|
||||
|
||||
לא משנה איך תציג זאת! הרשות המחוקקת לא נמצאת שם לריק. האם חוק ה"עניין לציבור" נראה לך הגיוני? לי, לפחות, לא. אם נגרם לאדם עוול - הוא צריך להיות מפוצה. אם אדם פשע - הוא צריך להיענש. עקיפה כזו של הרשות המחוקקת יוצרת תקדים למעשים חמורים בהרבה! |
|
||||
|
||||
למה "אם אדם פשע - הוא צריך להענש"? גם אם האינטרס הברור של החברה הוא לא להעניש את האדם? יש מקום לרשות המבצעת לקבל החלטות ברמה מסויימת. זה נועד לחסוך זמן (=כסף) רב ממערכת המשפט, תאר לך שעל כל כל גניבה קטנה / עישון לא חוקי / עבירה על חוקי התעבורה / לכלוך ברשות הרבים היה נפתח תיק משפטי. כל ההחלטות של הרשות המבצעת נתונות לביקורת משפטית (של בג"ץ ומבקר המדינה). |
|
||||
|
||||
מי בדיוק מחליט מהו "האינטרס הברור של החברה"? האם הרשות המבצעת מייצגת אינטרס זה? בדיוק כאן דיעותינו שונות: לדעתי אין מקום לרשות המבצעת לקבל החלטות. תאר לך מצב הפוך בו המשטרה מחליטה שאין לה זמן לטפל בשוד בנקים בגלל שהיא צריכה לטפל בפרשות אחרות! ומה עם תאונות דרכים - האם הן אינן גובות מחיר כבד מכסף? האם אתה חושב שהייתה אותה כמות של תאונות דרכים אם במקום לשים שלטי "איזור אכיפה מוגברת" היו מבצעים אכיפה מוגברת? ואתה חושב שכינוס בג"ץ יעלה פחות כסף? חוץ מזה - מי יתבע? |
|
||||
|
||||
1. כן, הרשות המבצעת (שמקבלת את סמכותה מהרשות המחוקקת ונמצאת תחת ביקורת של הרשות המחוקקת והמבצעת) אמורה ליצג את האינטרס של הציבור. 2. אתה חושב שכל מי שחנה לא במקום צריך להגיע למשפט? אתה חושב שכל חייל צריך לחכות להחלטה של הכנסת לפני ירי? ברור שיש לרשות המבצעת חופש מסויים, אחרת לא היה לה זכות קיום. 3. וכאן (במקרה שהרשות המבצעת מקבלת החלטה שנראת מופרכת, כמו לא לטפל במקרי שוד של בנקים) באה בדיוק הביקורת הציבורית, והיכולת של הרשות המחוקקת ל"פטר" את אנשי הרשות המבצעת, ושל בית המשפט העליון לשנות את החלטותיו של הרשות המבצעת. 4. הנקודה אותה ניסיתי להעביר היא, שכאשר אדם עובר על חוקי התעבורה הוא לרוב לא מגיע לרשות השופטת אלא מקבל קנס מהרשות המבצעת (וניתנת לו האפשרות לערער על הקנס וללכת למשפט, אם כי לרוב זה לא כדי), תאר לעצמך מה היה קורה אם היו אוכפים את כל חוקי התעבורה (כולל החוקים להולכי רגל) וכל מקרה היה מגיע לבית משפט. לדעתי, מספר תאונות הדרכים לא היה קטן, אבל בתי המשפט היו עמוסים בצורה כזו שגנב היה נשפט באיחור של עשרות שנים, או שכמות עורכי הדין במדינה היתה מגיעה למספרים מגוכחים (לא שהיום מספרם לא מוגזם). 5. בג"ץ יעלה פחות כסף כאשר ההחלטות של הרשות המבצעת סבירות (ואז באמת לא כמעת יהיה מי שיערער), כאשר ההחלטות אינן סבירות אז הרשות המחוקקת תחליף את העומדים בראש הראשות המבצעת. 6. מי יתבע? זה ברור, האזרחים שנפגעים מההחלטות. גם היום על כל החלטה שנויה במחלוקת יש ערעור לבג"ץ, יש אירגונים (אזרחיים) ועמותות שכמעט כל מה שהם עושים זה לטבוע את הרשות המבצעת בשם האזרחים והחברה. זה קורה כל יום, צריך רק לקרוא את העיתון, וקשה לי להאמין שלא שמעת על אף תביעה אזרחית לבג"ץ. |
|
||||
|
||||
1) הרשות המבצעת לא צריכה, לדעתי, לייצג את הציבור כי אם את הרשות המחוקקת. 2) אני חושב שהוא לא אמור לעמוד למשפט אלא להיקנס במקום. כמובן שתינתן לו הזכות לערער במשפו. אך משפט זה ייקח עדיפות נמוכה בהרבה מזו של עבירה חמורה יותר. המקרה של חייל הוא שונה בהרבה. וכן, לחייל אסור לירות אלא אם קיבל הוראה מפורשת שמותר. 3) ברור שהיא יכולה - זהו חלק תפקידה. אך אין סיבה שהיא תעבוד על חקיקה מחדש. החוקים שקבעה לא סתם נקבעו שם - ואם יש מקום לשנותם, צריך לפנות לרשות המחוקקת. אין זה מתוקף תפקידה של הרשות המבצעת להחליט אילו חוקים לאכוף ואילו לא. 4) ראה סעיף 2. 5) וכמה נראה לך יעלה תהליך זה של החלפת העומדים בראש הרשות המבצעת? עוד שאלה לי אליך - האם זה הגיוני שהרשות המחוקקת תחליט במקום אזזרחי המדינה מי יעמוד בראש הרשות המבצעת? 6) לא נראה לי כי מישהו יתבע את המשטרה לבג"ץ היות ואף אדם לר נפגע ישירות מההכרזה עליה אנו דנים. |
|
||||
|
||||
1. ואת מי הרשות המחוקקת מיצגת? 2. לא הבנתי, אתה אומר שלפני כל כדור שנורה צריכה להתבצע הצבעה בכנסת, האם מספיקה קריאה אחת או אולי שלוש קריאות (ואולי צריך גם רוב מיוחס)? 3. לא מדובר על חקיקה מחדש, אלא על קבלת החלטות בתחום החקיקה הקיימת (על איזה חוקים לתת דגש ועל איזה לא ומאיזה להתעלם). 4. זאת אומרת שאתה נותן לרשות המבצעת זכות לחלק קנסות (= זכות לקבל החלטות), בניגוד מוחלט לקביעתך הקודמת, תחליט. 5. לתהליך של החלפת העומדים בראש הרשות המבצעת (הקרוי בעברית "מהפך") יש מחיר סביר ביותר. ובקשר לשאלה השניה שלך ראה סעיף א' (בתגובתך). 6. אם אף אדם לא יתבע (אם כי במקרה עליו אנחנו מדברים, הייתי מצפה לתביעה של אל-סם), אפשר להסיק שההחלטה מקובלת על הציבור ועקב כך ההחלטה לא שנויה במחלוקת ואין טעם בחוק המדובר. |
|
||||
|
||||
1) את ההגיון ואת היחסיות של פשע-עונש. כמו כן יש הבדל בין ייצוג "ישיר" של העם לייצוג "עקיף" של העם. 2) לא - אני מתכוון שחייל שהוצב במקום מסויים (למשל תצפית על מחנה האויב) אין זה מתפקידו לירות אלא במצבים שבהם אמרו לו מראש שמותר לו. כמובן שברגע שנשקפת סכנה "ברורה ומיידית" לחייו - זכותו לירות. 3) ואני טוען שאין מקום בכלל להתעלם מאף חוק ומעלה את הדיון על חקיקה מחדש... 4) זה לא נוגד - היות והאדם המקבל קנס רשאי לערער על החלטת הראשות המבצעת בכל עת ולפנות למחוקקת. 5) ולעיתים מחיר זה הינו מוצדק. למרות שהרשות המבצעת מייצגת את רצונות המחוקקת - היא אינה נבחרת ע"י המחוקקת לגמרי. היא נבחרת ע"י אדם מסויים בתוך קבוצת "האנשים שנמצאים ברשות המחוקקת" ונתמכת ע"י רוב הרשות המחוקקת. 6) לא נכון. רק בגלל שלאף אדם פרטי לא נגרם עוול אישית, אין זה אומר שאף אדם לא מתנגד להחלטה. אם היה זה כך - משמעות הדבר הייתה שאני איני מתנגד להחלטה (היות ואיני מתכוון לתבוע בג"ץ). |
|
||||
|
||||
1. בסופו של היום כל הרשויות אמורות ליצג את העם. 2. אבל ברגע שאתה מאפשר שיקול דעת כלשהוא לחייל (כמו למשל כאשר אמרו לו שמותר לו לירות), אתה מאפשר שיקול דעת לחלק מהרשות המבצעת, וזה כמובן סותר את "לדעתי אין מקום לרשות המבצעת לקבל החלטות." (הודעתך מה 30 למרץ). 3. יש למשטרה (ולרשות המבצעת בכלל) אמצעים מוגבלים, ולכן המשטרה חייבת לקבל החלטה איזה חוקים לנסות לבדוק. 4. נו באמת, זה נוגד באופן מפורש, וגם על החלטות אחרות יש לאזרח זכות ללכת לבית המשפט (ראה סעיף 6). 5. מתי מחיר זה אינו מוצדק? ואני לא מבין מה אתה רוצה בקשר לסעיף השני, הרי יש לרשות המבצעת את הסמכות העדיפה. 6. אפשר לתבוע גם על החלטות שלא גורמות עוול אישי. ואם אתה לא מוכן לטרוח ולפנות לבית המשפט, כנראה שזה לא כל כך חשוב לך, ואם אף אזרח לא יעשה את זה, מסכנה שזה לא חשוב (=מקובל על) לאזרחים. |
|
||||
|
||||
1) אך לא את רמונו של *רוב* העם אלא גם את חופש הפרט והמיעוטים. 2) האם אינך מסכים איתי שיש הבדל *גדול* בין מה שהתכוונתי אליו בתחילה ולבין מצב של חייל אשר עומד למות אם לא יעשה מעשה? האם אינך רואה שאני מנסה להתפשר איתך על משהו בין לבין במקרה של פיקוח נפש בכל ההודעות האלו? 3) אמצעים מוגבלים - כן. אמצעים לא מספיקים בכדי לאכוף (אפילו חלקית במקרה של חוקים חשובים פחות - ומהו חוק חשוב פחות? חוק שהרשות המחוקקת תחליט שהוא כזה. חסכתי לך שאלה) את כל החוקים - לא. ואם כן - אז הגיע הזמן שיגדילו את התקציבים של מערכת זו על חשבון מערכות חשובות *הרבה* פחות ועד כלל לא. 4) לא אחזור על טיעוני, היות ואתה לא תקבל אותו אז אשאיר זאת כך. בכל אופן יש הבדל גדול מאוד בין החלטות במקרים פרטיים להחלטות במקרים גלובליים (ששוב, התייחסתי לכאלו בטענתי הראשונה). 5) אולי לא הבנתי את טעותך: האם לא התכוונת שהמחיר אינו מוצדק באומרך שיש לו מחיר סביר? את טענתך השניה לא הבנתי כלל... 6) אני מודע לכך שאני *יכול* לתבוע. אך איני רואה את עצמי יושב בבית משפט ושוטח את טענותי בפני שופטים ועושה סיפור בקנה מידה מדיני מחוק שאני בכל אופן בעד ביטולו שהחליטו לא לאכוף. אם כבר לטרוח - אז לטרוח למען ביטול החוק לגמרי. והעובדה שיש לי הרבה דברים אישיים על הראש מספיקה לי - אז להיכנס לדרג המדיני?! וכמו שאמרתי - האידיאולוגים (ואלה שמנסים רק להתקרב לכך, כמוני) לא הולכים לפוליטיקה. |
|
||||
|
||||
5) מילה חמישית - טענתך... ועמך הסליחה. |
|
||||
|
||||
כל אזרח יכול לפנות לרשות השופטת על כל החלטה של הרשות המבצעת. נכון שלא כל האזרחים עושים את זה, אבל בשביל זה יש ארגונים ועמותות שאמורים ליצג את האינטרסים של אוסף של אנשים. קח לדוגמא את העתירה נגד שינוי היעוד של אדמות הקיבוצים, יש הרבה מאד אזרחים בארץ שמתנגדים לשינוי היעוד (רובם, אם לא כולם, מסיבות דמגוגיות, אבל זה לדיון אחר...) אמנם לרובם הגדול של האזרחים אין זמן / כסף / ידע משפטי לגשת לבית המשפט, אבל בשביל זה יש ארגונים (כמו ה"קשת הדמוקרטית המזרחית") שפונים תוך כדי רצון ליצג את אותם אזרחים. לאותם ארגונים יש עורכי דין (שהם אלה שלמעשה הולכים לבתי המשפט), (יכול להיות שאותם עורכי דין לא חושבים שהממשלה טועה, אבל הם עדיין יכולים ליצג עמדה שהם לא מאמינים בה) |
|
||||
|
||||
אם כן לא הבנתי... אני מסכים - וזה גם נכון כיום. הרעיון המקורי שלי היה שאין זה מסמכות הרשות המבצעת להחליט החלטות גלובליות. |
|
||||
|
||||
5. אהם. הרשות המחוקקת באמת קובעת מי יעמוד בראש הרשות המבצעת... |
|
||||
|
||||
אך לא בעצמה. היא יכולה להפיל ראש ממשלה נבחר אך לא לבחור אותו בעצמה. |
|
||||
|
||||
לגמרי לגמרי לבדה, בלי עזרה מאף אחד! אתה חושב אולי על חוק הבחירות הקודם, אני מדבר על החוק החדש-ישן, על פיו הממשלה נבחרת מתוך ועל ידי הכנסת. |
|
||||
|
||||
סתם לשם קטנוניות - אני בהחלט מאמין שמספר התאונות לא ירד בגרוש גם אם יציבו ניידת כל עשר מטר. הניידות אוכפות אך ורק עבירות מהירות, שהשפעתן על מספר התאונות זניחה (והמשטרה מודה בכך!) אבל הרבה יותר קל לתפוס אותן, מאשר על עבירות מסובכות יותר לאיתור והוכחה, כמו למשל שמירת מרחק או סתם נהיגה מסוכנת. סתם כדי לתת דוגמא - כדי שרובה לייזר יעבוד, אתה, הנהג, חייב לנסוע על ישורת, במרחק ניכר ממכוניות אחרות - בדיוק המצב שבו גם אם תיסע 180, הסיכוי שיקרה לך משהו (בהנחה שהרכב תקין) הוא אפסי. אבל שם נוח למשטרה לתפוס. יותר מכך - המשטרה בכוונה מציבה אנשים שלה דווקא במקומות ש*אינם* מועדים לפורענות, משום שהנהגים יודעים טוב מאוד איזו מהירות היא סבירה לכל כביש, ולכן מרשים לעצמם להגיע למהירויות גבוהות יותר מהמותר (120-140 בכביש 1, 60-80 בכביש רעננה-כפר שמריהו, לדוגמא). מהירויות כאלו לא מסכנות איש, והאכיפה מועילה אך ורק לקופת המדינה (גם זה במוצהר - כשהועלו הקנסות על מהירות מופרזת המשטרה הצהירה כי מדובר בדרך להגדיל את ההכנסות. זה אומר שלמדינה יש *אינטרס* שאנשים יעברו על החוק!). |
|
||||
|
||||
לא בהכרח ניידות. מה עם מצלמות הנשלטות ע"י מחשב? מצלמות וידאו חכמות?... מה עם הגדלת הקנס - ואולי תוספת מאסר אפילו? האם אנשים עדיי לא יחשבו פעמיים לפני שיצאו לכביש במהירות מופרזת שיכורים? הנתונים שהראית כאן הם מדאיגים ביותר! האם אתה בטוח שכך ציינו נציגי המשטרה? |
|
||||
|
||||
בוא נפריד בין הדברים - אדם עולה על הכביש כשהוא שיכור או תחת השפעת סמים? מצידי תקנוס אותו במשכורת השנתית שלו. אין ספק שהוא מסכן את הנהגים האחרים ואת הולכי הרגל. אבל כמה תאונות, בדיוק, נגרמות כתוצאה מנהגים שיכורים? אחוז מזערי, אם בכלל. למרות ההוצאה הניכרת של השלטון על קמפיינים נגד נהיגה בשכרות, מסתבר כי למעשה אין שום סיבה ריאלית לקמפיין כזה. אלמנט הנהגים השיכורים היה ועודנו מיזערי בין גורמי התאונות. עייפות היא גורם הרבה יותר גדול, וכן כלי רכב בלתי תקינים, תנאי כביש גרועים, נהגים בלתי מיומנים וכו'. נהיגה במהירות מופרזת - פה כבר יש לנו בעיה אחרת לגמרי. ההגדרות של המהירות המותרת בארץ הן לגמרי בלתי רלוונטיות לכבישים המדוברים. כביש החוף יכול בקלות לשאת נהיגה במהירות 100 קמ"ש, עוד לפני שמישהו יתחיל להסתכן. למה הוא כביש של 80 בלבד? המשטרה הודתה שהיא כלל לא מסתכלת לעבר רכב שנוסע על 110 בכביש ירושלים-ת"א. למה הוא כביש של 100 בלבד? ואני לא מדבר בכלל על כבישים כמו רעננה-כפר שמריהו (שם אני אישית נתפסתי במהירות 80 קמ"ש), כביש עם שני נתיבים לכל כיוון פלוס מדרגה מפרידה בין הכיוונים, בלי מבנים משום צד, שהנהיגה בו מוגבלת ללא יותר מ-50 קמ"ש עלובים. אחרי שחזרתי משלילה מנהלתית בת חודש בגין אותה "עבירה", ניסיתי לנהוג 50 בכביש הזה. לא רק שאתה מרגיש אדיוט כי כולם עוקפים אותך, לא רק שהכביש הזה לא נגמר - אתה למעשה *מפריע* לתנועה, וגורם לעצבנות אצל נהגים אחרים, אשר רוצים בצדק לנסוע במהירות מתאימה יותר, היינו 70 עד 90 קמ"ש. כלומר - מדובר בחוקים חסרי כל הגיון, שהציבור אינו יכול לעמוד בהם. הקנסות המטורפים הנהוגים בעבירות כאלה (מינימום 750 ש"ח, אני קיבלתי 1000, למרות בקשה להתחשבות בהיותי סטודנט חסר עבודה. כאילו למישהו שם אכפת) הם פשוט פגיעה בציבור על לא עוול בכפו. אחזור ואגיד - אם יש דבר שמוריד את תדמיתם של שוטרים אל מתחת לאדמה, זה בדיוק זה - חוקים מיותרים, שגוזלים מאנשים תמימים כמויות בלתי נתפסות של כסף בלי שום סיבה ברורה חוץ מכך שלמדינת ישראל חסרות הכנסות. שלא לדבר על זה שמי שחתום על הדו"ח הספציפי שלי הוא מתנדב של המשמר האזרחי, ואת זה אני ממש לא קולט - אולי יש איזה אגו טריפ מטומטם בעוצמה הזאת של לקיחת רשיון מאדם. מרתיח, פשוט מרתיח. בצבא היינו אומרים לאנשים כאלה שנבוא אליהם עם החברים שלנו ונפוצץ אותם. |
|
||||
|
||||
למיטב זכרוני, שכרות תורמת אחוז לא זניח למספר התאונות עם הרוגים. למישהו יש מספרים? (גם משנים רחוקות וגם מהתקופה האחרונה, אם אפשר, כדי שנדע אם כל הפרסומות עוזרות במשהו). |
|
||||
|
||||
מהארץ של היום : "בניגוד לרושם העשוי להתקבל מתכיפות התשדירים נגד שתיית אלכוהול ונהיגה, שכרות היא סיבה זניחה יחסית לתאונות בישראל. בשנת 2000 נרשמו שמונה תאונות קטלניות שבהן נמצא כי הנהג היה שתוי - 1.7% מסך התאונות הקטלניות בשנה זו. לשם השוואה, עבירות כמו סטייה מנתיב, אי שמירת מרחק ואי מתן זכות קדימה "אחראיות" - כל אחת בנפרד - לכ10%- מהתאונות. לטענת מקורות באגף התנועה, הגיע הזמן למסע הסברה שיכוון להולכי הרגל, המהווים %35 מההרוגים בשנת 169) 2000 מתוך 511 הרוגים)." לא היה מידע בנוגע לשנים שעברו. (הערה טכנית: בהעתקת טקסט בעברית לוגית, שליחתו והדבקתו מחדש יש הרבה בעיות - במיוחד חיתוך המילה הראשונה במשפט) |
|
||||
|
||||
הללויה. כן ירבו! |
|
||||
|
||||
תודה. אגב, אני תוהה אם בודקים רמת אלכוהול בדם גם במקרים בהם הנהג נהרג בתאונה. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון במקרה שבו ההרוג הוא השיכור? אני הייתי תחת הרושם שהנתון הזה כולל גם את המקרים הללו - בכל מקרה, סביר ביותר להניח שבניתוח שלאחר המוות שנעשה במקרים כאלו נבדקים גם נתונים כגון רמת אלכוהול וכימיקלים אסורים בדם (אני מניח שלפחות בשביל הביטוח יש לזה חשיבות). |
|
||||
|
||||
ככל הידוע לי (ואהיה *מאד* מופתע אם אני טועה בעניין זה), אין אפשרות לבדוק רמת אלכוהול בגופה. |
|
||||
|
||||
טוב, באמת שאינני מתיימר לדעת בעניין זה יותר מאדם שהוכשר בתחום, והתגובה שלי הייתה בגדר השערה בלבד - אך נראה לי שזה יהיה תלוי בזמן שעבר מהמוות ועד לבדיקה (זמן התנדפות האלכוהול), לא? או שהבדיקה חייבת להעשות על דם זורם, ולא על דגימת דם (מה ששולל לחלוטין בדיקת פוסט-מורטם)... ידוע לך כיצד מתנהלת הבדיקה הנ"ל? אולי אחפש קצת מידע באינטרנט על הנושא. |
|
||||
|
||||
חיפוש מהיר העלה את האתר הבא: תחת תת-הכותרת Chemistry, Microscopy and Toxicology כתוב: "The alcohol levels in blood or urine are measured by head space gas chromatography, where the blood or מכאן אני מסיק שניתן לבדוק רמת אלכוהול בדמם/שתנם של נפטרים.
urine is first heated to drive off the volatile alcohol and it is then analysed by gas chromatography." |
|
||||
|
||||
הם עושים את זה כל הזמן בסדרות טלוויזיה, לא?! |
|
||||
|
||||
טוב, הבטחתי להיות מופתע, אז אני מקיים. ראה גם בכתובת: http://www.toxlab.co.uk/postmort.htm ובשיחות עם חברים רופאים שעלו מבריה"מ, מתברר ששם בודקים זאת כל הזמן. אינני יודע מהו המצב בארץ. אולי אפשר לברר במכון לרפואה משפטית באבו-כביר. |
|
||||
|
||||
זה היה רמז? ]קוראים נכבדים שאינם יובל רבינוביץ, אנא התעלמו מהודעה זו[ |
|
||||
|
||||
מלכודת קלה, זה הכל. |
|
||||
|
||||
ואולי נהיגה בשיכרות היא גורם-תאונות נדיר בדיוק בשל העובדה שמרוכזים מאמצים הסברתיים ניכרים (נגיד) כדי למנוע אותה? השאלה שצריכה להיבדק איננה כמה מהנהגים המעורבים בתאונות (ואגב, אין סיבה להסתכל רק על תאונות קטלניות. ישנן פגיעות יקרות יותר ממוות) הם שיכורים, אלא אם שיכרות נפוצה יותר בקרבם מאשר בקרב אוכלוסיית הנהגים הכללית. |
|
||||
|
||||
אני מסכים לשינוי החוקים והמהירויות - אך לא לעקיפתם בעודם קיימים. מכאן גם עמדתי בדיון בהקשר הסמים. היות והתייחסת לנקודה של הקנסות - אני לא מסכים עם השיטה הזו בכלל. האם זה סביר שסטודנט חסר עבודה ונער שאביו מיליונר ישלמו שניהם 1000 ש"ח בתור קנס על אותה העבירה? ברור שלא! האם למיליונר יהיה אכפת? כמובן שלא. האם לסטודנט יהיה אכפת? כמובן שכן. מכאן שברור שצורה זו של ענישה אינה צודקת. גם אם ישנו זאת לאחוזים - מה עם אנשים חסרי כל הנקנסים (כמובן שלא על עבירות תנועה) - האם הם לא ישלמו דבר על כך? או שמא בגלל היותם חסרי כל הם יכנסו לכלא? (אנא לא להיתפס לכל מה שאמרתי עד כה על הגדלת קנסות וכיוצא בזה. התייחסתי לנקודות אלה בצורה זו היות והדיון היה על נושאים אחרים ולא על השאלה "האם הקנסות הן דרך ענישה טובה?".) |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני יודע ישנה תקנה בארה''ב שאסור לרכב להפריע לזרימת התנועה, למשל על ידי נהיגה איטית יותר משאר הנהגים. אינני בטוח איך זה מתיישב עם חוקי המהירות אבל אפשר לקבל על זה קנס. כמו כן בכבישים מהירים יש מהירות נסיעה מינימלית. אחת הבעיות הגדולות היא עקיפות פראיות או זיגזוג ממסלול למסלול. |
|
||||
|
||||
אם מישהו אי פעם נותן לי קנס בגלל שנהגתי במהירות המותרת ומתוך כך הפרעתי לזרימת התנועה, אני אוטומטית מרסס אותו עם עוזי (גם אם אין לי עוזי - אני אדאג שיהיה לי אחד). למרות שלמען האמת, אני דווקא מאוד אשמח אם כל מיני נהגים שמתעקשים לנסוע 50 בכבישים כמו שתיארתי יועפו מהכביש אחר כבוד, ויתנו לאנשים הגיוניים יותר לנסוע במהירות מתאימה לתנאי הכביש... בנודע למהירות המינימלית - מה קורה אם יש פקק? כולם נקנסים? |
|
||||
|
||||
גם בישראל (לפחות לפי החוברת שקיבלתי בקורס לנהיגה מונעת בתחילת השבוע) אסור לרכב להפריע לזרימת התנועה, למשל על ידי נהיגה איטית. |
|
||||
|
||||
הבה ונראה מה יש לנו כאן: בצבא ביצעת (ביצעתם? מה העניין הזה עם גוף ראשון ברבים?) ככל הנראה עבירה של איום. למרבה השמחה, לא הוגשה נגדך תלונה ויצאת בזול. באזרחות, ביצעת עבירת תנועה, נתפסת ונענשת. נשמע לי הגיוני למדי. ככה זה עובד, אתה יודע, במדינת-חוק. ומה מסתבר? המחוקקים, שבמדינת חוק דמוקרטית מייצגים-לכאורה את האזרחים, ממש מרוצים מהמצב החוקי הקיים (שאם לא כן - היו משנים אותו), ואין זה משנה כרגע אם הם מרוצים ממנו מכיוון שזה מאפשר להם לממן את המשטרה בכספי קנסות במקום להעלות את המסים הישירים, או מכיוון שהם מחזיקים באמונה שביטול החקיקה תביא לעליה במספר התאונות. (פירצה לשימושך: הגדר את עברייני התנועה כקבוצת-מיעוט נרדפת ומופלית-לרעה, ואז המשפט החוקתי עשוי לבוא לעזרתך. בהצלחה!) ההגדרה "חוקים חסרי הגיון, שהציבור אינו יכול לעמוד בהם" תלויה במגדיר. מסתבר שישנם רבים החושבים שהחוקים האוסרים שידורי רדיו ללא רשיון הם "חוקים חסרי הגיון, שהציבור אינו יכול לעמוד בהם". אז מה הם עושים? ניחשת נכון! הם עוברים על החוק (הגם שפה ושם נציגיהם בבית המחוקקים מנסים לשנות את החוק באיזה אופן). אחרים חשבו שהחוק האוסר עליהם להפגש עם אנשי אש"ף הוא "חוק חסר הגיון, שהציבור אינו יכול לעמוד בו". אז מה הם עשו? נכון! עברו על החוק! אני מיץטער מאד, אבל לעניות דעתי זה ויתור על עקרונות חשובים ומועילים של שלטון-חוק ודמוקרטיה. המשטרה, אגב, לא מסתכלת לעבר כלי רכב הנוסע (לפי מדידותיה) במהירות 110 היכן שהמגבלה היא 100, מכיוון שסיכוייה להשיג הרשעה במקרה כזה הם זעירים. באותו אופן, בדרך שהמהירות המירבית המותרת בה היא 50, המשטרה לא תסתכל על כלי רכב הנוסע במהירות 55. |
|
||||
|
||||
לא צריך להיות משפטן כדי לדעת שכמות האות המתה בספר החוקים בישראל היא עצומה. כמה פעמים, לדעתך, נשפטו אנשים על כך שהם שכבו עם "קטינות" בנות 17 בהסכמתן? או אפילו בנות 15? יש חוקים שפשוט לא מתאימים למציאות החדשה, ולא טורחים לשנות אותם. תחשוב כאילו כל החוקים שנוקבים קנס בלירות לא היו מחושבים אוטומטית לפי שקלים - זה בדיוק מה שקורה עם המהירות המותרת בכבישי ישראל. במקום לחשב את המהירות המותרת בהתאם לכלי הרכב הקיימים, מחשבים את זה כאילו כולם נוסעים כאן במודל T. |
|
||||
|
||||
א. מה אתה רוצה מהשוטרים? הם בסך הכל עושים את העבודה שלהם. מי שצריך לפנות אליו בעניין "חוקים מיותרים" הוא המחוקק. המשטרה לא יכולה לבחור אילו חוקים לאכוף ועל מי לאכוף אותם. ב. התאונות בישראל נגרמות בעיקר מכך שהנהגים הישראלים בטוחים שאבא שלהם קנה את הכביש, שהם יכולים לנסוע בארבעה נתיבים בבת אחת, לחתוך מתי שמתחשק להם, לא לאותת, ובקיצור - לנהוג כאילו הם במשחק מחשב. יורד האגו מן הכביש לאלתר! |
|
||||
|
||||
וודאי שהם יכולים לבחור. מי מונע מהם ש*לא* לתת לי דו"ח? ומילא הם - מה עם המתנדבים? אנשים שהם אחד אחד חלאות אדם, ללא ספק. אני יכול לחשוב על התנדבויות קצת יותר נעלות מאשר למשטרת התנועה. אני מסכים. יורדו מהכביש הנהגים שלא יודעים לנהוג, ושלום על ישראל. מה עשו לכם אלף השקלים שלי?! |
|
||||
|
||||
1000 שקל? מה זאת אומרת אתה יודע כמה מכוניות ניתן לקנות לבכירים בממשלה ואילו משכורות ניתן לשלם בסכומים שנאספים? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |