|
||||
|
||||
לי זה דווקא הזכיר את האופרה של המלחין המוכשר, המהולל והגאוני וולפגאנג אמדאוס מוצארט (נולד בזאלצבורג 1756, נפטר בשנת 1791) Cosi Fan Tutte, לליברית של התמלילן הגאון הכשרוני והמפורסם דה-פונטה, כפי שמוספר בדיון 554 אלא שנראה לי שלעומת רש"י והאגדה, מוצארט ודה פונטה מפגינים עמקות ותובנות דקות ומאלפות הרבה יותר בקשר להתנהגות, הפסיכולוגיה והרגש האנושי, וזה מבלי להזדקק לתילי תלים של פרשנויות מוטות זייטגייסט להם נדרשים מי שקורה את הסיפור הרזה (מבחינת קיצור העלילה) של ברוריה. |
|
||||
|
||||
קודם כל, זה לא מפתיע אותי שזה מזכיר לך אופרה, כמעט כל דבר מזכיר לך אופרה :). שנית, לא התכוונתי לסיפור על ברוריה, שבאמת מכיל הרבה סממנים מוכרים מהתרבות הפופולרית ( הסיטואציה של בלש שמתאהב במושא המעקב שלו, כמו בוורטיגו, למשל). התכוונתי לסיפור אחר שאורי תאר- על הרבנים ששמעו רב נוסף מפאר את מעשי הרומאים ("כמה נאים מעשיה של אומה זו" עד כמה שאני זוכר את הגרסא העברית), אחד שתק, והשני ביקר את הרומאים (" כל שעשו , לכבודם עשו", אאז"נ). הפירוט הזה, של בתי המרחצאות וכולי הזכיר לי את השיחה של חבורת מונטי פייטון. |
|
||||
|
||||
הופתעתי מפזיזותך - במשפט הראשון :-( (סתאאם). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |