בתשובה לאלון עמית, 30/05/04 18:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השר איתם חושש משני דברים: 1) בעייתם של חיילים שיצטרכו לעשות מעשה חמור בעיניהם שהוא "ייהרג ואל יעבור" והם יצטרכו לסרב פקודה. 2) התלהטות יצרים במאבק על הפינוי שיביא לשפיכות דמים. לצורך הרגעת הרוחות לא יעזור לאמר שפינוי יישוב הוא לא ייהרג ואל יעבור. הרי על כל עבירה יש לסרב פקודה (הלכות מלכים) גם אם הפקודה היא לחלל שבת, לגלח את הזקן או להכנס לבית קברות (לכהנים כמובן). "דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעים?". לגבי התלהטות יצרים זה גם לא יעזור כי גם בדבר שהוא ייהרג ואל יעבור אין היתר להרביץ מכות לחייל. ואם יש אז זה נובע מחשיבות יישוב ארץ ישראל ולא מייהרג ובל יעבור. בכלל, כל הדיון על ייהרג ואל יעבור לא שייך כאן בכלל. לגבי שאלתך, עכשיו שהצגת את השאלה הנכונה אני יכול לענות בקלות - אין לבן אדם שום סיבה למות בגלל שמפנים יישוב. עדיף לחיות ולמנוע את פינוי הישוב. בזמנו, כשפינו את סיני התבצרו כמה חברה בבונקר בסיני ואיימו להתאבד. הביאו להם את הרב כהנא הי"ד במסוק צבאי כדי שישכנע אותם לא להתאבד. וזה היה כל כך פשוט שזה עבד. זה קל, כי אף אחד לא מבקש ממך לעבור עבירה. פשוט לוקחים אותך משם. בפעם הבאה תשאל בבקשה את מה שאתה רוצה לדעת ולא מה שלא חשוב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"עכשיו שהצגת את השאלה הנכונה"? יש שאלות לא נכונות? אין לי מושג על מה אתה נוזף בי. הבה ננסה שוב, ונראה אם נצליח לקבל פשוט את אחת משתי המילים שבכותרת: מסירת שטח מארץ ישראל לידי אויב היא עבירה של "ייהרג ובל יעבור"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תן מקרה אמיתי ואענה לך. השאלה הזאת היא שאלה פילוסופית כמו השאלה האם אכילת בשר חזיר היא בייהרג ואח יעבור. שאל: האם אדם שבאים אליו חיילים ודוחפים לו חזיר לפה צריך להתאבד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי למה אתה קורא "שאלה פילוסופית", ומדוע שאלה שכנראה משפיעה על החלטות של אנשים היא כזו. ומה זה "תן מקרה אמיתי"? משהו שקרה, או משהו שיכול לקרות? ולמה זה חשוב? הסיפור עם החזיר אמור להיות פרודיה שתבהיר לי שהשאלה לא רלוונטית? סליחה, אני קורא על ברנד, ואיתם, וקוק (נכון, בשיחה פוליטית פרטית) ובן-ארצי ואני לא מרגיש שזה תלוש כל כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנסה להסביר שוב. 1) מסירת חלקים מארץ ישראל לידי האויב היא עבירה. אסור לעשות דבר זה. אסור לממשלה להורות עליה. ההנחה היא שגם אסור לאנשים לעשות את העבודה בפועל בתור חיילים ו/או תמורת כסף. עד כאן לא התייחסנו לעניין של ייהרג ואל יעבור. 2) מצוות יישוב ארץ ישראל היא חשובה. הוכחה: הרב קוק אמר שהיא בייהרג ואל יעבור. כלומר: ייתכן שנוכל כך לשכנע כמות מסויימת של מסורתיים שלא ישתפו פעולה בפינוי למרות שהם כן מגלחים את הזקן בתער (ל"ע). 3) מעבר לשאלה האם מצוות יישוב ארץ ישראל חשובה אתה צריך להסביר מה זה אומר "ייהרג ואל יעבור"? ייהרג ואל יעבור פירושו שלמרות שעלולים להרוג אותך אתה לא עושה עבירה. אם הכוונה של צה"ל היא לירות באנשי גוש קטיף שלא מוכנים לצאת מהבתים זה רלוונעי. אם הכוונה של רוה"מ היא לשלוח את השב"כ לחסל את השרים המתנגדים - זה רלוונטי. אם הכוונה היא לתלות חיילים שיסרבו להשתתף בפינוי זה רלוונטי. זה לא רלוונטי (מעבר להדגשת החשיבות) אם הכוונה היא: לפתות חברי כנסת להצביע בעד תמורת טובות הנאה. חברי כנסת שעוברים עבירות תמורת טובות הנאה אינם מתרשמים מ"ייהרג ואל יעבור" לשלוח חיילים לגרור את חגי בן ארצי מהבית - זה לא רלוונטי. הוא לא יכול ללחוץ על כפתור השמדה עצמית ואין לזה שום קשר ל"ייהרג ואל יעבור" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) עבירה על מה? מה פירוש "ההנחה היא שגם אסור", זה ניחוש? 2) לא כל כך הבנתי (מה זה ל"ע?), נדמה לי שהתכוונת ש"ייהרג ואל יעבור" זו רק רטוריקה להדגשת החומרה של הפינוי? זו רטוריקה פסולה בעיני (מסתבר שלא כל מי ששומע תופס את הדברים כאמצעי ספרותי), אבל מה אני מבין. 3) מעבר לפרודיות שאתה עושה, נדמה לי שאתה אומר (למשל) שלמתנחל אסור לעזוב את הקרוון שלו גם אם הוא נותר די לבד בשטח עויין והוא ומשפחתו נתונים בסכנת-חיים. "אסור" לא כי זה לא מתאים לתפיסות הפוליטיות שלך ושלו, אלא כי זו עבירה בפרהסיה וצריך הוא למות ובלבד שלא יעבור. לי זה נשמע מפתיע מאוד, ואם זה כך איני רואה כל סיבה שמתנחלים דתיים לא יסבו לחיילים הבאים לפנותם מקסימום נזק חוץ מלרצוח, העיקר לא להיכנס למלכודת הזו. למה בדיוק חגי בן ארצי לא יכול להתאבד, או להילחם עד מוות? ולמה אין לזה שום קשר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, חס וחלילה. רק שהדקויות הללו מבלבלות לפעמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(רק עכשיו הבנתי על מה ענית, אפשר להתעלם מהודעתי הקודמת. סליחה!) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) מכיון שהשאלה האם על החיילים לסרב פקודה ובאלו נסיבות נמצאת במחלוקת ציבורית איני קובע נחרצות דברים בעניין זה. 2) ייהרג ואל יעבור היא רטוריקה להדגשת החומרה. זהו תוכן סעיף זה. השאלה אם היא גם משהו אחר נדון בסעיף 3. 3) לא היתה לי כוונה לפרודיה אלא סתם דוגמאות לברור העניין (אני חושב). האם אדם שיוצא מהקרוון שלו בעת הפינוי בלי שגוררים אותו בידיים וברגליים עובר עבירה בפרהסיה? אני בספק. הוא תמיד יוכל לטעון שהוא במקרה עבר שם בסביבה או שהוא חוזר מחר. הרואה, אם אינו צר עיין, יוכל ללמד עליו זכות או לא לראות כלל את העבירה. אינך חייב למנוע מבן אדם לחפור ולמצוא שעברת עבירה (דוגמא: כשאתה יוצא מחדר העינויים בו הכריחו אותך להתגלח בתער, כל אחד עם עיין חדה רואה שתגלחת בתער, עדיין אינך חייב למות בגלל מה שיגידו אחר כך) הסיבה שאדם לא יעשה הכל כדי למנוע פינוי היא שיש דברים שאסור לו לעשות. אסור לאדם להתאבד ואסור לו לתקוף את אלו שעוברים עבירה של פינוי שטח בארץ ישראל. כך שמי ששומע לדעת תורה ידע שייהרג ואל יעבור נוגע רק לעניין של מה לעשות אם מכריחים אותו לעבור עבירה חמורה ולא מאפשרת לעבור עבירות. ומי שלא שומע לתורה לא יקבל עליו למות למען ארץ ישראל. הבעיה היא תלמיד שלא למד כל צורכו. האם בשבילו צריך לתת תורה מעוותת שמא יבין מתוך התורה המדוייקת משהו לא נכון. התשובה המקובלת היא שצריך ללמד בצורה מדוייקת ולא לוותר. אם תתחיל לומר דברים מעוותים אינך יודע לאיזה עוותים תגיע (למשל: לא נורא לפנות יישוב בארץ ישראל) ולאיזה שקרים תגיע (אולי יתחילו לשקר גם בכיוון ההפוך). מעבר לכך, השקרים לא מועילים. הספרים כולם פתוחים לכל ואם רבנים יתחילו לרמות לא ישמעו בקולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אינך צריך לקבוע נחרצות - שאלתי פשוט, "עבירה על מה"? 2) אז הבנתי נכון, ואני חוזר ואומר: רטוריקה פסולה ומסוכנת. 3) עניין הפרהסיה כאן הוא מוזר. ברור שכל אירוע יוצא דופן שכזה יזכה לסיקור נרחב בתקשורת, אז מותר להניח שהמעשים נעשים בפרהסיה. אני מסכים שיש דברים שאסור לאדם לעשות, ואני שמח שגם אתה מסכים. אני לא בטוח שזה כל כך ברור לכולם, ואשמח להתבדות. "מי ששומע לדעת תורה ידע שייהרג ואל יעבור נוגע רק לעניין של מה לעשות אם מכריחים אותו לעבור עבירה חמורה": פה זה הייהרג ואל יעבור הרטורי, או האמיתי? אחרי כל הסבריך, עדיין לא ברור לי אם יש להיהרג ולא לעבור רק על שלוש המצוות החמורות ההן, על כל מצווה חמורה (כמו שכתבת כאן), או על כל מצווה, אפילו קלה, שהעבירה עליה נעשית בפרהסיה. "השקרים לא מועילים. הספרים כולם פתוחים" - אתה הרי יודע שלא כל שאלה נענית בספרים בצורה ברורה וללא סתירות. אני דווקא מתרשם שלרב כריזמטי יש לא מעט חופש פעולה, ומחלוקות עקרוניות לא חסרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון, ב''זמן שמד'' יש החמרה בדין, כך ש''ייהרג ובל יעבור'' תופס גם לגבי עבירות פעוטות יותר. יוצא שמי שמאמין שתקופתנו עונה לקריטריון של שמד מרחיב את האיסור. כרגיל, מי שמתאמץ מספיק ימצא באחד משבעים הפנים של התורה אישור הלכתי כמעט לכל אידיאולוגיה קיצונית שנראית לו. אני בטוח שלא צריך להזכיר איך ''דין רודף'' יכול לתת צידוק הלכתי לרצח, ואיך חוקי הצניעות דורשים יריקות על עוברי אורח בשכונות מסויימות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים הרוצים לעוות יוכלו לעשות ככל העולה על רוחם. זאת הסיבה שיש לדבוק באמת המסובכת שלא ליתן פתח למעוותים למיניהם לטעון שכולם עושים כך. חוקי הצניעות לא דורשים יריקה על עוברי אורח. נהפוך הוא זה אסור מדיני צניעות ויותר מכך ממצות תוכחה. לגבי דין רודף, תנאי בסיסי הוא היכולת להציל. אם פגיעה ברודף לא תציל הרי שהפגיעה אסורה. תביא מקרה קונקרטי בו פגיעה תציל ונברר אם יש דין רודף. שתי הדוגמאות הפופולריות לדין רודף הם 1: 1) תלמידי ישיבה שדוחים גיוס ואינם לומדים 2) תינוק במעי אמו שמסכן את אמו 1 היושב על הגדר יכול לאשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הויכוח שלך הוא עם י. עמיר ועם תושבי מאה שערים, לא איתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הויכוח שלי הוא עם אלון עמית בשאלה מה לעשות כדי למנוע מאנשים לעשות את האסור. אני טוען שיש לאמר את האמת על כל מורכבותה. אלון כנראה רוצה שנשנה מן האמת כדי שלא יבינו אותנו לא נכון. מעניין אם הוא חושב כך גם לגבי השמאל ולגבי פורנוגרפיה או רק לגבי דתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיהיה. אני אניח לכם, בהערה המסכמת (מבחינתי) שאותה ''אמת'' שאתה מדבר עליה היא בעיני המשתמש, ויש הרבה דתיים שאינם תופסים אותה כמוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לגמרי שאותה אמת היא בעיני האומר. איננו מדברים על אלו שטוענים (בטעות כמובן) שיש לירות בחיילים (אם חלילה יש כאלו) ואיננו מדברים על אלו שטוענים (בטעות כמובן) שמצווה לפנות יישובים או שאין שום סיבה לעשות מזה עניין. השאלה היא מה אמור לעשות אותו דתי שטוען שהאמת היא מורכבת. לעוות את עמדתו כדי שלא יבינו ממנו לגיטימיות לדברים שהוא לא התכוון או לאמר את האמת בעוז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו, יעקב, ובמחילה מכבודך, ממש עצבנת אותי. *אתה* אמרת - אני חוזר, *אתה* אמרת - שהשימוש ב"ייהרג ולא יעבור" הוא בגדר *רטוריקה להדגשת החשיבות*. אני חוזר, *רטוריקה להדגשת החשיבות*. עכשיו תאמר לי, "רטוריקה להדגשת החשיבות" היא "האמת"? אם אני מתנגד לרטוריקה הזו (וכן, אני בהחלט מתנגד לרטוריקה הזו), אני "רוצה שנשנה מן האמת"? איפה דרשתי ממך או ממישהו "לשנות מן האמת"? איזו אמת? מה אתה רוצה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשתדל להבהיר דברי. השימוש ברטוריקה להדגיש חשיבות עניין היא בסדר כל עוד היא מבוססת על אמת. מקובל להזהיר נגד תולעים בכך שמי שאוכל תולעים עובר על חמישה לאוים ואכילת חזיר אסור רק בלאו אחד. ואולי לא כדאי לאמר את זה? אנשים עלולים לאכול חזיר ולהגיד לא נורא. כנ"ל כאן. אם פינוי ארץ ישראל הוא בייהרג ואל יעבור אפשר לאמר זאת, למרות שאין לזה שום היבט מעשי (כמו שמספר הלאוים אין לו שום היבט מעשי - כשלא נותנים מלקות לעבריינים). הוא נועד להדגיש חשיבות וזה חלק מהאמת. לעומת זאת, אמירה שייהרג ואל יעבור לא חל כאן, אינה מבחינתם אמת, למרות שאין לזה משמעות מעשית. הבה ננסה תחום אחר: האיסור על משכב פנויה (שכמובן טבלה קודם במקוה) הוא איסור "קל" יחסית של "אל תחלל את בתך להזנותה" או "לא תהיה קדשה בבנות ישראל". האם נסתיר זאת כדי שלא נגיע חלילה לידי עבירה? האיסור על משכב נכרית הוא בכלל מדרבנן. האם נסתיר זאת? לא. נאמר זאת ונדגיש מצד אחר כמה זה חמור: "עון זה אף על פי שאין בו מיתת בית דין אל יהי קל בעיניך אלא יש בו הפסה שאין בכל העריות כמותו שהבן מן הערוה בנו הוא לכל דבר ובכלל ישראל נחשב אף על פי שהוא ממזר והבן מן הגויה אינו בנו." (רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק י"ב הלכה ז) - זה לא רלוונטי כי הוא לא מתכוון להוליד ממנה ילד. אבל זה מדגיש את חומרת העניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) איסור "לא תחנם" = האיסור לתת אדמה לגוי בארץ ישראל והאיסור לתת להם מתנת חינם. איסור "שלא נניחנה ביד זולתינו מן האומות או לשממה" כדברי הרמב"ן. 2) טענתך היא שזה מסוכן. טענתי היא שכל נסיון לשנות מן האמת יותר מסוכנת - בהרבה. זאת מכיוון שהדברים עצמם ברורים ומנוגדים לדברים מהם אתה מפחד. כל נסיון לשנות כדי שלא לתת דלק בידי רפי שכל תתן לאותם רפי שכל כמות עצומה של דלק לטעון שיש משהו שצריך להסתיר והרבנים מתוך פחד נכנעים לממסד. מזה אתה צריך לפחד ולא מאמירה התומכת בדעתך. תגובה 221885 ברורה מאוד לגבי על מה צריך לההרג ולא לעבור. בשאלות מעשיות אנא פנה לרב. בעניין הפחדים שלך, טרם הבאת לי דוגמא מעשית אחת שנראית בעלת סבירות, אפילו נמוכה מאוד, שתקרה. רב שואב את כוחו מכך שהוא מפרש בהגיון את המקורות. כאשר הוא מעוות כדי לרצות מישהו או להשיג משהו יגלו את זה. ולא חסר חבורות של קנאים שיראו את הזיוף. אני אישית רואה כתבים של רבנים שכוללים טעויות ברורות ואין לי אלא להתייחס בחשדנות מסויימת אל שאר דבריהם. כדוגמא: ראיתי רב אחד שכתב דברים בענייני צדקה שעמדו בסתירה להלכה. מטרתו היתה לעודד אנשים לתת צדקה, ולצורך כך בחר כנראה לשנות מן האמת (או לחילופין הוא אינו בקיא בנושא). האם הוא ישיג את מטרתו? ספק גדול. נראה לי שהוא ישיג את ההיפך. חלק מהאנשים יגידו שאם זאת התורה אין לנו עניין בה. אחרים יגידו הרב הזה לא יודע על מה הוא מדבר. סיפור: פעם היה עניין חשוב בין הרבנים והם לא הצליחו, למרות נסיונותיהם, להשפיע על הציבור. אמרו לעצמם נפנה לרבי X שהציבור שלו מקשיב לו. אמר להם רבי X: הסיבה שמקשיבים לי היא שאני לא אומר לציבור דברים לפני שאני יודע שיקשיבו לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין היתר להרביץ לחיילים, וגם לא יהיה. כל מי שעוסק בנושא הזה צריך לחזור ולהזהיר שחלילה לאף אדם להרים יד על שלוחי ציבור, גם אם הם פועלים בניגוד לדעת הרבנים. הרב אבינר פרסם בשבת האחרונה מאמר מקומם, שבו הוא מונה סיבות שונות ומשונות לכך ש''פינוי ישוב אינו חוקי''. גם במאמר כזה, הוא צריך היה למצוא כמה שורות כדי להדגיש שבהתנגדות לפינוי - נמרצת כמה שתהיה - אסור בשום אופן לפגוע בחייל או שוטר (ואין צריך לומר בפוליטיקאי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומרים וכותבים את זה המון. אי אפשר לדרוש שכל פעם שרב פותח את הפה הוא יגיד לא להרביץ לחיילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עניין של מינון (התגובה הראשונה שלי הייתה דומה לשלך). מאז שהתחלתי לחפש את האמירות בנושא הזה, קראתי כמה וכמה מאמרים נגד פינוי יישובים, ואף התייחסות לשאלה מה מותר לעשות כדי למנוע פינוי כזה. אם האסטרטגיה היא להתעלם מן הקולות הבודדים שקוראים לנהוג באלימות (בהנחה שהם יעלמו מאליהם), אני חושב שהיא שגויה מן היסוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יכול להביא נתונים סותרים אבל אני מאוד מופתע. אני ראיתי המון פעמים שכתבו שצריך להזהר לא לפגוע בחיילים. המון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במאמרו האחרון של הרב אבינר הוא כותב דברים מפורשים: "הצבא הזה הוא הצבא שלנו, והמשטרה הזאת היא המשטרה שלנו. ... אל תרים יד, אל תעליב, אל תשנא! גם במצבים קשים, אנו ממשיכים באהבת ישראל. ... אל תגיד: ``אם זורקים אותי מביתי, לא אשתוק. אלחם על ביתי``! אל תעשה הפרטה של מצוות ירושת הארץ, ... שמא תאמר: ``אם כך, לדעתך, עלינו לשבת בחיבוק ידיים ולא לעשות מאומה כדי לקדם את פני הרעה`` טענה מסוג זה מכונה ``סילוק האמצע``, כלומר דיכוטומיה מדומה, שמציבה רק שתי אפשרויות קיצוניות ומתעלמת מרצף מלא של אפשרויות ביניים, ... ודאי יש לפעול, ולפעול במרץ בלתי נדלה, אך בלי להזות שאירוע מהפכני דרמטי יחולל נס. לא ולא. ... סיפר לי חבר שהיה בבונקר המטורפים בעת פינוי ימית: ``היינו מעוניינים שיחשבו אותנו למטורפים, כדי שיאמינו באיומים שלנו. הוצאנו החוצה כדור רובה עטוף בפתק, כדי לרמוז מה צפוי לאלה שינסו לפנות אותנו. היה ויכוח בתוכנו. יש ששללו שימוש בנשק חם נגד חיילים אבל תמכו בשימוש במוטות ברזל למען שבור עצמות. לבסוף הרשינו להיכנס רק לגאון הרב שלמה גורן, ולעוד אדם שרבים מאתנו היינו תלמידיו. אותו אדם אמר לנו: מה פתאום! אסור להכות! בשום פנים ואופן אין נותנים מכות לחיילים, ודאי לא עם ברזלים. כל מה שמותר הוא להדוף אותם כדי לברוח מהם. לאור דבריו, כל הוויכוח נגמר. אותו אדם לא היה אחר מאשר הרב מאיר כהנא זצ``ל הי``ד. אבל אנחנו אפילו לא נהדוף חייל, אלא נחבק אותו. וזמן רב לפני כן, הודיע רבנו הרב צבי יהודה קוק זצ``ל מול כל עם ישראל בטלוויזיה ...: ``כמובן, עם הצבא שלנו, אנו לא נעשה התנגשויות``. " |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |