בתשובה לגיל לדרמן, 26/09/04 14:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קודם כל, כדאי שאקדים ואומר כי אינני חושב ששני הכשלים שתיארתי הם מהותיים למסקנות המאמר. אני בהחלט סבור שירידה במספר שעות העבודה השבועיות צריכה להיות מטרה בפני עצמה. לגבי 1) כל שניסיתי לומר הוא שבהחלט יש משמעות ל"ללוות מהעתיד", והמשל על כיכר הלחם שלא נאפתה אינו אלא דמגוגיה זולה ותו לא, בהקשר שבו נאמר1. כפי שכתבת "או שיש לנו מספיק ידיים עובדות וזמן ומכונות, או שלא." בהחלט יתכן שיש לנו מספיק מכונות ומשאבים לקיים את עצמנו *אם* נשקיע 40 שעות עבודה בשבוע, אבל 20 שעות לא תספקנה. לגבי 2) יתכן ואתה צודק אבל נראה לי שיהיה קשה לשכנע את האנשים הללו להשקיע את 8 או 12 השעות היומיות שלהם כאשר המקובל בסביבתם הוא 4. נקודה נוספת שראסל מתעלם ממנה והיא לדעתי מהותית היא השוואה למדינות אחרות. אני אנסה להרחיב מאוחר יותר, אין לי זמן כעת. 1 אם המשל היה מיועד להבהיר לקורא מדוע השד של גרעון לאומי (פנימי) אינו כה נורא, הייתי מקבל אותו. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |