|
||||
|
||||
אם כבר בידוחים את מחפשת - היית במקווה? אני לא הייתי מעולם, ידענו מראש שהרב שיחתן אותנו מפורסם בכך שאינו דורש לראות את ה"פתק" הידוע. אבל לפני כשנה שמעתי ממישהי סיפור יפה: הבחורה טבלה במקווה באיזה מושב נידח(?) בהרי יהודה. המקווה היה חדש, יפה ונקי - אבל קטן מאוד, וכנראה רדוד. משום מה היא לא הצליחה לטבול ממש לפי ההוראות, כולל כל שיער הראש (היא גם לא שחיינית גדולה ואינה מאלה שהולכות לים ולבריכה, אינני יודעת אם זה היה חלק מהבעיה). ואז יעצה לה הבלנית עצה, כנראה מנסיונה העשיר - לקפוץ, לא לרדת בניחותא אלא לקפוץ אל המים, והתנופה, כך אמרה - תעזור לה, לכלה המאושרת - לשקוע עד הסוף. הבחורה עלתה כלעומת שירדה - וקפצה, בעוד הבלנית ממלמלת את המלמול הדרוש. זה לא עבד בקפיצה הראשונה, והיא קפצה עוד שלוש פעמים, עד שהחליטה הבלנית כי המצווה מולאה כהלכתה. אכן, חוויה דתית מאיזור הדמדומים: בלנית ממלמלת חלומות עגומים של קדושה, ולמולה אשה, עירומה, מתרגלת cordless bungee עם שידורים חוזרים. |
|
||||
|
||||
ידוע לך במקרה אם שוטים יכולים לעשות הסבה מקצועית לרעבעצען? |
|
||||
|
||||
אם אתה מוכן להיפרד מכמה תכונות בולטות (ולרכוש אחרות) - אז קדימה. |
|
||||
|
||||
כן, התשובה לשאלתך ידועה לי ולא במקרה - אני הרי מופיעה במדריך ''מומחים בינלאומיים לענייני מקוואות''. אבל לא אגלה לך אם הם יכולים או לא. שוטה שתיכף ומיד, מבלי לחשוב פעמיים, מפקיר את אהבתו, בתוליו, גופו, ליבו, תומתו ונשמתו - לבחורה מאוד נחמדה, אמנם, אבל אנונימוסית לגמרי, שרק הרגע הגיעה ועוד לא עברה תחקיר של השב''כ - אינו ראוי לידע המעמיק, הנרחב, היקר מ(אורי)פז, המצוי ברשותי. |
|
||||
|
||||
יקירתי האחת והיחידה, לא שמת לב לשימוש בלשון רבים? "*אנחנו* אוהבים אותך אמרתי לאנונימה, ויכולת להבין מכך שהאמירה היא במסגרת תפקידי כיו"ר ועדת הקליטה ואין בה כדי להעיד דבר וחצי דבר על רגשותי האישיים שנשארו עזים וממוקדים כתמיד. ועכשיו: איך אני הופך לרעבעצן בשנים עשר צעדים קלים? |
|
||||
|
||||
*גם* יו"ר ועדת הקליטה? וכמה אתה מקבל פר מילה בתפקיד ה*זההה*? ולמה לא גילית לי שהאייל הוא מקור הפרנסה העיקרי שלך? אתה מקבל מהם גם הוצאות רכב? בכל מקרה לא אגלה לך איך להפוך לרעבעצין. מה, השתגעתי לכרות את הענף ש... לא חשוב. |
|
||||
|
||||
אני שוקלת להיעלב. למה אנונימוס התקבלה בחום, ועוד ע"י יו"ר ועדת קליטה בכבודו ובעצמו, ואני לא? אמנם אני קוראת יותר מאשר כותבת באייל, אבל אולי זה בדיוק בגלל שלא נקלטתי כראוי? |
|
||||
|
||||
כמו מרלון ברנדו בטנגו האחרון הוא מעדיף אותן על-מוניות. |
|
||||
|
||||
מתוך "קוים מנחים לקולט", התשכ"ג: "כותבים חדשים שאינם מביעים בפומבי ספקות בקשר לתרומתם, לאיכות הכתיבה שלהם או לבחירת הניק, מוטב להניח להם לנפשם. יש לזכור שעצם הפניה אליהם כ"חדשים" עלולה להביכם במידת מה ולעורר בהם אותה הרגשת אי-נוחות הזכורה לכולנו מהיום הראשון בטירונות. אם יש ספק, מוטב לשתוק בעניין זה, ולהתייחס אליהם כאילו הם כותבים ידועים ומוכרים משכבר הימים. מסתבר שרבים מהם מפרשים את ההתייחסות לוותק המוגבל שלהם כזלזול, או כשיוכם לקבוצה נחותה (וזה כמובן נכון, אבל לא צריך להטיח את זה בפרצופם, לפחות עד ששילמו את דמי החבר לשנה הראשונה). אם הם מצרפים כתובת דואל, אפשר לשלוח להם את מכתב הברכה הסטנדרטי בצרוף התייחסות מחמיאה כלשהי להודעה או הודעות ששיגרו, ואשר, ללא ספק "היו רוח רעננה ומשיבת נפש בשיגרת יומו של האייל" או "גרמו לנו הנאה ואופטימיות באשר לתרומתך העתידית, שתהיה בוודאי קול נוסף ונעים במקהלה המזדקנת שלנו" או כיו"ב". אבל מאחר והנושא כבר עלה, רציתי להודיעך ששמתי לב להודעות החביבות שלך אשר גרמו לי הנאה ואופטימיות באשר לתרומתך העתידית, שתהיה בוודאי קול נוסף ונעים במקהלה המזדקנת שלנו. או כיו"ב. |
|
||||
|
||||
למעשה יש לי ספקות הן בנוגע לתרומתי והן בנוגע לבחירת ה''ניק''. לו היתה קבוצת תמיכה לאיילים חדשים וחסרי בטחון הייתי מצטרפת, אך כיוון שאין כזו, חשבתי שלא כדאי להלאות את כולם בסוגיות המעסיקות את נפשי השברירית. מצד שני, לו הייתי יודעת שזה יזכה אותי בהכרה ובהתייחסות, הייתי שוקלת מחדש. בכל אופן, תודה על קבלת הפנים. מוטב מאוחר מאשר לעולם לא (פולניה נשארת פולניה). ואגב, גם אני נהנית מהודעותיך השנונות. או כיו''ב. |
|
||||
|
||||
יפה. אני רואה שקראת והפנמת את "המדריך למשתמש המתחיל" (מהדורה שניה, התשכ"ג) ואת עושה שימוש בכמה מן העצות שניתנו שם. בייחוד ציינתי לעצמי את המהירות בה את מישמת את הכלל הראשון בפרק "איך להשתלב בתנועה באלגנטיות": " לעולם אל תחמיץ הזדמנות ללקק לשכ"ג. זה מבטיח שהאגרסיות שלו יופנו לכיוונים אחרים, וכשהוא עסוק בהטחת הרפש עם כנופיית היריבים שלו, תוכל לנהל בשקט דיון פורה ומפרה עם שאר חברי העדה הקדושה". ולעניין: מי שמסוגל להוציא תחת ידו את המשפט הלפני אחרון בהודעתך, אין לו מה לדאוג בקשר לתרומתו, שנאמר "אני שוכ"ג משמע אני [עמוק] כַּיָּם". ועוד יותר לעניין ובלי ציניות: ברוכה הבאה. |
|
||||
|
||||
"לעולם אל תחמיץ הזדמנות ללקק לשכ"ג" ? - תתבייש! תתבייש לך!! איך לא צינזרו את הגועל נפש הזה!! |
|
||||
|
||||
בעקבות הביקורת על חוש ההומור המפותח שלי ב-תגובה 261713 הייתי קצת מוטרד, אבל עכשיו נרגעתי. |
|
||||
|
||||
נו טוף, הרי אי אפשר לצפות ממך ו/או מכל אחד אחר שיכיר את חוש ההומור הבלתי מפותח *שלי*, היטב כפי שמכיר אותו בעל הדבר עצמו, זה מתגובה 221896. |
|
||||
|
||||
אם כך, עכשיו אני כבר רגוע לחלוטין. |
|
||||
|
||||
לסיכום: זה דבר אחד לזרוק הלצה בטעם גרוע לשכ"ג הותיק והמשופשף ששום דבר בעולם לא מזיז לו, וזהו עניין לגמרי אחר כשמדובר ב"אלמוני חובב מדע" שהוא חדש כאן, אינו מורגל במנהגים האייליים וטרם התערה בשורשים הפנים-פולקלוריים שלהם. |
|
||||
|
||||
בעניין קבוצת תמיכה לאיילים חסרי בטחון אני לא יודע אם אוכל לעזור לך, אבל מפגש האיילים האלמונים החצי-שנתי מתקיים בקרוב. נא לפנות לברקת, מחזיקת תיק האלמונים במערכת. |
|
||||
|
||||
אכן. ובמפגש הקרוב נכריז בשעה טובה על פתיחתו של קו סיוע טלפוני לא"א. מספר החירום יהיה, כמובן, 911. |
|
||||
|
||||
אורי אדלר? ---------------- או ששוב לא הבנתי כלום? |
|
||||
|
||||
איילים אלמונים! תת-קבוצה תעסוק במצוקתם הייחודית של אאשי"ל (איילים אלמונים שאינם יודעים לשאול). |
|
||||
|
||||
לידיעת המוזמנים, עדיין לא נסגר מיקום המפגש: תגובה 262022 |
|
||||
|
||||
את תמיד עושה מכל דבר משהו ארוטי ומלוכלך וגם כאן בצורה שהכנסת את המלים של אריק אינשטין את יוצרת את הרושם שכאילו ''הבלנית'' נהנית מלראות נישם ערומות. זה שאת לסבית שמונה אחוז זה עוד לא אומר שכולםפ כמוך ובטוח שזה לא אומר שהנשים הקדושות שפועלות במיקוואות הם כמוך. הן עושות את עבודת הקודש הזאת כי זה דבר חשוב ומישהו צריך לעשות את זה ולא ביגלל שהן נהנות מזה או משהו. באמת גועל נפש. |
|
||||
|
||||
ארוטיקה, כמו סקס, היא דבר מלוכלך רק אם עושים אותו נכון. |
|
||||
|
||||
מה זה לסבית שמונה אחוז? |
|
||||
|
||||
מה זה גבינה תשעה אחוז את יודעת? אז זה אותו דבר, רק קצת יותר דיאטתי ופחות אכיל. האמת היא שמדובר על לסבית שמנת עכוז. מה ששגיאת הקלדה קטנה יכולה לעשות... |
|
||||
|
||||
כותרת תגובה 221905. |
|
||||
|
||||
תגובה 160894 |
|
||||
|
||||
איך אומרים באנגלית, I'll be damned. |
|
||||
|
||||
צ'מעי, אם זה באמת מגעיל אותך את לא חייבת ללכת לשם. |
|
||||
|
||||
הי יקירתי, אני סבורה שהמצב האידיאלי במשק המודרני הוא שאיש-איש יעסוק בתחום הקרוב לכישוריו ולנטיות ליבו. חובב בוץ יהיה לחקלאי, נערה כלילת המעלות תנעים לנו כדוגמנית, אדם בעל כשרון מוסיקלי יעסוק במוסיקה, מתימטיקאי מחונן יעבוד בלהיות עוזי וי*, חובבת בלנות תתבל(יי)ן - ולכשההוא מתגובה 221789 יהפוך למקווהציצין - או אז תרוץ כאן מה-זה עבודת קודש! קודש כזה עוד לא ראית מימייך! את יודעת עלי דברים שאוני כבר שוכחתי. הייתכן שאת איילה ותיקה עם ניק אחר? למה שמת את ה"בלנית" במרכאות? זאת לא המילה שבה משתמשים? יש מילה מקובלת אחרת? *לדעתי עוזי וי זה יותר יפה מעוזי ו. |
|
||||
|
||||
אין לי בכלל מה לדבר אתך ולא לענות לשאלות שלך ולגועל נפש שלך אין לי שום עסק אתך רק לבכות ולבכות לאן הארץ הזאץ מדרדרת איזה הדרדרות נוראה. סבתא שלך היתה מוכנה לתת את נפשה בשביל ההיטהרות במקווה כמו הדורות של נשים יהודיות באמת קדושות שלפניה ובסוף יצאת את סוטה וטומאה פורקת עול וחסרת בושה באמת שרק לבכות ולבכות בלי סוף איזה ארף עם אנשים שלא יודעים מימינם משמאלם. את והשוטה החבר שלך באמת צמד חמד מגעילים ממש מצא מין את מינו חבל חבל עליכם ועל כל האנשים באתר הזה פורקי עול שלא מפחדים מכלום, רק לבכות ולהזיל דמעות. חזרי חזרי בך אולי בכל זאת עוד יש לך תקוה תחזרי תנסי לפחוץ תעשי כמה שבתות אצל יהודים חמים ותראי מה זה שמחה אמיתית בלב ותתחילי לאט לאט כשרות ושמירת שבת לאט לאט ולהפסיק עם החטאים באמת שאני בוכה בשבילך למרות שאני לא יכולה להפסיק להיגעל. |
|
||||
|
||||
הוי כלילת המעלות והמורדות, מסורתיתי מסורתיתי, אל תבכי לי, ארגנטיטי, בתור אחת שאין לה בכלל מה לדבר איתי, דיברת לא מעט. גם אני הרבה ארבה עצבונך. אודה לך אם לא תספרי לי סיפורי סבתא על סבתא שלי. במקרה זה, מה לעשות - פישלת. סבתי ז"ל היתה סוציאליסטית, לא ראתה מקווה מימיה, התייצבה עם סבי תחת החופה כשהיו להם שלושה ילדים, אחר שנות שיתוף בלא התערבות רב (בקבוצה בה הם חיו זה לא היה בלתי רגיל), ו*בנתה את הארץ הזאת בעשר אצבעותיה*. "עשר אצבעותיה" - לא השאלה פיוטית אלא תיאור מצב פשוט ומילולי. גילוי עריות נאות בקשר לשכ"ג: הוא לא החבר שלי, הוא אח שלי. חבר היה עושה בדיחות כאלה נבזיות על עכוזי המושקע והמחוטב? לענייני הגועל נפש, הטומאה והפוטנציאל שלי לעשיית תשובה: אדם אינו צריך לפרסם ברבים את מעשיו הטובים. אקצר ואומר כי אישית, אני מעדיפה את המצוות שבין אדם לחברו על אלה שבין אדם למקום - האחרונות נראות לי קצת חסרות הגיון. והקב"ה, אם הוא קיים - בוודאי לוקח את *הכל* בחשבון, כשהוא שוקל את מעשיי הטובים והרעים. הסירי נא דאגה מליבך. מי יתן ותהי השכינה שורה בכל מעשי ידייך. מי יתנני עוקדת אל מרגלות מיטתך את רגלייך** ולוטפת קטיפת ירכייך, ויונקת חלב ודבש ועדן ציציותייך, ובוצרת ענבי חרון של כרם תענוגייך, ויותר מכל, מי יתנני אוטמת אזניי לסכלות שוועותייך ולטמטום הקולוסאלי, אך נוגע אל הלב - של דמעותייך סליחה על הפגיעה ברגשותייך הדתיים וברגשותייך בכלל (אגב, אין לפסול על הסף את האפשרות התמוהה משהו, ש*גם לי* יש אי אלו רגשות הניתנים לפגיעה, אבל מה זה חשוב). מולי *תטוס מכאן? **בהסכמה בין בוגרות, כמובן, שאם לא כן - חלילהלי, חלילילי, חלולולו. |
|
||||
|
||||
את בטוחה בעניין הזה? כי עכשיו איך אני אוכיח שאין לי אחות? ולידידתנו המסורתית הייתי באמת ממליץ להדיר את עיניה מהודעותינו, למען שלוות נפשה המיוסרת. הסבתא שלה - ובזה אני ממש בטוח - לא היתה מלכלכת את נפשה הטהורה בדברי פריצות ושיקוצים, ואני ממש לא רואה מדוע ולמה היא מוצאת לנכון לשנות את דרכיה הטובות של הקשישה ההיא. |
|
||||
|
||||
חיפשתי אותך שמונים וחמש שנה ועכשיו אתה מתכחש לי? (טובעת בים הדמעות) מעכשיו נחיה חיי פרישות טהורים עם המון שמחה בלב, כמו שאמרה החברה שלי (אבל מה יהיה עם פנטזיות העריות? אני באמת צריכה לצלצל לרב בצרי ולשאול אותו מה עם העניין הזה. מה יהיה אם בסוף איאלץ לחזור הנה כנאקת שלמה?). |
|
||||
|
||||
בחייך. איך תעשי את כל הדברים האלה לדמות שהיא בבירור פיקטיבית? לא רק שהיא פיקטיבית, היא אפילו לא מושקעת. היא כל-כך גולמית שחוששני שלא תוכלי להבחין בין רגליה וציציותיה. |
|
||||
|
||||
פיקטיבית? אתה לא מפסיק להפתיע אותי היום. |
|
||||
|
||||
התגובה הזאת היא פרודיה. אוסף משפטים, כאילו אופייניים, שאפשר לראות רק בעיניים חילוניות. בודאי שאני לא מאמין שמישהי שקוראת את האייל, או אפילו שהגיע עד כאן רק בדיון הזה, מסוגלת להשאיר כזאת תגובה. |
|
||||
|
||||
נתקלתי באוסף משפטים מהסגנון הזה פעמים רבות מכדי שאוכל להאמין שזאת פרודיה. הבטחון שלך נראה לי בלתי מבוסס בהחלט. לחלוטין. לגמרי. בשום אופן. מה פתאום? הבל ורעות רוח. אלא אם כן... אהמממ? הייתכן? לא, אני מסרב להאמין. *אתה* לא תרד למדרגה נמוכה כל-כך. |
|
||||
|
||||
אם כבר, הביטחון שלך באמיתות הדמות מתמיה אותי. אתה אפילו לא יכול לדעת אם *אני* דמות אמיתית או פיקטיבית. אלא אם כן... |
|
||||
|
||||
אל תידאג כל כך אני לא קוראת את אתר הפיגולים הזה חס וחלילה יש לי דברים יותר טובים ויותר חשובים ליקרוא דברים שהם מזון רוחני. אבל אחתץ שכן קראה את האתר הזה הראתה לי את המקומות איפוא שכתבועל הלסבית שמונה אחוז וכל מיני כאלה אז חשבתי שזאת חובתי למצפון היהודי שלי לא לישתוק ולענות משהןו אבל אני כבר מבינה שאתם אנשים אומללים ואבודים ששום דבר לא יעזור איתכם. אתה יכול להגיד עלי מהשאתה רוצה וליקרוא לי פיקטיבית ופרודיה זה ממש ממש לא מענין אותי. חשבתי לשאול אותך מה כוונתך אבל החלטתי שזה פשוט לא מענין אותי, תחשוב מה שאתה רוצה וגם לך שלום ולא להיתראות!!! |
|
||||
|
||||
מר אורן, אתה עדיין מחזיק בדעתך? |
|
||||
|
||||
"אחת שכן קראה את האתר הזה הראתה לי"? יש לך עוד ספקות? |
|
||||
|
||||
אני בטוח שזאת אינה פרודיה. אין לי דרך להוכיח, אלא אם אותה אחת שכן קוראת את האתר הזה תואיל לקום ולהזדהות. כן, מי זאת? אה, האלמונית מהשורה השלישית, כסא שני מהקיר. תודה, את יכולה לשבת. case closed.
|
|
||||
|
||||
כן. |
|
||||
|
||||
אני מצטרף להערכתך (ומסכים עם החשמנית שמדובר בכותבת בעלת ותק באתר). |
|
||||
|
||||
כותב*ת*? |
|
||||
|
||||
הסגנון קצת מזכיר את שירי מירי ז''ל. התוכן את ''סתם איילת'' אלא שהנ''ל ידעה לפסק (עם ס'). |
|
||||
|
||||
לא ולא. ''סתם איילת'' אפילו לא היתה דתיה, ושירימירי היתה אינטליגנטית למחצה (למרות הנסיונות להסתיר את זה). |
|
||||
|
||||
מה גם ששירי מירי היה כותב (שמאז תום למודיו וגיוסו לצה''ל מופיע באייל בתדירות הרבה יותר נמוכה) ולא כותבת. |
|
||||
|
||||
גיליתי את האתר הזה לפני כשלושה שבועות עד חודש, ומאז, כשיש לי זמן פנוי (מעט מאוד) אני קורא בו. אני מאוד נהנה מהמאמרים ומהדיונים הרציניים, אבל אני חייב להודות שאני נהנה לא פחות, ואף מתקנא קצת, באוף-טופיקים ה''לא רציניים''. באוף טופיקים האלה אני מרגיש שאתם כמעט באוירה משפחתית, יש לכם חוויות משותפות וזכרונות משותפים, ואתם אפילו מתווכחים עליהם - ממש כמו במשפחה. ייקח לי עוד המון זמן עד שארגיש כך, אם בכלל (מהנסיון עד היום בדרך כלל לא שמרתי אמונים לאתר מסויים במשך זמן מספיק). |
|
||||
|
||||
מה שאתה מתאר הוא בדיוק מה שהצ'יף שלנו לא רוצה שיקרה. מתחיל יקר, תרגיש כמו בבית, בפקודה! |
|
||||
|
||||
הרגשתי פעם כמוך, אבל מכיוון שמדובר באתר בו המשפחתיות פולנית... |
|
||||
|
||||
חבל שלעולם (כנראה) לא נדע. |
|
||||
|
||||
אוף, לא יכולת לחכות עם זה עד הבוקר? *כבר* להרוס לי את כל חדוות הנצחון? לא יפה. תתפלא, בין אילו רגליים ועופריים הצלחתי כבר להבחין. אפילו אני עצמי הופתעתי מחדות האבחנה שלי :-) |
|
||||
|
||||
בלילה הייתי מבסוטה מהתגובה הארוכה שלי. בדרך כלל אני לא חושבת וסתם מתקתקת מהמותן, אבל על התגובה הזאת חשבתי קצת מראש, בכל אופן על החלקים הרציניים שלה (החלק בקשר לסבתי, נושא שמשום מה הקפיץ אותי קצת יותר מדי, והחלק על המצוות), וכשראיתי בתגובה שלך את ה"פיקטיבית" - הרגשתי שאני יוצאת קצת אידיוטית עם ההתייחסות הרצינית הזאת. עכשיו קראתי את כל הפתיל מחדש והבחורה לא נראית לי פיקטיבית, היא נראית אמיתית. חוץ מזה בוקר חדש ומה אכפת. יש לי את ורה לין באוזניות ואני מרעימה קצת ביחד איתה, והחשמן וגם הילדים, אלה שבבית, מאיימים בכל מיני סנקציות נוראות. כולל נטילת נפשם בכפם אם לא אשתוק מיד. אבל אני יודעת שהם לא יממשו את האיומים, הם אוהבים אותי, והם כבר איימו הרבה פעמים וכלום עוד לא קרה, הי הי! סופשבוע נעים. |
|
||||
|
||||
האם ערכה של יצירה שמתארת מאורעות דמיוניים פחות מזה של יצירה שמתעדת מאורעות ממשיים? האם תפקידה של האמנות הוא לתעד או לחקות את המציאות? שיר בהחלט שווה כתבת שם. הלוואי והייתי יודע לכתוב כך. ערכו לא משתנה אם הבחורה אינה קיימת. |
|
||||
|
||||
מסתבר שיש אנשים מוכשרים במשפחה שלי. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אמונתם של הורי המוכשרים. |
|
||||
|
||||
תודה, אבל אם יש סיכוי שאתה צודק אני עדיין יוצאת סאקרית. לא חשבתי שהעניין ההוא ראוי להיגדר "שיר", אבל אם אתה אומר - מקבלת, בלי לבדוק בציציות! |
|
||||
|
||||
באמת אין לי מה להגיד עליך יותר אני לא יודעת מאיפוא לך החוצפה הזאת לכתוב לי שאת רוצה לעקוד לי את הרגלייםפ וכל הטינופת ששפכת שמה. אני אין לי יותר שום אחריות בקשראליך אמרתי לך את מה שהיה לי להגיד הצעתי לך מה לעשות בישביל להציל את נישמתך האומללה אבל אני רואה שזהאבוד מה שיפה זה שאתץ היתרגזת שאמרתי משהו תמים על סבתא שלך אבל החבר המופרע שלך לעומת זאת הוא דוקא יש לו זכות לדבר על סבתא שלי בלעג וליקרוא לה הקשישה ההיא באמת כמו שאמרתי אתם ממש צמד חמד מצא מין את מינו אני אתך סיימתי שלום ולא להיתראות!!! |
|
||||
|
||||
אם סבתך אינה קשישה אני מתנצל בפניה בכל פה. משום מה חשבתי שאת מעל גיל 5, אבל אחרי ההודעה האחרונה שלך אני מבין שטעיתי. סליחה. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין דבר אחד. הרבנון התורן שלכם אמר שההומואים והלסביות יהפכו בגלגול הבא לשפנים/ארנבות/שניהם ביחד אולי (בהנחה שהרבנון בכלל מבין את ההבדל בין שפנים וארנבות). אם מישהי לסבית שמונה אחוז, בכמה אחוזים בגלגול הבא היא תהיה שפן/ארנבת, וממה יורכבו שאר האחוזים בגופה? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אולי פשוט יהיו לה שיניים קדמיות נורא גדולות. |
|
||||
|
||||
או אזניים ארוכות נעימות ורכות (במקרה של ארנבת). |
|
||||
|
||||
תתביש איך שאתה מדבר על רב בישראל |
|
||||
|
||||
הו, אין לך מה לדאוג, הוא מתבייש מאד. אבל החיים לימדו אותו שאין הביישן למד. |
|
||||
|
||||
כשאני יושב בבית הכבוד, הריני, במחילה, מייצר תוצרת משובחת יותר ממעלת כבודו של הרבנון הזה שאת קוראת לו רב בישראל. וברצינות: מה בדיוק עשה איש האפסיים הזה, במה זכה כי "רב בישראל" ייקרא לו? לדיבורים של ג'ורה כמו שיצאו מפיו, מסוגל כל אוהד ממוצע במגרש כדורגל (בלי להעליב את התרבותיים שבין האוהדים). חכם, הוא לא. (שזאת אחת ההגדרות שלמדתי בילדותי התמימה למלה "רב"). מנהיג? מפיץ שנאה והסתה בנוסח ה"דר שטירמר", רק בגרסה יהודית. אחד כזה, רחמנות על כל המונהגים ההולכים אחריו. מפיץ תורה? זבל הוא מפיץ. את יכולה לקרוא לו רב כמה שאת רוצה, בעיני הוא אדם מן הסוג הנחות ביותר שאני יכול לחשוב עליו, שמקומו בטיפול פסיכיאטרי, במקרה הטוב ביותר, אם כי ספק אם ניתן לרפא אותו. וכבר אמרו כאן חכמים, שלכל גנב קוראים היום רב. |
|
||||
|
||||
המילים הן של אברהם חלפי. |
|
||||
|
||||
אהבתי מאד את הארמז... |
|
||||
|
||||
מה זה ארמז? (התכוונת לכתוב "רמז"?) |
|
||||
|
||||
(אני מכיר את זה כ"הֶרמֶז") - אליטרציה, רמיזה למשהו מוכר מהרקע התרבותי. |
|
||||
|
||||
''אליטרציה'' היא משחק צלילים בראשי תיבות. ודאי התכוונת ל''אלוזיה''. |
|
||||
|
||||
(והכתיב המקובל הוא ''ארמז'') |
|
||||
|
||||
רב מילים טוען ''הרמז''. |
|
||||
|
||||
בגוגל מנצח הארמז למינהו. |
|
||||
|
||||
איך הצלחת להפריד את "הרמז" מהמילה "רמז" עם ה"א הידיעה? (כי בלי ההפרדה הזאת הרמז מנצח 7430:460) |
|
||||
|
||||
בדקתי ''הרמזים'', ''ההרמז'' וכו'. |
|
||||
|
||||
(ההרמזים) |
|
||||
|
||||
כן. |
|
||||
|
||||
מסכן ילדה לעתיד, כאשר יקללו אותו ''אמא שלך קפצה'' הוא לא יוכל להכחיש. |
|
||||
|
||||
גם אני יכול לגחך ולצחוק כך על נערי ונערות הדיסקוטקים בשעת אקסטזה מסוממת או לא-מסוממת. אז מה? שאצחק וארד עליכם כמוך בפומבי? אופס, שכחתי: זה רק לכם מותר להיות אכזריים עד אימה. |
|
||||
|
||||
הי, לך על זה. גם אני חושבת שהם נראים אידיוטי. |
|
||||
|
||||
הנקודה שלי היתה שהגם שהם נראים אידיוטי, הם עדיין ''נאורים ומפותחים'' ואילו אלה מהמקווה טהרה, גם אם הן נראות אידיוטי, והן בכלל לא, הן תתוארנה כפרימיטיביות מחשכת ימי-הביניים ואפילו פגאניות במעשיהן, הנדמים כמוזרים בעיני חוצנים מפלנטה זרה. |
|
||||
|
||||
ההודעה נמצאת כאן כבר כמה חדשים, ואני מבינה שרק עכשיו ראית אותה. אתה יכול להתרגז כאוות נפשך, אבל התיאור הוא מדוייק לחלוטין. התוספת שלי היא בפיסקה האחרונה, וגם זה בהשפעת דבריה של הבחורה, שסיפרה כמה מוזר ומצחיק זה היה בשבילה (אולי דווקא משום שיחסה אל הדת אינו אדיש), לעבור חוויה דתית בעירום מלא ובקפיצות חוזרות. צר לי, אבל גם עכשיו כשקראתי את ההודעה שוב, בעקבות דבריך, זה הצחיק אותי. "אכזרי עד אימה"? - טוב, שיהיה. אולי לא תאמין לי אבל כוונתי בהחלט לא היתה אכזרית - הומור כן, אבל לא אכזריות, וחריפות דבריך די הפתיעה אותי. |
|
||||
|
||||
אומרים ש''היופי הוא בעיני המתבונן''. את רואה את הטבילה הראשונה של מכרתך במקווה טהרה כמשהו מצחיק ומגוחך ואילו אחרת יכלה לראות בדיוק באותם הפרטים משהו אחר לגמרי. אני מצטער על חריפות דבריי. זה לא היה אישי, כמובן. רק ענייני. ואכן, רק עכשיו ראיתי את תגובתך. |
|
||||
|
||||
ועדת הכלכלה החליטה להענות לבקשת משרד התחבורה, ולהעלות את מחירו של "מספר ירוק" (רשיון להפעלת מונית) מ- 160,000 ש"ח, לכ- 205,000 ש"ח. הסיבה: "התעריף הנהוג כיום מאפשר לכל אחד לקבל רישיון להפעלת מונית", וגורם להצפת השוק. סמנכ"ל משרד התחבורה מסביר שמטרת המהלך היא "שהנוסעים יוכלו להגיע לכל מקום במדינה במחיר סביר לכל נפש". אם זו המטרה, אולי עדיף לחלק את המספרים בחינם, כמו בתור למשרד הרישוי? |
|
||||
|
||||
הקשר בין תגובה 268964 לתגובה 270307 הוא בדיחה פרטית? |
|
||||
|
||||
מונית-חשמנית על *מונית*. משחק מילים כזה. |
|
||||
|
||||
באותו לילה שלחתי לך תגובה שניתן לסווגה כ"שטותניקיות מושקעת היטב", כלומר - כזו שאינה מסתפקת בשניים שלושה משפטים אלא שואפת להרבה יותר :-] . זאת מתוך שהאמנתי שאיים שטותניקיים בתוך אוקיינוס הרצינות (החשוב פי כמה, על כך אין עוררין) הם מותרים, ופה ושם אפילו מתקבלים בברכה. טעיתי. התגובה סולקה בזריזות בלתי צפויה, טרם הנץ השחר על ארצנו הקטנטונת(?). לא ינום ולא יישן. נראה שהאייל הוא אתר לאנשים רציניים ומכובדים ואין בו מקום לטיפוסים כמוני. עכשיו, רק ע"מ לספק את סקרנותי - אילו היית קורא את התגובה ההיא, שפתחה בערך במילים: "תראה, אדון דוקטור פרופסור מיקרופרוססור עוזיוי, אני אשה פשוטה אני, לא מבינה, אשה פשוטה, נוסעת איפה צריך ולפעמים בטעות נוסעת גם איפה לא צריך..." -- האם היית מקבל את סדרת התארים, "דוקטור פרופסור..." (שחזרה אח"כ עוד כמה פעמים) - כרוחה, בהומור - או שהיית נעלב עד למעמקי נשמתך, שוקע בדכאון עמוק ודורש התנצלות מיידית בשלושה העתקים? (אגב, השימוש ב"מיקרופרוססור" היתה בו, מצידי, קריצה לשיח מאוד מעניין שהתנהל {או שעודנו צפוי להמשיך ולהתנהל} כאן לאחרונה בין ניצה לשכ"ג) מולי |
|
||||
|
||||
לא יודע מה יענו אבל אם זה באמאת מה שכתב אז אני לא רואה איפה יש כאן הומור. סתם רעש לבן ולא סמפטי במיוחד. |
|
||||
|
||||
גם לי יש שאלה. נניח שאחד הקוראים נתקל באישון ליל בידיעה חדשותית שמצריכה טיפול דחוף, אבל, בחפזונו, לא מצליח למצוא באיזו ערוגה יש לשתול את הידיעה בנושא. מתוך שהשעה מאוחרת והמלאכה מרובה, הוא מחליט להיטפל (מכל הדברים שבעולם) לשם המשפחה של אחת מנכבדות האתר, ולתלות את הידיעה - מעשה קונדס - על התגובה האחרונה שלה. כמה העתקים דרושים להתנצלות בעניין סבוך כזה? (הראשון היה נשלח עוד באותו בוקר, אם היה לאן). |
|
||||
|
||||
מילא, אנחנו כבר נסתדר בינינו. עם התנצלויות לא הולכים למכולת, כמו שאמרה אלגרה דה ויקטור, משוררת רחוב אחת שאני מכירה. לעומת זאת הודנא שתכלול הסדר תשלומים צנוע (יותר טוב לא צנוע), הרחק מעיני הקהל הקדוש - תתקבל בברכה. חבל, דווקא לעניין הערוגה שבה צריך לשתול את הידיעה הדחופה היתה לי תשובה מצויינת בתגובה האבודה ההיא... :-] אבל על - "אחת מנכבדות האתר.." - המערכת מוחה בתוקף, וחוששתני שאפילו שבעים ושבע התנצלויות בתוספת שבעים ושבעה ריבוא מית/ט/ות משונות לא יעזרו לך. זה אבוד. ****** May your heart be light and happy, (זה אירי, אא"ט)May your smile be big and wide, And may your pockets always have a coin or two inside May your heart be warm and happy With the lilt of loud laughter Every day in every way And forever and ever after. זהו, זה לא שגמרנו, חלילה, אבל, הממ... סיימנו - סופית, נכון? ליל מנוחה וד"ש לגברת |
|
||||
|
||||
אם כבר מדברים על ברכות איריות, יש להם איזו ברכה משונה שאומרת "May the road rise to meet your steps" שנשמעת לי כמו "הלואי שתלך כל החיים בעליה". מויחל טויבעס. |
|
||||
|
||||
May the road rise up to meet you. זו ברכה גאלית עתיקה שמאחלת לך להיות בתוך המחשב כף יד של אלוהים.
May the wind be always at your back. May the sun shine warm upon your face; the rains fall soft upon your fields and until we meet again, may God hold you in the palm of His hand. |
|
||||
|
||||
זה גם הפזמון של להיטם (היחיד) של פאבליק אימאג' לימיטד (PIL) |
|
||||
|
||||
עוד ישוב ויתנהל, אי''ה. אבל לקרוא לעוזי מיקרו-פרופסור זה לא יפה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |