 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מעריך את ההגדרה שאתה נותן, אבל לדעתי הרבה פעמים יצירה מופשטת (כמו אותו קו שחור) היא בעצם רק חלק מיצירה. היצירה המלאה היא *התערוכה* שבה מוצגת היצירה. אני יכול בפירוש לראות תערוכה שבתוכה קו שחור פשוט יעביר גם מסר וגם חווי אסתטית (אוכל לפרט אם תרצה). בעיני, האמנים המינימלסיטיים עברו *תהליך יצירתי* של הפשטה לפני שהגיעו למינימליזם, ו*התהליך הזה מוצג בתערוכה*, ואפילו ב*מכלול היצירה שלהם*. התהליך הזה הוא *מלוא* האינפורמציה המועברת באומנות הזו. ובלי קשר - מינימיליזם הוא ערך אסתטי חשוב. חשוב על שמים כחולים לגמרי, ללא כל ענן, ביום קיץ - האם לא יהיה להם ערך אסתטי, רק בגלל המינימליות שלהם? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יצירה מינימליסטית כחלק מיצירה גדולה יותר: בהחלט סביר (ובכל זאת, אשמח אם תפרט; זה מסקרן). עד כה התרשמתי שאוהבי האמנות השנויה כאן במחלוקת כן רואים את היצירות השנויות במחלוקת כבעלות ערך בזכות עצמן. וכן, אני מכיר בערך, אפילו האסתטי, של יצירות מינמליסטיות ברגע מסוים בתולדות האמנות (תגובה 262522), ואני מניח שזה כרוך גם בתהליך שעבר על אותם אמנים. אבל אם יותר מדי אמנים עוברים את התהליך הזה, או מדלגים על שלבים וישר מתחילים במינימליזם, וכבר הרבה עשורים - לי זה נראה קצת חסר טעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהרבה אנשים מדלגים על שלבים והולכים למינימליזם כיום - ואלו שעושים כך היום, שנים אחרי מונדריאן וקנדינסקי, הם אכן לא אמנים מבריקים מדי בעיני, במיוחד אם אין תוכן שאצור במינימליזם הזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |