורך הדוגמה הסטריאוטיפית) יהיו קשיים בהבנה של הרעיון שאם לבתו תהיה השכלה טובה יותר, יהיה לה קל יותר להסתדר כאשר תגדל? נדמה לי שזו תובנה מספיק אלמנטרית כדי שתהיה ברורה גם לרוב האהבלים בעיירות הפיתוח. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |