|
||||
|
||||
שמו של בג"ץ כולל את המילה "צדק", ולא בכדי. בשם הצדק הזה, על בית המשפט לשקול את מכלול הגורמים ולהחליט בצורה שמצד אחד תהיה סבירה (כלומר, לא לפרק את הליגה ולהקימה מחדש בצורה שיוויונית), ומצד אחד תספק את מירב הצדק האפשרי. ערוץ 1 הוא גוף ציבורי, המחוייב לכלל הציבור בישראל, כולל, כמה מפתיע, הנשים. אותך משעמם כדורסל נשים? אותי משעמם כל הספורט שמשודר בטלוויזיה. אז לך זה יראה הוגן שערוץ 1, תחת מנהיגותי הבלתי מעורערת, יחליט להפסיק לשדר את כל משחקי הספורט ששודרו עד היום? בכל מקרה, בג"ץ צריך לעסוק *בעיקר* בערכים. לשם כך הוא נמצא שם. מי החלשים, אגב, שבג"ץ גיבור עליו? לא הבנתי מי נפגע מההחלטה הזו. ואגב, אני עברתי במדרכה האמורה יותר מפעם או פעמיים, ומעולם לא הייתה כלולה וולוו בעסק. לא שאלו הדברים שהנחו את החלטת בית המשפט בנושא. אבל מה זה כבר האמת מול כמה חתיכות דמגוגיה טובה. |
|
||||
|
||||
לדעתי המחוקק צריך לעסוק בערכים ובג"צ בפרשנות של החוק. גם בי"ח אסף הרופא הוא גוף ציבורי האם לכן יכול בג"צ להכתיב לרופאים איזה החלטות מקצועיות לקבל? רשות השידור החליטה החלטה מקצועית (משיקולי רייטינג ואולי גם שיקולים כלכליים). לדעתי צריך בג"צ להגביל את עצמו לשאלה האם ההחלטה חוקית ולא אם היא נכונה. החלשים הם חסרי הבית שהפגינו מול משרד האוצר וכעת יאלצו לחפש מקום שבו נוכחותם תורגש פחות ובכך תפגע יכולתם למחות. לעניין הוולוואים: התכוונתי שיש יותר תנועה של רכבי שרד באזור מהולכי רגל ולכן נוכחות המאהל על המדרכה לא כ"כ מפריעה. |
|
||||
|
||||
כל בית משפט עוסק בפרשנות של החוק. בג"צ עוסק באותם תחומים שהחוק אינו מכסה, ובטרוניות של האזרח הפשוט על עוול שנעשה לו ע"י מוסדות המדינה (כגון רשות השידור). בג"צ, מעצם הוויתו, ומעצם חסרונה של חוקה בישראל, אינו יכול לעסוק ב"פרשנות של החוק", כי אין כזה, בתחומים בהם הוא עוסק. אם היה חוק, העסק לא היה מגיע לבג"צ, אלא למחוזי (ולעליון כערכאה שניה). החלטות מקצועיות? לא. אבל בג"צ בהחלט יכול לפסול החלטה של ביה"ח אסף הרופא שלא לרכוש מכשיר שיכול להציל חיים כי הבן של שר הבריאות רב עם הבן של מנהל החברה שמייצרת אותו. או, במילים אחרות, בית המשפט רשאי לדון בשאלה האם המניעים של גוף ציבורי בכל החלטה שהיא היו ענייניים או לא. ערוץ 1 אינו מחוייב ברייטינג, והוא מקבל את המימון שלו בלי קשר לכמות האנשים שצופים בו. כל עוד זהו המצב, אי אפשר להציג שיקולים של רייטינג כלגיטימיים בקבלת ההחלטות של הערוץ. אתה יודע מה הרייטינג של השידורים בערבית? רבע אחוז, בממוצע. הייתי פעם במפגש עם רפיק חלבי, שם הוא התלונן על כך שהוא נאלץ לתכנן את הערב ככה שמרבע אחוז רייטינג, הוא יצליח להביא מספיק אנשים שיראו את מהדורת מבט. אז אם יש שידורים בערבית, שלא מעניינים את קהל היעד שלהם, למה שלא יהיו שידורים של משחקי הליגה לנשים, שבהחלט עשויים לעניין את קהל היעד (הרחב הרבה יותר) שלהם? לידיעתך, מאהל "כיכר הלחם" ישב בסמוך, ובחלקו *על* גן הורדים הסמוך לכנסת. זהו מקום פופולרי לטיולים שלווים של משפחות, זוגות ויחידים1. וזה עוד לפני שדיברנו על הילדים שהתרוצצו במאהל וסיכנו את עצמם ואת הרכבים שעברו בכביש, ולפני שנציין שלא מדובר על מחוסרי דיור, ושלמיטב ידיעתי, הוצעו פתרונות דיור לכלל היושבים במאהל שהיו זקוקלים להם, אבל הם דחו אותם מסיבותיהם שלהם. 1 ועכשיו יתקפו אותי על כך שהטיולים השלווים שלי חשובים לי יותר, אדם חסר רגשות שכמותי, מאשר רווחתם הבסיסית של עשרות אנשים. לא, זה לא חשוב לי יותר. אבל הצגת את המצב כאילו בכל מקרה אף אחד לא עובר שם בלי וולוו, ואני רק רציתי להוכיח שעשרות ומאות אזרחים פרטיים מבקרים במקום ברגל, והטענות שלך הן טענות סרק. |
|
||||
|
||||
ההבדל המהותי בין החלטות ממשלה להחלטות בג"צ הוא בביצוע ומחיר הכלכלי, ואת בג"צ זה כנראה פחות מעניין. הם החליטו והמדינה כבר תממן את זה איכשהו. דוגמא: ביוספטל באילת אין מחלקה נוירוכירוגית. שני תושבים עם פגיעת ראש זהה האחד מר"ג והשני מאילת שיובהלו לבי"ח באיזור מגוריהם (האילתי ליוספטל והרמת-גני לתל השומר) לא יזכו לאותו טיפול. כעת נניח שהנושא יידון בבג"צ האם בג"צ יכול לאלץ את המדינה להקים באילת בי"ח ענק כמו שיבא? הצביעות של בג"ץ נובעת מכך שאת מחיר ההחלטות שלהם משלמים אחרים. בהתחשב בעובדה שגם שופטי בגץ הם בני אדם ולא מלאכים צחורי כנפיים זאת בעיה רצינית ולכן צריך להגביל את כוחו של בגץ. אני מציע שעל כל החלטה שתעלה למדינה מליון ש"ח יורידו לשופטי בגץ 1 ש"ח מהמשכורת. אין לי ספק ששוחרי הצדק עלי אדמות יפסקו אחרת. |
|
||||
|
||||
נשלים את הצעתך: ועל כל החלטה שתחסוך למדינה מליון ש"ח יוסיפו לשופטי בגץ 1 ש"ח למשכורת. אלא שאז תזדעק על השכר האסטרונומי המשולם לשופטים. |
|
||||
|
||||
לו הייתי יכול הייתי מאמץ את הצעתך ועורך את הניסוי. אני סבור שבתוך זמן מה, יצר הקיום של שופטי בגץ היה גובר על יצרים אחרים והיה נוצר איזון ראוי. במחשבה שניה אולי אתה צודק, אולי הם באמת היו מנצלים את ההסדר החדש כדי ''לעשות לביתם''. |
|
||||
|
||||
אם הממשלה היתה מחליטה להפסיק את מימון הטיפול הרפואי לכל הישראלים חסרי כרומוזון Y, החלטה שללא ספק היתה חוסכת הרבה מאד כסף, האם גם אז היית מתנגד למעורבות בג"ץ, או שאולי היית מטיל על השופטים קנס? |
|
||||
|
||||
קל מאד לשחק ב-"אם" אני הצגתי מצב קיים: בתי החולים בפריפריה מצוידים פחות מבמרכז. מי שבוחר לגור באילת מודע לכך מן הסתם. את/ה מציג/ה מצב שונה וקיצוני. אם כבר בעניין עוולות- האם בגץ יכול/צריך לתקן את כל העוולות שמעוללת מדינת ישראל? אני סבור שבדמוקרטיה העם בוחר את נציגיו לחוקק חוקים, ובדרך זו נוצר איזון בין הערכים ותפיסות העולם של הציבור הרחב ופני החוק. הממשלה הנבחרת צריכה לנהל את המדינה ע"פ החוק., ובגץ צריך לבחון אם החלטות מתקבלות באופן חוקי ולא אם הן נכונות או שגויות לדעת שופטי בגץ. לדוגמא: חומת המגן הנבנית או הסיכולים הממוקדים פוגעים בזכויות אדם בסיסיות של הפלסטינאים אבל ככול הנראה חיוניות לבטחון ישראל. את האיזון צריכה למצא הממשלה ולא בגץ שהרי אחרת בג"ץ הופך לרשות מבצעת, והשרים לפקידים עושי דברו. ההרכאה הגבוהה ביותר היא הבחירות. נציגינו בכנסת הם הסמכות העליונה לחוקק ולבחור את הממשלה השלטת, כמאמר הפתגם המפורסם: "כל אחד מקבל מה שהוא ראוי לקבל" - ובכלל זה גם אזרחי ישראל. |
|
||||
|
||||
קל, אני יודע, ועדיין מדובר בכשל. אולי כדאי לעיין ב תגובה 268829 ואחר כך בשאר הכשלים http://techst02.technion.ac.il/~sgiladb2/logic.htm לבג"ץ יש שני כובעים, הראשון הוא בית המשפט העליון שקובע מה חוקי ומה לא חוקי, והשני הוא בית המשפט הגבוהה לצדק (מכאן שמו) שקובע מה צודק ומה לא צודק. בג"ץ צריך לפסוק נגד כל עוולה או אי צדק שנעשה על ידי המדינה ושליחיה, זה תפקידו, לשם כך הוא קם. הסברה שלך יפה ונחמדה, אבל את חוקי מדינת ישראל (וכל שאר הדמוקרטיות) כתבו אנשים בעלי סברות אחרות, אנשים שהתנגדו לעריצות, גם אם היא עריצות הרוב. כל זמן שנבחרי הציבור נותנים לבג"ץ את הזכות החוקית להתערב בהחלטותיהם, לא ברור לי על מה אתה מתלונן (וביום בו הם יפסיקו לתת לבג"ץ את הזכות הזו, אני אתחיל להתלונן). |
|
||||
|
||||
אתה מתעקש על הטענה כי "בגץ צריך לבחון אם החלטות מתקבלות באופן חוקי", כלומר, לדידך, בג"צ הוא כלי טכני לחלוטין, שצריך לבדוק, כנראה, את תקינות לחצני ההצבעה בכנסת, או את שגיאות הכתיב בתמליל ישיבות הועדה. לא כך הוא. בג"צ מכסה, בישראל, על חסרונה של חוקה או חוקי יסוד - אותה חוקה שנכתבה, אם להאמין למגילת העצמאות של המדינה, "לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948" - והוא נדרש לשמור על אותן זכויות שמהוות את בסיסה של הדמוקרטיה המערבית, וזה אומר למנוע את עריצות הרוב, ולמנוע שרירות לב מצד השלטון ביחס למיעוטים וקבוצות חלשות. יתכבדו-נא נבחרינו ויחליטו אחת ולתמיד אלו זכויות מדינת ישראל מכבדת ואלו אינן מוגנות במסגרתה, ואז בג"צ יוכל באמת לעסוק בשאלה הפשוטה יותר "האם החלטה X עומדת בקנה אחד עם חוקת ישראל אם לאו". |
|
||||
|
||||
בתגובתי הראשונה הבאתי כדוגמה היפותטית תביעה של המתאגרפים במשקל נוצה לתת לספורט שלהם משקל שווה בתיקשורת כמו למתאגרפים במשקל כבד. מה דעתך על דוגמה זו ? האם באמת מדובר כאן בפגיעה בצדק, בגלל שהם לא אשמים בכך שהם קטנים ? |
|
||||
|
||||
אני בכלל לא ידעתי שיש משקל כלשהו (בתקשורת) לתחרויות אגרוף שאין בהן עניין לאומי (כלומר, שמשתתפים בהן, בשלבים מתקדמים, מתאגרפים ישראלים מול זרים). |
|
||||
|
||||
הדוגמה שלי מדברת על סיקור אליפויות העולם באיגרוף, ללא קשר לישראל, ונוגעת לא דווקא לתקשורת בישראל, אלא בכלל בעולם. זאת עובדה שרבים (ביניהם אני למרות שאני לא סובל את הספורט הזה) מכירים את השמות מוחמד עלי טייסון ופורמן, ורק מעטים מכירים שמות של אלופים במשקלים הנמוכים. זה בגלל שהמשקל הכבד במקצוע האגרוף יותר פופולרי, והתיקשורת נוהגת בהתאם. יש בכך, לדעתך, משהו לא צודק, ואפליה כלפי ה"קלים" ? או שלדעתך, אולי, התקשורת בארץ צריכה לנהוג בצורה מיוחדת ? אני, למשל, חושב שזה בסדר גמור. |
|
||||
|
||||
אתה שוכח את העובדה שלא מדובר על "התקשורת בארץ", אלא על הערוץ הראשון, שהוא מוסד ציבורי ולכן מחוייב בפרקטיקה שונה מאשר ארגונים מסחריים כגון ערוץ 2 או ערוץ הספורט, או מרבית הערוצים בעולם. אין ולא היו לי שום טרוניות כנגד מי מהערוצים המסחריים על כך שהחליט שלא לשדר אי-אילו ארועי ספורט. גם אם לנשים הכדורסלניות היו טרוניות כאלו, אני חושש שבג"צ לא היה מסכים לסייע להן, משום שההחלטה של ערוץ מסחרי שלא לשדר ארוע ספורט שאין עניין בו בקרב הציבור, היא החלטה *עניינית* בהקשר של ערוץ מסחרי. |
|
||||
|
||||
זה נכון שלערוץ הראשון יש מחויבויות יותר מהערוצים המסחריים(1), אבל אין זה אומר שעליו לנהוג שוויון בכל קבוצה וקבוצה. אפילו אם זה הערוץ הראשון לא הגיוני שיתן זמן שווה לליגת הנוער, למשל, כמו לליגת הבוגרים בכדורגל ובכדורסל, או, אם הזכרנו את מקצוע האיגרוף, שייתן משקל שווה לספורט זה כמו לכדורגל הפופולרי. (1) לי, אישית יש אשכול שלם של טענות בדבר איפה ואיפה שאינם מתאימים לערוץ ציבורי, ואני יודע שדווקא בנושאים האלה, שבהם חשוב שיהיה איזון, אין לי שום סיכוי לקבל סיוע מבג"ץ. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |