בתשובה ליובל נוב, 10/03/04 20:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
החסרון הידוע של אנ"מ הוא שבהסתברות שליש המשחק נגמר בתיקו, וצריך לערוך סיבוב נוסף. איך ניתן לצמצם את הבעייה? הנה הצעה. כל אחד מהמתמודדים פושט יד, ומציג מספר אצבעות בין 1 ל- 5. המנצח הוא זה שההפרש (מודולו 5) בין המספר שהציג למספר שהציג האחר הוא נמוך יותר. למשל, 4 מנצח את 2, כי 4 פחות 2 זה 2, ו- 2 פחות 4 זה 3 (מודולו 5). השיטה הזו משמרת את הסימטרייה המושלמת בין השחקנים והאסטרטגיות, אבל מורידה את הסיכוי לתיקו לחמישית (זה בגלל ש- 5 הוא מספר אי-זוגי). שיפור טריוויאלי: להשתמש בשתי ידיים, כולל האפשרות להציג אפס, כך ש"מרחב האסטרטגיות" של כל שחקן הוא בגודל אחת-עשרה. יש למישהו רעיונות לשיפורים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זוג-או-פרד הוא המשחק האולטימטיבי. אין סיכוי לתיקו, וכל שחקן יכול לכפות הסתברות הפסד של לכל היותר חצי. (שיפור לשיטת האצבעות: כל אצבע ביד ימין שווה שש, אבל אסור להציג אפס; הטווח עולה ל- 35). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה שהייתי צריך לשאול לפני 25 שנה: איך משחקים זוג-או-פרד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמים ידיים מאחורי הראש. אחד אומר "זוג!" השני אומר "פרט!" אומרים ביחד "אן דה טרו-אה"! שולפים אצבעות. אומרים "ניצח-" אם סכום האצבעות זוגי, זה שאמר "זוג" אומר "תי" וזה שאמר "פרט" אומר "רימית! הוצאת לפני הזמן!". אם סכום האצבעות לא-זוגי, אז להיפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההסבר. אבל שאלה בכל זאת: מה קורה אם שני המתחרים מתעקשים להיות ה"זוג"? אני כמובן יודע שזה אידיוטי, אבל עקרונית, הצורך להכריע מראש מי הזוג ומי הפרט (פרד?) הופך את המשחק למשחק מ"סוג" אחר מזה של אנ"מ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשוט, משחקים משחק של זוג או פרט, והמנצח הוא זוג :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק עכשיו הבנתי מה המשמעות של "אנדטרואה". איך הגיעה הספירה הצרפתית למשחק הזה? ועוד תהייה - למה, בעצם, ילדים משתמשים ביותר מאשר שתי האופציות 1 ו-2? באיזה שלב מתחוור לאדם שאין שום סיבה להתאמץ ולהוציא 3, כאשר הרבה יותר קל לזקוף אצבע אחת, או לפחות לפרוש את היד כולה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לך להוציא 2 כשאפס עושה אותה עבודה בפחות מאמץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אם אתה מוציא אפס ומנצח, הצד השני תמיד יגיד שאפס זה לא חוקי, ואסור לך להוציא אותו, וידרוש סיבוב חוזר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רואים מיד שאתה טירון פוליטי. כשאתה מוציא אפס, היד שלך מאוגרפת למשעי. במצב הזה, כל טענה על אי חוקיות נענית בתשובה ציונית הולמת (בחוזקה), והצד השני נאלץ להכיר ביתרון המוסרי שלך תוך שהוא מצמיד מטפחת לאפו שותת הדם. למה אתה חושב מתכוונים כשמדברים על היתרון שבהמצאת האפס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כנראה המקום1 לשאול האם מישהו יכול להתחקות אחר שורשי התמליל של דקלום/משחק הילדים (בעצם, בעיקר ילדות) שמילותיו נשמעות בערך כך: א-קווקה דה לה אומה קוא קוא קוא אסתי ופסטי וטריקו טריקו טרא ולא ולא ולא ולא ולא אחת שתיים שלוש "דה לה" מרמז על מוצא איטלקי. "cuoca" באיטלקית זה "טבחית". עד כאן הגעתי. --- 1 למרות שלא הזמן - איחרתי בכמה חודשים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"א-קווא-קווא דה לה או-מה קווא, קווא, קווא, (קווא, קווא קווא) אסתי מהטריקו, אבאש'ך קופיקו, אמאש'ך היפופוטם ואתה חמור קטן. ולא, וכן, צולע ומסכן ז-קן! 1 1, 2, 3,... 1 יש את אלו שמסיימים ב"ולא, ולא בתחת של פרעה, ולא", אבל הם, ללא ספק, לא משחקים את זה נכון.2 2לחבר'ה של הנח"ל החרדי יש גירסה משל עצמם, ופעם אפילו הכרתי אותה. אבל כבר לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקטע עם החמור וההיפופוטם זה דוגמא להכלאה של שירים. הגרסא שאני מכיר ( והיותר קדומה מן הסתם) היא יותר ברוח מה שהמגיבים האחרים נתנו. לעומת זאת, מה שהבת שלי מדקלמת נשמע יותר כמו מה שאת מביאה, אבל את עניין ההיפופוטם וכולי היא שרה במנגינה שזכורה לי כשיר ''איפא -היפו'' של אחד מפסטיבלי הילדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה נאמר ''לא תחרוז בשור ובחמור יחדיו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן שגם הזקן צולע ומסכן לקוח משיר אחר, הרוחש כבוד והערכה לעמי האזור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטיול הגדול הכבוד וההערכה לעמי האזור קיבלו שידרוג כאשר הזקן צולע ומסכן הוסב לזקן חכם ומסכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו פספסתי. למה הכוונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המנוחה סרבה להתיר את פירסום שיריה ברשת, אז הציטוט הוא מהזכרון, ויתכן שאני קצת מבלבל, אבל באופן כללי: "יצאנו בבוקר אלול לצעוד ארבעים קילומטר... ... וככה המשכנו ללכת עם כל ידידנו כולם ועדר עיזים - מהר כורזים ועם איילה - נאוה וקלה(?) ועם החמור - שתקן ואפור ובדואי זקן - חכם ומסכן..." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...המשכנו לפי המפה לצעוד ארבעים קילומטר בצל תאנה ענפה חכה לנו בדואי זקן חכם ומסכן עשינו לו תכף כסא-שבת אפינו לו פיתה חמה אחת וככה המשכנו ללכת עם כל ידידינו כולם ובדואי זקן חכם ומסכן... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבוצי עמק זבולון, סביבות 1980-83: "א-קווא קווא דה לה עומר1 קווא קווא קווא אסתי פטרינו טריקו טריקו לה2 אסתי פטרינו ולא, ולא, ולא ולא ולא ולא 1, 2, 3". 1 ואולי אמרו או-מה ורק אני שמעתי לא נכון? 2 וקולקל כעבור שנה-שנתיים: טריקו טריקו טרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצוין - זה נשמע כמו גרסה מוקדמת יותר משלי (קל לראות איך "אסתי פטרינו" תהפוך ל "אסתי ופסטי", אבל לא להיפך). "פטרינו" נשמע איטלקי - אבל לא מופיע במילון שלי. הכי קרוב שמצאתי זה "patrono" - (קדוש פטרון). אולי בכל זאת יש משהו בתיאוריה עם האפיפיור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא יכול להניח ש''פטרינו'' היא מילה בפני עצמה. יכול להיות שמדובר בחלוקה אחרת למילים (אס טי פט רינו... או כל צירוף אחר), אבל העובדה ש''אסתי'' הוא שם ישראלי מוכר גרמה לחלוקה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודקת לגמרי - הייתי צריך לחשוב על זה. אלא שזה מגדיל את מרחב האפשרויות לכזה שקשה לחפש בו (למי שאינו דובר איטלקית), בהנחה שלא רק החלוקה למלים משובשת, אלא גם חלק מהעיצורים ו/או התנועות. יש דוברי איטלקית בקהל? (כל זה בהנחה שהשערת האיטלקית נכונה בכלל. צריך לשמור על ראש פתוח גם בעניין הזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניות דעתי, אם רוצים לעבוד בצורה רצינית, צריך להתחיל ממשהו יותר אינווריאנטי מאשר ה*מילים*. זאת אומרת- המנגינה. אני לא מוסיקאי ולא יכול לתרגם לתווים את הנעימה, אבל אם אפשר יהיה, ואם יש גוגל למנגינות, יש סיכוי יותר טוב לפלטר החוצה כל מיני מילים שבורות ופונטיקה משובשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעננה, 1979-81 בערך: דֵריקו דה לה או-מה קווה, קווה, קווה דנסי מטריגו טריגו טריגו טרה ולור, ולור, ולור ולור ולור ולור 1, 2, 3, 4, 5. ייתכן שגם אני שמעתי לא נכון. אני מסכים עם ראובן שכדאי להיעזר במנגינה, ואני אנסה לעשות זאת איכשהו. בכל אופן, אצל כולם זה היה אותו משחק? עומדים במעגל, מעבירים כדור בלתי-נראה לפי הקצב, ומי שאומר "חמש" מנסה לחבוט בכף ידו של העומד לידו, ואחד מהם יוצא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו זה היה קצת אחרת (אבל דבילי באותה מידה). יושבים במעגל, יד ימין על יד שמאל של היושב מימין (או ההפך, מה זה משנה) ופשוט חובטים בכף היד של מי שלצדך, לפי המנגינה. כשמגיעים ל"9, 10", האחרון צריך להזיז מהר את היד שלו, שלא יצליחו לחבוט בו. אם הוא הצליח להזיז אותה בזמן- זה שנכשל בחבטה יוצא. אם הוא לא הצליח- אז הוא בעצמו יוצא. הגירסה אצלנו, אגב, היתה זהה לחלוטין לגירסה שבתגובה 242510 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירושלים, 1995 ועד היום - אותו הדבר בדיוק (גם המשחק, גם השיר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, זה כבר נשמע שונה לגמרי. אולי אפילו עוזר להשערת האיטלקית (ואולי לדינו?) וכן, אצלנו זה היה אותו משחק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל ה''דה לה'' נראה לי שגם הצרפתית מועמדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדוגמא: נניח שמשפט הפתיחה היה פעם quoi quoi de le homme et quoi quoi quoi de feminin? (מה? מה של הגבר ומה (מה, מה...) של הנשיות?1)1 מזכיר את קרקר נגד קרקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצירוף de le אינו מופיע בצרפתית. הוא מוחלף בקיצור du, אלא אם כן ה-le נבלע בתנועה. Quoi בא במקום que כאשר יש מלת יחס בצורת שאלה. לכן, המשפט הזה בכלל לא נראה כמו צרפתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה מפספס את הרעיון. במקום הטרחה שבמציאת שגיאות במשפט שמגבב חצי מכלל המילים שאני מכיר בצרפתית, נצל את הידע שלך להרכבת משפטים הגיוניים שיזכירו את אחת מגירסאות השיר. משיהיה לך אחד כזה ביד (רצף של שלוש או ארבע מילים עשוי להספיק), נסה לגגל עליו בתקווה שיתר מילות השיר תופענה בעקבותיו. ושתי הערות בכל זאת: 1. כמה מהגירסאות המושרות בארץ מכילות את הצליל "de la", כמו בקרם דה לה קרם. לכן אני עדיין סבור שהצרפתית היא אופציה. 2. גיגול על "de le" דוקא מוצא כל מיני משפטים בצרפתית. נסה ותווכח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ניפוי של אופציות שגויות שווה משהו, לדעתי. 1. זה באותה המידה יכול להיות איטלקית או ספרדית. 2. וואלה. מסתבר שיש לי עוד מה ללמוד על צרפתית (או שלכותבי האתרים האלה יש עוד מה ללמוד על צרפתית). דוד גוגל ממליץ לי, אגב, לחפש de la במקום. חוץ מזה, איך שאני זוכר את זה, זה: A quoi quoi de la Roma, quoi quoi quoi. זה כבר יותר הגיוני, אם משמיטים את ה- de la Roma, כי à quoi זה בערך "על מה" או "למה," או משהו כזה.על מה אני חושב? À quoi est-ce que je pense?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי הרבה וריאציות על הגיגול הזה, וגם קפצתי ל-www.name-this-tune.com, ובינתיים - שום כלום. מתסכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואו, איזה אתר מעניין. ניסית לשרוק את המנגינה ולחפש לפי זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין צורך לשרוק, מספיק לרשום urrdudduurdrudurrrr. העיקרון העומד מאחורי האתר הוא שאפשר לאתר נעימה לפי מה שהם מכנים ה"Parsons Code" שלה, שזו סדרת אותיות המתארת את העליות (u) והירידות (d) של הטונים, כש-r מציין rest (דריכה במקום). הם מציעים את מנגנון השריקה כדי לסייע למתקשים. הבעייה היא שבסיס הנתונים שלהם אינו גדול, והוא מוטה למוסיקה קלאסית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שהגרסה שאני זוכר שונה מעט. הנה ההתחלה: קווה_קווה_דה__לה__או-מה__קווה_קווה_קווה דו___דו___סול_סול_לה_סול_מי___סול__דו דו סול סול לה סול סול דו דו סול סול לה סול אולי כדאי שבדומה למילים ננסה להתחקות אחר הלחנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגרסתי צריך להיות שם עוד סול, ממש בהתחלה, לפני הדו-ים (*א* קווה-קווה). אבל גם ככה לא מצאתי התאמה מדויקת ב musipedia. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שונה מעט, שונה די הרבה. אצלי זה: רה סול סול סול רה מי _ רה _ סי _ רה _ סול _ _ _ סול _ רה רה מי _ רה _ סול סול סול סול סול... (אני מקווה שלא טעיתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אתה לא יכול לצפות מילדים דוברי עברית שיקפידו על הגיית du ולא de. כל שיבוש אפשרי כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לא שזה משנה כאן עניינית, אבל למען הדיוק) קל להחליף בין du ל- de, אבל קשה בין du ל-de la. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתם אולי זה גבב של מילים שנבע פשוט מילדים שלא הצליחו להגיד את המילים? אחרי הכל זה שיר ילדים ויכול להיות שזה סתם צירוף מצחיק. או אולי זה סתם ניסיון לחכות תינוק לא חייבת להיות לזה משמעות. לדעתי זה פשוט ג'יבריש או חיבור של כמה שפות. לכן גם יכול להיות שכל אפשרות כאן היא נכונה, זה כמו ניבים בשפה, לא בכל מקום מדברים באותו ניב אבל זה על אותו בסיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר. הרצליה של סוף שנות השמונים הייתה הרבה יותר קרובה לגרסאות אחרות שהוצגו פה... (יש גרסאות של מתחילות ב"קווה קווה דה לה אומה"?!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די בטוח שזה לא התחיל בקווה קווה. מצד שני, 25 שנה זה הרבה זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל מי אם לא אצל אלון עמית נמצא "טריגו"? (-: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אומר שזה היה wishful hearing? (-: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמי שנהג לשיר ''בשמלת טריקו'', לא הייתי שולל את האפשרות על הסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זיהיתי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהמילים אינן עושות שכל, כל אחד שר את מה שהוא שומע או את מה שהוא חושב שהוא שומע (שזה די אותו דבר). איפה שאתה שמעת ''דנסי מטריגו'', אני הלכתי על ''בשמלת טריקו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, ממש ב"שיר" הזה. ואללה. חשבת שדיברת על איזה שיר אחר. אולי אתה מוכן לדמיין שזו חידה ב"אייל ששאל"? תוך יום זה יהיה פתור, ואני די סקרן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה-תודה, אבל חוששני שהשיטה הרגילה שלי, דהיינו: רכישת תשובות מהבוכבינדרית 1 במחיר ח"י שקלים החתיכה, לא תעבוד הפעם. 1 מה שמזכיר לי: ירדן, חבל שתטרח לפתוח דוא"לים המגיעים אחת לחודש ונושאים את הכותרת "חריש בעגלה". זה בטח סתם ספאם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צב"ר, אבל דומני שנפל שיבוש בסדר המילים אצלך: צ"ל "רכישת תשובות במחיר ח"י שקלים מהבוכבינדרית החתיכה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנות שלי וחברותיהן שרות ''דה סימטריקו'', ועד לאחרונה באמת חשבתי שמדברים שם בספרדית או באיזו שפה אחרת, על איזה שהוא עניין שקשור בסימטריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתניה, סירקה 1980 - כמעט זהה: קווא קווא דה לה עומר קווא קווא קווא אסתי פטרינו טריקו טריקו לה ולור, ולור, ולור ולור ולור ולור 1, 2, 3. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות יש עוד חסיד לאסכולת ה''ולור''... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ולור" נשמע לי קרוב יותר למקור מאשר "ולא" (שאולי הושפע מהמלה העברית). valore באיטלקית הוא "ערך" (value) וגם "אומץ" (valour). אני מנחש שהמלה קיימת גם בצרפתית, ונהגית שם כמו בשיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצרפתית זה valoir, ונשמע מאוד שונה. גם valore האיטלקי נראה לי שקשה מאוד לשבש ל"ולור", כי במנגינה ממש אין לאן לדחוף את ההברה הנוספת. מישהו פה יודע רומנית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה שיר-ילדים בלטינית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או ספרדית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלך! שיחקת אותה! אפילו המשחק אותו משחק. ככה מצאת? אה, ואונה לכם, כולם. זה לא מתחיל בקווה קווה ולא בקלאפ קלאפ (טוב, גם לא "דריקו", אבל למה להתקטנן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפוש קצר מראה שלענף "Stella Ella Ola" יש לא פחות גרסאות מאשר לענף "קווה קווה דלה אומה", כך שלא הייתי ממהר לחגוג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חגגתי, פירגנתי (ואח''כ קצת התבדחתי). די ברור שזו לא איזו גירסה קנונית. מצד שני, זו ההתקדמות המשמעותית הראשונה בתחום... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפרסם תוצאה משותפת? אביב, זו ההזדמנות להקטין את מספר ארדש שלך (אלא אם אני טועה והוא כבר קטן משלוש...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני לא תרמתי כלום... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרגום? אני חוץ מאנגלית ומעט מאוד עברית :) לא יודע שפות אני. עפ"י הדוד, stella זה "כוכב" באיטלקית, ella זה "היא" ו-OLA זה שם של בת שמשמעותו מקור/חיים. אולי זה אומר "אולה היא כוכב", אין לי שמוץ של מושג. אולי זה סתם משהו שנשמע כמו לה לה לה וזה כל העניין. נראה לי שלמשחק הזה יש כל מיני גרסאות, עם מילים שונות ומשונות, בשפות שונות ומשונות. למרות זאת, עפ"י המשקל של המילים, זה נראה כי כולם שרים במשחק הזה עפ"י אותו לחן נדבק (במין גישה של "לעזעזל עם המילים", אנחנו משחקים עכשיו!). מצאתי בדיוק כמו שאלון אמר - ראיתי שכולם מחפשים מילים מתוך השיר, אז פשוט ניסיתי לחפש משהו על המשחק עצמו (ילדים, ישיבה במעגל, שירה וזפטות הדדיות). יש עוד אפשרות לתרגום: OLA השתרללה לה וקיבלה ת'ה clap, clap, clap... ________ עבור מי שאין לו כוח לגגל, אחת הגרסאות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אז מצאת את מקור השיר! חברים, אפשר ללכת הביתה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח. אפרופו clap, נראה לי שהשיר של המשחק הזה זה כמו STD. זה נפוץ ומופץ בכל מיני מקומות, זה מדבק, זה בא בכל מיני צורות משונות וממש, אבל ממש, קשה לדעת מי בדיוק המקור של כל זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, ברור שזה לא המקור-המקור, אבל זה בהחלט המקור לגרסה הישראלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה זה ברור? האם את עדיין חושבת כך לאחר שקראת את תגובה 244861 (שלי)? זאת לא שאלה קנטרנית - אני באמת תוהה האם יש לך מידע כלשהו שהוביל אותך למסקנה הזאת ושנעלם מעיניי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלתך השנייה, לא. אבל הגיוני שהגרסה האמריקנית הקדימה את זו הישראלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ella זה "היא" במובן she ולא במובן is ועל כן זה לא "אולה היא כוכב". גם סדר המילים לא מתאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים נוסף ערך לדודה, עם המון גרסאות אבל בלי היסטוריה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי! תודה רבה! זה בלי ספק המידע הכי מעניין שקיבלתי עד עכשיו. אבל בכל זאת, מבחינתי לפחות, זה עדיין לא פתרון התעלומה: - כל התוצאות שמתקבלות מחיפוש השורה הזאת הן באנגלית (לא בספרדית!) ומקורן, ככל שאני מצליח לזהות, בצפון אמריקה (אולי אפילו ספציפית בקנדה. קשה לדעת). - המתרגם האוטומטי של גוגל מתקשה (מאד) לתרגם את המלים (בהנחה שהן בספרדית). - כפי שצוין למטה, מקוון הגרסאות של stella הוא כמעט כמו זה של קוא-קוא. מכל זה אני מסיק שלמרות שלשני השירים (האמריקאי והישראלי) יש בלי ספק מקור משותף (ממוצא לטיני), הרי שאי אפשר להסיק שאחד מהם הוא המקור לאחר (או אפילו שאחד מהם קרוב יותר למקור מהאחר). למשל: ייתכן שהמקור של ארבע ההברות הראשונות היה דומה ל "קוא-קוא דה-לה", ובגרסה האמריקאית חל אותו תהליך הידמות שיצר (בגרסה שאני מכיר) את "אסתי ופסטי" (ואח"כ גם את ארואסטי). מה שכן, בהנחה ששני השירים התפתחו באופן בלתי תלוי מאותו מקור, אפשר למצוא את המשותף להם, ולהניח שהוא הגיע מהמקור: - בשורה הראשונה: ella (ה-d שלפני כן אולי מקורית ואולי לא) - בשורה השניה: qua (אני מנחש שה quack הוא פיתוח אמריקני). - בשורה הרביעית: iko או igo ("טריגו/טריקו" בגרסה הישראלית ו chicko/chigo באמריקאית) - velor או valor שמופיעים בחלק מהגרסאות האמריקניות ובחלק מהישראליות. כלומר, די הרבה. מה שמותיר בי תקווה שבאמצעות עוד מחקר ניתן יהיה לאתר גם גרסה בשפת המקור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוספת קטנה: שני הוריי (ילידי שנות החמישים) לא שמעו מעולם על המשחק הנ"ל. אולי נצליח כך לגלות את שנת העליה של השיר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שזה מקדם הרבה (או במשהו) את החקירה, אבל מארגני האירוע הזה (http://img229.exs.cx/my.php?loc=img229&image=178...) החליטו לאיית את שם השיר כך: "אקווקוודלהומה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון מעניין. חיפוש בגוגל על "l'acqua della" (עם או בלי qua לחיזוק) מעלה הרבה תוצאות - אבל ככל שראיתי, אף אחת מהן איננה הפתרון לחידה הזאת. ויש אפילו תוצאה אחת ל-"acqua della Roma", שלמרבה הצער גם היא ממש לא קשורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לה קווה קווה דה לה עומר קווה קווה קווה. אסתי בטרינו לה טריקו טריקו טרה. למו, למו, למו למו למו 1,2,3 כמה שנים אח"כ, באזור אחר בחיפה (כנראה אחוזה) למו הפך ל - ולור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרסת 2004, נשמע מפי ילדה בת שש בערך במלון על חוף הכנרת; אזור מגורים לא ידוע. קווא קווא דה לה אומה קווא קווא קווא אומה ואומה קווא קווא קווא (... וההמשך היה מוזר, לא קשור לאף גרסה שהוצגה פה, ובלתי זכיר בעליל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התביישתי להציג את הגרסה שלי עד עכשיו, כנראה שילדי ת"א היו מושחתים... ת"א, איזור 1988: קווא קווא דה לה עומר ("אומה"?) קווא קווא קווא (קווא קווא קווא) אסתי מטריקו אבא'שך קופיקו אמא'שך היפופוטם ואתה חמור קטן ולא, וכן, ולך להזדיין! 1,2,3... הספירה נהגה להימשך לרוב עד 10 ומי שיצא לו 10 חטף סטירה - כל זמן השיר נהגו לתת כיפים כשאחד בא מלמעלה ואחד מלמטה. אני חושב שמי שהיה צריך לבוא מלמטה היה זה שחטף ב-10, כי זה שבא מלמעלה, במקום לתת כיף נתן סטירה. אח, ימי ילדות מאושרים. (בקריאה חוזרת של הגרסאות אני רואה ששלי מאוד דומה לזו של העלמה עפרונית תגובה 242510. עפרונית, ממתי ואיפה זה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הזכרתי את זה קודם, אבל בתקופתי הקווא קווא וההיפופוטם היו שני שירים *שונים*. השני היה וריאציה על "הי הו היפו" המעצבן שהופיע אז באיזה פסטיבל ילדים (מייק בורשטיין?). במקור זה היה "הי הו היפו, היפו היפו היפו, היפו היפי הו-פה פה, היפי היפי הו פה פה" או משהו דומה לזה, והילדים שיפצו זאת ל"הי הו היפו, אבש'ך קופיקו" וכו', עד החמור הקטן. כנראה שמתישהו אירע איחוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 242660 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''היפו'' היה שיר על היפופוטמית (''זו אני היפופוטם, וקוראים לי גברת תם'') | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא היה שיר על היפופוטמים. האדון הופיע בבית הראשון, הגברת בבית השני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זה שיר על היפים ולא על היפופוטמים. ב. הפוך. התחיל עם גברת היפו שמקטרת על ההיפו הקטן שלה. זו אני היפופוטם וקוראים לי גברת פם גברת היפו היפופה יש לי יש לי בעיה לי נולד היפופוטם קצת שמן וקצת חכם רק שובב יותר מדי היפו היפי בחיי. היי הו היפו היפו היפו היפו היפו היפו היפופה היפי היפי הופפה (היפופוטם, היפופוטם) זו אני היפופוטם וקוראים לי גברת פם ולגדל היפופוטם זה בכלל לא ככה סתם שערות הוא מגדל את המוח מבלבל ת'גיטרה מקמט היפו היפי באמת. זו אני היפופוטם וקוראים לי גברת פם ופתאום בקיץ חם היפו היפי נעלם הוא פגש בהיפופה היפופה כזאת יפה הם חזרו עם היפופון היפו היפי שגעון. (באדיבות אוסף פסטיבל הילדים לדורותיו. כל הזכויות שמורות למחברים ולאקו''ם). ואפרופו ורסיות על שירי ילדים, גם לזה היה משהו עם היפו אבא'שך קופיקו, אמא'שך היפופוטם ואתה חמור קטן. או שאולי זה רק בירושלמית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 244468 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, גם אני (ילד צפון תל-אביבי מהלך שנות ה80 וה90) כתבתי כאן את הגירסה הזאת בדיוק מתישהו, עם ה"לך להזדיין", ואח"כ לא מצאתי את התגובה שלי. וחשבתי שמחקו לי את ההודעה בגלל השימוש במילים הגסות, למרות ש- מה לעשות- ככה הלך אצלנו השיר. אז למה אצלך לא מחקו (לא שצריכים למחוק, אני סתם שואל)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפני שבשיר שלך המילה ''להזדיין'' מופיעה במובן של קיום יחסי מין, בעוד אצל גדי מדובר בחימוש או הצטיידות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי לא נמחקה תגובה שכזו. כנראה הייתה תקלה בהעלאת התגובה למערכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי? לא יודעת. אני מניחה שמתישהו בין השנים 1986 ל2003? למרות שגם אני מכירה כמה וכמה גירסאות. איפה? בעיקר אזור הנגב, אבל אחרי יצא לי לשחק את המשחק המטופש הזה בכל מקום שהוא. הדרומי ביותר, באילת, והצפוני ביותר ברמת הגולן, ללא שינויים מהותיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא דסי מטריקו??? בתודה, יעל {אבא שלי היפופוטם} |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקונסנסוס היה שזה מבוסס על השיר הזה:תגובה 244812. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה של החרדים: הקווה קווה של הדוסים קווה קווה קווה קווה קווה קווה אסתי ומושיקו אבא ש´ך צדיקו אמא ש´ך יסוד עולם ואתה תלמיד חכם ולא, וכן והדרת פני זקן א-מן! הושיע את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם...[זה החלף לספירה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו השתרבב מוטי ארואסטי במקום הטריקו. חוץ מזה, אני משוכנע כי מקור השורה הראשונה הוא פאפא דה לה רומא, דהיינו האפיפיור, אבל אולי זה רק אני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מכיר את הגרסה עם ארואסטי. אני מניח שהיא נמצאת שלב אחד במעלה הסולם האבולוציוני, אחרי הגרסה שהבאתי (שהיא מתחילת שנות השמונים). יכול להיות מעניין אם אנשים יתרמו כאן איש-איש את גרסתו (אולי בצירוף תיארוך ומיקום) וכך נוכל לצייר את עץ ההתפתחות של השיר - אם לא אחורה מהגרסה "שלי" אז לפחות קדימה, עד לשנות האלפיים (הגרסה של העלמה עפרונית, כנראה). בקשר ל-"Papa de la Roma": רעיון מעניין, אבל אני מפקפק בנכונותו. חיפוש מהיר בגוגל על הביטוי מעלה הרבה תוצאות, שרובן ככולן ברומנית. באיטלקית (ובספרדית), ככל שאני יודע, רומא איננה מיודעת, ולכן מה שמוצאים בגוגל הוא "Papa di Roma" (איטלקית) או "Papa de Roma" (ספרדית). אי אפשר לפסול את האפשרות שהמקור הוא ברומנית, אבל לפחות לפי התוצאות מגוגל, אין שום תווית יידוע לפני ה-Papa - מה שמותיר את ההברה הראשונה בלתי מוסברת. לעומת זאת, אם נניח שהמקור הוא באיטלקית, הרי שההברה הראשונה בהחלט יכולה היתה להיות במקור la (מה שמסתדר עם סיומת הנקבה של המלה השניה), וה la השניה בשורה מסתדרת עם סיומת הנקבה של המלה האחרונה בשורה. מצד שני אני לא ממש יודע אף אחת מהשפות לעיל - כך שיכול להיות שאני סתם מקשקש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שנות האלפיים, הגירסא של העלמה עפרונית, כנראה"? בת כמה לעזאזל אתה חושב שאני?! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |