בתשובה לmerlin, 30/03/01 21:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. כן, הרשות המבצעת (שמקבלת את סמכותה מהרשות המחוקקת ונמצאת תחת ביקורת של הרשות המחוקקת והמבצעת) אמורה ליצג את האינטרס של הציבור. 2. אתה חושב שכל מי שחנה לא במקום צריך להגיע למשפט? אתה חושב שכל חייל צריך לחכות להחלטה של הכנסת לפני ירי? ברור שיש לרשות המבצעת חופש מסויים, אחרת לא היה לה זכות קיום. 3. וכאן (במקרה שהרשות המבצעת מקבלת החלטה שנראת מופרכת, כמו לא לטפל במקרי שוד של בנקים) באה בדיוק הביקורת הציבורית, והיכולת של הרשות המחוקקת ל"פטר" את אנשי הרשות המבצעת, ושל בית המשפט העליון לשנות את החלטותיו של הרשות המבצעת. 4. הנקודה אותה ניסיתי להעביר היא, שכאשר אדם עובר על חוקי התעבורה הוא לרוב לא מגיע לרשות השופטת אלא מקבל קנס מהרשות המבצעת (וניתנת לו האפשרות לערער על הקנס וללכת למשפט, אם כי לרוב זה לא כדי), תאר לעצמך מה היה קורה אם היו אוכפים את כל חוקי התעבורה (כולל החוקים להולכי רגל) וכל מקרה היה מגיע לבית משפט. לדעתי, מספר תאונות הדרכים לא היה קטן, אבל בתי המשפט היו עמוסים בצורה כזו שגנב היה נשפט באיחור של עשרות שנים, או שכמות עורכי הדין במדינה היתה מגיעה למספרים מגוכחים (לא שהיום מספרם לא מוגזם). 5. בג"ץ יעלה פחות כסף כאשר ההחלטות של הרשות המבצעת סבירות (ואז באמת לא כמעת יהיה מי שיערער), כאשר ההחלטות אינן סבירות אז הרשות המחוקקת תחליף את העומדים בראש הראשות המבצעת. 6. מי יתבע? זה ברור, האזרחים שנפגעים מההחלטות. גם היום על כל החלטה שנויה במחלוקת יש ערעור לבג"ץ, יש אירגונים (אזרחיים) ועמותות שכמעט כל מה שהם עושים זה לטבוע את הרשות המבצעת בשם האזרחים והחברה. זה קורה כל יום, צריך רק לקרוא את העיתון, וקשה לי להאמין שלא שמעת על אף תביעה אזרחית לבג"ץ. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1) הרשות המבצעת לא צריכה, לדעתי, לייצג את הציבור כי אם את הרשות המחוקקת. 2) אני חושב שהוא לא אמור לעמוד למשפט אלא להיקנס במקום. כמובן שתינתן לו הזכות לערער במשפו. אך משפט זה ייקח עדיפות נמוכה בהרבה מזו של עבירה חמורה יותר. המקרה של חייל הוא שונה בהרבה. וכן, לחייל אסור לירות אלא אם קיבל הוראה מפורשת שמותר. 3) ברור שהיא יכולה - זהו חלק תפקידה. אך אין סיבה שהיא תעבוד על חקיקה מחדש. החוקים שקבעה לא סתם נקבעו שם - ואם יש מקום לשנותם, צריך לפנות לרשות המחוקקת. אין זה מתוקף תפקידה של הרשות המבצעת להחליט אילו חוקים לאכוף ואילו לא. 4) ראה סעיף 2. 5) וכמה נראה לך יעלה תהליך זה של החלפת העומדים בראש הרשות המבצעת? עוד שאלה לי אליך - האם זה הגיוני שהרשות המחוקקת תחליט במקום אזזרחי המדינה מי יעמוד בראש הרשות המבצעת? 6) לא נראה לי כי מישהו יתבע את המשטרה לבג"ץ היות ואף אדם לר נפגע ישירות מההכרזה עליה אנו דנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ואת מי הרשות המחוקקת מיצגת? 2. לא הבנתי, אתה אומר שלפני כל כדור שנורה צריכה להתבצע הצבעה בכנסת, האם מספיקה קריאה אחת או אולי שלוש קריאות (ואולי צריך גם רוב מיוחס)? 3. לא מדובר על חקיקה מחדש, אלא על קבלת החלטות בתחום החקיקה הקיימת (על איזה חוקים לתת דגש ועל איזה לא ומאיזה להתעלם). 4. זאת אומרת שאתה נותן לרשות המבצעת זכות לחלק קנסות (= זכות לקבל החלטות), בניגוד מוחלט לקביעתך הקודמת, תחליט. 5. לתהליך של החלפת העומדים בראש הרשות המבצעת (הקרוי בעברית "מהפך") יש מחיר סביר ביותר. ובקשר לשאלה השניה שלך ראה סעיף א' (בתגובתך). 6. אם אף אדם לא יתבע (אם כי במקרה עליו אנחנו מדברים, הייתי מצפה לתביעה של אל-סם), אפשר להסיק שההחלטה מקובלת על הציבור ועקב כך ההחלטה לא שנויה במחלוקת ואין טעם בחוק המדובר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) את ההגיון ואת היחסיות של פשע-עונש. כמו כן יש הבדל בין ייצוג "ישיר" של העם לייצוג "עקיף" של העם. 2) לא - אני מתכוון שחייל שהוצב במקום מסויים (למשל תצפית על מחנה האויב) אין זה מתפקידו לירות אלא במצבים שבהם אמרו לו מראש שמותר לו. כמובן שברגע שנשקפת סכנה "ברורה ומיידית" לחייו - זכותו לירות. 3) ואני טוען שאין מקום בכלל להתעלם מאף חוק ומעלה את הדיון על חקיקה מחדש... 4) זה לא נוגד - היות והאדם המקבל קנס רשאי לערער על החלטת הראשות המבצעת בכל עת ולפנות למחוקקת. 5) ולעיתים מחיר זה הינו מוצדק. למרות שהרשות המבצעת מייצגת את רצונות המחוקקת - היא אינה נבחרת ע"י המחוקקת לגמרי. היא נבחרת ע"י אדם מסויים בתוך קבוצת "האנשים שנמצאים ברשות המחוקקת" ונתמכת ע"י רוב הרשות המחוקקת. 6) לא נכון. רק בגלל שלאף אדם פרטי לא נגרם עוול אישית, אין זה אומר שאף אדם לא מתנגד להחלטה. אם היה זה כך - משמעות הדבר הייתה שאני איני מתנגד להחלטה (היות ואיני מתכוון לתבוע בג"ץ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בסופו של היום כל הרשויות אמורות ליצג את העם. 2. אבל ברגע שאתה מאפשר שיקול דעת כלשהוא לחייל (כמו למשל כאשר אמרו לו שמותר לו לירות), אתה מאפשר שיקול דעת לחלק מהרשות המבצעת, וזה כמובן סותר את "לדעתי אין מקום לרשות המבצעת לקבל החלטות." (הודעתך מה 30 למרץ). 3. יש למשטרה (ולרשות המבצעת בכלל) אמצעים מוגבלים, ולכן המשטרה חייבת לקבל החלטה איזה חוקים לנסות לבדוק. 4. נו באמת, זה נוגד באופן מפורש, וגם על החלטות אחרות יש לאזרח זכות ללכת לבית המשפט (ראה סעיף 6). 5. מתי מחיר זה אינו מוצדק? ואני לא מבין מה אתה רוצה בקשר לסעיף השני, הרי יש לרשות המבצעת את הסמכות העדיפה. 6. אפשר לתבוע גם על החלטות שלא גורמות עוול אישי. ואם אתה לא מוכן לטרוח ולפנות לבית המשפט, כנראה שזה לא כל כך חשוב לך, ואם אף אזרח לא יעשה את זה, מסכנה שזה לא חשוב (=מקובל על) לאזרחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אך לא את רמונו של *רוב* העם אלא גם את חופש הפרט והמיעוטים. 2) האם אינך מסכים איתי שיש הבדל *גדול* בין מה שהתכוונתי אליו בתחילה ולבין מצב של חייל אשר עומד למות אם לא יעשה מעשה? האם אינך רואה שאני מנסה להתפשר איתך על משהו בין לבין במקרה של פיקוח נפש בכל ההודעות האלו? 3) אמצעים מוגבלים - כן. אמצעים לא מספיקים בכדי לאכוף (אפילו חלקית במקרה של חוקים חשובים פחות - ומהו חוק חשוב פחות? חוק שהרשות המחוקקת תחליט שהוא כזה. חסכתי לך שאלה) את כל החוקים - לא. ואם כן - אז הגיע הזמן שיגדילו את התקציבים של מערכת זו על חשבון מערכות חשובות *הרבה* פחות ועד כלל לא. 4) לא אחזור על טיעוני, היות ואתה לא תקבל אותו אז אשאיר זאת כך. בכל אופן יש הבדל גדול מאוד בין החלטות במקרים פרטיים להחלטות במקרים גלובליים (ששוב, התייחסתי לכאלו בטענתי הראשונה). 5) אולי לא הבנתי את טעותך: האם לא התכוונת שהמחיר אינו מוצדק באומרך שיש לו מחיר סביר? את טענתך השניה לא הבנתי כלל... 6) אני מודע לכך שאני *יכול* לתבוע. אך איני רואה את עצמי יושב בבית משפט ושוטח את טענותי בפני שופטים ועושה סיפור בקנה מידה מדיני מחוק שאני בכל אופן בעד ביטולו שהחליטו לא לאכוף. אם כבר לטרוח - אז לטרוח למען ביטול החוק לגמרי. והעובדה שיש לי הרבה דברים אישיים על הראש מספיקה לי - אז להיכנס לדרג המדיני?! וכמו שאמרתי - האידיאולוגים (ואלה שמנסים רק להתקרב לכך, כמוני) לא הולכים לפוליטיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
5) מילה חמישית - טענתך... ועמך הסליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל אזרח יכול לפנות לרשות השופטת על כל החלטה של הרשות המבצעת. נכון שלא כל האזרחים עושים את זה, אבל בשביל זה יש ארגונים ועמותות שאמורים ליצג את האינטרסים של אוסף של אנשים. קח לדוגמא את העתירה נגד שינוי היעוד של אדמות הקיבוצים, יש הרבה מאד אזרחים בארץ שמתנגדים לשינוי היעוד (רובם, אם לא כולם, מסיבות דמגוגיות, אבל זה לדיון אחר...) אמנם לרובם הגדול של האזרחים אין זמן / כסף / ידע משפטי לגשת לבית המשפט, אבל בשביל זה יש ארגונים (כמו ה"קשת הדמוקרטית המזרחית") שפונים תוך כדי רצון ליצג את אותם אזרחים. לאותם ארגונים יש עורכי דין (שהם אלה שלמעשה הולכים לבתי המשפט), (יכול להיות שאותם עורכי דין לא חושבים שהממשלה טועה, אבל הם עדיין יכולים ליצג עמדה שהם לא מאמינים בה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כן לא הבנתי... אני מסכים - וזה גם נכון כיום. הרעיון המקורי שלי היה שאין זה מסמכות הרשות המבצעת להחליט החלטות גלובליות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
5. אהם. הרשות המחוקקת באמת קובעת מי יעמוד בראש הרשות המבצעת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אך לא בעצמה. היא יכולה להפיל ראש ממשלה נבחר אך לא לבחור אותו בעצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגמרי לגמרי לבדה, בלי עזרה מאף אחד! אתה חושב אולי על חוק הבחירות הקודם, אני מדבר על החוק החדש-ישן, על פיו הממשלה נבחרת מתוך ועל ידי הכנסת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |