בתשובה לערן בילינסקי, 15/11/04 17:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המוצר העממי המשווק הוא, כמובן, ''עזרה לשכבות החלשות''. זה שהמוצר כנראה לא בדיוק יתן את התוצאות המקוות זה עניין אחר לגמרי. אחרי שתצליח להלבין שיניים עם משחת שיניים ''להלבנה'', נדבר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין. ללבנת יש מדיניות כלשהי, שהתוצר שלה הוא "המוצר" - אופן קביעת שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה. האם לדעתך המדיניות היא: א. "לא בטוח ששכר לימוד צודק הוא כזה שלא מבחין בין סטודנטים שיכולים לשלם ושאינם יכולים לשלם."? ב. "צריך לבחון כלים אחרים, לרבות הלוואות שבתום הלימודים יוחזרו."? ג. השארת המצב הקיים על כנו? ד. משהו אחר? דוגמאות וציטוטים יתקבלו בברכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול יצא לי לראות בטלוויזיה חלק מ"כנס שדרות" בערוץ הכנסת (היה לי לילה ארוך ורציתי להירדם). המושב שראיתי היה על תכנית דברת. שרת החינוך נשאה דברים, אח"כ עלה מר דברת והסביר שנושא החינוך כל-כך חשוב, שלמרות שהדעות שלו הפוכות לאלו של לבנת, הם מאוחדים לצורך קידום הנושא. אחריו עלה פרופ' אבי רביצקי, שפנה לדברת ואמר, "אולי תגלה לנו מה הן עמדותיך הפוליטיות, כדי שנוכל סוף סוף לדעת מה הן עמדותיה של לבנת?". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, ב-20 וה-21 בדצמבר יתקיים כנס במכון ון-ליר בנושא יישום דו"ח ועדת דברת. נושאי המושבים: היבטים כלכליים וחברתיים בהמלצות הדו"ח; היבטים מקצועיים ופדגוגיים להוראה; סטנדרטים, שקיפות ו"אחריותיות"; ביזור: אוטונומיה וניהול עצמי; גבולות החינוך הייחודי; הליבה כמוקד הממלכתיות; שידוד מערכות: סיכוי וסיכון – היבטים פוליטיים וערכיים. ישתתפו בכנס: לימור לבנת, שלמה דברת, פרופ' אהרון צ'חנובר (על תקן האיש שזכה בנובל), וכן: ד"ר ח'אלד אבו עסבה, פרופ' חיים אדלר, ד"ר ברוס אופנהיימר, ד"ק מוחמד אמארה, פרופ' תמר אריאב, ד"ר אריה ארנון, ד"ר דני בן דוד, גב' גילה בן הר, פרופ' רות גביזון, הרב אבי גיסר, ד"ר מומי דהן, ד"ר יעקב הדני, ד"ר אהרן זידנברג, ד"ר מאיה חושן, ד"ר גד יאיר, פרופ' רמי יוגב, פרופ' יוסי יונה, פרופ' יעקב כץ, ד"ר אדם ניר, פרופ' דן ענבר, ד"ר אלעד פלד, פרופ' יצחק פרידמן, ד"ר שמשון צלניקר, פרופ' יאיר קארו, פרופ' רות קלינוב, הרב פרופ' נפתלי רוטנברג, פרופ' אליעזר שביד, ד"ר שמשון שושני, פרופ' שמואל שי. (המידע נלקח מתוך הודעה שנשלחה אלי ע"י המחלקה למדה"מ בהוג'י1). 1 חייבים למצוא קיצור חמוד בעברית ל"האוניברסיטה העברית". א"ע פשוט לא מוצלח כמו הוג'י. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקמפוס בהר הצופים נהוג לקרוא הר-צף ( מתחרז עם חרצף). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צופיקו, מנהר הצופים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוג'י זה עברות מכוער של HUJI האנגלי (כמה חיכיתי לרגע הזה!) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו שיט. אז? (עכשיו תספר לי שנו שיט זה עברות מכוער של no shit האנגלי, ואני אגיד לך to go find who will shake you). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבן אדם חיכה שנים לרגע הזה, המעט שיכולת לעשות זה להיראות מופתע ולהעמיד פנים שלא ידעת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שנים, סך הכל שבוע מאז תגובה 260098. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה הוג'י ולא יוג'י? נשמע (לפחות לי) ידידותי יותר. _ על משקל יו-ברט, יו-סטון, יו-גרנט וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אני הוגה את זה הוג'י. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הבנתי. השאלה שלי היא למה את הוגה את זה הוג'י ולא יוגה את זה יוג'י? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאותה סיבה שאני כותב דובי באנגלית dubi ולא dooby - כי א. אני ישראלי, וככה נשמע לי הגיוני, ו-ב., כי בצורה השניה זה מכוער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Do be or not do be
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר וכל האוניברסיטאות בארץ הן עבריות מה דעתך על: אובי (אוניברסיטה בירושלים) -או- אונים (אוניברסיטת ירושלים) אפשר גם עין- אונים -או- אוי - אוניברסיטת ירושלים ואם כבר בנושא שמות מה דעתך לפתוח מדור חדש ב"אייל" - "ואלה שמות" ובו תחליפים של האיילים למילים שחוקות או הצעת חלופה עברית למילים לועזיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה בשוונג, מה התחליף ל TAU? אני מציע 'א"ת' שזה גם 'אוניברסיטת ת"א' וגם 'אין תקציב' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 יחד עם אביב, אאל"ט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדהים. ממתי התל אביבים חושבים שצריך להוסיף איזה ציון לתואר "אוניברסיטה", כדי שידעו שמדובר באוניברסיטת תל אביב? הרי מה שמחוץ לתל אביב פשוט לא קיים, לכן אוניברסיטת תל אביב נקראת פשוט *ה*אוניברסיטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדיניות היא, בסה''כ, העלאת התגמולים שהמדינה מקבלת משכ''ל, ושימוש בהם לכיסוי הקיצוצים בתקציב שהפנתה המדינה להשכלה הגבוהה. איך בדיוק זה יעשה, לא מספיק מעניין אותי כדי לאתר לך ''דוגמאות וציטוטים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדינה מקבלת תגמולים משכ"ל? הכיצד? חשבתי שהמדינה *מסבסדת* את הלימודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסוח לא מוצלח. הגדלת חלקו של שכ''ל במימון ההשכלה הגבוהה בישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל זה חלק מהשאלה - מאין יבוא אותו כסף? הוא הרי לא צומח על עצים. אבל אני מבין שאתה לא מעוניין להמשיך בפתיל הזה. נו שיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא צומח בכיסים של סטודנטים. (אני חושב ש) דובי מנסה להגיד שליבנת מעוניינת בכך שיותר כסף יגיע מכיסהם של סטודנטים (ז"א: בחישוב הכולל, ליבנת מעוניינת בהפחתת סיבסוד הלימודים הגבוהים ע"י המדינה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל, כמו שאמרתי, זו הסתכלות צרה למדי. הכסף הזה צריך להגיע מהורי התלמידים או מהתלמידים עצמם, עכשיו צריך לראות מאיזה ציבור יגיע הכסף - מהשכבות החלשות או המבוססות, כמה כסף יגיע - אולי לאחר שקלול נגלה שבכלל המדינה צריכה עכשיו לממן *יותר* את מרכיב השכ"ל. וזה עוד לא הכל. לא יעזור- יש אלוהים, והוא בפרטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם "אלוהים הוא בפרטים" אבל לא מסכים עם הרלבנטיות של "צריך לראות מה בדיוק יקרה" כאשר מדברים על כוונות. שתי השאלות הבאות הן שאלות מעניינות נפרדות ואני לא מחבב את הנסיון לרתך אותן יחדיו: 1) מה *מנסה* ליבנת להשיג? (לדעתי, הקטנת מימון שכ"ל ע"י המדינה). 2) מה יקרה בפועל, כשנבחן את הפרטים, לאחר מימוש המדיניות של ליבנת? (אולי, מי יודע, באיזו דרך עקיפה, הכבדה על אוצר המדינה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*אי אפשר* להפריד את השאלות. תחת ההנחה שלבנת היא אישה רציונלית, ושהיא מבינה את היחס "סיבה-תוצאה", הרי שמה שלבנת מנסה להשיג הוא התוצאה הצפויה של המדיניות שלבנת מובילה. היא יכולה לשלם לך מס שפתיים ולומר, למשל, שהיא מעוניינת לתמוך בשכבות החלשות, אבל בפועל לנהל מדיניות שתוצאתה הצפויה היא פגיעה בשכבות החלשות. מטרות המנותקות מאמצעים הן מטרות בעלמא, לא מטרות מעשיות. או בקיצור, דיון 1430. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נושאים כמו ''הקטנת מימון שכ''ל ע''י המדינה'' או ''לתמוך בשכבות החלשות'' אינם נמנים במסגרת המטרות של ליבנת (שהן מעשיות מאד) אלא, לכל היותר, כאמצעי להשגת אותן המטרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר ורצוי להפריד את השאלות, תחת ההנחה שלא כולם יורדים לסוף דעתו של "אלוהים" בדיוק באותו האופן. גם אם הם רציונליים ומודעים להקשר סיבה-תוצאה (אפילו אם הם פוליטיקאים). אנשים שונים בוחנים את המציאות בצורות שונות וגם אם שני אנשים רציונליים יורדים לפרטים, הם יכולים להגיע למסקנות שונות לגבי התוצאה הצפויה של אותה הסיבה1. היא יכולה לשלם לי מס שפתיים ולומר, למשל, שהיא מעוניינת לתמוך בשכבות החלשות, אבל בפועל לנהל מדיניות שתוצאתה הצפויה היא פגיעה בשכבות החלשות, תוך כדי כוונה לצמצם את ההכבדה על אוצר המדינה ובכל זאת לנהל מדיניות שתוביל (באופן עקיף, שאולי היא לא היתה מודעת לו) להכבדה על אוצר המדינה (או לצמצום לא אפקטיבי של ההכבדה). בקיצור, לא *אי אפשר* להפריד את השאלות. את הדיון הנ"ל אני מכיר. __________ 1 כמובן שככל שקשר סיבה-תוצאה הוא טריוויאלי יותר ובלתי ניתן לערעור יותר, אני אסכים יותר עם העמדה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב שבתור אדם רציונלי, אני אוכל להציג לך תוכנית מלאה כולל כל הפרטים, ואתה תוכל לתת לי תחזית מדוייקת של מה תהיה התוצאה שלה? האם תוכל לחשב במדוייק את השפעת התוכנית על הנכונות של שכבות מסויימות לנסות להתקבל לאוניברסיטה ו/או להעדיף מסלולים אחרים? אתה יכול להעריך במדויק את בריחת המוחות למוסדות אקדמיים בחו"ל? את כל הפרצות שאנשים ימצאו בחוק וינצלו אותו? את המאבקים שיובילו הנפגעים מהחוק וההשפעות שלהם על יישום התוכנית? את החלטות בג"צ בעתירות שיוגשו לו נגד אספקטים מסויימים של התוכנית? לא, אתה לא יכול. אז למה לדעתך הגאון שליט"א לימור לבנת כן יכולה? אה, כי היא פוליטיקאית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילים אחרות: בני אדם (שזה גם כולל חלק מהפוליטיקאים) אינם MENTATS. היכולת לצפות מה בדיוק יקרה בהינתן X, איננה טריויאלית ובטח שאיננה מספקת פלט Y שיהיה אחיד בין בני אדם שונים (וזה לא משנה כמה כולם חכמים, רציונליים ויורדים לפרטים). זה גם לא מחייב שאם יש הסכמה רחבה על Y, בקרב אנשים רציונליים, אז Y יקרה. החצי ציניקנים יוסיפו שהיכולת של רוב הפוליטיקאים לנתח מצבים מורכבים ולצפות מה יקרה, איננה עולה על היכולת הממוצעת באוכלוסיה. ציניקנים שלמים ייחסו להם יכולות של קקטוס. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |