|
||||
|
||||
האם אתה רומז כי לפמיניסטיות אין במה להתעסק? ובכן, למטרה זו בדיוק נולד הפוסט-פמיניזם, כדי שיהיה במה להתעסק1: מואס, שמגדירה את עצמה אקו פוסט-פמיניסטית, נחרצת הרבה יותר: "כשהאשה פקוקה וסתומה בטמפון, קל לה יותר להתכחש למחזור גופה ולהמשיך לתפקד בחברה התובענית והפטריארכלית, בלי התחשבות בתכתיבי הווסת. המסר התרבותי של הטמפון הוא לעודד נשים לתפקד כרגיל, ולהתנהג ללא הרף כגברים בחברה המעריכה נשים פעלתניות והישגיות". __________________ |
|
||||
|
||||
הייתי מנסח זאת כך: פוליטיקאיות פמינסטיות במקום להבהיר כי מטרתן לשפר את מצבן של הנשים כלכלית וחברתית, מעדיפות להעמיד עצמן כלוחמות לתיקון עוולות חברתיות "שלא יעלו על הדעת" ב"חברה מתוקנת". (זה מאפיין כולל של הפוליטיקה בעידן ה-PC: הצג עצמך כקרבן של קיפוח המכוון ע"י בני עוולה). סיבה אפשרית לכך היא כדי להעמיד עצמן על אותה רמה כמו נניח הלוחמות הסופרג'יסטיות של סוף המאה ה-19. (דרך אגב מעניין מה חושבת שרת החינוך על כך שהמערכת שלה אינה מלמדת על אליזבת ק סטנטון וסוזן ב אנטוני. בזמן שכל מגזר מצליח לדחוף לתכנית דמויות חסרות כל חשיבות, דמויות אלו שהיתה להן השפעה חשובה לפחות על 50 אחוז מהתלמידים נדחקות החוצה). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |