|
||||
|
||||
מותר להיטפל לדוגמת הטמפונים שלך? כי לא הבנתי למה פסלת את ההשוואה. את מדברת על "...הקפי המכירות שלו, התלויים בעיקר בעקומת הגדילה של השוק הרלוונטי - נשים בטווח גילים מסויים - ופחות - *הרבה* פחות, ביצירת הילה סקסית כזו או אחרת." אבל זה בדיוק כך גם עם מכוני הפסיכומטרי. למכונים תלך רק האוכלוסיה שרוצה ללמוד באוניברסיטה. אף אחד לא ילך לשם בשביל הכיף או ההילה הסקסית. אני גם לא בטוח בכלל שהפרסומות לטמפונים לא מלבות חרדות. אני לא זוכר בע"פ פרסומות לטמפונים (מפתיע, אה?) אבל התחושה הכללית שקיבלתי מהן היא שנשים ללא טמפונים חיות בסיוט מתמיד ובחוסר נוחות מתמשך, ורק הטמפונים מסוגלים לשחרר" אותן, להפוך אותך לשמחות, קופצניות ובעלות חבר שרירי שמפזז איתן על החוף. האם זה כך, בגלל שנשים עם תחבושת הם באמת יצורים בזויים ואומללים, כמו, על פי ההקבלה שלנו, מי שלא לומדים במכוני פסיכומטרי? הבעיה, בשני המקרים, היא *לדעתי* העובדה שאנשים נותנים לפרסומות להשפיע עליהם יותר מדי. כן, *נותנים*. את מוזמנת לסקול אותי באבנים. |
|
||||
|
||||
נראה שלא הצלחתי להבהיר את ההבדלים, ומחוסר זמן אני דוחה את זה, כרגע. אצטרך גם לזכור לסקול אותך באבנים בהזדמנות קרובה, אם כי אני מסכימה חלקית להגדרת "נותנים להשפיע", אבל זה מעט יותר מסובך מזה. רק הערה: הטמפונים קיימים, אא"ט, כשבעים שנה, ובארץ הם נמצאים בשימוש נפוץ, להערכתי, בערך כשלושים שנה פלוס-מינוס. לפני שהוכנס הטמפון אל ה... אה... אל השוק! - זהו! כן! - אל השוק! טוב שנזכרתי! - איכות חייהן של הנשים *אכן* היתה נמוכה יותר, והמוצר הזה באמת שיפר אותה באופן משמעותי - וזאת מבלי קשר לפרסומות. תיאלץ להסתמך על דברי בעניין זה, או, ליתר דיוק - על עדות אימי ודודתי, שסיפרו לי איך היה קודם. זהו, רצה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |