|
כשאתה יודע מראש שמסלול הקריירה שלך יתקע בשלב מנהל-ביניים (רב-סרן, אולי סגן-אלוף), אתה לא ממש שש להשקיע מאמצים רבים במקום העבודה הזה.
ובקשר למשהו אחר שכתבת למעלה, על ההמנעות של נשים משירות באיזורים המסוכנים וההצמדות לגבולות השקטים, כאילו הן בוחרות לאן ללכת: אני מכיר מישהי, בלי לנקוב שמות, שהייתה חובשת בגבול הצפון. ההוראות במקום *אסרו עליה*, בגלל שהיא אישה, לעבור את הגבול. כאשר התרחש ארוע מעבר לקו הגבול, היא הייתה צריכה להלחם כדי שיאפשרו לה להצטרף לכוח החילוץ ולטפל בפצועים. ואני מדבר איתך לא רק על החודשים הראשונים שלה בתפקיד אלא גם מתי שהיא הפכה לחובשת הבכירה ביחידה. מתי תבין שזה לא שנשים בוחרות לשבת על הגבולות השקטים ולעשות לעצמן פדיקור, אלא שהצבא עצמו לא מוכן להציב אותן באזורים המסוכנים, גם כאשר הן רוצות? בכלל, ממתי צה"ל שואל מישהו אם הוא רוצה אזור מסוכן או לא? למה לא פשוט משבצים נשים כמו שמשבצים גברים - איפה שצריך אנשים באותו הרגע? לא פמיניזם ולא בטיח, פשוט שוויון אלמנטרי וחלוקת הנטל.
|
|