 |
1) שני המשפטים הראשונים בתגובתי לעיל מסכמים את עמדתי בנושא. אין לי כל כוונה להטיל אחריות מוסרית על הכלבים עצמם, שהרי הם מתנהגים בהתאם לטבעם. האחראים, מבחינתי, הם קודם כל הבעלים (ושותפי משנה הם הרשויות המתעלמות והציבור, כולל אותי, שבד"כ שותק). בקריאה זהירה בתגובתי הנ"ל תוכל לגלות שגם לא טענתי כי כל בעלי הכלבים אינם בסדר. אם התאור של כרמית יהפוך לסטנדרט המקובל (דה פקטו) בכל הנוגע לגידול כלבים, זו כבר תהיה הצלחה גדולה מבחינתי. אני מעריך שבאמצעות הגברת המודעות, הסברה והתיחסות רצינית יותר מצד המחוקקים והרשויות הממונות על אכיפת החוקים, ניתן לשפר את המצב הקיים, כמו שזה נעשה לגבי העישון 1.
3) גם כאן אני מסכים עמך לחלוטין. יתרה מכך: התיחסות רדודה וטפשית כמו שתארת מצד אמצעי התקשורת, רק גורמת נזק לעניין בהסיטה את הדיון מהאשמים האמיתיים אל השעירים לעזאזל.
1 למען הסר ספק: למרות הסתיגותי העזה מהתחביב (עישון), איני מצדד באיסורו, או ברדיפת העוסקים בו, כל עוד לא כופים עלי, או על כל אדם אחר שאינו חפץ בכך, את השפעותיו. סעיף 8 בתגובה 227170 מוחזק בעיני ככפיה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש