בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 29/02/04 9:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שהרי גם בקרב הקורניבורים הקיצוניים ביותר תמצא כאלה המתנגדים אידאולוגית לפיטום אווזים, הרגישות לסבל החי (והצומח) אינה קשורה לצמחונות דווקא. השאלה הראשונה שעניינה אותי הייתה שונה לחלוטין- הנער הזה ממש לא ניסה להסתחר את מעשיו, הוא סיפר לכל מי שטרח (מאוחר מדח) להתעניין. בהתחלה הוא אפילו לא חשב שזה משהו רע, היום בבוקר שמעתי שהעורך דין כבר לימד אותו והוא מכחיש. איפה, בדיוק, היו אנשי בינימינה בשנים האחרונות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אהוד מנור כבר מזמן הספיד את ימי בנימינה: "מה קרה לילד שדיבר אל כוכבים שהמתיק סודות אל סביונים ושחפים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחרתי בזווית הזו כי ביותר מדי דיונים על צמחונות ניכסו בני שיחי לעצמם את הרגישות לסבל, והחליטו שדין כל אוכל בשר כדין עוקר עיני חתולים למען הקיק האישי שלו. אם לך זה נראה מובן מאליו שהם שוגים - מה טוב. אפשר לראות גם בתגובות לדיון הזה שזה לא מובן מאליו לכולם. באשר לשאלתך, ווינט: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2881114,00.h... "במושבה השלווה מתקשים להאמין שפרשת ההתעללות הקשה בבעלי חיים יצאה דווקא מהיישוב" "יש לי ילד בן 17 וזה מפחיד לחשוב שיש באיזור פעילות של כת השטן. כמובן שאני אבדוק איתו, אבל כל זה מאוד לא מתאים לילדי בנימינה. אני מקווה שזה מקרה חריג. יש כאן אנשים וילדים טובים." "ראש המועצה המקומית בנימינה, אריה זיתוני, אמר שלדעתו לא מדובר בתופעה של כת השטן, אלא במקרה פרטי של נער בגיל ההתבגרות" "כולנו כאן מזועזעים אבל מה שחשוב זה להדגיש שהרעיונות האלה מגיעים לנוער מהתקשורת. הנוער תמיד היה מרדן ובועט, וזה בסדר עד גבול מסוים, אבל בגלל התקשורת הם עוברים את הגבול. אפילו בפרסומות בטלוויזיה יש אלימות נגד אנשים ונגד בעלי חיים. הילדים עושים פרשנות קיצונית מהמדיה." כולם אשמים, חוץ מאנשי בנימינה. הם אנשים טובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו פרסומת טלוויזיה הציגה אלימות נגד בעלי חיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלוואי שהייתי יודע, אני לא רואה פרסומות. דווקא מעניין לקבל דוגמאות, אבל גם אם אין זה לא משנה הרבה, הרי התקשורת אשמה בהכל (ולא, נניח, ההורים, שנותנים לטלוויזיה לחנך את הילדים במקום שיעשו זאת בעצמם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, לכן אני שואלת. הטיעון שלהם נשמע מאולץ בין כה וכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הם מדברים על הפוחלצים של אניטה פללי... (או על אניטה פללי עצמה, שהיא כנראה תוצאה עגומה של התעללות בבעלי חיים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אני היחיד שנגעל מהפרסומות לחטיף "קליק"? איך קרה שהטבעת אונטרמענטשן 1 אסקימואים או הודים (נדמה לי שיש גם פרסומת שבה מנקבים חליפת חלל של אסטרונאוט), ממניעים סוציומטיים נלוזים, זוכה למעמד של הומור לגיטימי? 2 1 האם זוהי צורת הריבוי הנכונה? 2 טוב, נו, נראה שאני סתם קפוץ חלחולת ומשבית שמחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו סתם ניסיון לגרוף הון פרסומי מהרעש הציבורי שיווצר מהדימויים הלא-פולטקלי-קורקט הללו. בת'כלס זה יצא די פתטי - הם אפילו לא הגיעו למדרגת הלא-פוליטקלי-קורקט, יש פה סתם נבזיות של כיתה ג'. תטביע את ההודי כדי שתוכל לאכול את הקליק לבד. ואוו. בהחלט לגיטימי, אבל לא ממש הומור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, נוצר רעש ציבורי? למה רק לי לא מספרים אף פעם שום דבר? ואם אכן נוצר רעש כנ"ל (ורק אני הגעתי למסיבה באיחור), מן הסתם לא אהיה מקורי אם אתהה לאן נעלמו הפרסומות בהן מצקלנבּים את היהודים או יורים באויר הריאות של הפלשתינאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ריחוק מהמציאות" ו"מצבים בלתי סבירים בעליל" הם לחם חוקו של הומור נונסנס, ובזה מדובר בפרסומת הזאת. שים לב לדיוק בפרסומות הללו, שנועד ליצירת מצב בלתי סביר בעליל: אם אתה בסירת גומי באוקיינוס ההודי, כשלצידך הודי ("סחטיקה-טיקה", או משהו כזה), ובמקרה יש עליך קליק, אז... יצירת מצבים אבסורדיים הופכת את האלימות בתוכם לאלימות של סרטים מצויירים, כלומר - לא משמעותית. ההשוואה הגודווינית שלך היא כמו לשאול למה לאלמר פאד מותר לירות בדאפי דאק, ומה היינו חושבים אם היינו מראים לילדים שלנו סרטים מצויירים שבהם אדולף פאד יורה בדאפי כהן... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר. סדרה אנטי-נאצית. דולף (הלא הוא אדולף) מייצג רֶשע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני עד היום לא הבנתי מה ההמולה סביב הפרסומות הללו. כאילו, הלו? מדובר בהומור סביר מינוס, לא מזיק בעליל. מכאן ועד להגיע למילים גרמניות עם פאראפראזות(?) על ניטשה - נו, לא הגזמנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגזמה ספרותית גרידא. אל תקח קשה את הקשה. לענייננו: בסרטים מצויירים האלימות נתפסת כלגיטימית, משום שיותר קשה לעשות דה-הומאניזציה לדמות מצוירת. אפילו כשהומר ובארט סימפסון (דמויות עם מאפיינים אנושיים יותר מדאפי דאק) התפוצצו בחלל, זה לא הפריע להם להתייצב לפרק הבא כמו גדולים (ובאותם בגדים). מה שמחליא אותי בפרסומות לקליק היא *ההזמנה* 1 להפטר מבני עמים שישראלים רבים מכירים רק מסיפורים או מהטלויזיה. שים לב שהאסקימואים אפילו אינם מנסים לבקש ביס, ואילו ההודי סתם מפגין חביבות ידידותית 2. כל חטאם הוא עצם נוכחותם בסביבת הסוציומט הרעבתן. אם במקום המשפחה האסקימואית היו לוקחים את משפחת כהן השכנה (כוריאציה מגוירת של הפלנדרזים), היה לי יותר קל לקבל זאת כסיטואציה אבסורדית בלתי מזיקה, משום שהכהנים, כעקרון, יכולים להיות גם אני ואתה. האם היינו מקבלים זאת באותה מידה של הומור אם פרסומת הודית היתה מזמינה להפטר מיהודי סטריאוטיפי בצורה דומה? ופרסומת פקיסטנית? 3 ועוד נקודה: בטלויזיה צופים אנשים רבים, כולל ילדים. מה שנתפש אצלך ואצלי כהומור (גם אם סר טעם), לא בהכרח נתפס כך גם אצלם. ילדים רבים מסוגלים להבין כי הפרסומת היא רק "בצחוק", אבל באותה נשימה הם קולטים את המסר שמותר להציג כך את האסקימואים וההודים כי הם "לא לגמרי כמונו" ולכן טובים פחות. משנקלטת תובנה מסוג זה, ניתן לגזור ממנה מסקנות נוספות. נשמע מופרך? יתכן. אולם אני, לבושתי, ספגתי לא מעט מסרים אויליים כאלה ואחרים בילדותי, ומחלקם עד היום טרם עלה בידי להפטר כליל . איני רואה עצמי כמקרה מייצג, אבל מקנן בי חשד שיש עוד רבים כמוני, חלקם אפילו גרועים יותר. 1 שלא לומר: הנחיה. 2 הכרתי לא מעט ישראלים שסברו שאם מישהו זר מפגין חביבות כלפיהם אז הוא בטח רוצה מהם משהו. 3 פקיסטן: שכנה של הודו אבל מוסלמית (כשם ששנה רבנו סאקיני...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, מה אני אגיד לך. שיקום ויבוא הילד שראה את הפרסומת הזאת והבין ממנה שמותר לו להרוג אסקימואים. אם יש כאלו, יעלה ויבוא מביניהם אותו ילד שממש עשוי לפגוש אסקימואים בפרק הזמן שיקח לו או לשכוח מהפרסומת לגמרי או להבין שהיה מדובר בבדיחה. מבין כל ההמונים הללו נזמן אלינו להדליק את המשואה את אותו ילד שיעשה מעשה ויטביע את האסקימוסים שהוא פוגש כי הוא רוצה לאכול את הקליק שלו. את הילד הזה נעלה על המוקד, וכך פתרנו את הבעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנות עלומי, כאשר חבשתי את ספסלי אחת הפקולטות באוניברסיטאות ארצנו (החברים, במקביל, הזעיקו אמבולנס), אהבנו לגלגל בין הסטודנטים את ההלצה החבוטה: איך מוכיחים שמיותר להתיצב להרצאות? התשובה (במידה ואינך מכיר): באינדוקציה על מערכת השעות. להעדרר משעת הרצאה אחת הרי זה עניין של מה בכך (בדוק). אם חסרות לך N שעות הרצאה, הרי שהברזה מהרצאה נוספת אינה משנה כלום. מכאן נובעת המסקנה. באופן דומה ניתן מן הסתם להוכיח באינדוקציה על מספר המולקולות ששום נזק בריאותי אינו נשקף מהזרקת ארבעה ליטר בנזין למחזור הדם. איך כל זה קשור לענייננו? תבין לבד (או שלא). ועוד חוב קטן בנוגע לתגובה 202140 - בפאראפראזה על פרויד: לפעמים קורה שהמטבע אובד תחת הפנס. כשמדובר בעידוד המתת בני עמים זרים (הומור או לא, זה מה שקורה בפרסומות לקליק, התחלוק?) הגישה הנאצית, מה לעשות, עלולה להמצא פתאום רלבנטית ר"ל. במקרה כזה זעקות גודווין פאבלוביות הופכות להיות מעוררות רחמים לא פחות מאחיותיהן (קרי: זעקות האוקהם הפאבלוביות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד שסוף סוף הבנתי מה זה גודווין, עכשיו אני מגלה חור נכבד יותר בהשכלה. מה זה פאבלובי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איון פאבלוב היה פיזיולוג שערך את הניסוי המפורסם בו גילה את הרפלקס המותנה של הכלבים, וזכה לפרס נובל. http://www.ivanpavlov.com/ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובקיצור - תגובה פבלובית היא תגובה שבאה כסוג של התנייה, כמו למשל לקרוא "גודווין" בכל פעם שרואים את המילה "נאצים", כמו הזלת הריר אצל הכלבים של פבלוב בתגובה לצליל הפעמון, בלי קשר לשאלה אם הם מקבלים מזון או לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל היתה פעם פרסומת שבה עגל רך, עגל רך, משבח את תכונותיו התזונתיות וממש מתחנן שיעשו איתו את החסד וישחטו אותו בהקדם. מה אשם החתול? רק בגלל שלא נהוג לאכול אותו לא מגיע גם לו מוות מוקדם? _____________ רק שהחתול שלי לא יקרא את ההודעה הזאת, או שהידיעה הבאה בעיתון תהיה על חתול שהתעלל בבני אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש כמו תעשיות נצלניות ופוגעניות אחרות, משקיעה תעשיית המזון מהחי מאמץ ניכר בהסתרת האלימות וההתעללות השיטתית שהיא גורמת לבעלי-החיים. בעלי המשקים המתועשים משלמים כסף רב כדי לייצר נתק אסוציאטיבי בין המוצר (בשר, חלב, ביצים) לבין בעלי-החיים שבמשקים ומה שנעשה להם. אחד האמצעים המקובלים בקמפיינים הללו הוא השימוש בבעלי-חיים בפרסומות המציגות עד כמה הם נהנים ומרוצים מהתועלת שהם מביאים. קמפיין "עגל רך" היה אכן דוגמא לטכניקה זו. דוגמאות נוספות הזכורות לי כרגע הן הפרסומות שהיו לפני כחצי שנה עם התרנגולות ה"מוחות" על כך שבמסגרת מבצע כזה או אחר מוכרים את בשרן יותר מדי בזול, הפרסומות עם הפרות המאושרות של שטראוס ("בשטראוס מאמינים שרק פרות מטופחות ומפונקות נותנות חלב..."), הדגים הקורצים והמבסוטים על האריזות של מוצרים שונים העשויים מבשר דגים, וכמובן התרנגולת המצוירת על אריזת המוצרים של "מאמא עוף" כשהיא עושה תנועת V שמחה באצבעותיה. העגלים לבשר, שאנשי השיווק של תעשיית הבשר מיתגו כ"עגלי חלב" למרות שאינם זוכים אפילו לינוק את חלב אימם, סובלים התעללות שהיא מהקשות ביותר בתעשיית הבשר. אף אדם בכל ההיסטוריה הידועה (לי, לפחות) מעולם לא נאלץ לעבור את מסכת הייסורים והסבל שהם מנת חלקו של כל אחד ממאות העגלים המוחזקים ממש בדקות אלה במושב בצרה, למשל, או בבית-יהושע. העגלים האלה נלקחים מאימותיהם מיד לאחר ההמלטה, ואת כל חייהם הם מעבירים בכלובים כה צרים עד שאינם מאפשרים להם כל תנועה. מרגע שהגיעו לגודל מסוים, הם אינם יכולים להסתובב במקום ואפילו לא לנקות את עצמם בלשונם. כך הם עומדים במשך שבועות לבדם, בתוך צואה המושכת להקות זבובים, כשהם מוזנים אך ורק בתערובת נוזלית נטולת ברזל המיועדת לדאוג לכך שבשרם יהיה רך בעת השחיטה ואשר גורמת להם לשלשול כרוני, לאנמיה ולבעיות בריאותיות אחרות. בחיי העגלים הללו אין שום רגע שבו הם זוכים לראות שוב את אמם, לחבור לעגלים אחרים, לשתות מים, לשוטט מחוץ לכלוב או לנשום אוויר נקי. הדבר היחיד שמסיים את סבלם הוא השחיטה, שגם היא נעשית בישראל ללא שימוש בהלם חשמלי או באמצעי טשטוש אחרים. הכותרת והטון המבודח שבחרת, בהודעה שעוסקת כאמור באחת התופעות האלימות והמזעזעות ביותר שהצליחה תעשיית הבשר להמציא, מעידים לדעתי שמאמצי השיווק שלה אכן משתלמים. לאור זאת, אין פלא שהתעללות נקודתית בכלבים או בחתולים נתפסת כאלימות מזעזעת המוקעת מקיר לקיר, בעוד ההתעללות הקשה בהרבה שמתרחשת במשקים ברשות ובסמכות אינה נתפסת בציבור כהתעללות אלא לכל היותר כרע הכרחי. נ.ב.: אני יודע שזה סגנון הכתיבה הקבוע שלך באייל וכו', רק שהפעם נגעת בנקודה רגישה, אז ישבתי להגיב ואני כמובן מתנצל מראש על כך שלקחתי את דבריך ברצינות רבה מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכותרת שבחרתי התייחסה רק להודעה עליה הגבתי, שתהתה אם הראו אי פעם אלימות בפרסומות. ברור לי ששחיטה היא פעולה אלימה. לעצם העניין כבר התודיתי פעם ואני עושה זאת שוב: בעקבות הדיונים הארוכים באייל הפסקתי לאכול מוצרי אווז ועגל חלב, ואתה יכול לראות את זה כהצלחה (חלקית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר שמחתי פעם ואני שמח בשנית על השינוי החיובי שעברת. צר לי שמהודעתי הקודמת המסר שעבר הוא ש''שחיטה היא פעולה אלימה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוך הבא למועדון. אני גם הפסקתי לאכול ביצים. (אבל אני לא נמנע ממוצרי מזון שמכילים ביצים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את בטח מתכוונת לביצי חופש, אין בעיה לגדל תרנגולות בתנאים איומים, אבל לשמור על תזונה אורגנית נטולת אנטיביוטיקה וכימיקלים. בכל מקרה אני נמנע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? כי גם בביצי חופש, התרנגולות גדלות בתת תנאים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי שמעתי שלא כל מי שטוען שהוא מגדל תרנגולות חופשיות באמת עושה את זה ואין לי כוח לבדוק את האמינות של כל יצרן. זה גם ויתור קל, אף לא הייתי אכלן ביצים גדול. דוקא פרות ותרנגולות לבשר זוכות לתנאי מחיה טובים לעומת פרות לחלב (שגם כן לא ממש סובלות) או תרנגולות מטילות. (שמאוד סובלות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון שמבחינת תנאי הגידול, מצבן של תרנגולות מטילות הוא כנראה הגרוע ביותר. תנאי הצפיפות בכלובי הסוללה הם כנראה אחד הדברים הכי איומים שניתן לעשות לבעלי-חיים. עם זאת, הפרות המגודלות לצורך חליבה בהחלט סובלות מסדרה ארוכה של מחלות שנגרמות ממשטר ההזרעות, מההורמונים שהן מקבלות ומהחליבה האינטנסיבית (כמה עשרות ליטרים ביום, כל יום). לאחר זמן מה הן גם מתחילות לסבול מקריעת כלי דם ומפציעות אחרות שנגרמות מהלחץ העצום שמופעל על עטיניהן שנאלצים לסחוב משקל של כמה עשרות קילוגרמים למרות שאינם מותאמים לכך כלל. לאחר כארבע או חמש שנים של חיים כאלה, הפרה, שכעיקרון היתה יכולה לחיות עד גיל 20, כבר בקושי עומדת על הרגליים מרוב מחלות ואפיסת כוחות. אם היא מצליחה בכל זאת לעמוד וללכת קצת, שולחים אותה לשחיטה, ואם גם זה לא, היא מוכרזת "פרה קורסת" ואז טוחנים את גופה ועושים ממנו משהו כמו אבקת מרק או איזה תוסף מזון בשרי אחר. להתעלם מהעובדות האלה ולטעון שפרות המגודלות לחלב "לא ממש סובלות", זו על כן קביעה קצת נמהרת מדי לטעמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ויצא לי לראות קצת פרות חולבות, אני לא רואה בקביעה שלי משהו נמהר ואני עומד מאחורי דברי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקציר: "בישראל קבע בג"ץ כי תהליך הפיטום מנוגד לחוק צער בעלי-חיים, וקבע את סיומו למרץ 2005.... משרד החקלאות מנסה כיום להעביר תקנות שיאפשרו את המשך הפיטום, ללא סעיף המודיע על תאריך סיום הפיטום, בניסיון לעקוף את החלטת בג"ץ". העצומה הנ"ל מופנה לכנסת, במטרה לטרפד את העברת התקנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלושה דברים: 1. נדמה לי שאין יותר צורך לחתום על העצומה הספציפית הזאת, שכן היא כבר הוגשה (או לפחות היתה אמורה להיות מוגשת) היום אחה"צ ליו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ אילן שלגי. 2. ביום ה' התפרסם בנענע מאמר מצוין של עו"ד יוסי וולפסון, בקשר לנסיונות אנשי משרד החקלאות לסלול כביש-פיטום-עוקף-בג"ץ באמצעות הכנסת שינויים קלים בתקנות הפיטום הנוכחיות שלהם. 3. וגם בוואלה, באותו נושא, מאמר טוב של חגי כהן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אתה? אני צימצמתי את צריכת ה"אוכל שיש לו אמא" במשהו כמו 80 אחוז. מוצרי אווז לא אכלתי עוד לפני הדיונים מסיבות אחריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שצימצמת את צריכת ה''אוכל שיש לו אמא''. אתה מפסיד ניוקי מה זה בן זונה, שחבל על הזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שאני לא אוכל הרבה בשר חוץ מבשר עוף, אבל זה מטעמים אגואיסטיים לגמרי: לא כל-כך איכפת לי שלבשר היתה אמא, אבל אני רוצה שלילד שלי ימשיך להיות אבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(התרנגולת זוקפת אגודל, לא עושה V) (דובי, בהערה לא חשובה. להגנתו יציין שמעולם לא אכל עגל חלב (לא ביוזמתו ובידיעתו, בכל מקרה), ולא זכור לו שאכל כבד אווז מאז שהוא מודע למה שהוא אוכל (כלומר, בשנתיים האחרונות, בערך), אם כי סביר להניח שהסיבות היו כלכליות יותר מאשר מוסריות. אבל זה לא משנה, כי אין לו כוונה להתחיל עכשיו. דובי גם רוצה לשאול אם כבד של תרנגולות זה (יחסית) בסדר, כי את זה הוא דווקא מאוד אוהב.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבד אווז לא אכלתי כבר מזמן, אבל הפסקתי לאכול גם מוצרי אווז אחרים (נקניק בעיקר) אחרי שהובהר לי שכולם באים מאווזים מפוטמים. ______________ טוב, אני מפסיק לייגע אתכם בפרטים טפלים על חיי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי נוכח בפיטום אווזים וזה לא כ''כ נורא, לעומת התנאים של התרנגולות למשל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם התנאים שלי לא משהו, וזה לא מפריע לאף אחד לאכול לי את הלב. אני לא מתכוון לעבור לדיאטת חסה בגלל שהתרנגולות לא יכולות לעשות התעמלות בוקר. סורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק תשנה את ''לא יכולות לעשות התעמלות בוקר'' ב''לא עומדות דקה אחת בחיים הקצרים שלהן'' ויש הסכמה אני אוכל בשר, אני חושב שלחיות אין זכויות, אבל אם אתה חושב אחרת אז תדע את המציאות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא עומדות? דווקא יש לי הכרות ממקור ראשון (תרתי משמע) עם תרנגולות בלולים, והן עמדו על שתי רגליהן ברוב הפעמים שביקרתי אצלן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא נוררראא נורא מצחיק, לא הרבה יותר מצחיק מההוא, עגל רך, עגל רך, שנורא רצה שכבר תטרוף אותו או משהו כזה. הן עומדות כל חייהן בתא סורגים צר שלא מאפשר כמעט תנועה, לפעמים שתיים בתא. היית רוצה לעמוד כל החיים עם מישהו בחדר מטר עשרים על מטר עשרים? הרי אלה שאוכלים לך את הלב מצליחים לעשות את זה ממרחק קילומטרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, לפעמים הן מוחזקות שתיים בתא, אבל בדרך כלל יותר. לכל תרנגולת בכלוב סוללה מוקצב בממוצע שטח רצפה של 20 על 20 סנטימטר, שלעתים קרובות לא מאפשר לה אפילו לפרוש את כנפיה. הכלובים, שגם רצפתם היא רשת עשויה מתכת, בנויים בשורות ארוכות ובכמה קומות, כך שההפרשות של התרנגולות מלמעלה נופלות ישר על התרנגולות בכלובים שמתחתיהן. כך הן מוחזקות כל חייהן, ואז שוחטים אותן. גם לי נצבט הלב בכל פעם שמישהו מתייחס לתופעות האלה בהומור מזלזל. עם זאת, אפשר להתנחם בכך שבאיחוד האירופי כבר מתבצע phase out הדרגתי אך יסודי של כלובי הסוללה, ושאר העולם, מפגר ותאב-בצע ככל שיהיה, יצטרך ליישר ביום מן הימים קו עם התקנות הללו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער. נדמה לי שמוטב לך לדלג על ההודעות שלי בעניין בעלי כנף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא התכוונתי להצחיק. העמדתי את התרנגולות על הרגליים ואת האלמוני על טעותו. אין בכוונתי לטעון שתנאי החיים של התרנגולות משופרים, ואני אישית הייתי מוכן לשלם קצת יותר עבור הבשר שלהן בתמורה לשיפור איכות החיים של החיות המטומטמות האלה, אבל עובדתית הן אכן עומדות על רגליהן. אגב, כשתרנגולת כבר בורחת מהכלוב היא מסתובבת באזור עד שתופסים אותה, ואינה מקימה שערוריה גדולה כשדוחפים אותה חזרה למעון הקבע שלה. אני לא יודע אם אפשר ללמוד מזה הרבה, ולמען שלוות הנפש שלי הייתי, כאמור, מוכן לתת לה ליהנות מהספק. זה לא בגלל שאני טוב לב באופן מיוחד, אלא בעיקר בגלל שעליה של כמה אחוזים במחיר בשר העוף לא ממש תשפיע על רווחתי הכלכלית. אני מאלה שאוכלים מעט ומפרנסים משפחה קטנה. השוואת התרנגולת עם תנאי החיים שלי מגוחכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא אוכל מעט. אוי לאזניים שכך שומעות. תאכל, עוף, עוף, זה ירענן אותך. ותפסיק לגרום לי להתאהב בך כל שניה מחדש. אי אפשר להמשיך ככה לנהל את המדינה, הסברתי לך כבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לצפות מתרנגולת שחיה כל חייה בכלוב להתעופף אל עבר השקיעה כשהיא בורחת, אתה יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני יודע. קשה גם לדעת כמה היא באמת מצרה על כך שאין ביכולתה לרקד באחו רווי הטל ושטוף השמש ולנקר בהנאה זרעונים ותולעים, עד הפגישה הקצרה והנוקבת עם האדון שועל. בכלל, קשה לדעת מה עובר עליה, ואם טוב היה לה לא להיוולד כלל. אני מניח שתרנגולות מבוייתות כבר זמן מספיק כדי שאלה מתוכן שסבלו מעקה רצינית בגלל תנאי המגורים שלהן כבר נופו ממאגר הגנים התרנגולי, שהרי הן בטח לא הצטיינו במיוחד בתוצרת הביצים שלהן מרוב אולקוס ולחץ לחץ דם גבוה (אבל זאת, כמובן, סתם ספקולציה לא מבוססת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכלובי סוללה אי אפשר לברוח. אם נצפתה בריחה, זה כנראה מעיד על כך שהאירוע היה באחד מאותם ''לולי חופש'' מרווחים יחסית, או במתקן כלשהו שאיננו מהמתועשים שבהם. כנ''ל לגבי מי שראה כמה פרות רועות באחו והשתכנע שכך נראות (למשל) הפרות ה''מפונקות'' של שטראוס או של תנובה, וכן לגבי מי שראה פעם חתול שבע ומבסוט משתזף בשמש על גג של איזו מכונית, והסיק שמצבם של החתולים החיים ברחובות ישראל ראוי לקנאה. תמיד יהיו מקרים טובים יותר, ולפעמים יש מקומות שאפילו נבנים מראש במטרה להיות ''ייצוגיים'' וליצור את הרושם שזה המצב גם בשאר המקומות מסוגם, אך מי שידיעת העובדות חשובה לו, רצוי שלא יתרשם רק ממקרה פרטי אחד או שניים, אלא יבדוק בעצמו - גם אם זה דורש השקעת זמן ומאמץ - מה המצב האמיתי ברוב המקומות, או לפחות בגדולים מביניהם. נורא לא מוצא חן בעיני התפקיד הזה שלקחתי פה על עצמי, להסביר כל הזמן שהמצב הוא הרבה יותר רע ממה שחושבים ולהתייחס לכל מה שנדמה כמו נקודת אור בזהירות ובחשדנות, אבל לצערי, אחרי שנים של התעסקות אינטנסיבית למדי בכל מיני נושאים הקשורים ליחס האדם לבעלי-חיים, אני חייב לומר שכמעט כל סיטואציה שבה האדם משתמש בבעלי-חיים לטובתו, מתגלה כחדשות רעות מאד לאותם בעלי-חיים. כמו כן, האדם המרוויח מהניצול יפעל כמעט תמיד באופן אקטיבי על מנת להסתיר את מה שהוא עושה לבעלי-החיים ו''להרדים'' את הציבור, שרובו, כפי שנכתב כאן בצדק, מתנגד להתעללות בבעלי-חיים. האדישות והשאננות הציבורית, מעצם טבען, משרתות תמיד את הצד הפוגע ולעולם לא את קורבנותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר על כלובי סוללה לא תעשייתיים אלא משפחתיים (כלומר בבעלות משפחה במושב) - אלה בפירוש לא ''תרנגולות חופש''. מדי פעם נמצאת תרנגולת מחוץ לכלוב, כנראה עקב אי סגירה הולמת של הצוהר הקטן שקבוע בכל כלוב כזה או בגלל תחזוקה לא אופטימלית של הכלוב (לא בדקתי. רציתי רק לגמור, כמה שיותר מהר עם איסוף הביצים ופיזור התערובת שעושה לי אלרגיה קלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא שאמרתי - מתקן שאיננו מהמתועשים. אנא אל תניח שמה שראית באותו מושב משקף את מצב התרנגולות שאותן ואת ביציהן אתה נוהג לאכול. המשקים המתועשים שונים לגמרי מהעסקים המשפחתיים הקטנים. ההבדל ביניהם הוא כל כך משמעותי עבור בעלי-החיים, עד שהארגונים למען בע"ח מצאו לנכון להפיק את סרטון הפלאש המפורסם הזה (בקישור) במטרה לשכנע את הציבור הצורך מוצרים מהחי לפחות לקנות מהמשקים הקטנים ולא מהמתועשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שראיתי באותו מושב שיקף *בדיוק* את מצב התרנגולות שהטילו את הביצים אל המחבת שלי, מאחר והייתי מקבל את ביצותי ישירות מאותו לול במשך שנים לא מעטות. מה אתה חושב, הייתי תקוע שם עם דליי התערובת המאוסה אלמלא קשרים משפחתיים שחייבו אותי להטות שכם? את מה שנאלצתי לעשות להודים אני לא רוצה לספר כלל, שכן זה באמת סיפור אימה. הנה, לא רק שאני מזלזל בבעלי הכנף ואף אוכל את גויותיהם, אפילו נטלתי חלק פעיל בענף הייצור ההוא, ואתה יכול להצמיד לתואר "רוצח" את האפיון "שפל". אולי איזו ד"ר לפילוסופיה תרצה להתחתן איתי. מכל מקום, הנקודה שלך הובנה ואני שוב נגרר לסיפור חיי המשמים. סליחה ותודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, בסדר. העיקר שהנקודה הובנה. ורק בשביל הפרוטוקול, מעולם לא קראתי לך או למישהו אחר באייל הקורא בשם ''רוצח'', עם או בלי האפיון ''שפל''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל הפרוטוקול, להרג חיות אתה קורא רצח, ומכאן שאני רוצח, בהיותי משלם עבור הרצח הזה. את ה''שפל'' רק הצעתי כתוספת, הוא באמת לא בא ממך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטומטמות? אולי קצת פחות ממה שחשבנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"היית רוצה לעמוד כל החיים עם מישהו בחדר מטר עשרים על מטר עשרים?" כשל לוגי - האנשה. לא משנה איזה תנאי חיים טובים היית נותנת לתרנגולת, לא הייתי רוצה להתחלף איתה. בלי ספר, למשל, הייתי משתגע תוך שבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, בהאנשה בעייתיות לוגית. לא הייתי מגדירה בדיוק כ"כשל", מאחר וניתן למנות מספר אלמנטים אורגניים בעלי השלכות פסיכולוגיות המשותפים לאדם ולעולם החי, ובתוכם קיומה של מערכת עצבים המעבירה תחושות כאב, קור וחום, פחד (?) וכו'. דבר זה מאפשר השוואות, במסוייג. המשפט ההוא עם החדר-מטר-עשרים הושפע, עם זאת, מתגובה 202186, והיה טיפ-טיפה בצחוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לביצים או לבשר? תרנגולות מטילות בד"כ מקבלות תנאים טובים יותר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לביצים, אבל כשהתפוקה שלהן יורדת הן מתגלגלות לשניצלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמדובר על אוכל, אלו הם לכל היותר פרטים תפלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק לגמרי, התרנגולת על אריזת "מאמא עוף" אכן זוקפת אגודל. אני לא לגמרי מבין למה כוונתך בשאלה "אם כבד של תרנגולות זה (יחסית) בסדר". מצד אחד, תרנגולים אינם מפוטמים כמו אווזים באמצעות צינורות המוחדרים בכוח לתוך גרונם חמש פעמים ביום, כך שאולי בהיבט זה מצבם טוב יותר משל האווזים. מצד שני, התנאים שבהם מוחזקים העופות במשקים המתועשים הם פשוט איומים ונוראים, וזה נכון גם אבסולוטית וגם ביחס לתנאי ההחזקה של בעלי-חיים אחרים במשקים, במעבדות וכו'. כמו כן, תעשיית הלול משמידה מאות-אלפי אפרוחים מדי שבוע עקב היותם זכרים שאין בהם תועלת כלכלית, וזאת באמצעות השלכתם לפחים גדולים או לשקי ניילון שבהם הם נחנקים או נמחצים למוות. את מקורן של הנקבות קוטמים באמצעות מכשיר חד, ללא כל אמצעי אלחוש, על מנת שלא תנקרנה זו את זו למוות בתוך הצפיפות הנוראה של כלובי הסוללה. מכיוון שפרקטיקה זו נהוגה במדגרות ולא בלולי ההטלה עצמם, גם העופות שמאוחר יותר מועברים למה שמכונה "לולי חופש" עוברים את הסלקציה האכזרית ואת הליך קיטום המקור בדיוק באותו אופן. אגב, ודאי תשמח לשמוע שהיום החליטה ועדת החינוך של הכנסת להאריך את תוקף תקנות פיטום האווזים בחצי שנה בלבד, שזה חצי שנה פחות מהזמן שקצב בג"ץ בשעתו לתעשייה הגוססת הזאת. חברי הוועדה הצהירו שמטרתם היא שהחל מאוקטובר 2004 לא יתבצע יותר פיטום אווזים בשטחי מדינת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שקוטמים את המקור - זה כואב להן? המקור הוא לא כמו ציפורן, לעניין זה? (לא שאני בעד, אני רוצה רק להירגע בנקודה המסויימת הזאת - הכאב) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוטמים את המקור בחלק שמכיל גם כלי דם. כמה זה כואב להן אין לי מושג, אבל מקטימת מקור של הודים התרשמתי שהם לא מאד מתרגשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בגלל שהם הודים. הם מאמינים שהסבל יקצר להם את מחזור הגלגולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדת החינוך? או שהתכוונת לוועדה אחרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ועדת החינוך. מישהו החליט פעם שכמעט כל נושא שקשור לבעלי-חיים יטופל בכנסת ע''י ועדת החינוך. בפועל, היו פה ושם גם דיונים בנושאי בע''ח בוועדות אחרות (למשל ועדת המדע וועדת הכלכלה), אבל זה היה כשיו''ר הוועדה, או חברים מסוימים בה, היו מעורבים אישית בנושא שהיה על הפרק והם דאגו שהנושא יעבור מוועדת החינוך אל הוועדה שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תמיד חשבתי שאפרוחים זכרים מגיעים בסוף לשווארמה השכונתית על תקן "פרגיות"... מאיפה מגיעות פרגיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף למטילות התשושות, יש כמובן גם עופות שמיועדים מראש לבשר. הם חיים בסביבה שמעודדת בכל מיני דרכים (אך בדרך כלל לא באמצעות פיטום) את גדילתם כמה שיותר מהר. אחד הדברים שעושים להם, למשל, הוא משחקי אור וחושך שמקטינים למינימום את הזמן בו הם ישנים ומגדילים בהתאמה את הזמן בו הם ערים (ואוכלים). העופות האלה גם עוברים כל הזמן תהליכי "השבחה גנטית" באמצעות ברירה מלאכותית, במטרה לעודד בהם מוטציות גנטיות שטובות לתעשייה אך רעות לבעלי-החיים. התוצאה היא תרנגולים עם פלג גוף עליון שגודלו חסר כל פרופורציה לשאר גופם ולשלד, דבר שגורם להם לקרוס תחת משקל גופם. אפרוחים זכרים שנולדים למטילות לא נשלחים בדרך כלל ללולי הבשר, בעיקר משום שאינם מעוותים מספיק בכדי שיפיקו את הרווח הרצוי למגדלים. גם תהליך השחיטה עצמו, שהעופות האלה עוברים בגיל של כ-7 שבועות, הוא יותר גרוע ממה שמקובל לדמיין. הוא מתחיל בכך שתופסים את בעל-החיים ברגליו או בכנפיו וזורקים אותו לתוך משאית הנוסעת למשחטה. הצפיפות במשאיות אפילו גדולה יותר מהצפיפות בלולים, ולמעשה העופות פשוט דחוסים שם זה בצד זה בלי שום יכולת לנוע. הם נמצאים במצב הזה לפעמים אפילו יותר מיממה, עד שבמשחטה יתפנו לטפל בהם, בלי שום אוכל ומים וכאמור בלי יכולת לזוז. הצירוף של כל התנאים הללו יחד עם הטמפרטורות הגבוהות, גורם לכך שבישראל, כאחוז אחד מהתרנגולים (כלומר כמיליון וחצי בשנה) מתים עוד בדרך למשחטה. האחרים נשחטים בישראל בשחיטה כשרה, אשר מחייבת, כידוע, שבעל-החיים יהיה בהכרה מלאה בעת שחיטתו, על כל המשתמע מכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר וגם עם עופות לבשר יצא לי להפגש, אני צריך לציין ש: א. הם יחסית חיים בתנאים מרווחים - כדי שיהיה להם מרחב לגדול ושלא יתקוטטו כל הזמן. ב. אין אפליה - זכרים ונקבות גדלים יחדיו. ג. לא זורקים אותם למשאיות אלא מכניסים אותם בקבוצות של 14 לארגזי רשת מפלסטיק שאותם מעמיסים על משאיות. (זה בהחלט לא תענוג גדול בשבילם, אבל אין שום סיבה שהם יחנקו בתהליך הזה.) ד. השחיטה של עופות היא ע"י עריפת הראש, אם אני זוכר נכון. בכל מקרה, גם עוף חסר ראש ממשיך לנוע עוד כדקה או שתיים. לא נראה לי שהוא באמת סובל. כפי שציינתי, אין לי בעיה לאכול בשר עוף. תרנגולות מטילות בדימוס לא מגיעות לצלחת שלנו אלא לכל היותר לצלחת של ידידינו ההולכים על ארבע. אין בהן מספיק בשר כדי להצדיק את עיבודן לכדי שניצל. כפי שהוצג בטלביזיה מספר פעמים, דוחסים אותן למשאיות, קופצים עליהן כדי לדחוס אותן יותר טוב ולמעשה הן מגיעות למפעל הבשר כאשר רובן מתות או גוססות. ללקוח זה לא חשוב - חתולים לא שומרים כשרות. עוד סיבה לא לאכול ביצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחלוקת היא לדעתי רק בסעיף ג'. גם השלכת העופות אל המשאיות תועדה והוצגה בטלוויזיה, והנתון שהבאתי בהקשר הזה (מיליון וחצי עופות מתים עוד בדרך למשחטה) הוא נתון שקל יחסית להוכיח - המקור שלו הוא משרד החקלאות בישראל. אגב, אחוז תמותת עופות בעת הובלתם לשחיטה באירופה, אם אינני טועה, הוא פחות מחצי מהאחוז בישראל. לגבי מידת הסבל בשחיטה, אני לא בטוח שהשאלה שצריכה להישאל היא האם ועד כמה סובל בעל-החיים לאחר שהוא כבר נשחט. בעיני, מה שעבר עליו עד אותו רגע היה מספיק גרוע כדי להצדיק הימנעות מוחלטת מתמיכה בתעשייה הפוגענית הזאת. ודרך אגב, לא רק עופות משליכים באכזריות למשאיות. לפני כמה חודשים התפרסם סרט שצולם לאחרונה במעבר הגבול באילת במסגרת תחקיר שנעשה על הובלת עגלים מאוסטרליה לישראל. בסרט ניתן היה לראות בבירור כיצד הפועלים עולים על המשאית שהביאה את העגלים מהנמל, תופסים אותם באוזניהם, ומשליכים אותם באוויר לתוך המשאית שתיקח אותם לשחיטה כשרה בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, אני לא רק הייתי עד לאריזת עופות אלא גם השתתפתי בעצמי בתהליך הזה. אין להשוות את זה לזוועה שעוברת על עגלים, כבשים ושאר מיני בשר שמיובאים לישראל (ולעולם המוסלמי) בעודם בחיים רק כי העולם הנאור מסרב לשחוט אותם כהלכה. הרצון של העולם הנאור לרחוץ בנקיון כפיו ולהמנע מהשחיטה הכשרה, רק מגדיל את הסבל בכך שבעלי החיים נשלחים באוניות בתנאים איומים למסע של שבועות ארוכים רק כדי להשחט כהלכה בסוף התהליך. מוטב היו עושים אותם גויים נאורים לו היו מתירים שחיטה כשרה או לחלופין מסרבים ליצא בעלי חיים למדינות ששוחטות אותם כהלכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין העופות, שוב, נראה שאתה מסיק מסקנות על המצב הכללי ממקרה פרטי שהיכרת מקרוב. גם אם לא ראית במו עיניך את העופות מושלכים בפראות למשאיות (אני כן ראיתי), עדיין, כל עוד אינך מסוגל להסביר את אחוז התמותה הגבוה, כדאי לדעתי שתשקול את האפשרות שהמקום בו עבדת אינו מייצג נאמנה את היחס המקובל בתעשייה לעופות המיועדים לשחיטה. לגבי העגלים, אתה מניח בדבריך שיבוא עגלים לארץ נעשה רק (או בעיקר) מסיבות של כשרות. אני חושב שזה לא נכון. לפני כמה חודשים הוגשה עתירה לבג"ץ נגד המשלוחים החיים, ושם נאמר שוב ושוב שיבוא עגלים לישראל נעשה כי הציבור בישראל דורש לקבל בשר טרי. נציגי המדינה אמרו בין השאר כי "יבוא מקנה חי מאוסטרליה בדרך הים מהווה כיום את המקור העיקרי, כמעט הבלעדי, ליבוא בשר טרי לשטחי ישראל והרש"פ... המקורות הקיימים האחרים ליבוא בשר חי מצומצמים ביותר...". אני לא זוכר שנושא הכשרות הועלה שם כטענה העשויה להסביר מדוע יש צורך להביא עגלים מאוסטרליה לישראל. רק אחרי שזוועות המשלוחים החיים לישראל נחשפו בתוכנית הטלוויזיה "60 דקות" האוסטרלית, ומאוחר יותר נחשפו שוב בפרשת האנייה "קורמו אקספרס" שנתקעה בים במשך כשלושה חודשים כשעליה עשרות אלפי עגלים (שהיו מיועדים דווקא לערב הסעודית ולא לישראל), הופיע פתאום סיפור השחיטה הכשרה והוצג כסיבה הרשמית לכך שמדינת ישראל מתירה יבוא של עגלים מהצד השני של העולם. עד לרגע זה, אגב, אין במדינת ישראל שום תקנות להסדרת ההובלה. תוכנית הטלוויזיה "60 דקות" לא שודרה בישראל, אך ניתן לצפות בה כאן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי העופות, אני חושב שאתה מבלבל את משלוחי העופות לבשר עם פינוי מטילות שפג תוקפן. (את פינוי המטילות הראו בתכנית ''עובדה'' וזה אכן היה מזעזע.) בכל אופן, אם שולחים עופות לבשר באותה דרך, זה לא תקין בעיני וחבל שלא משתמשים בדרך שאני מכיר. לגבי העגלים, אני נחשפתי לזה בעקבות הסיפור שהזכרת, ושם נאמר בפרוש שהסיבה (גם במקרה הסעודי) היא נהלי השחיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי לשאול אם אתה יודע על מקומות ספציפיים שמשליכים שם את האפרוחים לפח/שקיות נילון וכד'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ביילין, השמאל ופושעי אוסלו? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |