|
||||
|
||||
ודאי שיש בתחומים האלה יופי שילדים יכולים לראות. אבל יש מעט מאוד מורים שיכולים לראות (ולהראות) אותו. |
|
||||
|
||||
נו, ומה, את היופי שב"היורה שמע נא, רד מהר הגנה" יותר קל להראות? ואפילו אם כן, אולי אבירמה נובחת על העץ הלא נכון, וצריכה להתלונן על חוסר הכבוד לגננות כמקצוע/חוסר המקצועיות של הגננות? |
|
||||
|
||||
מה הופך עיתונאית מכובדת כמו אבירמה גולן ל"אבירמה" שצריכה לעמוד לשבט הביקורת שלך באשר לעצים שעליהם היא "נובחת"? (לפעמים התגובות שלא לעניין הן הכי לעניין שאפשר) |
|
||||
|
||||
אני לא מכיר את העיתונאית המכובדת אבירמה גולן אלא את הפובליציסטית שכמה ממאמריה גרמו לי להפסיק לכבד אותה. לא, אין לי לינק. אגב, בתור סופרת ילדים היא נפלאה, אבל גם ככזו היא נשמעת יותר כמו ''אבירמה'' מאשר כמו ''הגברת גולן''. (לפעמים התגובות כאן הן דמגוגיה מיותרת למדי שראוי לא להתייחס אליה ברצינות). |
|
||||
|
||||
אני דווקא מסכים עם האלמוני/ת מעליך. לדעתי, ה-"אבירמה" שלך מגיע גם מתוך שוביניזם. אני לא רואה אותך מכנה "גדעון" את גדעון לוי, לא משנה כמה לא תסכים איתו. או "נחום" את נחום ברנע. גם המשפט "בתור סופרת ילדים היא נפלאה, אבל גם ככזו היא נשמעת יותר כמו "אבירמה" מאשר כמו "הגברת גולן"" נשמע לי שובינסטי. איך מישהו נשמע יותר כמו "אבירמה" מאשר "הגברת גולן"? הפמיליאריות הזו, יש לה חן כאשר היא מלווה בכבוד כלפי מושא הביקורת. אחרת היא סתם מכוערת. |
|
||||
|
||||
נראה לי שאתה, והאלמוני/ת שמעלייך, מנסים יותר מדי בכוח להפוך אותי לשוביניסט. כבר ירדו עלי בצורה דומה כשקראתי "עודד" לפרופסור עודד בלבן (שלמדתי אצלו קורס ואני די מעריך אותו) בהודעה אחת, ולא כי חשבתי שיש בזה חן. מה לעשות, אני רגיל להתייחס לאנשים על פי שמם הפרטי, ואלה התוצאות ההרסניות. אני מבטיח לשפר את דרכיי וכשאני יורד על מישהו (אגב, לא ניסיתי לרדת כאן על הגב' גולן) להתייחס אליו בכבוד הראוי. |
|
||||
|
||||
זה לא שוביניזם אלא גסות רוח. |
|
||||
|
||||
ולדעתך אלמונים שיורדים עלי בגסות רוח בחזרה יהפכו אותי לנחמד? נו, לא הגיע הזמן להפסיק עם הביקורות הפומביות על סגנון הכתיבה של המתדיינים כאן? אם זה באמת מפריע לכם, תשלחו מייל פרטי, ורוב הסיכויים שבאמת יקשיבו לכם. |
|
||||
|
||||
זה לא כל-כך חשוב לי אם תשנה את סגנון הדיבור שלך או לא (האמת היא שעדיף שלא - כך תהיה לפחות תוכך כברך). כשאנשים נוהגים גסות רוח בפומבי, גם המחאה צריכה להיות בפומבי. |
|
||||
|
||||
אני לא חושבת שמדובר על חוסר המקצועיות של הגננות. יש כאן פשוט החלפה של מהות המקצוע. גם אם מורה למתמטיקה בתיכון יתבקש ללמד פתאום דווקא תנ''ך, לא בטוח שהוא יידע לעשות את זה. |
|
||||
|
||||
מקבל. תיקון: אולי הגיע הזמן להתלונן על התפיסה המיושנת של "מהות המקצוע"? |
|
||||
|
||||
למען הסר ספק, אני האלמונית מהדיון על המתמטיקה בגנים (אבירמה גולן היא לא התחום שלי, היא עוררה בי אנטיפתיה מסוימת במהלך הפרסום לתרגום שעשתה לפו הדב). ובעניין התפיסה המיושנת של ''מהות המקצוע'', כיוון שאני מנותקת כבר אי אלה שנים מהווית גן הילדים, אין לי מושג ירוק מה הולך שם עכשיו (אולי החשמנית תוכל לומר, אם אחד מגוזליה הרבים הוא בגיל המתאים). בכל אופן, נראה לי ששינוי לכיוון הזה צריך להיות משהו מערכתי שהוא אולי קצת גדול מדי על השרה הנוכחית. |
|
||||
|
||||
אני מניח שאספוג קיתונות של רותחין על הטית הדיון, אבל האמת חייבת להאמר: כל נסיון לשינוי מערכתי בחינוך נדון לכשלון. לא כל הילדים הם אותו דבר ולא כל ההורים זהים. מה שנדרש כדי לחנך זה חופש ותחרות. אם יתנו לכל אחד לבחור את הגן שהוא מעדיף, יימצאו הדרכים לתת לילדים את המירב. אם ינסו לדחוף את כל הילדים וההורים והגננות לאיזשהו כיוון שאיש חכם אחד מחליט שזה הכי טוב להם (ולא משנה לי כמה הוא חכם), האסון החינוכי יגיע. |
|
||||
|
||||
נכון מאוד שלא כל הילדים זהים ולא כל ההורים זהים. נכון מאוד שהחופש חשוב ביותר. התחרות - יכולה דוקא להזיק. ובכל מקרה, גם ההליכה לכיוון שאתה מציע דורשת פתרון מערכתי. |
|
||||
|
||||
המשפט "גם ההליכה לכיוון שאתה מציע דורשת פתרון מערכתי" קצת מעוות את כוונתו של יעקב. להבנתי הוא מדבר לרוב על מהלך חד פעמי של ריקון המערכת מתוכן והשארת גוף מצומצם ביותר שאחראי על הדפסת "שוברי חינוך", או ביטול משרד החינוך כליל. הוא שולל כפייה מערכתית בסגנון בדידים או 1-2-3 או כל תוכנית מחייבת אחרת. |
|
||||
|
||||
גם המעבר לשוברי חינוך ו/או ביטולו של משרד החינוך דורשים שינוי מערכתי, אם כי שינוי מערכתי מסוג אחר. יתר הדיון חוזר לשוקחופשיסטים מול צעצועיסטים, מה שנראה לי אכול עד זרא. |
|
||||
|
||||
תגובה 291757 (מצטער, אני לא יודע איך לנסח זאת אחרת) |
|
||||
|
||||
לדעתי לא עיוותתי את כוונתו של יעקב. נהפוך הוא: תיקנתי אותה. |
|
||||
|
||||
בוקר טוב יעקב, הציפורים מצייצות, החמסין עדיין לא היכה בנו כפי שאיימו החזאים, ולכן עדיין חמים ונעים. לו רק התארכה השעה תשע בבוקר יום זה והתפרשה על פני רוב היום, יכולים היינו לקבוע בבטחה כי עונת האביב קיימת גם קיימת בארצנו. אשליה מתוקה! כן, בהחלט - בוקר מיוחד הוא זה, בו נוכחתי לראשונה מזה זמן כי תגובה שהשמת באייל מעוררת בי עניין. אז שאלה רצינית, בהמשך לדבריך: מהי דעתך על חינוך ביתי? (לצורך העניין לא משנה מהם תכניו. כלומר, הנח נא שמדובר בחינוך ביתי במשפחה דתית, או ב-unschooling, שבו אין תכנים מוגדרים מראש). |
|
||||
|
||||
אני מאוד בעד חינוך ביתי. הייתי עושה זאת בעצמי אילולא אשתי היתה נגד ואלולא מצאנו 1 ליד הבית בית ספר אלטרנטיבי מתאים. יש לזכור שהמצווה היא על ההורים לחנך את ילדיהם, ומצווה בו יותר מבשלוחו. רק בדלית ברירה שוכרים מישהו אחר שיעשה את העבודה בשבילך. הבעייה בארץ היא ששני ההורים עובדים קשה וקשה לרוב ההורים לקיים חינוך ביתי. זה גם לא מקובל, שכן סביב הכשלון של בתי הספר נבנתה הילה של כוונת מכוון. כלומר, על פי אידיאולוגיות מסויימות, אין מטרת בית הספר ללמד או לחנך אלא לחשל. 1 זה לא כל כך מקרי כמו שזה נשמע |
|
||||
|
||||
תודה על התשובה. אגב, שוב תקדים - שנינו מסכימים לגמרי לפסקה האחרונה שלך. |
|
||||
|
||||
אני מניח שאנו גם מסכימים שמערכת החינוך מצליחה אולי לחשל חלק מהילדים (ולגבי חלקם לפחות היה עדיף שהיא תכשל), אבל יש חלק אחר של ילדים שלא חושלו אלא שוברו 1. 1 רציתי לכתוב חוסלו אבל זו מילה קצת קשה. |
|
||||
|
||||
נצרפו, אולי. מילה קשה לא פחות. |
|
||||
|
||||
היה פעם דיון על משפחה מנערן שנקטה בחינוך ביתי. אני זוכר שהדעות באייל היו חלוקות לגבי התוצאה ( אני למשל הסתייגתי). בכל אופן, שמעתי שבכבלים הקרינו סרט על המשפחה הזאת. אולי מישהו ראה ויכול לסכם? |
|
||||
|
||||
במ-ק-רה יש איתי פה לינק לדיון בסרט מאתר הבית (כמעט) של אותה משפחה, משפחת שפרון. ואיפה היה דיון עליו באייל? http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?הסרט_&quo... |
|
||||
|
||||
תודה. פה :תגובה 159192 . |
|
||||
|
||||
זה אתה שטענת שם שככל הנראה החינוך שלהם לוקה, מפני שעיסוקו של אב המשפחה מתרכז בתחום שנראה לך לא אמין? יש עשרות אלפי עוסקים בתחום הניו-אייג' בישראל. תגיד שכולם שרלטנים, ואולי תצדק, אבל האם זה אומר שהם מעניקים לילדיהם חינוך לקוי? |
|
||||
|
||||
אולי לא, אבל זה בהחלט לא התחלה טובה טובה. |
|
||||
|
||||
אני חושבת שעיקר הביקורת של החינוך הביתי על החינוך הממוסד אינו על ה"מה" אלא על ה"איך". האב אמר בסרט כי לדעתו יש קו אחיד שנמתח מגן החובה ועד הצבא - מגדלים את הילדים להיות צייתנים, כך שייצאו להרוג וליהרג. בהקשר הזה, באמת לא עקרוני אם הילדים לומדים חוקים פיזיקליים (ואני מניחה שכן, בצורה מסוימת, כי בסרט נראה שהם מבשלים יחד עם האם) או את סודות הצ'אקרות למיניהם. כלומר, אולי זה עקרוני מאוד בעיניך, אבל בהחלט לא רלוונטי לשיפוט מלאכתם של ההורים. בכלל, השיפוט הזה שלך צורם לי, כיוון שהוא מתבסס על העדפה אישית שלך (שממנה אתה גוזר גזירות עמוקות מדי). האם לא ניתן ללמוד/להאמין בסודות הצ'אקרות ונגזרותיהם, ועדיין להיות אדם הגון, חושב, סקרן, או כל תכונה חיובית אחרת? האם כל מי שמאמין בהם הוא בהכרח לא יצלח או אדם "נחות" מבחינה מסוימת? ולגבי החינוך - האם מטרתו של חינוך היא רק ללמד ספקנות וביקורתיות? האם אין ערכים/יעדים חינוכיים אחרים - לעיתים אף חשובים יותר משני אלה שהזכרתי? |
|
||||
|
||||
אני חושב שמי שמנסה לדחוף את השירות הצבאי כסיבה נגד מערכת החינוך הוא מגזים. אני מרגיש שגם מערכת החינוך במדינות ללא גיוס חובה היתה זוכה אצלו לביקורת. בעניין השיפוט שלי, קראת יותר מדי לתוך הביקורת שלי על פעילות ההורים. כבר בתגובה המקורית לא נתתי לזה משקל גדול, אלא הקדשתי יותר לילדים עצמם. לא ראיתי את הסרט, אבל מי שראה, דיווח לי שאחת הבנות ( זאת שברחה לקרקס) גם הביעה צער בדיעבד על מה שהפסידה כילדה. העניין הוא, שכאשר הטענות לגבי מערכת חינוך שבלונית, מנוכרת ומדכאה הולכות יד ביד עם סודות הצ'קרות ונגזרותיהם (כמו שקראת לזה), וכאשר ההודעות על ההצלחה הכבירה של השיטה באות מההורים עצמם, אני מרגיש לא נוח. את אי הנוחות שלי תרגמתי לקריאה ביקורתית של הכתבה ההיא. לא כתבתי דבר שלא הופיע בכתבה עצמה, רק שמתי הדגשים אחרים כדי להראות שלא הכל סוגה בשושנים. גילוי נאות- כל הנושא התעורר אצלי מחדש לפני כמה שבועות, כשהתחלתי ( כלומר התחלנו) לחשוב האם להעביר את בתי ממסגרת של חינוך ''פתוח'' בחזרה למערכת החינוך הרגילה. במסגרת ההתחבטויות, גם נזכרתי בחינוך הביתי ובשאר שיטות אלטרנטיביות. המסקנות שלי הם שבהחלט יש מה לשפר במערכת החינוך, ושכמה מהשיטות הם חיוביות, אם מבצעים אותם נכון. באופן ספציפי, החבר'ה הללו לקחו את העניין רחוק מידי. |
|
||||
|
||||
"ברחה לקרקס"? לא יודעת מי דיווח לך, אבל אני ראיתי את הסרט, והנערה בסך הכל נסעה ללמוד לוליינות בצפון הארץ :-) צריך להבדיל בין כמה בחירות שהמשפחה הזו בחרה: קודם כל, חינוך ביתי. שנית, מגורים ביישוב פריפריאלי, קטן ומבודד יחסית. שלישית, מתן אפשרות לילדים הגדולים לצאת לדרך עצמאית ולגור בנפרד כבר בגיל מוקדם. אלה שלוש בחירות נפרדות. להבנתי, בסרט אותה בת אמרה אמרה ש"חסר לה משהו", והתכוונה לבידוד הגיאוגרפי. אני לא באה לסנגר על הדרך שלהם. ברור שהיא מוחלטת ובלתי פשרנית, אולי קשה מדי. אני כן מסכימה לכמה אמירות של האמא בסרט לגבי הורות מרחיקה (ניסוח שלי, להבדיל מהורות מקושרת) כנורמה חברתית. ושוב, לא ברור לי למה אתה מקשר בין שבלוניות, ניכור ודיכוי לבין ניו אייג'. איפה יש בניו אייג' ניכור ודיכוי? להבנתי, הניו אייג' התפתח כקונטרה למודרנה 1 שהיא-היא מקור אותו ניכור. 1 על משקל קנטטה לשווארמה. |
|
||||
|
||||
רק בקשר לשבלוניות, אני חושב שהבנת אותי הפוך. מה שניסיתי להגיד זה שתלונות על שבלוניות וניכור במערכת החינוך זה כמעט אוטומטי ( מניסיוני) מצד העוסקים בניו אייג'. |
|
||||
|
||||
או.קיי. אגב, לאיזה מסגרת של "חינוך פתוח" בתך רשומה? (דרך מנומסת לרמז שכפסע ביני לבין הידיעה איפה הילדים שלך לומדים). |
|
||||
|
||||
אם זה מאוד חשוב לך, פני אלי בדוא''ל. אבל אני מזהיר אותך, לא מקבלים שם ילדים שהם מתחת לחצי שנה. |
|
||||
|
||||
שאלתי לא כדי לחטט אלא כדי לקבל מושג על מסגרות אלטרנטיביות (אולי יש עוד מעבר לאלה הידועות לי). ואגב, הילד שלי ייכנס למסגרת בגיל 15, לא רגע לפני, וזאת כדי לעקוף את יישום דו"ח דברת. |
|
||||
|
||||
ולראובן: תן לנו בבקשה קצת התרשמות אישית והתלבטויות. בעילום שם כמובן, בלי לציין את ביה"ס. תוכל להשתמש בניק "הורה לילד בבי"ס פתוח" אם תרצה. |
|
||||
|
||||
אתה צוחק. זה יהיה כמו לכתוב תחת הניק ''דתי הדוגל בשוק חופשי ומתנגד לתוכנית ההתנתקות''. |
|
||||
|
||||
הלוואי שיהיו כל כך הרבה הורים עם ילדים בבתי ספר פתוחים כמו שיש דתיים המתנגדים לתוכנית ההתנתקות ותומכים בשוק חופשי. |
|
||||
|
||||
עזוב שטויות. כתוב מה שיש לך לכתוב ואנחנו מבטיחים שלא ננחש מי כתב את זה. |
|
||||
|
||||
בעצם התכוונתי הלוואי שהיו הרבה הורים ששולחים את ילדיהם למגוון בתי ספר אלטרנטיביים. אינני בהכרח חסיד של סוג מסויים של בי''ס אלטרנטיבי. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שבהיטק מאד יתלהבו מההצעה שבכותרת תגובתך, אבל האם יספיק המקום לכולם? הן לא נאבה לקפח... |
|
||||
|
||||
זה היה הומאז' לדוב, אולי קצת נסחפתי. |
|
||||
|
||||
אולי תספר לנו קצת מנסיונך. זה הרבה יותר מעניין מדיון על אנשים שאיש מאיתנו לא מכיר על סמך כתבה עיתונאית. |
|
||||
|
||||
כן, גם אני אשמח לשמוע על נסיונו עם הייטק בתחת. |
|
||||
|
||||
המצב השתפר מאוד מאז שהבועה התפוצצה ( אבל בוא נפסיק עכשיו, זה הורס לי את התדמית שבניתי בעמל). |
|
||||
|
||||
נראה לי שלא יזיק לדיון כאן קצת דוגמאות קונקרטיות. באמת כשאומרים "חשבון וחשיבה מדעית לגיל הגן" זה נשמע מפחיד, אבל הדוגמאות שמקורותי מספקים לי לפעילויות מומלצות מטעם משרד החינוך דווקא נראות חמודות, לא מציקות מדי לילדים "לא מתמטיים", ולא גדולות מדי על הגננת הסבירה (או הטיפוסית). כך נראה תרגיל בחקר נתונים: שואלים את הילדים "איך הגעתם לגן?" על הציר האופקי בלוח מצוירים רגליים, מכונית והליקופטר. כל ילד מקבל פתק עם השם שלו ומדביק אותו בעמודה המתאימה. אחר-כך אפשר לראות איפה יש יותר, איפה אף אחד, וכדומה. תרגיל בהכרת מספרים: כל ילד מקבל כלי נגינה (תוף, שליש,...). הגננת אומרת "ארבע", מראה כרטיס עם הספרה 4 או ארבע עיגולים, וכל הילדים יחד מרביצים לכלי שלהם ארבע פעמים. והתרגיל האולטימטיבי, בחקר נתונים + ארימתטיקה + כלכלה + מחשבת ישראל: לקראת ט"ו בשבט, תולים טבלה גדולה, בכותרות העמודות תמונות של פירות יבשים, בשורות שמות הילדים. כל ילד אומר כמה הוא רוצה מכל פרי. אם הוא רוצה, נניח, שתי תאנים, אז הוא מדביק שתי מדבקות במשבצת המתאימה. אחר כך אפשר לסכם את המדבקות ולראות, בצורה מוחשית למדי, כמה פירות צריך מכל סוג, כמה בסך-הכל, מה הפרי האהוב ביותר, וכו' (ואחר-כך זה מתממש). אפשר לראות עוד כמה כאן: |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני לא אופתע; היוזמות האהובות ביותר על פוליטיקאים הן לדברים שכבר נעשים מזמן. |
|
||||
|
||||
התשובה לשאלה שבכותרת: כן, למעשה, השעשועים הלימודיים מן הסוג שאתה עצמך תיארת ואלה המתוארים בדו"ח המקושר - נעשים בוריאציות כאלה ואחרות כבר כיום ולפני שנים. חידוש תוכני רב אין בם, והחידוש הוא כנראה ביומרה(?) שהדבר יהווה חלק מתכנית *מחייבת*, מה שאולי ייצור יתר שוויון (יעקב, למקרה שאתה שם בסביבה - סליחה על המילה הגסה, קח שני ואליום עם כוס תה ונסה להתאושש ולהמשיך את החיים הלאה) בין גני המרכז ה"נחשקים", אלה שהם ב"רמה גבוהה" - לגנים בשאר האזורים. אולי זה גם ייצור לחץ לציודם של הגנים ביתר אבזרים, משחקים וצעצועים - באזורים שמשרד החינוך והרשויות המקומיות קצת מזניחים(?) אותם כיום, ושאוכלוסיית ההורים בהם אינה מסוגלת להשתתף במימון הרכישות. מכל מקום, סדרות מרשימות של גאונים קטנים לא ייצאו מכל זה, ואלה גם אינן הפעולות שיולידו למדינת ישראל מאוחר יותר, בביה"ס היסודי ובתיכון - מקומות מחפירים פחות בדירוגים בין לאומיים בלימודי המתמטיקה, הבנת הנקרא וכולי. ספק גם אם הילדים המשחקים במשחקים מונחים אלה יהיו מבוגרים בעלי "כישורי חיים" משודרגים, המתמודדים טוב יותר בעולם טכנולוגי וכו' - אבל אולי פשוט יותר כיף להם לשחק בגן עם מעט (או הרבה) הכוונה מאשר סתם כך, וזה כשלעצמו כבר משהו. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח - לא נראה לי שהסיבה למיקום המחפיר שלנו הוא חוסר טיפוח הכשרונות המבריקים שבקרבנו (הם יצליחו להסתדר בעצמם, אני מניח) אלא ה''הפחדה'' של אלו שאין להם כשרון מתמטי טבעי. אם כבר בבית הספר היסודי הם לא מבינים מה רוצים מהם, על אחת כמה וכמה אח''כ הם בכלל ישנאו את המתמטיקה. אם כבר מהגן הילדים יתרגלו למושג מופשט ולא פשוט להבנה כמו ''מספר'' (ודוגמאות ממשיות הן הדרך הטובה ביותר לעשות את זה, דומני) יהיה להם הרבה פחות קשה אחר כך, וגם כנראה יותר מהנה. |
|
||||
|
||||
לחץ לציודם של הגנים ביתר אבזרים, משחקים וצעצועים - באזורים שמשרד החינוך והרשויות המקומיות קצת מזניחים(?). ההבדל הבולט ביותר לעין בין גן מהסוג שאת מדברת עליו לבין הגנים ה"נחשקים", אלה שהם ב"רמה גבוהה", הוא קיומה (ובדרגה שניה - גודלה) של חצר הגרוטאות. |
|
||||
|
||||
גברתי היקרה והחביבה, השוויון אינו מפריע לי כלל. אני דווקא בעד שוויון. ראשית בהתייחסות המדינה אל אזרחיה חייב להיות שוויון. ושנית אני רוצה שוויון, שוויון בו כולם מגיעים לגבול העליון ולא שוויון בו כולם מגיעים לגבול התחתון 1. אולם מי שחושבת שניהול על ידי המדינה יביא שוויון לא מכירה את המציאות. בשכונות היוקרה, הורים יכולים לשלוח את ילדיהם לגנים של המדינה. הגנים של המדינה מצויידים היטב, הגננות מקצועיות וההורים מספיק מפחידים 2 כדי שיתנו להם מה שהם רוצים. לעומת זאת, בגנים הציבוריים בפריפריה או בסתם ילדי מצוקה, העבודה קשה כפליים ואיכות העובדים שאפשר למשוך לשם ירוד. כסף אין, ציוד אין והכל צולע. כל התכניות שלך לחיזוק האינטיליגנציה, שהגננות יעוותו לבלי הכר, לא יתנו שום דבר ורק יבלבלו את הגננות במרדף אינסופי למצוא חן בעיני המפקחות וההורים. לעומת זאת, גנים פרטיים בפריפריה, אם הם של ש"ס, של עמותות פרטיות או של אנשים פרטיים, צריכים להתחרות ויש להם את הגמישות והיכולת לתת. הם יובילו לשיפור ולשוויון. ואגב, גם אם תתעקשי על השיטה המקובלת לשוויון על ידי דאגה שכולם יהיו מטומטמים, זה לא יעבוד. כי אנשים כמוני דואגים לכך שהילדים שלהם יקבלו את כל התכנים הללו בבית לפני גיל 4. תאלצי לאסור על גירויים חינוכיים בבית כדי להגיע לשוויון המיוחל בשיטה הזאת. 1 כמו שאמר לנו המתרגל במערכות ספרתיות שהוא רוצה שיהיה ממוצע 100, הציונים הספציפיים של סטודנטים ספציפיים לא מעניינים אותו. 2 אם לא יתנו להם מה שהם רוצים הם ילכו לגן פרטי והגן יסגר. |
|
||||
|
||||
לא יודע בקשר לגנים של ש"ס, אבל בתי הספר של ש"ס הם מעולים שבמעולים, הם באמת הגבול העליון! השמועה מספרת שיש בוגרים של בתי הספר האלה שאפילו יודעים חצי, ממש חצי! - מאותיות האל"ף-בי"ת, וגם, לא ייאמן - חיבור וחיסור עד 40! אין ספק שמהם ייצא האיינשטיין הבא (ולא לשכוח שגם איינשטיין לא ידע אנגלית)! |
|
||||
|
||||
לעניות דעתי, כיוון שחצי מאותיות האלף-בית הן 11 אותיות, מה שמקביל למספר ממדי העולם לפי ה--m-theory וכיוון שגיל 04 הוא הגיל המתאים להתחיל בלימוד הקבלה, בתנאי שילמדו קודם די תלמוד (של חיהור וחיסור), הייתי אומר שהחינוך של ש"ס אכן מעולה מכל הבחינות. |
|
||||
|
||||
אתה רואה? אם היית לוקח וליום כמו שהציעו לך, אולי התגובה העצבנית והשגויה הזאת לא היתה קורית לך (: התחרות שאתה כל כך מתלהב ממנה תעמיק את הפערים הקיימים, העשירים יוכלו לקבל יותר תמורת יותר כסף והעניים לא יקבלו אפילו את מה שהם מקבלים כיום, הם יקבלו את מה שיקבלו מאוד בזול אבל בחינוך שיקבלו לא תהיה כל תועלת. מערכת החינוך של ש"ס, שהוזכרה על ידך ועל ידי עוד מישהו, היא דוגמה (כמעט נבואית) מצערת למצב זה. אתה אמנם אומר דברים מאוד יפים על מה שלדעתך אמור לקרות עם מערכות חינוך יזומות-פרטיות, אבל מה לעשות - בפועל, כמה וכמה מן ההורים לתלמידי אל המעיין סיפרו לאורך השנים, מעל גבי העיתונות המודפסת (אולי אפשר למצוא גם בגוגל, לא טרחתי), מדוע הם שולחים את ילדיהם אל המוסדות האלה - נותנים שם אוכל! נותנים אוכל, ודואגים לגדל דור נוסף של אזרחים בורים שאינם מקבלים הכנה לחיים. התלמידים יגדלו להיות, ממש כהוריהם, בעלי הכנסה נמוכה או שיתקיימו על קיצבאות למיניהן, ויהיו מלאים מרירות, שנאה ותאוות נקם לא פחות ממך עצמך (אתה יכול להגיד "אני לא מלא בכל מה שאתה מייחס לי", אבל עכשיו זה כבר לא יעזור. המרירות, השנאה ותאוות הנקם נוטפות כל הזמן מן התגובות שלך. סליחה על האבחנה בגרוש, אבל אחרי כל כך הרבה תגובות, האבחנה הזאת היא כבר בקצת יותר מגרוש). ומה היתרון הבולט שבכך? - הם יצביעו ש"ס! ש"ס תמשיך למכור את הבלוף של ה"מחאה", והנחת היסוד היא שתמיד עדיין יהיו כך וכך אנשים שמצבם הקשה יגרום להם לקנות את ההבלים הללו. וכשיראיינו אותם, הם יגידו את מה שאמר אל המיקרופון מצביע ליכוד, לפני כמה שנים, ואני מרשה לעצמי לעשות פרפראזה קלה על דבריו: "כל אלה שבפוליטיקה הם נבלות, אני יודע, הם דואגים רק לתxx של עצמם ולא לבוחרים, אבל אני מצביע ש"ס1 ואני גם ימשיך להצביע ש"ס כי זה אצלי בדם, כל המשפחה שלי מצביעה ש"ס". והם גם כן ישלחו את ילדיהם, דור מסכן נוסף, לאותם מוסדות מעודדי בורות, והילדים יצמחו להיות, שוב, ש"סניקים עניים מלאי מרירות ושנאה. אינני אומר שאם תהיה תחרות בחינוך, לא יהיו איים בזרם - בתי ספר אידיאליסטיים (כנראה) מן הסוג שאתה וחבריך הקמתם - יהיו, אבל קשה מאוד להאמין שהם יהיו יותר מאיים בזרם. המגמה הנרחבת ומקיפה יותר תהיה בכיוון של הקצנת פערים והנצחתם. ----- 1 האיש המקורי דיבר, כאמור, על הליכוד. אינני יודע מה גילך, אבל אם אתה ותיק מספיק אולי אתה עוד זוכר את הזמנים בהם גם הליכוד מכר את עצמו כתנועת מחאה כנגד האשכנזים המפא"יניקים השמנים, השבעים ומקפחי המזרחיים. |
|
||||
|
||||
יעקב אולי עצבני לפרקים ודעותיו הזויות מעט, אבל איפה ראית שהוא "מלא תאוות נקם"? |
|
||||
|
||||
1) לא הסברת מדוע העניים יקבלו פחות. שלא כפי שנאמר כאן, הבזבוז של מערכת החינוך הממלכתית אינה רק במאות מפקחים ופקידים וברבבות שעות אויר. כל ההתנהלות של מערכת החינוך היא בזבזנית כי היא נעולה על שיטה אחת של הוראה לכיתות הטרוגניות ואינה מפעילה שיטות אחרות שיכולות להיות יותר יעילות. בנוסף, התשלום האחיד למורים דואג לשלם למורים הגרועים יותר משמגיע להם, ולמורים הטובים פחות משמגיע להם דבר שדואג לכך שיש יותר מהקבוצה הראשונה וחוסר יעילות נוספת. 2) כפי שכבר נאמר על ידי אחרים, כמה אפשר לטעון שכל ההורים שבוחרים בבתי ספר של ש"ס הם מטומטמים, כאשר מבחני המיצ"ב מראים שאין הבדל משמעותי? בנוסף, האם יכול להיות שהורים בוחרים בתי ספר שיש בהם פחות אלימות, יותר ערכים? אני מודע לבעיות בבתי הספר של ש"ס, כמו שיש בעיות בכל בתי הספר. אני חושב שהתעלמות מהטענות של יריביך הפוליטיים על ידי הדבקת תוית מטומטם, פוגעת בעיקר בך, כי אתה זה שנותר ללא הבנה אמיתית של המציאות. |
|
||||
|
||||
שאלות, אולי מתוך בורות או מאי הבנה: עד כמה שידוע לי, השוברים אינם המצאה חדשה, הם היו כבר, והם אופייניים דווקא למשטרים קומוניסטיים (בריה"מ לשעבר) וסוציאליסטיים או סמי-סוציאליסטיים (ישראל בימי דב יוסף). אז נכון, אלה היו שוברי מזון (נדמה לי שקראו להם תלושים) ומוצרים בסיסיים שחולקו אולי פעם בחודש, וכאן אתה מדבר על שוברי חינוך שיחולקו פעם ב... פעם בחצי שנה, נניח? - אבל העקרון הוא עקרון דומה. עד כמה שידוע לי, בכל מקום בו היתה נהוגה לתקופה מסויימת שיטת השוברים - פרח שוק שחור משגשג בשוברים ההם, בין אם היו אלה שוברים לנקניק, לקילו סוכר או לגפרורים. דבר זה הביא לכך שלשמעון הזריז והערמומי היו עד מהרה מאה נקניקים, מתוכם מכר תשעים. בניגוד לו, לראובן (לא האייל), האיטי יותר, הפחות ערמומי והזקוק מאוד לבקבוק העראק שלו - לא היה סוכר, לא חצי נקניק לרפואה ואף לא גפרור שיאיר את לילותיו השתויים. אני מבינה שלשוקחופשיסטים כאן מותר לקרוא למי שאינו מסכים איתם או שאינו מבין אותם - "סוציאליסטים ארורים", "קומוניסטים ארורים", "צעצועיסטים" ושאר שמות חיבה. לעומת זאת, כשנאמרו כאן לפני כמה חודשים דברי *אמת* על הורים וילדיהם, אתה קפצת מיד ואסרת על כולם לומר - "מטומטמים", למרות שאף אחד חוץ ממך לא אמר את המילה הזאת. אוקיי, אז מטומטמים אסור וארורים מותר, אז לא אומר מטומטמים. ועל פטנטים משומשים מסוג - "אתם יודעים יותר טוב מהם מה טוב בשבילם" - אני מצפצפת. ועכשיו, בלי המילה "מטומטמים", שאינה נחוצה כאן - אחזור על אמת עצובה שהיא בכל זאת *אמת*, גם אם אינה מתאימה לתיאוריות של מישהו או של משהו - בישראל (וגם במקומות אחרים, אבל אנחנו הרי עוסקים בישראל) ישנם לא מעט הורים ש*טובת ילדיהם אינה הדבר הראשון העומד לנגד עיניהם!!!*. על הסיבות לא אעמוד, הן רבות ומגוונות ובחלקן הגדול טראגיות, וכבר נידונו כאן (לא מספיק). אם בכל שאר התחומים פרח שוק שחור בשוברים - מדוע שלא יפרח גם בנושא החינוך? עניין יותר מסובך ויותר מתוחכם, אולי - אבל אפשרי בהחלט. כלומר - מי לידינו יתקע שהשוברים יגיעו לתעודתם וישמשו לחינוכם (הדל והגרוע) של הילדים להם נועדו? כלומר - קיים חשש, לדעתי חשש לא מבוטל - שהילדים שהיום, בעזרת הפיקוח הממשלתי השנוא - עוד לומדים איכשהו קצת קרוא וכתוב ואת פעולות החשבון הבסיסיות - לא ילמדו אפילו את זה. אין חשש כזה, לדעתך? אני מציעה שלא תענה לי משהו בסגנון תגובה 293613. זאת מסיבה פשוטה: למרות הכל, אני מחבבת אותך, ואינני שואפת שתופיע כאן שוב באור מגוחך. הסאטירה הביקורתית של עוזי היתה טובה, שלך - הרבה פחות. לכן בקשתי: אם תענה לי - נסה נא לענות משהו ענייני. גם תגובה 293634 לא תספיק לצורך השאלה שלי. שוק (חופשי? (:) שחור אינטרסנטי ומתוחכם מספיק ימנע איתורן של רבות מן המשפחות המועדות, וגם לא תמיד מדובר במקרים של הזנחה והתעללות נראים לעין. שלא לדבר על כך שבמקום "חופשי" שאין בו - "כפייה" - ההגדרות של התעללות והזנחה ייעשו גמישות יותר ונתונות להרבה יותר פרשנויות. |
|
||||
|
||||
הממ... ייתכן שתגובתי זו לא מוקמה במקום האופטימלי, וייתכן שיותר נכון היה למקם אותה בתגובה לתגובה 293713. השאלות עדיין אותן שאלות, והחוכמע של - "לתפוס את הרמאים שעוזי מכיר" - גם כן לא תספיק... מדובר בחתך אוכלוסייה לא מבוטל (אולי בהזדמנות אביא לינקים, כרגע זה בלתי אפשרי מבחינתי). מישהו יכול לומר בתמצות מה אומרים הנתונים של המיצ"ב לגבי מוסדות ש"ס (או להפנות, נקודתית?)? |
|
||||
|
||||
אין קשר בין שוברים לשוברים אלא בשם. השוברים של אוכל נועדו לעקוף את מנגנון הכסף. הבעיה לא היתה בזה שאנשים מכרו את השוברים שלהם, אלא בזה שאנשים קנו ללא שוברים בשוק השחור, ואנשים מכרו את התוצרת שלהם שלא דרך מנגנוני ההפצה הממשלתיים. שוברי בית ספר הם צ'קים פשוטים שהמדינה נותנת. הם קיימים גם היום ורמאויות קיימות גם היום. אמנם כשמדובר על תנועות נוער, ישיבות, מכללות, חוגים, מוזיאונים, ביטוח לאומי, מענקי קליטה ובתי חולים, הרבה יותר קל לרמות כי לא כל האוכלוסיה נזקקת לשירות ויחסית קל למצוא מתנדבים (בידיעתם או שלא בידיעתם) שיירשמו ויהיו צינור להעברת כסף. גם בבתי ספר רמאויות כאלו קיימות היום, כאשר בתי ספר רושמים ילדים אשר אינם לומדים אצלהם, למשל כאשר הילדים לומדים בחינוך ביתי או בבית ספר פרטי, ובמקרה של תיכונים כאשר מדובר בנוער שכבר נטש את ספסל הלימודים. אותם מנגנונים שיש היום כדי למגר את התופעה יוכלו לשמש אז, רק שאז ההורים יוכלו לנצל את השוברים לחינוך בו הם מעוניינים ויהיה פחות רמאות. אני שוב פונה אל הנהלת האתר לעשות סקר שיברר כמה מגולשי האתר יהיו אלו אשר ירמו, כדי לגנוב את הכסף המיועד לחינוך ילדיהם. הבה נניח שיהיו אכן הורים אשר לא ידאגו לחינוך ילדיהם, ושלא נצליח לתפוס אותם בגלל התחכום. ובא נניח שההורים הללו לא עושים היום את אותו תחכום. האם ילדיהם יהיו במצב יותר גרוע מאשר היום? סביר להניח שהיום ההורים הללו לא קונים להם ספרי לימוד, לא משלמים תשלומים לבי"ס, לא דואגים שילדיהם יגיעו באופן סדיר לבי"ס ולא עוזרים למורים בשום דבר. אז כל הכבוד למערכת שהילדים יכולים לקורא כותרת של עיתון. נהדר. אחרי 12 שנות לימוד, הם יכולים לעשות חשבון בסיסי, הם יודעים שרחל המשוררת נקברה על הר הבית והם יודעים לקרוא כותרת של עיתון ספורט. הם גם משוכנעים שהם מטומטמים, חסרי כל אמון עצמי, חסרי שליטה עצמית וחסרי ערכים. זה באמת משנה שהם יכולים לקרוא את הכותרת של העיתון? אולי עדיף שלא נטייח את הקיר הרעוע, כדי שנוכל לגלות את הבעייה ולנסות לפתור אותה. קצת טיח לא עדיף במקרה זה מכלום. להיפך. |
|
||||
|
||||
"אני שוב פונה אל הנהלת האתר לעשות סקר שיברר כמה מגולשי האתר יהיו אלו אשר ירמו, כדי לגנוב את הכסף המיועד לחינוך ילדיהם." למה לך ללכת רחוק. מקודם הבאת נתונים על אנאלפבתיות ולא כל כך האמינו לך, למה שלא תפנה להנהלת האתר ותבקש סקר: כמה מגולשי האתר הם אנאלפאבתים. |
|
||||
|
||||
אתקן את עצמי. חסרי מיומנויות קריאה מינמליות. והם לא גולשים באתר שבו צריך לקרוא. אולי שטל יארגן ממשק להקראת התגובות ולכתיבה אוטומטית של שטף הדיבור. |
|
||||
|
||||
כנראה גם אני צריך להתחיל לכתוב עם פטיש. התכוונתי שכמו שאתה לא מצפה ללמוד משהו משאלה על אנאלפאבתיות, כך לא תלמד שום דבר(משמעותי) משאלה על שוברים. בכל אופן, הנה אלמוני עם פטיש:תגובה 293838. |
|
||||
|
||||
דווקא טריגר מעניין. אני הייתי מציעה שאלת סקר כזו: בהינתן שלא תיתפס ושאיש לא ייפגע מכך *אישית* 1, האם היית מרמה את הרשויות כדי להשיג טובת הנאה לעצמך או לקרוביך? הכוונה למרמה אקטיבית, ולא רק משהו פאסיבי בסדר גודל של התחמקות מתשלום האגרה. אני מניחה שלפחות חלק ממשתתפי הדיון יגיבו אנונימית. 1 למשל, שאף אחד מעובדי הרשות האמורה לא יאבד את משרתו. |
|
||||
|
||||
"בה נניח שיהיו אכן הורים אשר לא ידאגו לחינוך ילדיהם, ושלא נצליח לתפוס אותם בגלל התחכום." אם מה שאותם הורים עושים יהיה בהתאם לחוק, לא רק שלא נצליח לתפוס אותם, גם לא ננסה. אם לא, אז נצטרך להוסיף חוק שאוסר להשתמש בכספים האלה שלא למטרת חינוך. חוק כזה מצריך מנגנון, מצריך פטרונות ומצריך גזל. אז מה הועילו חכמים? |
|
||||
|
||||
המנגנון כבר קיים והוא עולה מאית מהמנגנון הקיים היום להרס החינוך. לדעתי צריך עוד פחות מזה, אולם על מנת להרגיע את חששותיך אתה יכול להפנות לכך מאה שוטרים. האם אתה טוען שזה לא מספיק? שאל את הביטוח הלאומי. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי, איזה מנגנון כבר קיים ואיזה מנגנון עולה מאית מהמנגנון הקיים, והאם ה"מאית" היא ממצא בדוק? מאית?! או שזה כמו הדיבורים שכבר דיברת כאן לפני חודשים, על כל מיני אחוזים משונים ומנייני שנים משונים. אם אתה מדבר סתם אז בשביל מה. |
|
||||
|
||||
התקורה של משרד החינוך הוא לפחות 2 מליארד שקלים. ב 20 מליון שקל תוכל להקים יחידה מפוארת עם מאה תקני שדה כדי לתפוס את כל בתי הספר המרמים. בהנחה של 5000 בתי ספר, כל בית ספר בממוצע 300 ילד, הרי שכל תקן יצטרך לבדוק 50 בתי ספר. שני בתי ספר בשבוע וחצי שנה מנוחה. לוקסוס. |
|
||||
|
||||
"המנגנון כבר קיים והוא עולה מאית מהמנגנון הקיים היום להרס החינוך" תסביר (איך יכול מנגנון לעלות מאית ממה שהוא עולה). "לדעתי צריך עוד פחות מזה" מה צריך, לדעתך? "אולם על מנת להרגיע את חששותיך אתה יכול להפנות לכך מאה שוטרים." באמת תודה רבה. לך אין חששות? "האם אתה טוען שזה לא מספיק?" כן. "שאל את הביטוח הלאומי." שאלתי1, הם מסכימים איתי שאני טוען שזה לא מספיק. 1 לא באמת, זה נראה לי מיותר. |
|
||||
|
||||
לא גולשי האתר ירמו אלא אנשים נואשים משכבות סוציואקונומיות נמוכות, הרי אתה יודע את זה. לפנות למערכת לעשות סקר בנושא זה, זה מגוחך. בגלל זה זה גם היה מצחיק שערן אמר לעוזי ''האם אתה היית...''. ברור שעוזי לא היה משתמש בשוברים שלא בשביל החינוך של ילדיו. לא מדובר כאן על עוזי. הקהל באייל הוא לא מייצג מבחינת מה שנוגע לבעייתיות של המערכת הקיימת והבעייתיות העוד יותר גדולה שתהיה אם במקום תקציבים שיתפקדו במערכת עצמה יהיו שוברים שיילכו להורים. ובין אם האיילה צודקת כשהיא משווה את זה לתלושי המזון של פעם ובין אם אתה צודק בהשוואה לצ'קים - לחשוב שעם ההורים מאותן שכבות לא תהיה בעיה הרבה יותר גדולה מאשר עכשיו - זאת קצת היתממות ועצימת עיניים מצידך. ועד כמה שאני יודע, השוק השחור בתקופות עברו עבד בכמה צורות ואחת מהן כן היתה בסיפסור בשוברים עצמם, תוך שינויי מחירים. |
|
||||
|
||||
אולי לא בדיוק שוברים, אולי אז זה היה פנקסים עם נקודות, אבל בעיקרון זה היה אותו הדבר. וברוסיה הסובייטית כנראה שזה היה באמת עם שוברים, אולי לא במזון אבל במוצרים בסיסיים אחרים. |
|
||||
|
||||
למה ההורים הללו מרמים רק בחינוך ולא בבריאות, לבוש, מזון, צעצועים, ריהוט, תחבורה? |
|
||||
|
||||
הם כן, אז למה בדיוק צריך לסדר להם אפשרות נוחה עם כפית לפה לרמות גם בחינוך? איזה צעצועים, אגב? |
|
||||
|
||||
כי צריך גם לדאוג ל 97% מהציבור לאיכות חינוך נורמלית. בלי זה, אנחנו נהפוך לחברה אלימה ובורה, אם איננו כבר כזאת. |
|
||||
|
||||
נכון, בהחלט צריך. אני מודה ומתוודה שבניגוד לך אין לי פתרונות קסם ואין לי שום שפנים בכובע, ואינני יודע מהי הדרך לעשות את זה. אבל לפי תיאור הדרך שאתה מציע - זה לא צריך להיות בדרך שלך, שכנראה שיש יותר סיכוי שתוביל לאבדון מאשר ל 97%. זאת הן מבחינת היעלמות כספים שתהיה יותר גדולה ויותר קשה למעקב מאשר כיום, ובוודאי מבחינת הגדלת הפערים בחינוך. |
|
||||
|
||||
השיטה שלי, של חופש, אכן תגדיל את הפערים כי היא תתן לרוב חינוך הרבה יותר טוב, בעוד לאחרים יהיה רק שיפור מועט. הסברתי למה יהיה שיפור והסברתי למה לא ייעלם כסף, והקורא הנבון, אשר אינו בז לשכניו, יבחר. |
|
||||
|
||||
הסבירו לך למה לא יהיה שיפור, ובהחלט לא "לרוב", והסבירו לך בקלות רבה למה כן ייעלם כסף, והצורות שטענת לשמירה על הכסף אינן נשמעות מציאותיות, וסמיילי, בדרכו, נתן לך להבין את זה. אגב, בשיטה שלך לא יהיה חופש. אולי יהיה מי שיקרא לזה חופש, אבל זה יהיה חופש לכמה הורים שממילא כבר כיום יש להם חופש. וזה לא יהיה חופש לרבים מאוד מהילדים, שעל רגשותיהם, בסופו של דבר, אף אחד לא חושב, בוודאי לא מי שמדבר בסיסמאות. והמקשיב מקשיב, והלמד למד, ומי שקובע לו מראש אידיאה פיקס ואיננו מוכן לזוז ממנה - לא יקשיב ולא ילמד. אמרתי שאין לי פתרונות קסם ובאמת אין לי. אבל בכל זאת נראה לי ששדרוג המצב הקיים כיום הוא פחות או יותר הדרך שבה יש הכי פחות סיכונים. משמע: קיומה של מערכת ציבורית עבור כלל הציבור, וקיום מערכת נוספת, פרטית, הפועלת בצידה - למי שזה מתאים לו ויכול להרשות לעצמו. להחריב טוטאלית מערכת קיימת לטובת משהו שאין יודעים את צורתו והשפעותיו - זה מעורר בי חלחלה, ואני אינני היחיד. |
|
||||
|
||||
בשוברים יהיה ניתן ללכת לכל אחד מבתי הספר הקיימים. אם הם ייחרבו זה לא יהיה מפעולה מכוונת מלמעלה אלא כי תהיה אלטרטיבה יותר טובה. |
|
||||
|
||||
אני לא מתכוון לחורבן פיזי, אם כי בצורה שאתה מדבר, מאוד יכול להיות שגם זה יקרה. |
|
||||
|
||||
בהמשך לדבריו של ערן, ברצוני להאיר באור יקרות את התגובה הזאת, אשר רואיה לכל גינוי. בעמוד זה של האייל התקיימו דיונים רבים לגופם של דברים והועלו טענות מכאן ומכאן. במקום לדון לגופו של עניין, בחר האלמוני בתגובה 293853 לעבור לשיטת ויכוח האהובה עליו, קביעת עובדות ללא נימוק וללא סיוג: "אבל לפי תיאור הדרך שאתה מציע - זה לא צריך להיות בדרך שלך, שכנראה שיש יותר סיכוי שתוביל לאבדון מאשר ל 97%. זאת הן מבחינת היעלמות כספים שתהיה יותר גדולה ויותר קשה למעקב מאשר כיום, ובוודאי מבחינת הגדלת הפערים בחינוך." לא דיון בדברים, לא הבאת ראיות, פשוט קרב במי יצעק יותר חזק את הססמאות שלו. על כך עניתי, שהצגתי את דברי ואיני מתכוון להשתתף בתחרות צעקות. אז האלמוני בתגובה 293859 השתמש בטענות אלו כלפי, ללא שום הצדקה. ואז הוסיף וקבע קביעות שנויות במחלוקת ללא דיון, וטען שאני זה שלא מוכן לדון. בעקבות הדמות הזאת, אשתדל להבא שלא לדון עם אלמונים ללא ניק ייחודי. |
|
||||
|
||||
מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית |
|
||||
|
||||
למה שמישהו שיכול לתת חינוך טוב ירצה להתחרות בשכונות מצוקה? מה יצא לו מזה? |
|
||||
|
||||
שוק נוסף. בשיטת שוברים, גם בשכונות מצוקה יש כוח קנייה לחינוך. |
|
||||
|
||||
אני לא מצליח להחליט אם אתה רציני או לא, אבל קשה להאמין שהשוברים יכולים לכסות עלות של מורים טובים (שחלקם, סביר להניח, יהיו ''מיובאים'' מהמרכז), של כיתות קטנות, של עזרי לימוד מתקדמים וכדו'. |
|
||||
|
||||
אולי לא הבנת. השוברים הם שווי ערך להשקעה פר תלמיד שנעשית היום. באותה מידה שהתקציבים היום יכולים לכסות את ההשקעה, יכולים גם השוברים. |
|
||||
|
||||
התקציבים היום מכסים את ההשקעה באופן כזה שהתלמידים בפריפריה מקבלים חינוך שאינו ראוי לשם "חינוך", והתלמידים במרכז המבוסס מקבלים חינוך טוב שהוריהם משלמים עליו הרבה כסף מכיסם. אם השינוי לא יביא להישגים יותר גבוהים לאלו שכיום לא ניתנת להם הזדמנות - בשביל מה הוא נחוץ? |
|
||||
|
||||
(אני! אני!) כדי לבטל את המנגנון המסורבל בשירות המדינה שמפעיל את מערכת החינוך (שככל מנגנון בשירות המדינה, אמור להיות נטול מוטיבציה להשתפרות ולהצטיינות, ומקצה חלק ניכר ממשאביו לשימור עצמי במקום בחינוך גרידא), ולהסתפק במנגנון פיצפון שתפקידו להדפיס את השוברים ולשלוח אותם לבתי האזרחים. בפועל, כנראה שעקב ביטול המנגנון חלק מסוים מהכסף יוכל להיות מופנה לשיפור איכות החינוך (או סתם יחסך וישאר בכיסי האזרחים). |
|
||||
|
||||
"אמור להיות נטול מוטיבציה להשתפרות ולהצטיינות"? ובמערכת פרטית שמטרה העיקרית להיות רווחית, לא נראה לי שהכסף יופנה לשיפור איכות החינוך או יישאר בכיסי האזרחים: הוא יילך ישירות לכיסי הבעלים. |
|
||||
|
||||
אתה שוכח שמתקיים כאן שוק - ההורים, שטובת ילדיהם בראש מעייניהם יותר מאנשי המנגנון, שטרודים גם בהנצחת המנגנון הקיים ובטובתם האישית, יעדיפו מוסדות חינוך שמספקים יותר תמורת השובר (ניחוש שלי - שיקלול של איכות החינוך, שעות שבהן הילדים נמצאים בבית הספר + הזנת הילדים). כל הורה יוכל לבחור). אם אני מבין נכון את טענת אנשי השוק החופשי, הרי שאם הממשלה לא תתערב (פרט למסירת כספי השוברים) יתפתח כאן שוק שבו מי שמספק חינוך יותר טוב יזכה ביותר שוברים, וכך יגיע גם שוק החינוך לאיזון. הטענה היא שהאיזון שאליו יגיע השוק יהיה ככל הנראה *טוב* *יותר* מהמצב הנוכחי. |
|
||||
|
||||
אינני שוכח כלל ועיקר שחורים מעוטי יכולת הם, במקרים רבים, גם מעוטי השכלה ויתקשו לזהות איזה חינוך טוב יותר מבין האפשרויות המוצעות להם. אינני שוכח גם שלהורים בעלי יכולת סביר שיימצאו אופציות רבות יותר, בפרט לאור העובדה שהם יוכלו ל''השלים'' את שכר הלימוד מכיסם לצורך שיפורים שונים שלא יגיעו לפריפריה. |
|
||||
|
||||
עד כמה לקוי כושר השיפוט של הורים מעוטי יכולת? האם הם יבחרו באופן עקבי בחינוך רע? אולי אותם הורים גם רוכשים מזון לא מזין לילדיהם ועלינו לפרסם לוחות מזון מומלצים, ולהכריח את ההורים מעוטי היכולת ומעוטי ההשכלה לרכוש מזון לילדיהם עלפיו? (אני מתחיל להבין מה מרגישים השוקחושפיסטים בדיונים. יש פטרנליזם לא מבוטל בקביעה "אני יודע לקבוע למעוטי היכולת, מעוטי ההשכלה, מה טוב בשבילם ובשביל ילדיהם. הם פשוט לא מסוגלים להחליט מה טוב בשבילם"). בכל מקרה, אף אחד מהשוקחופשיסטים לא טען שהשינוי יוביל לחינוך שוויוני יותר. בעלי היכולת יוכלו עדיין לממן לילדיהם חינוך משלים ואיכותי שלא יגיע לפריפריה, כמו שהם יכולים גם היום בצורות שונות. רק נוציא את המנגנון המסורבל שמזין את עצמו מהעסק ואולי ישאר גם למעוטי היכולת יותר כסף בכיס, אותו יוכלו להשקיע בחינוך ילדיהם. |
|
||||
|
||||
"האם הם יבחרו באופן עקבי בחינוך רע?" מה פתאום עקבי; ילד כן, ילד לא. |
|
||||
|
||||
לא דיברתי על עקביות ואפילו לא על כושר שיפוט לקוי. התכוונתי לכך שהאופציות שיעמדו בפניהם יהיו מצומצמות יותר, שהקריטריונים שלהם יושפעו מאילוצים שאינם קיימים לגבי הורים אמידים יותר (למשל - הצורך בארוחה חמה יפנה אותם יותר ויותר לרשתות הדתיות המספקות אותה) וכך הלאה. |
|
||||
|
||||
מצומצמות יותר? מדוע? כיום יש מונופול של המדינה + כמות מוגבלת של זרמים שקיבלו אישור לפתוח מערכות חינוך. אם יפתח תחום החינוך יוכלו יזמים להקים בתי ספר שונים וכך יזכו ההורים למבחר גדול יותר. דווקא היום נסגרים בתי ספר דמוקרטיים למיניהם בגלל החוקים המכפיפים אותם למרות משרד החינוך. לגבי הקריטריונים, אני לא מבין מה ימנע מחברות חינוך חילוניות למהדרין שיקומו לספק ארוחה חמה עם חינוך למדעים ודמוקרטיה. אולי, אם יקטן נטל המס בישראל, אשמח גם לתרום לקרן מלגות שתאפשר להורים חילונים מעוטי יכולת לשלוח את ילדם לבית ספר כזה גם אם (ואין הכרח שיהיה כך) עלותו גבוהה מעלות השובר. מאד חבל שהציבור החילוני כל-כך לא מאורגן, אבל זה כבר עניין לדיון אחר. |
|
||||
|
||||
באיזורים שאוכלוסייתם מעוטת יכולת יהיו, להערכתי, פחות חברות פרטיות שיתחרו על התלמידים: במקומות אחרים סביר שהם יבנו על תוספות שכר מההורים, על פרסומות (במידה שיאפשרו כאלה) ועל היצע זמין יותר של מורים טובים. עלותם של בתי הספר הדמוקרטיים היום, מכל הידוע לי, היא גבוהה ביותר - ואוכלוסייתה נמנית על העשירונים הגבוהים. כך גם לגבי אופציות חינוכיות ייחודיות אחרות (למעט אלה הדתיות, כמובן). וכיוון שהסכום שמכסים השוברים הוא מוגבל, סביר להניח שחברות שיציעו גם ארוחה חמה יעשו זאת על חשבון חלק מהצרכים האחרים של התלמידים. |
|
||||
|
||||
גם אם יהיו פחות חברות שיתחרו על התלמידים אין פירוש הדבר שהמבחר יהיה נמוך מאשר יש כרגע (בדרך כלל בחירה בין ממלכתי אחד לעצמאי אחד, או אפילו חוסר אפשרות בחירה בשל זמינותו של בית ספר ממלכתי וזהו). ברגע ששוק החינוך יפתח הרי שיש שם כסף, והרבה, ולא סביר בעיני שישאר שם וואקום ומשום מה לא תתפתח שם תחרות. אני שב ומסכים שבתי הספר באזורים של מעוטי היכולת לא יוכלו ככל הנראה לספק את אותה רמת לימודים גבוהה כמו בתי הספר באזורים המבוססים. אין לי מחלוקת על כך ואין צורך לחזור על כך בכל פעם מחדש. אבל אם תתעקש לחזור על כך, אתעקש אני לחזור על כך שגם במצב הנוכחי, עם המנגנון של משרד החינוך, בתי הספר בפריפריה בדרך כלל באיכות נמוכה יותר מאשר במרכז, שם יכולים ההורים גם היום לספק לילדיהם חינוך משלים תמורת כסף. הטענה היא שעם ביטול המנגנון הגדול של משרד החינוך תתקבל מערכת יעילה הרבה יותר, עם תמריץ כספי, ובסך הכל יושקעו ככל היותר דווקא יותר כספים בפעולת חינוך עצמה (כי עכשיו לא צריך לממן מנגנון שלם) כי הכסף שנותר יחזור לכיסי האזרחים, שיוכלו, בתורם, להשקיע אותו בחינוך טוב יותר לילדיהם. גם ברור לי שהסכום שמכסים השוברים הוא מוגבל וכל שקל שהולך לארוחה חמה יורד מהצרכים האחרים של התלמיד. מה ההבדל בין זה ובין מה שנהוג כיום? כל שקל שהולך לשיעור מתמטיקה יורד מכל השיעורים האחרים ואם תונהג תוכנית הזנה לתלמידי ישראל במסגרת משרד החינוך גם הכסף למימונה יצטרך להגיע ממקום כלשהו. כיום, ללא תוכנית הזנה, הכסף הזה יורד בדרך כלל מהנטו של ההורים, שמממנים את המזון שהילדים אוכלים בבית. אם הילדים יאכלו בבית הספר, אז להורים ישאר יותר מהנטו, והם יוכלו להפנות את הכסף לפי ראות עינייהם - להשקיע אותו בחינוך ילדיהם על ידי רכישת חינוך משלים או העברת הילדים לבית ספר שגובה שובר + תוספת, להשקיע אותו בתחזוקת הבית, או בסיגריות. |
|
||||
|
||||
אתה חוזר כל הזמן על הטענה ש"הכסף שנותר יחזור לכיסי האזרחים שיוכלו להשקיע אותו בחינוך טוב יותר לילדיהם", אבל שוכח שאחת המטרות הבסיסיות של כל מערכת רווחה היא חלוקה הוגנת יותר של המשאבים: אם יחסכו כך וכך מליארדי שקלים על חינוך, הכסף שנותר יחזור אך ורק לאזרחים ששילמו אותו - כלומר, בעיקר לשני העשירונים העליונים, שמשלמים משהו כמו 90 אחוז ממס ההכנסה בישראל. משמע, שהחסכון בחינוך יוביל דווקא לשיפור ברמת חייהם של העשירונים העליונים, והפער רק יגדל. (דובי, שלא תומך בהכרח במסקנות שלכאורה עולות מדבריו פה, אבל חשב שהטיעון האלמנטרי הזה חסר בדיון) |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני מבין את טענת השוקחופשיסטים, כל נושא החלוקה ההוגנת של המשאבים והניסיון לסגור פערים הוא התערבות וכפייה של המדינה על האזרחים, וסוג של מזילאיצוס (אסור לומר את השם המפורש. זה כמו שאורי פז כותב ''הא-ל''), ועל כן הוא גורר איתו רק רע. השוקחופשיסטים לא מחפשים לצמצם פערים או לחלק את המשאבים בצורה הוגנת - זה אצל האלו שאסור לומר את שמם. השוקחופשיסטים טוענים שצמצום התערבות המדינה בכלכלה יוביל לעלייה ''אצל כולם'' בין אם במישרין ובין אם בעקיפין (מיסוי עקיף, ביטול מע''מ וכו'). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |