|
||||
|
||||
סוחרי הסמים דואגים לכך שיהיו אנשים שינסו את הסמים, ואחר כך שישתמשו בסמים באופן קבוע. חלק מהמשתמשים מפסיקים בשלב מסויים לעבוד, היות וישנם סמים המפריעים בריכוז בעבודה. בשלב מסויים הם מוכרים את כל אשר להם, כולל אפילו הבגדים, לפעמים, כדי לממן את הסמים. כשנגמרים החפצים שבבעלותם שאפשר למכור, הם גונבים רדיואים מהמכוניות ומוכרים אותם ע"מ להמשיך ולממן את רכישת הסם(מים). חלק מהם ממשיכים והשימוש בסמים נעשה יותר כבד. הם עוברים לגניבות יותר גדולות ומשמעותיות. כמה מהם משעבדים לצרכיהם זונה וגורמים גם לה לצרוך סמים ע"מ שתהיה תלויה בהם ושלא תוכל להשתחרר מן התלות הזאת. אלה שיכולים - משעבדים לצרכיהם יותר מזונה אחת. השימוש בסמים, בייחוד אם מדובר בסמים מוזרקים, גורם נזקים לבריאות. אחד הנזקים הידועים והמוכרים הוא הנזק לכבד. חלק מהם מתים צעירים עקב נזקים בריאותיים אלה, ועליהם אתה רשאי לומר - זכותם, שיעשו בחייהם ובמותם כל מה שבא להם (אם כי כמעט אף פעם לא מדובר באנשים שמזיקים רק לעצמם אלא בכאלה שמספיקים להזיק למשפחותיהם ולאלה שמהם הם גונבים, הרבה לפני מותם). אלה שלא מתים חיים מגניבות, מפשע ומזנות ובשלב מסויים הם מגיעים למערכת בתי הסוהר וחיים שם על חשבון המיסים שאתה ואני משלמים. לינקים להוכחה? אני גגלן גרוע, חפש בעצמך ואני בטוח שתמצא המון. אני אישית מדבר על אנשים שראיתי ואני עדיין רואה. אף אחד מן הסימפטומים שתיארתי אינו ידוע אצל אוכלי חזיר. להיפך - המדינות המתקדמות ביותר, כלכלית, מדעית, טכנולוגית ותרבותית (ארה"ב ומדינות אירופה המערבית) - הן מדינות נוצריות של זוללי חזיר לתיאבון, זה דורי דורות. גם בארץ, כמה וכמה מאלו התורמים להתפתחותה הכלכלית, אקדמית, תרבותית (תרבותית: בייחוד מוזיקלית - תזמורות קלאסיות) - הם בני העליה הרוסית, אוכלי חזיר ותיקים ואנשים מצויינים (בנושא זה אני לא בטוח שתמצא לינקים, אבל אם אתה חי בארץ, אני בטוח שאתה יודע בדיוק על מה אני מדבר). |
|
||||
|
||||
זיהית אמת גדולה אבל לא הבנת את סיבתה. המסוממים גורמים לעצמם ולחברה נזק מכיוון שהם נאלצים לשלם מחירים מופקעים עבור הסמים, מחירים הכוללים עמלת סיכון מפולפלת. אילולא עמלת הסיכון, היו חובבי הסמים חיים את חייהם בלי להפריע לאיש, בדיוק כמו צרכני החזיר. אילו צרכני החזיר היו נאלצים לשלם תוספת מפולפלת גם ביניהם היינו רואים, מן הסתם, אחוז גדול של זונות, גירושין ברמה מאוד גבוהה ומחסור בחוש הומור. ולגבי אוכלי בשר החזיר השקץ והעכבר ... אתה פשוט לא יודע מה מחכה להם. מתוך רחמנות עליהם כדאי שתעשה הכל כדי למנוע מהם לחטוא. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאין טעם לערבב קישקושים דתיים אידיוטיים עם מצב קיים ונראה לעין. אתה זכאי, כמובן, לחשוב אחרת. |
|
||||
|
||||
בניגוד לחזיר, האפקט הממכר של הסמים הקשים (לא מריחואנה וחשיש אלא אופיום, הרואין, קוקאין וכו') יחד עם הירידה ביכולת ההשתכרות עקב השפעת הסמים על יכולת הריכוז הופכים אותם, גם בתנאי שוק חופשי, למסלול כמעט בטוח להדרדרות לפשע - המכור נזקק לכמויות גדולות יותר ויותר בעוד כושר ההשתכרות שלו הולך ופוחת. |
|
||||
|
||||
לפחות הסכמנו על מריחואנה וחשיש. ולגבי קוקאין - אתה באמת הולך לקחת 20 מנות ביום? זה בערך הכמות שתוכל לקנות בהבטחת הכנסה בתנאי חוק חופשי. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
את שניהם. אחרת איך אפשר להשוות? |
|
||||
|
||||
רק תקפיד לחכות 6 שעות... |
|
||||
|
||||
כשקראתי את שרלוק הולמס הזדעזעתי עד עמקי נשמתי המתחסדת ממקטרות הקוקאין של הבלש. בסוף הסבירו לי אנשים טובים שבמאה ה-19 קוקאין היה בקטגוריה של "סמים קלים". אני תוהה תמיד עד כמה ההבנה ושיטת הקטלוג לסמים קלים וסמים קשים הם עניינים פיזיולוגיים, ואיפה נכנסות התרבות והמוסכמות החברתיות. |
|
||||
|
||||
מקטרות קוקאין? אין לי ציטוט מדוייק (אם תתעקשי, אחפש) אבל אני זוכר סיפורים שבהם הולמס מזריק לעצמו (קוקאין, אני חושב, אבל לא בטוח), ובסיפור אחד אפילו מלגלג על ווטסון שמצא אותו במאורת אופיום, בטענה שווטסון ודאי חושב שהולמס הוסיף עישון אופיום על ההזרקות שלו, בזמן שהוא היה שם בכלל לצורך מעקב. |
|
||||
|
||||
אתה צודק, אלו היו מזרקים. המקטרות הן פליטת מקלדת, כנראה בגלל האיורים הפופולריים של הולמס. |
|
||||
|
||||
סיפור שבו יש תיאור מפורט של הולמס מזריק לעצמו הוא "סימן הארבעה". התיאור הוא בתחילת הפרק הראשון של הסיפור: http://www.citsoft.com/holmes.new/novels/sign_of_fou... |
|
||||
|
||||
במאה ה-19 לא היה קיטלוג ולא היו סמים אסורים. |
|
||||
|
||||
אתה מדבר על קטלוג משפטי או חוקי? אני מדברת על קטלוג חברתי, ועל עניינים שבמוסכמות. |
|
||||
|
||||
גם מהבחינה החברתית אינני בטוח שהיה משהו שנקרא ''סמים קלים'' מול ''סמים קשים''. |
|
||||
|
||||
אבל כבר היתה התמכרות, ועירפול של מח חריף וכיוצא בזה מרעין בישין שלא מעט מבני התרבות רואים בהם דבר שלילי. |
|
||||
|
||||
...והיתה גם תפיסה רומנטית של סמים כמעוררי תודעה יצירתית. |
|
||||
|
||||
באזורים הרריים-כפריים מסויימים במזרח אסיה (פיליפינים, תאילנד, בורמה), בהם כפרים שלמים חיים על גידול אופיום (בשליטתו של ברון אופיום זה או אחר, גם זה סוג של שוק חופשי), קיימת תופעה מקומית (חורגת מהסטטיסטיקות לגבי אותן ארצות) של אובדן כושר העבודה, הידרדרות בריאותית ומוות בגיל צעיר - ומדובר במקומות בהם הסם הוא זמין ואיננו יקר. אני לא מחפש לינקים ואפילו לא מעלה בדעתי כרגע מילות חיפוש רלוונטיות, אבל נזדמן לי חומר קריאה בנושא זה לפני כמה שנים, ביותר ממקור אחד, וראיתי לפחות משדר טלויזיה אחד (בארץ אירופאית, בערוץ שהיה מקביל אז לערוץ 8 הישראלי). |
|
||||
|
||||
יש גם כפרים שלמים בדרום אפריקה (לפחות היו) בהם היו גורמים לעובדים להיות אלכוהוליסטים. משום מה זה לא קורה במקומות אחרים. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מה אתה מנסה לומר במשפט החידתי הזה - "משום מה זה לא קורה במקומות אחרים", חוץ מאשר, אולי, לערפל את הנושא. מה ש*אני*, בכל אופן, רציתי לומר, הוא פשוט למדי: מסמים מסויימים יש נזק ישיר שאינו תלוי במחירם בשוק, ולכן ההשוואה (ההומוריסטית? אין לי חוש הומור, ואצלי זה לא מעישון סמים. אני לא מעשן) שאתה עושה בין סם בתנאי שוק מסויימים לבין מכירת חזיר בתנאים היפותטיים אך דומים - אין לה בסיס. |
|
||||
|
||||
אינו עושה השווה פיזיולוגית אלא מוסרית. התערבות בחייו של אדם פרטי מסיבות פאטרניסטיות זה מאוד יפה, נאבל נדרש הגדרה חוקתית של מה מותר ומה אסור מעבר להגדרה של 14 אנשים החכמים יותר מאלוקים יחליטו. הרי יש הוכחות מוצקות שרמזים מיניים בפרסומות וטלוויזיה משחיתים את נפש הנוער לא פחות מסמים. האם גם שם אתה תומך בהתערבות? איפה אתה שם את הקו? |
|
||||
|
||||
אין ספק, זינוק במחירי החזיר הוא מתכון בטוח להרס כל חברה מתקדמת: זונות בכל פינת רחוב מוכרות את גופן ונשמתן תמורת האם יורק, ג'אנקיז בקרנות הרחובות מתחננים למטבעות כדי שיוכלו לקנות איזו חתיכת בייקון מעושן, טיפוסים קודרים וחסרי חוש-הומור סורקים את פחי האשפה בחיפוש אחר פיסת אותו בשר אסור, משפחות שלמות מתפרקות לאחר שאב המשפחה הוציא את כל משכורתו החודשית על כריך גבינה צהובה ופרוסת האם דקה שבדקות... עזרו, יהודים טובים, הצילו את מכריכם בזמן, או שמא יחוו גם הם גורל אכזר זה! |
|
||||
|
||||
צרכני החזיר אינם נאלצים לקנות אותו, שכן הם יכלים לאכול כשר והם אינם מכורים. אבל אתה בהחלט צודק שעדיף לא לאכול את הדבר האחר אפילו לא פעם אחת. הצילו יהודים. |
|
||||
|
||||
לבשר חזיר, או לשרימפס, או ללובסטר, לא מתמכרים. אבל אתה ידעת את זה, ואתה משתעשע, אז אני לא אגיב. שוב. |
|
||||
|
||||
ובכל זאת הסחר בו חופשי. |
|
||||
|
||||
הוא לא חופשי. הוא מוגבל לבני 18 ומעלה, ויש הגבלות על הפעולות שמותר לבצע תחת השפעת אלכוהול (כמו, אגב, שצריך להיות לדעתי גם בסמים קלים בעלי השפעה קלינית שקולה כמו מריחואנה, אבל לא בסמים קשים כמו הרואין). יש גם מדינות בהן יש צורך לקבל רשיון למכירת אלכוהול (ארה"ב למשל). ההתרשמות שלי היא שחוקים בסוף המאה ה-19 או בתחילת המאה ה-20 הקפיאו מצב קיים ומקובל (סיגריות, אלכוהול) ומנעו הוספת חומרים נוספים. אני לא בטוח מה היה המעמד של אופיום במערב בהקשר זה, שכן אני יודע שבתקופה הוויקטוריאנית נהגו להוסיף אותו לשרי, מה שגרם, יחד עם המחוכים, להתעלפויות אצל הנשים הוויקטוריאניות. |
|
||||
|
||||
יש גם מדינות בהן יש צורך לקבל רשיון למכירת אלכוהול (ארה''ב וישראל למשל). |
|
||||
|
||||
יש גם מדינות בהן יש צורך לקבל רשיון למכירת טבק ומוצריו - איטליה למשל. |
|
||||
|
||||
חוץ מכח לפוליטיקאים כדי לקנות חברי מרכז. מה זה נותן? |
|
||||
|
||||
אפשרות טובה יותר לאכוף את החוק שאוסר למכור את המוצר לילדים מתחת לגיל מסויים. (נכון, בארץ זה לא נותן כלום, כי אכיפת חוקים בכלל היא משהו שמשאירים לימות המשיח). |
|
||||
|
||||
נתת 10,000 רשיונות. עכשיו מה? ולמה שלא תקנוס את מי שמוכר משקאות לילדים במקום לשלול את רשיונם? האם יש עדות מחקרית על היעילות של הביקורת על צריכת אלכוהול של קטינים? (התשובה היא כמובן שלא רק שאין עדות אלא שזה גם לא יעיל) |
|
||||
|
||||
אני מניח שכל השאלות הן רטוריות. אם לא, הרי הצטרפו אלינו לאחרונה המון ילדים מכיתה ח' שישמחו לענות לך עליהן. |
|
||||
|
||||
רק השלישית היא רטורית. אבל אם יש לך ראיות סותרות אשמח לשמוע. הנסיון שלי מראה שאין שום קשר בין חלוקת רשיונות לבין פיקוח אמיתי. המטרה של רשיונות היא כח פוליטי. |
|
||||
|
||||
רשיונות נהיגה הצליחו לא רע בינתיים. |
|
||||
|
||||
רשיונות נהיגה הן דרך להוכיח שלמדת נהיגה. רשיון למכירת אלכוהול הוא דרך להוכיח ש-מה? שלמדת את החוקים המגבילים מכירת אלכוהול? אני מצטרף לתהייתו של יעקב, כיצד דרישת רשיון למכירת אלכוהול משפרת את אכיפת החוק. |
|
||||
|
||||
הפקח/שוטר יכול להפנות את מירב תשומת לבו למקומות המורשים. |
|
||||
|
||||
ואז למקומות הלא-מורשים יהיה קל יותר לעבור על החוק (פעמיים) ולמכור אלכוהול לקטינים (הם רק יאלצו לא להציג אותו בפומבי). |
|
||||
|
||||
מקום שמוכר אלכוהול לקטינים מסתכן באבדן הרשיון למכור אלכוהול. בניגוד לקנס שלפעמים משתלם ולפעמים לא (תלוי בגובה ותדירות הקנסות וגם ברווח שאני מקבל ממכירת אלכוהול לקטינים) איסור כללי על מכירת אלכוהול שוללת ממני לחלוטין את האפשרות להמשיך למכור לקטינים וגם מהווה סנקציה שלעולם אינה משתלמת. כדי שזה יהיה אפקטיבי צריך להיות עונש חמור למי שמוכר אלכוהול ללא רשיון. |
|
||||
|
||||
אז למה שלא תיתן ישר עונש כבד מספיק למי שמוכר אלכוהול לקטינים? (תעקל לו את העסק, לצורך העניין). |
|
||||
|
||||
1. כי יש בעלי עסקים שישתלם להם שפעם בכמה חודשים יחרימו להם את העסק (נניח דוכן לממכר משקאות שעלות ההקמה והתפעול שלו אפסיות) ולהם לא ישתלם לציית לחוק במקרה הזה (אבל אם בפעם הראשונה הם הם יאבדו את הרשיון ובשניה יכנסו למאסר, זה כן ירתיע אותם). 2. לא תמיד יש כוונה פלילית, אין מקום לתת עונש כל כך קיצוני רק בגלל שתלמידי הקולג' שליד הבאר שלי יותר חכמים ממני. תחשוב על ההגיון מאחורי הענישה על עבירות תנועה, זה די דומה. |
|
||||
|
||||
עשרות אלפי אנשים נוהגים בארץ ללא רשיון נהיגה. <דמיין קישור> |
|
||||
|
||||
ולכן צריך לבטל את כל עניין הרשיון. הכל ייפתר על הצד הטוב ביותר ע"י תביעות נזיקין נגד מי שגרם לתאונת דרכים. <דמיין קישור ל"החיים בארץ עוץ"> |
|
||||
|
||||
לא אמרתי. הרשיונות לנהיגה מחולקות לכל ואינן תלויות בעיניים היפות שלך. בניגוד לכך, רשיונות לנהיגה במונית, ממכר אלכוהול וממכר אופיום ניתנים במשורה תוך לקיחה בחשבון של אינטרסים של יצירת מחסור והעדפת מקורבים. אם קבלת רשיון לממכר אלכוהול תהיה תלויה אך ורק במבחן תאורטי על החוק ומבחן מעשי ביכולת להבדיל בין קטינים בני 17.5 למבוגרים בני 18.2 אז זה לא נורא. אבל בשביל זה צריך חוקה שתמנע מהמדינה לחלק רשיונות במשורה ו/או בהעדפה. |
|
||||
|
||||
1. קרא את ההסתיגות שבסוגריים. כיוון שהיא אינה חלה במקרה הזה אנשים מעיזים לנהוג ללא רשיון <דמיין קישור לסיפור שהתפרסם לא מזמן על נהג משאית שכשנתפס נוהג למרות שרשיונו נשלל הוא נענש בהארכת השלילה> 2. הרבה יותר ממה שנוהגים בלי רשיון, גונבים. 3. אז מה אתה מציע? |
|
||||
|
||||
1) שהמשטרה תפסיק לרדוף אחרי מוכרי סמים ותתעסק בלתפוס גנבים. 2) שגנבים ייענשו בראש ובראשונה כלכלית ורק על עבירות חוזרות יוכנסו לכלא. 3) שהמשטרה תפסיק לחלק דו"חות לנהגים שלווים אשר אינם רוצים לעשות רע לאיש ותתפוס את אלו שאינם יודעים לנהוג או שסתם משתוללים בכביש. |
|
||||
|
||||
1. גם מוכרי סמים לקטינים? 2. אם אני נרקומן חסר כל (לא עבירה נכון?), שדדתי קשישה ובזבזתי את הכסף על סמים איך תעניש אותי? 3. אני בעד, וגם שתמנע פשיעה ותמצא פתרון לכל המחלות חשוכות המרפא. |
|
||||
|
||||
1) שווה דיון. צריך לזכור שלרובם יש הורים. 2) כמה סמים אתה צריך? אם סמים הם חוקיים אינך צריך הרבה כסף כדי לקנות אותם. 3) אתעלם. |
|
||||
|
||||
1. אם מכירת סמים לקטינים הייתה חוקית ומישהו היה מציע לילדים שלי לרכוש בדמי הכיס שלהם הרואין, (או אפילו מציע דוגמית חינם), הייתי נאלץ בעצמ לעבור על החוק האוסר עלי להפריד בין חלקי גוף של אנשים אחרים), עצם העובדה שהייתי ריך לעקוב אחרי הילדים שלי כדי להשגיח שזה לא יקרה(או במסגרת כללי השוק החופשי לשכור את שירותיו של שומר ראש שימנע מסוחרי סמים להתקרב אליהם 2. כלל ידוע בשיווק הוא שהמחיר של סחורה נקבע בראש ובראשונה ע"י כמה אנשים יהיו מוכנים לשלם עבורה, והסחורה הזו, ברוך השם, אנשים יהיו מוכנים לשלם עבורה כל סכום שתדרוש. סמים ממכרים חוקיים בשוק החופשי והלא מרוגלץ יעלו לא פחות ממה שהם עולים כיום. בכל מקרה העוני בקרב נרקומנים נגרם לא בגלל העלות הגבוהה של הסמים אלא בגלל חוסר היכולת לשלב חיים של צריכה אינטנסיבית של סמים מסוימים עם עבודה. |
|
||||
|
||||
2. ההיצע יעלה (לשאלה אם זה טוב או רע - ראה למשל סעיף 1). |
|
||||
|
||||
2. הבלים. בלי קשר לדעה האם מותר או אסור לבנאדם לגרום נזק לעצמו מתוך בחירה חופשית ברור ומובן מאליו שאי החוקיות של הסמים היא הגורם המכריע למחירם הגבוה. חלק ניכר ממה שמכניסים לתוך בעיית הסמים (פשע, התדרדרות כלכלית וכו.) נגרם באופן ישיר מהעובדה שהסמים הללו אינם חוקיים. ה"כלל הידוע בשיווק" מעיד בעיקר על חוסר הבנה מוחלט בשיווק. |
|
||||
|
||||
רגע, אבל כאן יש דווקא מצב שונה. בניגוד ללחם למשל, סמים (קשים לפחות, למיטב ידיעתי) גורמים להקהיית הרגישות של הגוף ועל כן לצריכה מוגברת ותכופה יותר ויותר. כלומר, המכור נזקק לכמות גדולה יותר (אחרת הוא סובל מ"קריז") והוא אינו מסוגל עוד להתנהג בצורה רציונלית. אולי דווקא כאן יש מקרה חריג, גם במסגרת השוק החופשי, להתייחס לצרכן הסמים בפטרונות כאל אחד שפוגע בעצמו ללא יכולת הבחנה, כמו שהחברה מתייחסת לחולי נפש כאל אנשים שנטלה מהם היכולת לבחירה רציונלית? |
|
||||
|
||||
א. אני בכוונה לא קושר את העיקרון (שמופר בעליל) של חירות האדם עם הטיעון שלי בנקודה זו. המחיר של סמים כמו הירואין, מריחואנה או אקסטזי גבוה משום שהם בלתי חוקיים ומכאן שתופעות הפשיעה, הדירדור הכלכלי והקשיים במציאת עזרה1 נובעות באופן די ברור מהעובדה שהם לא חוקיים. מי שענייני חירות לא מעניינים אותו (וזה סנטימנט די נפוץ ב"אייל", כפי הנראה) יכול להסתפק בטיעון הזה: בהשוואה תועלתנית טהורה עדיף באופן ברור ומובהק שהסמים יהיו חוקיים הנזק האישי, המשפחתי והחברתי חמור הרבה יותר במצב של אי חוקיות. ב. לא הבנתי למה הצורך במנות גדלות והולכות (והתיאור שלך הוא מוגזם וגם לא רלוונטי לכל הסמים) מחזקת את הצורך בפטרונות. 1 שהרי פניה לעזרה כרוכה בהודאה שאתה עבריין, זה בוודאי לא מקל על המכורים. |
|
||||
|
||||
כמה עולה חשיש באמסטרדם, והאם המחיר ירד כשהפכו אותו לחוקי? |
|
||||
|
||||
כל ההסבר שלי להלן רלוונטי רק לשוק הסמים הממכרים הקשים ואין להסיק ממנו לשווקים אחרים. אני עוזב עכשיו את אי-החוקיות. אני מנסה להבין את שוק הסמים בעידן החופשי. הטענה שלי היא שהצורך במנות גדלות והולכות, יחד עם אובדן היכולת לשיקול רציונלי בגלל השפעת הסמים ואפקט ה''קריז'', הופך את המכורים ללקוחות שבוים של הסוחרים, שיוכלו לגבות מהם מחירים שהם אולי לא גבוהים כמו כיום בעידן הפלילי, אבל גם לא הרבה יותר נמוכים (בגלל אותו אפקט יחודי של הסמים של אובדן שיקול הדעת הרציונלי). בנוסף, כיום, תחת משטר הפיקוח על הסמים, אנשים עושים דברים איומים ונוראים. אז נכון, כאשר נסיר את איום האי-חוקיות מחיר הסמים ירד - עם זה אין לי ויכוח. אבל אני טוען שהוא לא ירד במידה כזו שתפטור אותנו מהפשע - המכורים, בשל ההשפעה היחודית של סמים, בניגוד למוצרים אחרים, עדיין יצרכו יותר ויותר סמים ועדיין לא יוכלו לממן את מחיר הסמים מעבודה (שוב, בשל השפעות הסמים) ויזדקקו לפשיעת רכוש כדי לממן את התחביב הזה. כאשר אני חוזר כעת לעניין אי החוקיות ומוסיף למשוואה את העובדה שהפליליות מהווה כיום מחסום כניסה גבוה לכניסה לעולם צרכני הסמים הקשים, שיעלם עם פתיחת השוק החופשי, אז יש לי חשש (שאי אפשר לגבותו בנתונים) שהאוכלוסיה הנוספת שתצטרף למעגל המכורים תאזן (כיוון שגם חלקה יהפוך למכור כבד) את הירידה בפשיעת הרכוש בשל ירידת המחירים המובטחת בשוק הסמים החופשי. אני מסכים שהוצאה שתחסך היא כמובן בנושא האכיפה - כוחות משטרה, בתי משפט, בתי כלא וכו', כאשר אני בא לשקול מקרה זה (וזה בלבד, כמו שהצהרתי בפתיחת תגובתי) לגופו, תוך שקלול כל הגורמים, הכדאיות רחוקה מלהראות לי ברורה מאליה. |
|
||||
|
||||
הד''ר עושה עבודה טובה ואני מניח לו לענות. |
|
||||
|
||||
אתה יכול להניח שמה שקורה היום בשוק האלכוהול הוא מודל לא רע למה שיקרה אם שאר הסמים יהיו חוקיים (מלבד, אולי, מוות קצת יותר איטי). לא ידוע לי על הרבה מקרי פשיעה למימון צריכת אלכוהול. |
|
||||
|
||||
לאלכוהול יש השפעה זהה או אפילו דומה לסמים קשים (קריז, קהות חושים וצורך במנות הולכות וגדלות ותכופות)? אולי אחד מרופאי האתר יוכל להתייחס לשאלה זו? |
|
||||
|
||||
אל''ר, אבל התשובה לשאלותיך היא כן (לאותו חלק באוכלוסיה שהופך לאלכוהוליסט. גם השימוש בסמים ''קשים'' אינו מוביל בהכרח להתמכרות). |
|
||||
|
||||
השאלה היא גם איזה חלק מהמשתמשים הופך לאלכוהוליסט, עד כמה שידוע לי באלכוהול מדובר בחלק זניח בעוד שבהרואין מדובר ברוב המוחלט. |
|
||||
|
||||
כמה תגובות של הד"ר יובל רבינוביץ בנושא: תגובה 12743 תגובה 12995 תגובה 49615 |
|
||||
|
||||
לצערי אף אחת מהתגובות שקישרת אליהן לא מכסה במפורט, לדעתי, את הנקודות אליהן כיוונתי. אני אנסה ליצור קשר עם יובל ולבקש ממנו להגיב בנושא. |
|
||||
|
||||
לא בכל דבר ניתן להשוות. מבחינת שלושת הפרמטרים שציינת: תופעות גמילה, שינויים במצב ההכרה והתפתחות סבילות לחומר, הם אכן קיימים הן באלכוהול והן בהרואין, וקשה לדרג מי יותר ומי פחות. יש סיבוכים הקיימים באחד ולא באחר. קודם כל יש לזכור שהרואין נצרך בדרך כלל בהזרקה. הזרקה כשלעצמה היא בעלת סיבוכים משלה, שאינם קיימים בחומרי הנצרכים ללא הזרקה. צהבת מטיפוס B, צהבת מטיפוס C ואיידס נגרמים משיתוף במחטים. גם ללא שיתוף מחטים יתכנו מורסות וכן דלקות קטלניות של פנים הלב, מהסיבה הפשוטה שמשתמשי הסמים הקשים אינם מומחים בהזרקה (למרות שיש מיתוס שהם יודעים לעשות זאת). אני מכיר מטופל שבשל הזרקה שגויה לתוך אחד מעצבי המרפק נותר עם חוסר יכולת להפעלת הזרת וכאבים קבועים דמויי זרם חשמלי לאורך כל האמה. הסיבוכים לטווח ארוך של החומר הנצרך עצמו אינם כה ברורים, למרות שנראה שיש השפעה ארוכת טווח על הכושר המנטלי. לטווח הקצר, צריכת הרואין בכמות גדולה מדכאת את הנשימה ועלולה לגרום למוות. סיבוך ספציפי לאופיואידים כמו הרואין הוא העמידות למשככי כאבים. כאשר מכור סובל מכאב מסיבה כלשהי, הוא נזקק לכמויות גדולות מאד של תרופות לשיכוך כאב. אצל מכורים לשעבר יש להיזהר מלתת תרופות כאלה בכמות גדולה, משום שהם עלולים לשוב ולהתמכר. אלכוהול גורם לסיבוכים אחרים. קודם כל, לא כל כמות של אלכוהול גורמת להשפעות כלשהן. כפי שידוע כנראה כמעט לכולם מנסיון אישי, רבים מאד צורכים אלכוהול בכמויות שאינן מגיעות לסף הנזק. לא כל נזקי האלכוהול מוכרים. הנזקים הברורים ביותר של אלכוהול הם הרס של הכבד והשפעה מדכאת ארוכת טווח על מערכת העצבים המרכזית. פחות ידועים בציבור הרחב הם דימומים ממערכת העיכול, פגיעה במאזן הויטמינים של הגוף ובבלוטת התריס. היות שבישראל אין בעיה להשיג אלכוהול, נדיר לראות בארץ סיבוכים הנובעים מצריכת אלכוהול שאינו אתאנול. במקומות אחרים, מי שמכור לאלכוהול ולא משיג אותו בקלות, עלול לצרוך סוגי אלכוהול פחות מתאימים, כמו מתאנול, אתילן-גליקול (מצוי ב-anti-freeze) ואלכוהול רפואי. כולם עלולים לגרום למוות מעודף חומציות ומליחות. מתאנול גורם גם לעיוורון. |
|
||||
|
||||
תודה על המידע. כמה שאלות א. מה בדיוק ההבדל בין הירואין לאופיום ב. האם נכונה הטענה שההירואין נוצר מתוך הצורך לרכז את האופיום (לצרכי הברחה נוחה וקומפקטית)? ג. מדוע נוצר הצורך בהזרקת ההירואין? האם אי אפשר להסניף, לבלוע, למרוח על הלשון? |
|
||||
|
||||
הרואין הוא תוצר של ניסוי שכשל, כמדומני של חברת Bayer. הרעיון היה למצוא תחליף למורפיום שלא יגרום להתמכרות... הדבר היה בשלהי המאה ה-19. אופיום הוא תערובת של אלקלואידים המופקים מצמח הפרג. עם השנים זוקקו מרכיבים שלו, שזכו לשם אופיאטים. האופיאטים הידועים ביותר הם מורפין וקודאין. אופיאט שאין לו השפעה על מערכת העצבים המרכזית ויש לו שימושים רפואיים הוא פאפאוורין. אופיאט הרבה פחות ידוע הוא תבאין. תרכובות שהוכנו מהאופיאטים המקוריים תוך שינוי המבנה הכימי שלהם הן אופיואידים. המאלחשים החזקים ביותר הם אופיואידים. האופיואיד הידוע ביותר הוא ההרואין, שנוצר מאצטילציה כפולה של מורפין. אפשר לצרוך הרואין גם לא בהזרקה, אך האפקט המתקבל הוא חלש בהרבה. |
|
||||
|
||||
תודה רבה |
|
||||
|
||||
הטענה שלך, אם הבנתי נכון היא כזאת. מאחר והסמים גורמים לאדם לאבד את שיקול הדעת הרציונלי אין לצפות לירידה במחירים כמו במוצרים אחרים (בהם מופעל על ידי הצרכנים שיקול דעת רציונלי). אני חושב שאתה טועה וניתן לראות זאת גם היום, גם היום טורחים הנרקומנים לברר, באמצעות רשתות הקשרים שלהם, איפה מוכרים, בכמה מוכרים ומוכנים לצאת מגדרם, לנסוע רחוק כדי להשיג מנה בזול. מעבר לכך, העובדה שהמחירים הם פחות או יותר סטנדרטיים, למרות שכל הסוחרים משתייכים לזן הנבלות חסרות המצפון, מצביעה שכנראה מדובר כאן, בכל זאת, בשוק כמו כל שוק אחר בו המחירים מוצאים להם את נקודת האיזון בין ההיצע לבין הביקוש. טענה שניה, לא תהיה לזה השפעה על פשע. שוב, אין לזה שום ביסוס, הנרקומנים הפושעים מבצעים פשעים משום שהם זקוקים לכסף, אם המחירים יהיו נמוכים יותר (ואין שום סיבה להניח שלא) אזי הצורך הצורך שלהם בכסף יהיה קטן יותר ובוודאי שלא יצריך ביצוע מעשי פשע (בדיוק כפי שאף אחד לא רוצח ושודד אחרים כדי להשיג כסף לסיגריות ואלכוהול) וזאת בנוסף על העובדה שמאחר ועצם השימוש בסמים איננו פשע קטנות הנסיבות בהם בה המשתמש במגע עם עבריינים וההרתעה של החוק אפקטיבית ביותר (אם אתה ממילא עבריין, אז מה זה משנה אם אתה נרקומן או גנב?) הטיעון האחרון הוא הטיעון היחידי שיש לו, אולי, בשר. אם יהפכו הסמים לחופשיים, תתכן עליה במספר המשתמשים, אני בספק אם יש גם לזה ביסוס משמעותי בעובדות (הנה למשל כאשר בוטל חוק היובש לא הורגשה עליה משמעותית (אם בכלל) בכמות האלכוהוליסטים). בוא נניח, לצורך הדיון, שתהיה עליה מסויימת. עכשיו הבה נבדוק ונשווה את שני המצבים סמים בלתי חוקיים א. נזקים ישירים לבריאות המשתמש ב. חוסר יכולת לתפקד בעבודה "נורמלית" ג. דרדור כלכלי - זה כמובן עשוי להגדיל את המצוקה הנפשית ולהחמיר את "מעגל הסמים" - רע לי אז אני לוקח סמים וזה גורם למצבי להיות רע יותר מה שגורם לי לקחת עוד סמים וכו. ד. סטיגמה וחוסר יכולת לפנות לעזרה בשל המעמד העברייני הנובע ישירות מעצם השימוש ה. פשיעה מוגברת - נזקים חומריים ופיזיים לאזרחים חפים מפשע ו. הוצאות מוגברות על שיטור - את העלויות של אלו משלמים האזרחים שומרי החוק הן במובן של צורך בעוד שוטרים בגלל הפשיעה המוגברת והן בשל העובדה שהקצאת המשאבים ל"מלחמה בסמים" משמעותה שפחות משאבים מוקדשים לנושאים יותר רלוונטיים לאותם אזרחים (תנועה, עבירות רכוש וכו) סמים חוקיים א. נזקים ישירים לבריאות המשתמש - אבל פחות - סמים יותר נקיים ויותר בטוחים לשימוש ב. חוסר יכולת לתפקד בעבודה נורמלית - זה כמובן תלוי בסמים אבל ברור שהפיכת ההרגל לפחות סוחט כלכלית מאפשר לקיחת עבודה רגילה. מקרים מפורסמים של מכורים לסמים (ג'ון לנון, קית' ריצרדס ועוד רבים אחרים) מראים שדווקא אפשר לתפקד, אם אם לך דאגות כלכליות. ג. אין דרדור כלכלי, בוודאי לא במהירות בה זה קורה כיום ד. סטיגמה - יש. מאחר והנרקומן איננו עבריין בהגדרה, ניתן יהיה להגיש לו עזרה בצורה פשוטה יותר. ה. אין פשיעה מוגברת. ו. אין הוצאות מוגברות על סמים ז. יש הכנסות ממיסים על הסמים, את אלו אפשר להפנות לסעיף ד'. לסיכום, בעוד שאת הנזקים האישיים שאדם גורם לעצמו באמצעות שימוש בסמים אי אפשר למנוע בשני המצבים, ברור שבמצב בו הסמים חוקיים הנזקים הם חמורים פחות ומאפשרים לנו (לחברה) להגיש עזרה בצורה יותר יעילה. הנקודה החשובה, עם זאת, היא שמנקודת מבט של "טובת הכלל" ברור שמצב בו הסמים חוקיים הוא עדיף משום שבמצב הנוכחי מדובר לא רק בנזק שאדם גורם לעצמו אלא בנזק חמור שנגרם לסביבה. |
|
||||
|
||||
א. בהחלט ב. העבודה של קית' ריצ'רדס רחוקה מלהיות עבודה נורמאלית. לעבודה נורמאלית צריך להתיצב בקביעות ולא מרויחים ביום עבודה שכר שמאפשר חיים ברמה סבירה במשך שנה. ג. הדירדור הכלכלי איטי יותר אבל עדיין קיים. ד. נכון חלקית. אלכוהוליסט אינו עובדר על החוק ובכל זאת הוא יתקשה למצוא עבודה. ה. אחוז קטן יותר מהנרקומנים יאלץ לפשוע כדי להשיג את הסם אבל כיוןן שמדובר במוצר שמאוד משתלם לשווק יתחילו פרסומות ופעילויות שיווק שיגדילו משמעותית את מספר המשתמשים. כך שגם אם אחוז קטן יותר מהאנשים יגיעו למצב של פשיעה לצורך השגת הסם לא בטוח שהפשיעה תרד. ז. כאן הפתעת אותי. חשבתי שאתה מתנגד לכך שגביית מיסים תשמש למטרות כאלו. |
|
||||
|
||||
ב. ברור ומובן מאליו שיש פגיעה ביכולת התפקוד, בניגוד למה שמקובל לחשוב, לא מדובר כאן בהעדר מוחלט של יכולת לעבוד. העבודה של קית' ריצ'רדס היא בכלל לא קלה, למשל במסע הופעות. ג. עד כמה מדרדר הרגל כמו שתיה או עישון סיגריות את המשתמשים? (בהתעלם מסעיף ב' שברור שמשפיע). כמה זמן היה לוקח לזוהר ארגוב, למשל, להתדרדר, אילו מנת הרואין הייתה עולה כמו קופסת סיגריות? ד. חזרת על הטענה שלי ה. אם זה מה שמטריד אותך, אפשר לאסור על פרסום, בדומה לסיגריות. הרבה יותר נוח לפקח על מוצר חוקי מאשר על מוצר לא חוקי. ז. לא קראת את מה שכתבתי, אני מגביל את הטיעונים לטיעונים שיסברו את אוזניהם של האנטי ליברלים. |
|
||||
|
||||
ב. לפי מה ששמעתי הוא לא ממש תפקד במסעי הופעות אבל לא משנה. עדיין כוכב רוק יכול להעביר כמה חודשים טובים בשנה בלי לעשות כלום ובמקרה הזה היו גם כמה שנים טובות שהוא התפרנס בעיקר ממכירת תקליטים. ג. שתיה, כשהיא הופכת להתמכרות מדרדרת די מהר, העניין הוא שבעוד שמרבית האוכלוסיה נוהגת לשתות מפעם לפעם בלי להתמכר, הרבה מהאנשים שהשתמשו בסמים כמו הרואין או קראק מצאו את עצמם מכורים מהר מאוד. אם מנת הרואין היתה עולה 20 שקל, היית יכול לקנות אותה בפיצוציה ושימוש בה לא היה נחשב לעברה פלילית היית רואה הרבה ילדים בני 15 מתמכרים להרואין. ה. אני מעדיף שלא רק על הפירסום אלא גם על מכירה, הובלה וייצור יהיו מגבלות. ברור לי דהלגיטימציה גורפת והתעלמות מכך שיש נרקומנים, התיחסות אליהם כאל פושעים מעצם היותם משתמשים בסמים גורמת נזק רב. מצד שני לגיטימציה והסרת כל רגולציה עלולה לגרום נזק גדול יותר. השיטה המודפת עלי היא השיטה ההולנדית, הנרקומן יכול לקבל סמים בבית מרקחת במידה שהוא מציג אישור מרופא שהוא באמת נרקומן. מחיר הסם נקבע כך שלא יהיה תמריץ לבית המרקחת להפיץ את הסחורה, כך מתקבל מצב שהנרקומן לא יאלץ לעסוק בפשיעה (כיוון שלא גורמי השוק של העולם התחתון קובעים את המחיר), נמנעות הסכנות הנילוות של חומרים מזוהמים או מינונים משתנים של חומר פעיל. הנרקומן יקבל הדרכה לגבי איך להשתמש בסם כך שיגרם לו נזק קטן ככל האפשר וכן הלאה. לתת לכוחות השוק אפשרות ולגיטימציה בתחום עם פוטנציאל רווח כל כך גדול לספק ונזק כל כך גדול למשתמש ניראה לי כמו מתכון לאסון. |
|
||||
|
||||
"לתת לכוחות השוק אפשרות ולגיטימציה בתחום עם פוטנציאל רווח כל כך גדול לספק ונזק כל כך גדול למשתמש ניראה לי כמו מתכון לאסון" כך או כך כוחות השוק פועלים. השאלה היא האם ההפרעה שאתה מייצר באמצעות האיסור היא דבר חיובי או לא. אני סבור שלא ואני חושב שכדאי לבדוק את הנושא, בעיקר בתחום של כמות עברות הרכוש והרצח שנעשות על רקע של סחר בסמים. אני שמעתי הערכות שמדברות על משהו כמו 50% ממקרי הרצח (בארה"ב למשל) אני חושב שאם הטענות הללו נכונות אזי יש כאן טיעון שהוא מאוד כבד משקל. נערים בני 15, אגב, יכולים להשיג סמים בקלות גם היום, אני חושב שלגליזציה דווקא תקל על ההורים (והמורים וכו.) לפקח ולמנוע שימוש. |
|
||||
|
||||
צודק הניסוח שלי מוטעה. התכוונתי שמתן אפשרות לשחקנים הגדולים של השוק החופשי לפעול בצורה לגיטימית בתחום תוך שימוש בכל הכלים שיש (פרסום, דרכי הפצה) הוא המסוכן. יש 3 גורמים שיכולים לספק סמים: 1. פושעים. 2. גופי מסחר פרטיים שמטרתם היא מיקסום הרווח הכלכלי. 3. ממשלה או גופים מאושרים ע"י הממשלה שיפעלו ללא כוונת רווח (עניין העדר כוונת רווח הוא קריטי). אין ספק שהאפשרות הראשונה היא הגרועה ביותר. בבחירה בין האפשרות השניה לשלישית, אני מעדיף את השלישית. |
|
||||
|
||||
אם כן אנו מסכימים שלגלזציה עדיפה. זאת התחלה. הבעיה העקרית עם סעיף שלוש היא הנטיה האופיינית לצבוע בצבעים וורודים את פעילות הממשלה כאילו היא יכולה להיות לא אינטרסטנטית, זה ממש לא המצב ומנקודת מבטי עדיף שהאינטרס יהיה מיקסום הרווח הכלכלי ולא לחצים פוליטיים. בכל מקרה אני חושש שככל שתרגלץ את השוק הזה יותר1 כן יגבר התמריץ לפעול על פי סעיף אחת ולא השגת כלום. 1 וסביר להניח שהגורמים הפשיסטיים בחברה ילחצו בכיוון הזה |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה מכתיר אותי לחירותניק מוקדם מידי. במודל שלי, כדי להשיג סמים תזדקק לאישור רפואי על כך שאתה נרקומן. את הסמים תקבל אמנם בתנאים טובים (חומר מזיק כמה שפחות, מינונים מדויקים, מחטים נקיות וחדשות) אבל לא תוכל לקחת אותו הביתה (כדי שלא תסחור בו) ות. הרעיון הוא למנוע את התדרדרות המכורים לשולי החברה, ומצד שני לפגוע ברוחיות של הפושעים המספקים סמים (הרי הם יאלצו להתחרות בגורם שלא נרדף ע''י המשטרה ומספק סמים הרבה יותר בטוחים ללקוחות שהיו עד כה שבויים שלהם). העובדה שהגוף החוקי שיספק את הסמים לא ישאף להרויח (ויהיה נתון לפיקוח ממשלתי) ימנע ממנו להפוך למפיץ אגרסיבי (לשדל אנשים להשתמש בשירותיו, לעשות קמפיינים, לחלק דגימות חינם) או לפגוע באיכות החומר במטרה להפחית את עלותו ולהגדיל את הרווחים. אין לי שום כוונה לתת למישהו את ה''חירות'' למכור או לקנות סמים או להפוך את השוק הזה לשוק חופשי. |
|
||||
|
||||
אתה *משוכנע* שכל מי שחפץ לדון בהגבלות על הפצת סמים הוא אחד "שענייני חירות לא מעניינים אותו"? |
|
||||
|
||||
לא. אבל עושה רושם שלוגיקה אינה הצד החזק שלך. |
|
||||
|
||||
1. מדוע אתה סבור שלוגיקה אינה הצד החזק שלי? 2. מדוע אתה משיב לשאלה שהופנתה ישירות לד"ר בר ביצוע? היה זה הוא שטען שסנטימנט נפוץ באייל הוא "ענייני חירות לא מעניינים אותו". לדעתי, אין אפילו אייל אחד ש"ענייני חירות לא מעניינים אותו". |
|
||||
|
||||
יעקב סבור שלוגיקה אינה הצד החזק שלך משום שמניסוחו של הדוקטור אין להסיק בהכרח שהוא חושב ש*כל* מי שחפץ לדון בהגבלות על הפצת סמים, ענייני חירות אינם מעניינים אותו. ההבדל כאן יכול להיות, בערך, בין "כמה", או בין "לא מעטים", או בין "רבים" - לבין "כל". ובתגובה לזה *אני* יכול לומר ש*אני* סבור שיעקב הוא נודניק שנטפל לקטנות. |
|
||||
|
||||
זה החלק הרלוונטי של תגובת הד"ר: "א. אני בכוונה לא קושר את העיקרון (שמופר בעליל) של חירות האדם עם הטיעון שלי בנקודה זו. המחיר של סמים כמו הירואין, מריחואנה או אקסטזי גבוה משום שהם בלתי חוקיים ומכאן שתופעות הפשיעה, הדירדור הכלכלי והקשיים במציאת עזרה1 נובעות באופן די ברור מהעובדה שהם לא חוקיים. מי שענייני חירות לא מעניינים אותו (וזה סנטימנט די נפוץ ב"אייל", כפי הנראה) יכול להסתפק בטיעון הזה: בהשוואה תועלתנית טהורה עדיף באופן ברור ומובהק שהסמים יהיו חוקיים הנזק האישי, המשפחתי והחברתי חמור הרבה יותר במצב של אי חוקיות." ולהלן שאלתך: "אתה *משוכנע* שכל מי שחפץ לדון בהגבלות על הפצת סמים הוא אחד "שענייני חירות לא מעניינים אותו"?" הבה נתמצת את דברי הד"ר: א) מי שענייני חירות מעניינים אותו - שידע שעקרון החירות מופר בעליל באיסור מכירת סמים. ב) מכיון שיש כנראה תופעה של חוסר אכפתיות מחירות באייל, אומר לשיטתכם שלא כדאי לכם לאסור הפצת סמים. הד"ר לא אמר דבר וחצי דבר על מי שחפץ לדון בהגבלה על הפצת סמים. אדרבה, ניתן לדון האם חיפוש סמים בבתים של אנשים פרטיים פוגעת או לא פוגעת בחירות. אני בטוח שהד"ר ישמח בדיון. אם אני מבין נכון, לד"ר חבל שהדיון לא מתמקד במישור עקרוני זה ודווקא גולש לעניינים מעשיים. |
|
||||
|
||||
השאלה האם חיפוש סמים בבתיהם של אנשים יש בו פגיעה בחירות היא שאלה קצת בעייתית. אילו משתמשי הסמים הכבדים (ואני מתרכז כרגע רק בסמים כבדים, ואין טעם להיכנס לפירוט ולחלוקה היות וכבר עסקו בנושא זה) היו פוגעים רק בעצמם - אזי גם החוקים נגד מכירת סמים וגם החיפוש בבתים, היתה בהם פגיעה בחירות. כיון שמנסיוני משתמשי הסמים הכבדים מגיעים *תמיד* לשלב בו הם מזיקים לא רק לעצמם אלא גם לאחרים - תחילה משפחתם הקרובה ושכניהם, אחר כך המשפחה המורחבת ומעגלים יותר רחבים - ייתכן שההגבלות ואף החיפושים אינם לגמרי בגדר פגיעה בחירות - ודבר זה לא ישתנה, אגב, גם אם המחירים יהיו יותר זולים. אינני מדבר על הפגיעה בציבור הנובעת מן הצורך לגנוב כדי לממן את הסם, אלא על הפגיעה הקשורה במצב האישי-תודעתי-בריאותי שהמשתמש מגיע אליו, בלי קשר למחירים. |
|
||||
|
||||
ולכן גם מי שמאמין בעיקרון החרות יכול לנהל דיון בפרטים. וזה בדיוק מה שטענתי. 1) לטעמי, על מנת להכנס למישהו הביתה צריך להיות סכנה אימננטית וברורה כמו מצבור של חומרי נפץ המיועדים לרצח 1. אם ניתן להוכיח שצריכת סמים קשים עונה על הגדרה זאת אני אסכים לכניסה לבתים בחיפוש אחריהם. 2) כל החומרים באותה דרגת מסוכנות צריכים להיות אסורים באותה מידה. כלומר לפי ידיעותי כרגע על נזקי הסמים הקשים אלכוהול, חיבור לכבלים ושרימפס צריכים להצדיק אותן סנקציות כמו סמים קשים. 3) גם כשמחליטים להתערב יש צורך למצוא את הדרך הפוגעת במינימום בחרותו של האדם, וייתכן שעדיף לדרוש מאדם הרוצה לצרוך סמים קשים שיתקין בבית לחצן מצוקה לאשתו וילדיו או שיעשה את זה במרכז פיקוח בו לא יוכל להכות אותם. 4) לאחר כל אלו יש לבדוק האם הכפייה יעילה. למיטב ידיעתי - היא לא. 1 ולא סתם לבנת חבלה שנלקח הביתה מהצבא בטעות או כקונדס. |
|
||||
|
||||
איזה נזק יש בשרימפס? |
|
||||
|
||||
תודה על השאלה: ידע מגיע באחד משלושה דרכים: 1) הסבר של המנגנון המוביל מדבר אחד לדבר שני. למשל הרואין ממכר כי אנו יודעים שיש סוג מסויים של מולקולות בגוף המושפעות בצורה כזאת וכזאת. איני חייב להבין את המנגנונים הללו. מספיק לי שאני יודע שאם אלמד את הנושא אבין את המנגנון. 2) מידע סטטיסטי. לדוגמא: נמצא ש 30% מצרכני ההרואין מתמכרים וצועקים בכאב כשאין להם את הסם. איני צריך להבין את המנגנון וייתכן שהוא אינו ידוע לנו. מספיק שיש קישור סטטיסטי. 3) עדות נאמנה: אדם נאמן אמר לי שהוא קיבל ממישהו שיודע ומסביר לי איך המישהו הזה יודע. לדוגמא: בורא העולם הודיע שלא טוב ליהודים לאכול שרימפס. ברור שלגבי שרימפס 1 לא בא בחשבון. אבל 2,3 הם בהחלט אופציות ראויות להוכחת הסכנה שבאכילת שרימפס. אני למשל אנחש שאחוז הבגידות במשפחה גבוה בהרבה אצל אוכלי השרימפס היהודים מאשר אצל היהודים שאינם אוכלים שרימפס. |
|
||||
|
||||
קרא בבקשה את מאמרו המאלף של יובל נוב כשלים ביישום מוטעה של סטטיסטיקה. |
|
||||
|
||||
למה שהוא יעשה את זה אם הוא משתמש כל יפה בכשלים סטסטיטיים כדי להוכיח לנו בדמגוגיה של כיתה ג' את האמת והחוכמה האלוהית העומדות מאחורי כתבי הקודש ? |
|
||||
|
||||
הכשלים הסטטיסטיים נמצאים אצל אלו שתומכים באיסור סחר בסמים ואצל אלו שרוצים לקבל עוד תקציבים לניידות משטרת תנועה. אני לא ניסיתי להוכיח את אמיתות התורה ולא ניסיתי להוכיח ששרימפס מסוכן לבריאות. אני ניסיתי להראות לכם את האבסורד שבטענה שאסור לחוקק חוק נגד מכירת חזיר אבל מותר לעשות חוק נגד מכירת סמים. תגובות הבוז מעידות שהגיון לא עומד מאחורי ההבדלה הזאת. |
|
||||
|
||||
אתה ניסית לאשש את הטענה המגוחכת שאכילת שרימפס מזיקה ע''י הצבעה על איזו קורלציה (מפוקפקת לכשלעצמה) בינה לבין תופעה אחרת, רעה בעיניך. |
|
||||
|
||||
אני הראתי שרמת הקורלציות שאתה משתמש בהם על מנת להכנס לבתים של אנשים בחיפוש חשיש הן כה מגוחכות שניתן בקלות להצדיק באותה צורה איסור גורף על שרימפס. |
|
||||
|
||||
אין לגזור גזירה שווה בין ידע לבין אמונה דתית, אין לגזור גזירה שווה בין ידע לבין ניחושים ואין לגזור גזירה שווה בין ידע לבין "אדם נאמן אמר לי..". כל זמן שלא תלמד להבדיל בין זה לבין אלה, הדיון אתך דומה לקטע סטנדאפ ארוך, מייגע ומגוחך, אבל בכל זאת אעשה נסיון להסביר לך משהו על ההבדלים: מהידע *שלי* (בלי להיכנס כרגע לעומקן של מולקולות אלא בעיקר למבחן המעשי) אני יודע שמכורים קשים עושים מעשים שאנשים אחרים אינם עושים. הדבר כולל בין השאר אי-עבודה והיסמכות לשולחנם של אחרים (תחילה המשפחה וכשלזו נמאס - רחמנים אחרים), התנהגות מפחידה, איומים, אלימות פיזית, השתנה על אנשים וחסימת דרכם של אנשים היורדים במדרגות ביתם. מן הידע שלי, הנובע מצפיה באנשים לא מעטים - אנשים המחוברים לכבלים באמת מבזבזים שעות ארוכות ביממה על צפיה בשטויות ואף הם עצמם מתלוננים על כך - אבל הם אנשים עובדים המפרנסים את עצמם ואת ילדיהם, אינם מאיימים, אינם פוצחים בתגרות ידיים, אינם משתינים במקום שלא יועד לכך ואינם עושים רע לאיש. גם אני שומר כשרות ומימיי לא טעמתי שרימפס. אבל אני, בניגוד לך, מבדיל בין אורח חיים מסויים שאדם מקבל על עצמו מבחירתו ומרצונו, לבין הפצת אמונות תפלות (הקרויות אצלך, כנראה, "התורה"). לכן מעולם לא העזתי לטעון בפני איש כי השרימפס מזיקים. מהיכרות של עשרות שנים עם קרובים, מכרים, משפחה ושכנים - השרימפס אינם מזיקים לאיש. להיפך, רבים מאלה הנמנעים מאכילת שרימפס נמנעים גם מעבודה ומעדיפים לחיות על חשבון הציבור (הווה אומר - מכספי שאני מרוויח בעמל רב ובזיעת אפי), וחלק מאלה הם גם מן הלקוחות הטובים ביותר של נערות הליווי בתל אביב וסביבותיה (זה לגבי דבריך, כי אתה מנחש שאחוז הבגידות במשפחה גבוה אצל אוכלי שרימפס מאשר אצל שאינם אוכלים שרימפס. הניחוש הזה הוא רק ניחוש ואין לו על מה להסתמך, אבל אפילו אם היה לו איזה בסיס - אין קשר בין השניים והבגידה אינה "נזק" הנגרם מאכילת דבר מה זה או אחר). |
|
||||
|
||||
הנושא הנידון הוא כמדומני: מתי לגיטימי לכפות על אנשים מה לאכול ומה לא לאכול. אתה טוען שאנשים הצורכים סמים קשים נהיים תלותיים ואינם עובדים. אולם אתה לא שכנעת אותי בכך, וכמדומני גם לא אחרים באתר זה. אני בטוח שעל כל בן אדם תלותי בגלל סמים אוכל להביא שניים שלא הזיקו לאיש. אני טוען ששרימפס מזיקים לנשמה של היהודי ואני לא הצלחתי לשכנע אותך וגם לא אחרים באתר זה. אם אנו רוצים להתיר כל התערבות של המדינה אז בבקשה. אם מחר יהיה לי רוב נעצור סוחרי שרימפס כמו שהיום עוצרים סוחרי סמים. תוכל לשטוח את טענותיך בפני הכנסת או בפני כלל האזרחים במשאל עם. אם אנו שוללים התערבויות מסויימות של המדינה אז הבה נקבע כללים בין המותר לאסור. למשל קבע את רמת הודאות שההתנהגות האסורה מתקשרת להתמהגות הנלוזה בעיניך והוכח שההתנהגות הנלוזה יותר גרועה מהתנהגות נלוזה אחרת. כאפשרות שלישית אני מציע שנפסיק להתערב זה לזה בחיים, גם אם השני משתמש בסמים. ואם מישהו משתין עליך תבע אותו לדין. |
|
||||
|
||||
אותי הוא שיכנע, ואתה לא. כמדומני, שרוב אזרחי המדינה נמצאים במצב דומה, אחרת, היו חוקים כנגד שרימפס, ולא כנגד סמים. אני יודע שקשה לך להבין, אבל זאת הדמוקרטיה. חוקים קיימים אם ורק אם יש להם רוב. |
|
||||
|
||||
ולכן יש חוק חמץ, וחוק חזיר ואיסור על ייבוא בשר טרף, ועד לא מזמן היה חוק איסור אפיית לילה 1. אתה בוחר באופציה מספר אחת ואל תתלונן מחר אם הרוב יחליט שזה בריא ללכת למסגד ולכן מי שלא הולך למסגד כל יום שישי אסור לו לרכב על סוס והוא צריך ללכת עם טלאי צהוב. 1 בוטל על ידי ממשלת ביבי הקפיטליסטית ב 1998. יהי זכרו ברוך |
|
||||
|
||||
זאת לא הפעם הראשונה ולא רק אצלי (במקרה יצא לי לשוחח על זה), שאופן הסקת המסקנות המוזר להפליא אצלך - גורם לתהייה, שמא אתה עצמך צורך סמים כלשהם המערפלים את כושר השיפוט שלך. אולי זוהי הסיבה שאתה נלחם למען הסמים בכל לבבך, בכל נפשך ובכל מאודך. |
|
||||
|
||||
יש 4 אפשרויות: 1) הרוב יקבע בכול. 2) הרוב יקבע לגבי דברים מסויימים ואחרים לא. מה מותר לרוב ומה אסור ינוסח באופן מעורפל ויקבע על ידי 14-16 אנשים מורמים מעם יודעי כל ומביני כל שבמקרה יש להם דעות הדומות להפליא זה לזה. כל נסיון למצוא טרנזיטיבויות או קוהרנטיות יעלה על שרטון. 3) הרוב יוגבל על ידי חוקים ברורים שיבדילו בין המותר לאסור באופן שיענה על תנאי רפלקסיביות וטרנזיטיביות. 4) (בנוסף ל 3) יהיו נושאים בהם הרוב לא יקבע דבר, כמו למשל מה אני אוכל / צורך. אני תומך ב 3-4. במה אתה תומך? משם נוכל להתקדם. ולגבי סמים, למען הסר ספק. מעולם לא צרכתי סיגריות, ניקוטין או כל סם אחר, למעט אנטיביוטיקה שלקחתי לפני כמה שנים. גם איני צורך אלכוהול וחזיר. מאבקי הינו עקרוני למען חרות האדם ונגד עריצות השלטון. |
|
||||
|
||||
צר לי, בשאלות הגדולות אשתי קובעת. לעומת זאת בשאלות העוד-יותר-גדולות, כגון, למשל, איך ראוי לענות באייל בנושאים שונים - עדיין יש לי זכות קביעה. ולכן אני תומך בכך שכשמישהו מספר לך שבארץ אין רוב למלחמת חורמה ביבואני שרימפס - שלא תענה לו משהו אידיוטי עם מסגדים, סוסים וטלאים צהובים. זאת משום שכשאתה עונה לו כך - אתה עושה צחוק לא רק ממנו אלא גם ממני. לכך התכוונתי בתגובה 255260. |
|
||||
|
||||
הבנתי. |
|
||||
|
||||
הזכיר לי משהו שקראתי באחרונה - ציטוט מתוך התנ"ך של המורמונים. הספר נפתח בעדויות של שלושה אנשים, ואחריהם שמונה נוספים (כולם בשמותיהם!), לאמיתות ה"לוחות" שהתנ"ך הזה הוא תרגום שלהם. |
|
||||
|
||||
אה, אבל הם היו גויים. |
|
||||
|
||||
ומדוע קיום יחסי מין בהסכמה בין אנשים הנשואים לאנשים אחרים נחשב בעיניך דבר שלילי? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |