בתשובה להאייל האלמוני, 07/09/04 20:11
(-: 245712
אורי • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 8/9/2004, 4:52
תום הוא כמו טפטים ישנים בחדר האורחים של סבתות הגרות בשביב – הוא מתקלף מאליו.

כולנו היינו רוצים באיזה מקום להישאר אותם אלו שהיינו כשאהבנו, התנשקנו ושכבנו בפעם הראשונה – אבל אי אפשר להשאר בני עשר לנצח. התום נושר מאיתנו כאשר אנחנו רואים דברים וזו אינה הפעם הראשונה שאנו רואים אותם, כאשר אנחנו יודעים יותר למה לצפות – בקיצור, כשאנחנו מחכימים אנו מאבדים משהו מתומתנו.

התפלצפות נאה זו בצד – האם אין צערך על אובדן התום סוג של תעתוע? אולי אתה מתגעגע לאותן תקופות כפי שהן זכורות לך מבעד לגעגוע? אולי התום הוא האופן שבו אתה רוצה לזכור את עצמך?
לא קשור, ולא לעניין בכלל, אבל 245732
אסתי • בתשובה לאורי יום ד', 8/9/2004, 8:51
המשפט הראשון שלך- הצעת הגשה:
תום הוא טפטים ישנים
בחדר האורחים של
סבתות הגרות בשביב

התחלה טובה לשיר, אם יבוא לך פעם לכתוב אחד. (באמת).
לא קשור, ולא לעניין בכלל, אבל 245821
אורי • בתשובה לאסתי יום ד', 8/9/2004, 17:00
אני מסתפק לפי שעה בפרוזה (בקרוב בחנויות הספרים).
פרוזה 245825
וילהלמינה רוטויילר-ליבהבר • בתשובה לאורי יום ד', 8/9/2004, 17:17
"חוויותיה הלוהטות של עוזרת המנכ"ל"? :-)
איזו מין עוזרת 245830
האייל האלמוני • בתשובה לוילהלמינה רוטויילר-ליבהבר יום ד', 8/9/2004, 18:17
פרוזה 246120
אורי • בתשובה לוילהלמינה רוטויילר-ליבהבר יום ו', 10/9/2004, 3:58
למה לוהטות? את רוצה שתצא לשמש באמצע היום?
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות