בתשובה לנאאל אלטוחי, 17/05/04 21:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
במקום בו אני חי ישנם מספר סטונטים ערבים מסעודיה מצרים מרוקו ומדינות אחרות. חלקם מתחמקים ממגע, חלקם מדקלמים את המנטרות המוכרות ומיעוטם מסוגל לנהל שיחה אמיתית. אני לא יודע מה בעינך הוא 'ליברליזם' ואיך אתה מקשר זאת למושג 'העניין הפנימי' שהוא שורש כל הרע. אתה אומר: "יש הבדל גדול בין העניינים הפנימיים לחיצוניים, זה עיקר הליברליזם כשם שאני מבין אותו. אתה יכול לעשות את הכל אם מדובר בך אבל יש גבולות רבים אם מדובר באחרים" כלומר, אם מדינת ישראל תקרע לגזרים את אום אל פאחם על כל התושבים כפי שאסד עשה בחמה לפני עשרים שנה אתה תשב ותשתוק כי זה "עניין פנימי"? על מה אתה מדבר? אני מקווה שלא תשב ותשתוק גם אם ישראל תפגע ותרצח פתאום יהודים מאיזו שהיא סיבה. "העניינים הפנימיים" הם שורש כל הרע. אותה מדיניות פנים במשטרים הערבים פוגעת בי בסופו של דבר. המשטר הערבי הכושל מדרדר את רמת החיים של תושביו, הם מצידם מתחילים לתסוס ואז בא הממסד הדתי ומפנה את הכעס כלפי. פהאד מענה ורוצח אלפי אנשים אבל זה עניין פנימי, אסאד משטח עיר שלמה, הירדנים נכנסים למחנות הפליטים ויורים בכל מה שזז. כל אלה "עניינים פנימיים" שמבוצעים בידיעה שמי שישלם את המחיר הוא ישראל. אני לא חי בישראל אבל אני בהחלט משייך אותה לעולם המערבי. אין שום קשר למיקום גיאוגרפי. אוסטרליה דומה יותר לבריטניה מאשר לאינדונזיה, יפאן דומה יותר לארה"ב מאשר לרוסיה. המערב אינו "טוב" כפי שעולם האיסךאם אינו "רע". אם כבר, המערב והנצרות אחראים לפשעים הגדולים ביותר שהתרחשו בהסטוריה האנושית בעוד האיסלאם ייסד את האימפריה הנאורה ביותר שידע האדם. נכון, האירופאים (שעכשיו מחבקים אתכם חזק חזק שלא תוכלו לזוז) ניצלו אתכם במשך שנים, אז מה? נשב ונבכה? נמשיך לשבת על הידיים ונתלונן על חוסר הצדק? אין לי בעיה עם תלונות כל עוד במקביל אתה גם עושה משהו לשפר את מצבך. את מארקס לא קראתי אבל ראיתי מה קרה לברית המועצות בטלוויזיה. יפאן מאז 73' לא מעיזה כמעט לעשות עסקים עם ישראל. כל העולם (כולל ארצות הברית) מתעלם מ"העניינים הפנימיים" שלכם כדי שלא תסגרו את ברז הנפט. ואתה מדבר על ניצול? בעניין הדמוקרטיה, אני דווקא להפתעתך כמעט ומסכים אתך. השימוש שעושה בוש במושג הוא מחפיר וגורם לנזק עצום. אני זוכר את עניין סעאד אדין אברהים כי אכן הוא פועל להשגת מטרות שגם אני מאמין בהם אבל אני מקבל שכחלק מרפורמות דמוקרטיות יכולים גם אנשים בעלי השקפת עולם מנוגדת להביע את דעתם. אני מקבל זאת בלב שלם. אני מאמין שעם הרפורמות ושיפור החיים, פחות ופחות אזרחים ילכו אחר מנהיגים קיצוניים מכל סוג. לא רציתי להכנס לסמנטיקה אך בעקרון כן, דיקטטור הוא טרוריסט אשר מבטיח את כוחו ע"י הטלת פחד בלב האזרחים. מישהו חכם ממני אמר שדמוקרטיה היא שיטת השלטון הכי פחות גרועה. אני לא רוצה להיות ציני ואני לא מבין למה אתה מייחס לי דברים שלא אמרתי לגבי מחנות הפליטים. הייתי רוצה שתאמר לי מה אתה חושב לגבי הנתונים שהצגתי לך בתגובה הראשונה. כן, אני יודע שאירופה ניצלה אתכם לפני חמישים שנה, אני רוצה לדעת מה אתה מתכוון לעשות בהווה. לגבי הוואהבים והשיעים אני אענה לך תשובה מסודרת בקרוב. הייתי מאוד מעוניין לשמוע מה יש לך לומר ואם אתה יכול להתייחס לדברים שעלו עוד בתגובה הראשונה וכולי תקווה שהדו שיח הזה יועיל לשנינו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"האמפריה הנאורה ביותר שידע האדם"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר , שידע ב4000 שנות היסטוריה ,עד כדי אחוזים בודדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על איזה אמפריה מדובר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שלא נרצה להפוך את הדיון לפרק של 'היו-היה' אבל פעם לפני אלף שנה השתרעה אימפריה איסלאמית מאוסטריה ועד אינדונזיה, מספרד ועד מרכז אפריקה. בתקופה זו, בעוד האירופאים משחקים באגדות המלך ארתור וחושבים שמקלחת זה רע, ייסדה האימפריה מרכזי מדע ורוח בסיציליה וספרד אשר חיברו בין רעיונות שונים מכל קצוות העולם. בתחומי ממלכה זו יכלו מיעוטים אתנים ודתיים לנהל את חייהם באוטונומיה כמעט מלאה כאשר הם יכולים לשמש כפונקציות בכירות בממסד. בלי אנקוויזיציה או שואה הם ניהלו את המלחמות שלהם על פי קוד אתי נאור שגרם לחיילי אוייב להעדיף ליפול בשבי מאשר להלחם. אבל זה היה פעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום רב אתה כותב שאין לך בעייות עם אלה שלא מסתפקים בתלונות אלא שעושים משהו. טוב, אז אנחנו מסכימים בזה. סלח שארכז בנקודה אחת בדבריך, שאולי תבין טוב יותר איך אני חושב. באשר לסיויליזציה האיסלמית אני לא בטוח שאני מסכים אתך. הרי את מדבר על השתרעות האימפריה האיסלמית מאוסטריה עד אנדונזיה , מספרד ועד מרכז אפריקה, ומתעלם מהשם השני של "השתרעות" זו, קרי: הכיבוש. אותו הכיבוש שקוצר את החיים של חייליו ונתיניו כאחד. ומשום שאתה מתעלם מהשם השני הזה אז אתה לא יכול לדבר על אימפריה כזו כעל דוגמא מובהקת של הקולוניאליזם. אולי שאתה לא יודע הרבה על מעשי הטבח שקרו נגד התושבים המקוריים בכל השטחים שבין אוסטריה לבין אנדונזיה , בין ספרד לבין מרכז אפריקה, בתקופת האימפריה הזאת ממש. גם אתה לא יודע על עקירת התמרים במצרים (זה מזכיר לך משהו? עקירת עצי הזית למשל?) והכרחת התושבים לדבר ערבית וגיבוי המסים(שהם הם לחם יומם של התושבים) מידיהם . אכן, אני לא יודע משהו בגודל השואה בסיויליזציה האיסלמית אבל זה לא מניע אותי להוציא אותה מכללי ההיסטוריה . זו סיויליזציה שקמה על דמי בניה ובני העמים השוכנים וכך כוננה את פניה התרבותיים והבהירים יותר, אלה שאתה מתעסק בהם מדי. זה חשוב מדי לומר כי במקרים רבים שני הפנים (הפן התרבותי והפן הקולוניאלי) של סיויליזציה מה לא מתפצלים. יעני, למשל, אחר שכבש סלים הראשון הטורקי את מצרים ציווה את כל הבנאים והמהנדסים המצריים לסעת אל אלאסתאנא (אסטנבול כיום אם אני לא טועה) שבטורקי, ומכאן קמה התקומה האדריכלית העצומה בשנים שבאו באסטנבול. גם הערבים ניכסו לעצמם את המדעים המקומיים שבהודו ובפארס וביוון, ובוודאי במצרים, ועליהם כוננו את אותה הסיויליזציה, ממש כאשר עשתה אירופה של ימי הביניים עם המדעים היווניים והערביים. זהו מעגל הכוח, שלפיו כל עוד שאתה הורג יותר אנשים אתה מכונן יותר מדע לפיו אתה יכול להרוג יותר אנשים. הדוגמה הברורה במוחי כעת היא אוניברסטת ייל שבארה"ב, האוניברסיטה שחיבקה את אנשי האקדמיה הצרפתית שניסחו את התיאוריה הדיקונסטרציונליסטית ובראשם ג'ק דרידא כמובן. ככה יום יום נהפכת תיאוריה זו לתיאוריה אמריקית. האקדמיים הצרפתיים לא החליטו לעבוד באמריקה בשל התרבות המדהימה שלה כמובן אלא משום שהיא יכלה לספק להם תנאים יותר נוחים מהבחינה הכלכלית. הטענה שלי היא שאם התרבות היא הפן האחד של הסיויליזציה, אז הכוח הוא הפן השני שלה. עם זה אתה לא יכול לשפוט את התרבות,(כלומר משהו בנוסח "תרבות כופרת") אלא את הכוח. למשל: אנשי דת מוסלמים רבים הצדיקו באותה הסיויליזציה הנאורה את מעשי ההרג שבהם ראו מעשים לשם אללה אבל גם יש אנשי הדת שראו בהם סטייה מדברי אללה הרחום, ממש כאשר יש בישראל של היום הרבנים המסיתים ויש ישעיהו ליבוביץ ז"ל ביחד. "האמפריאליזם והתרבות" מאת אדוארד סעיד מסביר את זה טוב, אם אני זוכר נכון, דרך הריכוז במקרהו של הסופר גוזף קונראד. גם תימות'י מיטשל עושה משהו כזה בספרו "Egypt, techno politics, modernity, university of California"" דרך הריכוז במקרהו של הסיוע האמריקי למצרים. בוודאי שלא אשב ואשתוק אם ישראל תרצח יהודים, להיפך: אביע את דעתי אבל לא אתערב. דיברתי כאן על היות ישראל מדינה לכל אזרחיה או לא, למרות שזה עניין מאוד פנימי, משום שאין מי היכול למנוע אותי להביע את דעתי אבל יש היכולים אם אחצה את הגבולות של הדיבור. לגבי ההתערבות בעניינים הפנימיים של המדינות: הרי הייתי מסכים עם כיבוש עירק אילו היה בוש הוא הנשיא הנבחר של כוכב הארץ, אבל במקרה של היום אין נשיאים כאלה אלא שיש, לטוב או לרע, מדינות בעלות ריבונות. אם אני מבין את הדיקטטוריה נכון אז היא המנגנון אשר מתיר למישהו לעשות משהו למישהם על אף רצונם או שהוא המונע ממך להיות בטוח אם זה קרה ברצונם או על אף רצונם. יש הרבה דיקטטוריים מקומיים, שכוחם חל על האיזור, ויש דיקטטוריים אנטרנציונליים, שכוחם חל על הכוכב כולו. זהו אחד ההבדלים שבין סדאם חוסיין לבין גורג בוש. התשובה שלך על שאלתי על מארקס יותר לא רלוונטית. הרי אני לא יכול לומר לך: לא קראתי את התנ"ך אבל ראיתי מה שעשה ברוך גולדשטיין. האם אתה רוצה לשמוע את דעתי בנקודות שהזכרת? או רוצה לדעת איך אני מגן עליהן\\ תוקף אותם? או שואל איך אני שוכח מהן ופונה להתווכח על ישראל ואמריקה? או כל זה ביחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נאאל שלום אנחנו כנראה מסכימים על העקרון שמי שיושב על הטוסיק ומתלונן כל היום לא משפר את מצבו. בתגובה הראשונה שלי העלתי מספר עובדות אובייקטיביות הנוגעות לפלסטינאים בפרט ולעולם הערבי בכלל. טענתי היתה שיש לכם כלים, כשרון, כח אדם ומשאבים להביא את החברה הערבית והפלסטינאית לשורה הראשונה בעולם. האם ישראל אשמה במצב הנוכחי שרק הולך ונהיה רע אצלכם? אם תשובתך היא שלילית אז יש לנו בעיה. אתה טוען שאין לי זכות להתערב בעניינים פנימיים ערביים. אני אומר שיש לי את החובה להתערב היות ובצורה סיסטמטית המשטרים שלכם מפנים את הכעס של הרחוב כלפי ישראל ויוצרים שעיר לעזאזל תמידי. זה מה שמביא אנשים כמוך שעל פניו הם משכילים ומתונים 'להבין' את פעולות המתאבדים. אני טוען שבמידה ומר ערפאת היה מנהיג של חברה דמוקרטית בצורה זו או אחרת לא רק שלא היתה אנתפאדה היום אלא שבבחירות היו רוב הפלשתינאים מצביעים לפני שלוש שנים בעד מתווה קלינטון. כמה דם וכאב היה נחסך אז? לכן, במקרה הפלסתינאי, בתור ממשלת ישראל, יש לי את כל הזכות שבעולם, יש לי את החובה המיניסטיריאלית כלפי אזרחי ישראל והחובה המצפונית כלפי העם הפלסטינאי לזרוק את ערפאת לכל הרוחות. מה תגיד על זה אז? שזה עניין פנימי? יש פתגם בתרבות הערבית שאומר בתרגום חפשי 'טובים מאה ימים של עריצות מיום אחד של תוהו' אני מקווה שבמהרה ישתשרש הביטוי 'טוב יום אחד של תוהו כאשר לאחריו באים מאה ימים של חופש' אני חוזר להתבטאות שלך בדבר הכאב שלך לנוכח הסבל הפלסתינאי. אני מניח שכל מקרה של ערבי שנרצח או שנדרס ע"י השלטון כואב לך. אז בוא נעשה חשבון - אם 2000 הרוגים (רובם חמושים) פלסתינאים במהלך שלוש שנים שווים כאב כמו שלך, כמה כאב זה 533 נרצחים מוסלמים ביומיים בהודו? אם ערבי ממוצע היה יוצא בריקודים ביום שאריאל שרון יעבור לעולם שכולו טוב בגלל שהוא אולי העלים עין מפעולה של ערבים שרצחו כמה עשרות ערבים אחרים למה לא שמעתי על יום חג ברחבי העולם הערבי כאשר אסד שרצח עשרות אלפי אזרחים מבני עמו נפטר? זה לא כואב? או שבמקרה הזה אפשר לרסן את הכעס אך כשמדובר בישראל לא צריך להתנהג כמו אנשים בוגרים. לגבי האימפריה האיסלאמית. כאשר תיירים מבקרים בפרמידות הם לא אומרים "איזה שטויות, היום אפשר לבנות פי ארבעה בגודל" הם מתפעלים מהמבנה בהקשר לזמן בו הוא (כנראה) נבנה. כנ"ל לגבי האימפריה האיסלאמית. בהשוואה להיום לא הייתי רוצה לחיות בתחומה אך צריך לראות זאת ביחס לזמן ותרבויות אחרות. הרבה לפני אמנסטי, דמוקרטיה וזכויות הפרט האימפריה השליטה סדר שהבטיח את כבודם ובטחונם של מיעוטים. את ההישגים המדעיים הבאתי כדוגמה לגישה השונה בתכלית של התרבות המוסלמית למדע אז מאשר היא היום. ברור שהם ביססו את המדע על מה שהיה קודם, זו שטות לא לעשות כך, אך החדשנות והגמישות שאפיינה אז את התרבות איפשרה לרעיונות לחלחל פנימה מתרבויות אחרות מה שבטח אי אפשר לומר היום. החיבור בין המדע ההודי והסיני לבין זה ההלניסטי והערבי הביא לקפיצת דרך בכל הקשור במתמטיקה ותחומים אחרים. היום אני לא רואה שום מוסד אקדמי ערבי שזוכה לאותו חופש מחשבתי. זה די מקביל לחינוך החרדי בעולם היהודי רק שכאן זה היוצא מן הכלל ואילו אצלכם זה הכלל. הייתי רוצה לשמוע על בית ספר בסעודיה שמלמד גם על הנצרות שלא לדבר על היהדות. המצב הזה הוא מסוכן מאוד לכם. כפי שפיגועי ההתאבדות החלו לאחרונה להופיע גם כנגד מטרות ערביות ואיסלאמיות גם הרגרסיה המחשבתית תפגע בכם בסופו של דבר. מי שמשכתב היום את ההסטוריה של הר הבית על מנת לפגוע בישראל ולשחק עם דעת הקהל הערבית יעשה זאת בעתיד גם לגבי ערכים הסטוריים חשובים לאזרח הערבי. ההבדל שציינת בין סדאם לבוש הוא הבדל מינורי אינטלקטואלי. ההבדל בתקופת הנשיאות שלהם הוא מהותי יותר וחבל שאינך מבין זאת. לגבי מארקס, זה סתם חוש ההומור הדלוח שלי. הכוונה שלי היתה יותר רצינית. יש שיחות סלון ויש מציאות. חשוב להמשיך ולחתור להגיע למצב אוטופי בו כל בני האדם ישירו 'קומביה' וישלבו ידיים. בינתיים צריך להבין שהדרך עוד ארוכה. אני אופורטיוניסט חסר תקנה ולכן אני מאמץ את השיטה הדמוקרטית עד שימצאו משהו חדש. הדמוקרטיה היא לא ערך עליון קדוש אבל היא מבטיחה לי הגנה מפני שאר האלטרנטיבות. אם אתה עדיין לא מבין את ההבדל בין בוש לסדאם הייתי עושה אתך ניסוי ופותח את הגבולות באופן חפשי בעולם הערבי. יש לי הרגשה שרוב מוחלט אצלכם יופיע בארה"ב ויעדיף לחיות תחת בוש מאשר תחת סדאם פאהד או מובארק. אני מאוד רוצה לשמוע את דעתך ולא רק בנקודות שהזכרתי. הייתי רוצה לשמוע מה לדעתך האחריות של העולם הערבי למצבם של הפלסטינאים והאם היא נופלת מזו הישראלית. הייתי רוצה לדעת למה אתה באופן טבעי יכול 'להבין' פעולות אלימות של ההנהגה הפלסטינאית שמרחיקות את האיש הקטן ברפיח מחיים נורמלים. הייתי גם רוצה לשמוע מה יש לך לומר בתחומים אחרים חוץ מהסכסוך ערבי ישראלי אבל בוא קודם נתחיל בשאלות שהצגתי לך בשתי התגובות האחרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, תן לי להרחיב קצת, שזו תהיה תגובתי האחרונה עד שאחזור מאלקסנדריה לא לשווא שאלתי אותך מה אתה מבקש ממני בדיוק לגבי הנקודות שהזכרת, אם להביע את דעתי עליהם או שהיא תוכחה נסתרת: איך אני לא עוסק בנקודות אלה אלא פונה לקשקש על ישראל ואמריקה? אם אתה מתכוון לשאלה השנית, הרי יש שתי תשובות: הראשונה היא שישראל היא תחום התמחותי האקדמית. השנית היא שהורגלתי לא להיות נוח בהצגת מחשבותי. בוודאי שהדיבור על פשעי הערבים יניח את מצפונם של הישראלים שכך ידמיינו לעצמם שאינם אחראים לשום דבר בהיסטוריה בכלל ובמזרח התיכון בפרט, שזו בסופו של דבר דרך "גלותית" של החשיבה, לחשוב שתמיד אתה קורבן בהיסטוריה. זה יותר מוצדק באשר למדינה חלשה וענייה\ אנשים חלשים ועניים מאשר למעצמה אזורית. לא? הנקודות שאתה מזכיר רבות מדי, ועל אחת כמה וכמה אם אני לא יודע מהו המתבקש ממני לגביהן. נראה לי שאתה חושב כי אני ערבי, לכן, אתה מצפה ממני להזדהות עם כל מה שעושים הערבים, זה למרות שהזכרתי קודם שאני לא מאמין לא בדת לא בלאום, ובוודאי לא בלאומיותי שלי. אני רק דובר ערבית השייך מהבחינה המשפטית למצרים, קומוניזט אנטי- לאומן. אני מזוהה רק עם עצמי ומחשבותיי. לכן למשל לגבי מדינות הנפט, אכן, הן מדינות רקובות המגעילות אותי, אכן אמריקה תומכת בהן משום האינטרסים הכלכליים שלה, לא אכפת לה אם מדובר ברודנים או באנשים טובים . מכאן אתה יכול ללמוד משהו על טענות המעצמות לגבי הדימוקרטיה ומעוד דוגמאות רבות כאלה שאני לא רוצה להרחיב בהן. זאת לא אומרת שאני אוהב מדי שאמריקה תתערב ותשנה את המשטרים האלה אלא שאני רוצה שלא תתערב, לא שלילית ולא חיובית, אלא אם אכן מדובר בנזקים הנגרמים לה. בטענה שלך על החיבור בין הפנים לחוץ אדון בהמשך. לגבי טענתך על אלה היושבים על בארות הנפט ולא מוסרים כלום לאנושיות. אכן, אבל תן לי לתקן קצת, שבשתי מדינות ערב יש תקומה תרבותית שאין כמותה בשאר העולם הערבי, בכווית ובאימאראת, כלומר לא במצרים או במרוקו או בסודן או בלוב אלא בשתי מדינות נפט רקובות, זה מלמד משהו על החיבור בין הכוח הכלכלי לבין התרבות, שבו דנתי בתגובתי הקודמת. זה נראה לי די מובן מאליו וחבל שלא שמת לב לו בתגובתך, שכאשר יש כסף\כלכלה יש תרבות, תרבות אינטלקטואלית מדעית לא בהכרח תרבות מוסרית, אבל כנראה שיש לך את התחליף שאתה סומך עליו בניתוח המצב המידרדר בעולם הערבי, קרי: הדימוקרטיה "כאשר יש דימוקרטיה יש תרבות" (אגב וסלח על הסקרנות: נראה לי שאתה אוהב מאוד את תומאס פרידמן, לא? זה מעניין אותי משום שגם אני אוהב אותו למרות שיש לי ביקורת מאוד חריפה על התיאוריות שלו). אוקיי. באשר לדימוקרטיה: הדימוקרטיה היא תוצאה מהתפתחות המחשבה "המוסרית, לא הפרגמטית" של האדם, בעיקר האינטלקטואל. התפתחות זו לא הקבילה להתפתחות מוסרית דומה במחשבתו של האיש מן השורה, היא נצורה תמיד במחשבות של האליטה האינטלקואלית, הראייה לכך: השואה והירושימה במאה העשרים שקרו לאחר התגבשות כל התיאוריות המוסריות כמו הדימוקרטיה וזכויות האדם. אין חולקים על כך שבמשטרים הקדומים היתה תקומה מדעית אדירה (במצרים ובאשור ובסין ובאימפריה האיסלאמית) שלא הקבילה למצב דימוקרטי יציב. להיפך באמת: משטרים אלה היו תיוקרטיים ודכאנים יותר מאשר היו המשטרים השוכנים שבהם לא קמה תקומה מדעית כזו. הדימוקרטיה הוא מובן חדש לגמרי השייך רק למאה העשרים, אילו השגשוג המדעי והתרביתי הוא מושג עתיק יומין. איך איפוא קרה בעניין הזה שלכאורה הוא בלתי אפשרי שהיום לא יכול משטר להיות דיקטטורי ומתקדם בעת ובעונה אחת? יש לזה שתי תשובות. הראשית: האדם עצמו השתנה לטוב, ובזה אני מטיל ספקות רבים, שגם באימפריות הקדומות היו מהומות עממיות שהעידו על התגבשות תודעה מה אנטי דכאנית, וכאמור, גם במאה העשרים קרו הזוועות שהעולם לא ידע כמותם קודם. התשובה השנית: התיאוריה אינה מדוייקת. בבקשה שתבין משהו: אני עוסק בהיסטוריה לא משום דחף לאומר "היו היה" אלא כדי להבין יותר טוב את הכללים המניעים את האדם, שהרי האנשים שפעלו בהיסטוריה היו בני אדם, ממש כמונו, ופעלו לפי אותם הכללים לפיהם אנחנו פועלים . נכון? אז תן לי להפריך קצת את התיאוריה שלך על החיבור בין "זה הקורה בעולם הערבי" לביו "זה הקורה לך באופן אישי", אולי זה נכון ואולי לא, ואולי נכון בדרך שונה מזו שאתה מתכוון לה, אבל בכל המקרים אתה לא יכול להעניש מישהו על משהו שאמור להיות, כפי שמתארת אותו איזו תיאוריה. אבל אתה יכול למנוע אותו לפני שיקרה בדרכים לא מלחמתיות ולא כוחניות. זה להבדיל מהנתונים המצוקים על התכנון לעשות משהו. למה לדעתך זכתה אמריקה לאהדה רבה בכיבושה את אפגנסתן, שאנחנו יכולים לראות בו הענשה על משהו שקרה, אם כי יש אספקטים רבים אחרים, ולבוזה רבה בכיבושה את עירק, שאנחנו יכולים לראות בו הענשה על משהו שאמור לקרות, ובו פעלה התיאוריה שלך. אתה לא יכול לאמר: אנחנו צריכים לשרוף את ספרי פראנז פאנון משום שהם אמורים לעודד את האלימות נגד (המערב, אירופה, הקולוניאליזם) ומשום כך כתביו יפגעו בי בסופו של דבר, כמו שאני לא יכול לשרוף את ספריו של תומאס פרידמן משום שהם מטילים את האשמה כולה על העולם הערבי ולכן מונע את ישראל מלבקר את עצמה, מה שמעודד אותה להממשיך במדיניות של הכיבוש והריסת הבתים וזה יפגע בי בסופו של דבר. לכן חוסר הדימוקרטיה בעולם הערבי הוא עניינו של העם הנדכא, היות אנשי הדת מפנים את זה בכיוון של אמריקה וישראל זה עניין של חופש הביטוי שאסור לפגוע בו, במורשת הנאורה בוודאי, שאני משתדל להשריש אותה בחברה המצרית. אסור לפגוע באיזה ביטוי, קוצוני וחריג כאשר יהיה, אפילו גם אם מדובר בהסתה, חרדית או איסלמית כאחד, משום שזו משהו מאוד סובייקטיבי להגדיר שיח מה בתור הסתה או בתור קריאה להגנה על המולדת למשל. אכן יש צה"ל והמתנחלים בשטחי הרשות הפלסטינית מאז 37 שנים ויש צה"ל והמתחלים בגולן מאז 37 שנים ו צה"ל נשאר בדרום לבנון ל18 שנים, כל זה קרה בעידודה של הדימוקרטיה הישראלית המערבית. אמנם, יש הקשר ספציפי של כל הכיבושים האלה אבל גם מעשי הטבחים, שקרו בעידודה של הדיקטטוריה הערבית המזרחית, קרו בהקשר ספציפי מה, כלומר, לא ירדו מהחלל. לכן איני משוכנע דיי בחיבור שאתה עושה בין הנעשה בתוך החברות לבין הקורה בעולם הרחב. מכאן אל נקודה אחרת, כתבתי על היות ההבדל בין סדאם לבין בוש הוא שבוש רודן אנטרנציונלי ואילו סדאם רודן מקומי. אתה ביקשת שנשאל את העמים בקרבם אני חי אם ירצו לחיות בצלו של בוש או בצלו של איזה דיקטטור מקומו שבמדינות ערב. אני מגיב: אין לי ספק שירצו לחיות בצלו של בוש . אבל לא על זה דיברתי. אתה כנראה לא הסקת את המסקנה העולה מההשוואה שאני עושה. המסקנה היא: סדאם\ איזה רודן מקומי מסכן את האזור ואילו בוש מסכן את העולם, לא בהכרח את המדינה שלו. ומכאן: שבוש מהווה את הסכנה הגדולה על העולם מאשר מהווה סדאם, ומכאן, אם אסמוך על הגרסה של שאלתך\ תשובתך אני מעדיף לחיות ב"עולם" בו שולט סדאם חוסיין מאשר לחיות בעולם בו שולט בוש. עם זה אני מעדיף לחיות ב"מדינה" בה שולט בוש מאשר לחיות במדינה בה שולט סדאם. זה הגיוני, לא? למה אני מבין את פעילויות ההתאבדות הפלסטינאיות? ראשית: אני מבין אותם כאשר אני מבין את הכל, שהכל הוא סיבה ותוצאה בעת ובעונה אחת, ובכלל זה הכיבוש והדיכוי והטרוריזם ושאר הזוועות. זה הסבר כללי מדי, אני יודע, אבל אני מתעקש לתת אותו כדי לרסס את המבט המדמיין כי יש מעשים בעולם שבאו מאיזה אזור דמדומים מעומעם, מהחלל למשל, ושאיו להם סיבה או תוצאה, הן קרו סתם, אולי משום שמי שעשו אותם חצי דמונים. שנית: יש במעשים ההתאבדות משהו שחסר לפעילויות צה"ל או בשאר הזוועות: הוא זה ההכרה הברורה כי אני, המתאבד, לא זכאי לחיים ממש כאשר קורבונותיי לא זכאים להם, זה משהו שחסר באיזו הפגזה ממטוס מאוורר, לא זה בלבד, אלא גם שההתאבדות (במובנה המילולי והנקי יותר, כלומר זה שלא קוצר את חייו של אף אחד מלבד המתאבד) מעידה על עומק הייאוש מהחיים בו שוקע המתאבד, ומכאן אתה יכול להבין את תגובתי לחזיז ורעם. בסופו של דבר זו לא אשמה שאני מבין את המעשים אם אני לא מצדיק אותם. וכאשר אני זוכר אני לא הראשון בהבנה זו, גם ברק אמר את זה שלו היה פלסטיני היה מאורגן באיזה ארגון טרוריסטי, וחזר ואמר, אחר שגרמו דבריו למהומה בחברה הישראלית, שלא הובן כהלכה ומשהם כאלה. בבקשה לתקן לא אם טעיתי. ובסופו של דבר: הערבים אחראים לזוועות שקרו במדינות שלהם, ובכלל זה הערבים בעלי השיח השמרני (מלכי הנפט ומאבארק למשל) ובעלי השיח המהפכני לכאורה (אסד וסדאם למשל) וישראל אחראית לזוועות אחרות בוודאי. למה הערבים מדברים על זה ומתעלמים מזה? כאשר כתבתי פעם: שמי נאאל לא הערבים. ממש כשם שאני לא יכול לומר לך: למה "אתם" רוצים לפקח על נשק ההשמדה הכללית בסוריה ולא בישראל. שהרי אני מדבר עם מישהו שהוא תמיד כותב "אנחנו.. שלנו.. אתם" אבל אני בטוח שהוא לא מדינה או סיווליזציה או שלטון אלא בן אדם מסכן.. ממש כמוני. סלח שהרחבתי. להתראות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח לדעת מהי ההתעוררות התרבותית בכווית ובאמירויות - אנחנו בארץ אולי לא מודעים לזה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נאאל כנראה מתכוון לבחירות התקדימיות בבחריין שבהן השתתפו גם נשים. בשנים האחרונות ישנה מגמה קלושה של רפורמות בחלק מנסיכויות המפרץ. הפיקוח על התקשורת מוסר בהדרגה (אל ג'זירה למשל), נשים מקבלות, על הנייר, יותר זכויות מאשר בעבר וכו'. מדינות כמו כויית בחריין וקטאר התחילו להפנים את העובדה שהנפט ייגמר מתי שהוא. בהשוואה לשנות השישים רווחי הנפט כיום לא מספיקים לקיים את רמת החיים הגבוהה ולכן מדינות אלה נערכות להסבת הכלכלה מייצור נפט למרכז עסקי בין לאומי. המנהיגים שם הבינו (כמו בסין) שאחד מהתנאים להגיע ליעד זה הוא חברה חפשית עד כמה שניתן. כמו שהזכרתי, המדיניות הזו בינתיים לא מיושמת חוץ ממספר פעולות סימבוליות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבא שלי נולד שם. עם התעוררות הלאומנות הערבית, השכנים החליטו שהם לא אוהבים יהודים והתחילו להפוך את חיי משפחתי לבלתי נסבלים, לחצו עליהם לעזוב את מצרים לפלסטינה אז הם עזבו... יש סיכוי לקבל את הבית בחזרה? ונחזור לענין. תראה נאאל, אני לא מתייחס אליך כאל דובר העולם הערבי, בשביל זה יש את אמרו מוסא שלא מסוגל להפגיש שני מנהיגים ערבים בלי שיעופו מגשים של אורז אחד על השני. אתה אמרת שאתה מבין את פעולתיהם של המתאבדים הפלסטינאים. לא 'אוהב' לא 'אוהד' ולא 'מעודד' רק 'מבין'. אני תוקף עמדה זו ומנסה להסביר לך עד כמה הלוגיקה הזו שגוייה בהצגת עובדות אובייקטיביות. אני לא מבקש לדעת את עמדת הליגה הערבית אלא את עמדתך לנוכח נתונים אלו ולכן אבקש ממך לא להסתפק בתשובות כגון 'זה ענין פנימי' אלא להתמודד איתן בעזרת היכולת האינטלקטואלית שלך. אני מסכים לגמרי עם עמדתך בנוגע לתפיסת ה'קרבן' רק שבניגוד אליך אני רואה את הצד הערבי משחק בדיוק באותם כללים כמו הישראלים. ההבנה שלך למעשי ההתאבדות גם כן נובעת בעקיפין מהשפעה של תיאורית הקרבן הערבי. היכן הקו האדום שלך? איפה עובר הגבול למעשי הפלשתינאים בו אתה תקום ותאמר "עד כאן, זה אסור"? אתה אומר שתפיסת הקרבן מוצדקת יותר למדינה חלשה. אני אומר שאם תבחן את הדברים לאשורם הרי למנהיגות הפלסטינאית בפרט והערבית בכלל יש אחריות רבה למצב ה'חלש' של הפלסטינאים. האם כאשר בהתקפות התאבדות ירצחו אזרחים מצרים בתוך קהיר תוכל להבין את מעשי הפלסטינאים? המצרים אשר סיבכו אותם ב48', המצרים אשר כלאו אותם במחנות פליטים עד 67' אחראים לא פחות למצב ה'חלש' של הפלסטינאים. אני לא 'אבין' פיצוץ של אוטובוס מלא באזרחים במרכז קהיר ולא משנה מהי המטרה או סיבה. לגבי ההתעוררות במפרץ, הגבתי בקצרה במקום אחר להערה זו. אני לא אוהב את תום פרידמן ולא מכיר אותו. לא יודע אילו תיאוריות יש לפרידמן ומה הן שוות. הכח של פרידמן נעוץ ביכולת שלו להתבונן ולהעביר את התמונה לקורא. נכון שהאמת מצויה בעין המתבונן אך כל עוד אתה לא יכול להפריך את העובדות שפרידמן מציג יש לך שתי אפשרויות - להתמודד מולן או להתחמק. אתה טוען שפרידמן מטיל את האשמה כולה על העולם הערבי, הייתי מבקש ממך להביא ציטוט בו אכן פרידמן עושה זאת. יש לי את כל הספרים שלו כולל האחרון ואני מוכן להתערב איתך שבכל מקום בו הוא מדבר על אחריות הערבים לסכסוך הוא מתייחס גם לחלק הישראלי כמו ההתנחלויות וכו'. אם כבר מדברים על תיאוריות, הייתי מאוד רוצה לדעת מה אתה חושב על התמונה העגומה שמציג ברנרד לואיס בספר האחרון שלו ומה אתה חושב על המסקנות. אני לא חכם גדול ובאמת שקשה לי להתיחס לעמדה הפילוסופית שלך בנוגע להתפתחות האנושית והעליונות של צורת משטר זו או אחרת. אני מזכיר לך שאינני רואה בדמוקרטיה ערך קדוש. כמו שאמרתי, אני אופורטיוניסט ואאמץ את צורת המשטר אשר כוללת את מירב היתרונות. לי נראה שאתם דוחים את הדמוקרטיה לא עקב סיבות אובייקטיביות אלא מתוך דחף של לעשות 'דווקא' למערב ולא לפגוע בכבוד הערבי. אם זה כך זה מאוד ילדותי. מצד שני, אם תמצא צורת משטר אחרת שתביא יותר תועלת אישית וחברתית מהדמוקרטיה אתה מוזמן לרשום אותי. בניגוד אליך אני סבור שההבדל בגישה של העולם הערבי לגבי המלחמה באפגניסטאן לבין עיראק הוא בכך שבעוד הטאליבן אינם ערבים ואף מהווים בשלטונם איום תרבותי/דתי כלפי משטרים מוסלמים במזה"ת הרי שסדאם חוסיין על כל רשעותו והנזק שגרם לעולם הערבי נתפס בצורה ילדותית כסמל חיובי בקרב הרחוב הערבי. כמו שאמרתי כבר, אם הכיבוש הישראלי גורם למעשי זוועה ע"י טרוריסטים אשר מתקבלים בהבנה ע"י אנשים כמוך אז היכן גלי המתאבדים כנגד המשטר העיראקי שרצח יותר ערבים מאשר ארה"ב בכל שנות קיומה? ההשוואה בין סדאם לבוש קצת מוזרה, אם תרשה לי. הרי סדאם עם הכח האיזורי המוגבל שלו גרם למוות של מליון ערבים במלחמות מיותרות שלא לדבר על רצח סיסטמטי של אזרחים עיראקים. אני מניח שבמידה וסדאם היה בעמדת כח עולמית כנשיא ארה"ב העולם היה מקום קצת פחות סימפטי מאשר היום עם בוש. אני חושש שבנקודה זו תאלץ להתאמץ קצת יותר על מנת לשכנע אותי שהיית רוצה לחיות תחת סדאם כשליט עולמי. סדאם לא סיכן רק את המדינה שלו אלא את רוב המדינות השכנות לו. אני לא מקבל את ההסבר שלך לגבי פעולת המתאבד. לפני כשנתיים פרסם פרופסור מצרי מכתב אמיץ אשר בו טען כי כל עוד לא תקום תנועה בעולם הערבי אשר תפעל למניעת אלימות כלפי ישראל, תתנגד לטרור ותקיא כל מי שקורא לפגיעה באזרחים ישראלים הרי שלא נוכל להתקדם בשום מתכונת בכיוון של הסדר שלום. אני יכול לומר שאף שאני לא תומך במפעל ההתנחלויות הרי שאני יכול להבין את האמונה היוקדת המביאה את המתנחלים להגשים את חלומם ובכך אף לסכן את חייהם וחיי ילדיהם. במשך מאות שנים חלמו היהודים לחזור לאדמה ממנה גורשו. במשך מאות שנים של רדיפות, התעללויות ומעשי זוועה שכוונו כלפי יהודים ע"י כל שאר עמי העולם המשיכו היהודים לדבוק בזהותם והחיבור הקדוש לאדמות המולדת שלהם. אז זהו שלא! אני לא מסכים ולא מבין את מפעל ההתנחלויות אשר מנוגד לכל אינטרס ישראלי על פי המתכונת שעליה קמה מדינה זו. כל עוד אנשים טובים כמוך רק 'יבינו' את המתאבדים ויאושם ואנשים טובים אצלנו רק 'יבינו' את המתנחלים ואמונתם הרי שעל שלום אין מה לדבר. ברגע שהציבור הערבי המתון והרציונאלי יקום ויאמר למחנה שלו "שלום עכשיו", רק אז נוכל להתקדם ולסיים את הסבל הדו צדדי. בגישה שלך אתה רק מנציח אותו. ברור ששינוי כזה בעולם הערבי יכול להתרחש רק בעקבות אימוץ ערכים דמוקרטיים מסויימים, כך אני חוזרים לנקודת ההתחלה. לגבי הסיומת שלך. אני שואל אותך, את נאאל, איך אתה מסביר בצורה רציונלית את הסתירה בדבריך? אם מעשי ישראל מביאים לייאוש כל כך גדול המוליד פעולות רצח ללא תקדים בצורת גלי מתאבדים ובמקביל אנשים כמוך מבינים זאת, היכן גלי המתאבדים כנגד סדאם, אסאד, חוסיין, פהאד ושאר הפיגורות שרצחו,עינו, השפילו ופגעו במספרים עצומים בהרבה של פלסטינאים בפרט וערבים בכלל מאשר עשתה ישראל? נסיעה טובה, להתראות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים עם קביעתך לגבי האימפריה המוסלמית. למעשה, האיסלאם הוא האידיאולוגיה הרצחנית הראשונה, ובכך הקדים בהרבה את הקומוניזם והנאציזם. האימפריה המוסלמית היתה אימפריה עשירה (הן בתרבות והן בחומר, ובעיקר תודות לעושר שירשה מקודמותיה) אבל בודאי לא נאורה. גם לא ביחס לאימפריות קודמות. רוב האימפריות הקדומות התענינו בעיקר בגביית מסים מבני חסותן, ואפשרו חופש תרבותי ודתי. כמובן, שבמקרים של מרידות תגובתן היתה אכזרית וקשה (ומי כמו עם ישראל יודע זאת). יוצאות דופן מבחינה זו היו האימפריה ההלניסטית והאימפריה הרומית, אשר שאפו להפיץ את תרבותן (אך גם אז לא בכפייה). האימפריה המוסלמית ביצעה טיהור אתני ורצח עם מרובה, בכל עם שלא קיבל את דתה, תרבותה ושפתה, מלבד היהודים והנוצרים, וגם הם אולצו לחיות כ''ד'ימים'' - בני חסות מושפלים. האיסלאם הוא הגורם העיקרי שגזר את דינו של המזרח התיכון לאבד את בכורתו התרבותית, המדעית והרוחנית לטובת אירופה. דרך אגב, טוב לראות שאפילו בין הערבים יש כאלה (כמו נאאל, שלהפתעתי אני מחבבו מרגע מרגע) שמכירים בעובדה זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מאוד מעוניין לשמוע על מקרים בהן האימפריה האיסלאמית בשיא כוחה (בין המאה העשירית למאה ה- 14) ביצעה טיהור אתני, רצח עם, כפתה את דתה על זרים והשפילה מיעוטים. אם בכלל תציג אותן, יש לזכור כפי שאמרתי שצריך להסתכל על אותה אימפריה לא בראי הזמן אלא ביחס לסולם הערכי שהיה נהוג בתקופה המדוברת. אתה בטוח שההלניסטים לא ניסו לכפות את תרבותם בכח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ההלניסטים לא ניסו לכפות את תרבותם בכח אז זו חתיכת מכה למיתוס של החשמונאים, לדעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסוף עוד יסתבר שיוחנן לא אמר ''מי לה' אלי'' אלא קילל ברוסית ויהודה הבן היה גנרל שנהג לגנוב עתיקות ובמזל היה לו כד עם שמן אוריגינל באוסף הפרטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא היה יוחנן. זה היה מתיתיהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה לי הרגשה שאני הולך להתגלות כסתימה רצינית אבל אישרתי בכל מקרה. אתה יודע, כבר התרגלתי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תוכל לגזול מההלניסטים את העובדה שלא היו להם בריכות שחייה מסובסדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת-עֲמָלֵק, וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, וְלֹא תַחְמֹל, עָלָיו; וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד-אִשָּׁה, מֵעֹלֵל וְעַד-יוֹנֵק, מִשּׁוֹר וְעַד-שֶׂה, מִגָּמָל וְעַד-חֲמוֹר. {ס} | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמואל א פרק טו פסוק ג'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
first of all -sorry for the english. I'm writing this from a computer in a village in Xinjiang,China..
What you are saying is grossly inaccurate: The Assyrians were renown for removing and destroying entire peoples.The Romans were quite lenient to occupied peoples within the oicumena (the helenist world),but they destroyed entire peoples in western Europe (Caesars occupation in Galia) When we had a chance we were as nasty (King Davids exploits in book of Samuel,Alexander Yannai's forced conversion of the edomians).The christian were the first global monotheistic religion and they did destroy the entire population of Eastern and central europe (the area known as Prussia was settled by a slav tribe known as Prussians ,till the converted Eastern franks (germans) got to them . Islam is probably no worse (and maybe a bit better) from anybody else on that list. And at leas the first Chalifs enforced an ethical conduct of war... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, סחתיין על ההשקעה (הזמן ובמאמץ מסין הרחוקה)לעצם העניין. אתה משווה בין ארועים מבודדים שחרגו מהמסגרת האידיאולוגית של האימפריה, לבין אידיאולוגיה רצחנית. האימפריות הקדומות היו קשוחות, אך הוגנות (במושגי הימים ההם) - אם שיחקת לפי הכללים שלהן (תשלום מסים בעיקר) - יכולת להחזיק בתרבותך ובדתך. אם התמרדת - שילמת את המחיר, כולל הגליה (במקרה של אשור) ומרחץ דמים (הרומאים). האיסלאם היה הראשון שהשמיד עמים שלמים (היכן נמצאים היום האשורים, הבבלים, המצרים וכו'?) למען אידיאולוגיה. אצל האימפריות הקדומות, מלחמה היתה אמצעי למען המטרה (בד"כ מסים, עבדים וכו') באיסלאם, המלחמה בכופרים היא המטרה הקדושה בעצמה (ג'יהאד). ולגבי היהדות: היהדות מעולם לא התיימרה או שאפה לשלטון כלל עולמי. מה שאתה קורא "מעללי" דוד (למעשה נקמה בשבויים) לא היה קרוב בכלל למעללי האיסלאם. הגיור הכפוי של האדומים הוא היוצא מהכלל המעיד על הכלל, מעשה שגם התנקם ביהודים בסופו של דבר (ע"ע הורדוס) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אידיאולוגיה רצחנית השמדת עמים מטרה קדושה בהנחה שאינך מועמד לראש תא הסטודנטים הקרוב למקום מגוריך, אבקש ממך (שוב) להביא דוגמאות קונקרטיות לגבי אותה תקופה מדוברת אשר אכן מהוות תקדים באכזריות, רצחנות ושאר מונחים שנשמעים טוב בכיכר ציון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היהדות היא האידיאולוגיה הרצחנית הראשונה האיסלם הוא זן1 אלים יותר מהיהדות (בהרבה) 1סוג של מוטאציה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והרצחנות של קיין נבעה מ: 1. אידאולוגיה דתית. 2. חשיפה לאלימות בטלוויזיה ובמשחקי מחשב. 3. אישיות סוציופאטית. 4. כל התשובות נכונות. (לפעמים צריך לזכור שגם לפני המחשב, לפני הטלוויזיה ואפילו לפני היהדות היו כאן אנשים רצחניים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר נמצאה אידאולוגיה דתית רצחנית שקדמה ליהדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כתבת שמספר 1 זה רצח בגלל אידאולוגיה דתית לא בגלל אידאולוגיה דתית יהודית. גם כן מה פתאום אתה מקבל את התנכ בתור ספר היסטורי כאילו קין באמת הוא האדם השני ביקום? את הסיפור של קין כתבו דתיים יהודיםם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שלי היא שליהדות אין זכויות יוצרים על המצאת הרצחנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה היתה שליהדות יש זויות יוצרים על המצאת הליגליזציה הפורמלית הכתובה של הרצחנות. פליז תדייק | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קין רצח מתוך קנאה. מנין באה המלה קנאה, לדעתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי המילה קנאה באה מהביטוי ''אל קנא'' ושם משמעותה שונה קצת. בכל מקרה רצח מתוך קנאה מהסוג הזה (להבדיל מרצח שנובע מקנאה דתית או ''רומנטית'') הוא כל כך נדיר שאני נוטה לסווג אותו כרצח שנובע מאישיות פסיכופטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פתאום? זה רצח על רקע רומנטי לחלוטין. אם הוא קינא שאלוהים התלהב יותר מהמתנה של הבל? נו, באמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף פעם לא הבנתי למה האשימו את קין ברצח. איך הוא יכל לדעת שמה שהוא יעשה יהרוג את הבל? הוא ראה פעם אדם מת? הוא ראה פעם אדם שמת בגלל אלימות, או שמע על משהו כזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם זה הבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו הרסת לי את כל האותנטיות של הספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היית מאמין שחז"ל עסקו בסוגיה הזו בהרחבה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. מה הייתה המסקנה(/ות)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אמר ליה קין רבונו של עולם לא ידעתי ולא ראיתי הרוג מימי וכי הייתי יודע שאני מכהו באבן והוא מת והשיבו מיד ארור אתה מן האדמה וגו' כי תעבוד את האדמה לא תוסף תת כחה לך'' (מדרש תנחומא, פרשת בראשית סימן ט). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |