בתשובה לעוזי ו., 24/06/04 20:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה לדעתך ספרו של ניטשה, "מעבר לטוב ולרוע", הכי רלוונטי כאן? האם בגלל התיאוריה לפיה הנאצים הכתירו את ניטשה במפורש לפילוסוף הממלכתי שלהם, למורה-הדרך הרוחני של "הרייך השלישי", והרי ניטשה בספרו הנ"ל הפך לאחד המקטרגים הקשים ביותר על היהדות, כמי שבז ל"מוסר-העבדים היהודי"? אם לכך כוונתך, הייתי בוחר דרכי מחקר אמינות יותר כפי שהן קיימות, משום שיש חוקרים שהרעידו את אבני הבניין בהקשר של ניטשה והנאצים. ובקיצור, אין זו רק תיאוריה שלי. יש בהחלט עוד חוקרים המחזיקים בה. לצערי, נבצר ממני לספר בקיצור לאיזה הוכחות מחקריות אני מרמז, ממניעים של תיזה מחקרית בההוותה וזכויות קניין רוחני עליה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה קורא לו ''עליונות מוסרית'', ניטשה כינה ''מוסר של עבדים'' (דווקא). אלו שמות שונים - הפוכים, השקפתית - לאותו הדבר. אני פחות בטוח במידת ה''רשמיות'' שבה ניטשה אומץ כפילוסוף של התנועה הנאצית. אבל אני לא רוצה לגרור אותך לדיון בנושא שאתה מעדיף לא לדון בו כעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לי שמה שאני קורא לו "עליונות מוסרית", ניטשה כינה "מוסר של עבדים", בדיוק לכן כתבתי שהוא הפך לאחד המקטרגים הקשים ביותר על היהדות, כמי שבז ל"מוסר-העבדים היהודי" בין השאר. באותה מידה ברור לי שיש שלא בטוחים במידת ה"רשמיות" שבה ניטשה אומץ כפילוסוף של התנועה הנאצית, כמות שיש שסבורים ההפך. ועם על זאת, לא זכיתי להבין מה בינו לבין נושא הדיון? האם בגלל שניטשה אמר - אז זה נכון או אמת לאמיתה? ואתה יודע איזו סתירה פנימית יש לו ביחסו אל היהודים, פעם בהערצה ופעם בהתקפה פרועה. ובכלל, ניטשה סתר את עצמו תדיר, מספר לספר. ניטשה גם המית את אלוהים, אך ככל הנראה התבדה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר לנושא הדיון הוא ש(בעוונותי) נראה לי שהספר רלוונטי. זה לא אומר שהוא אמת לאמיתה, וזה לא אומר שהוא לא אמת לאמיתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני רואה את הקשר הישיר, או הבלתי ישיר, לפי דבריו של עוזי ו., בין האידיאולוגיה הנאצית-ניטשיאנית לבין התמונה כפי שאתה הצגת אותה בדבר "שרשי מלחמתו" של היטלר, אך מאחר ואינך רוצה לפרט בנושא זה כשאתה עוד בעיצומו של מחקר, אחכה בסבלנות :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ב"מוסר עבדים" עסקינן הייתי דווקא ממליץ על הגותו הפוליטית של אחד, אותו הכתרת אא"ט, באופן שטחי בעבר כ"החילוני הראשון". שכן אין כהגותו של מר בנדיקט שפינוזה לחידוד סוגייה זו. (ד"א, לו היה קם לתחייה היית מנדה אותו, או שמא "עוונותיו" כבר סולחו לו?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאני אבין, מה זה היה? שפינוזה כקדוש מעונה, ולכן קדוש כל מוצא פיו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו הייתי מעוניין להצביע על קשר סיבתי, הייתי במפורש עושה קשר כזה. שים לב ששמתי את שאלתי בסוגריים ולאחר שימוש באקרונים 'ד"א'. אבל אם יש לך שאלה ספציפית (או למרבה הרענון תשובה ספציפית לשאלותיי הספציפיות) אשמח לשמוע. אם לא, אז אני נאלץ להניח ששימושך בכלי השאלתי ה"רטורי" הוא שימוש קומפרהנסיבי ואינך כלל מצפה למענה. (ד"א, אתה חושב ששפינוזה היה מעונה? אנא שקול בתשובתך את נסיון ההתנקשות בחייו בסמוך לבית הכנסת הפורטוגזי ואת נידויו ע"י הקהילה היהודית של אמסטרדם מעט אחר-כך (1655)) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |