בתשובה לרודי וגנר, 30/01/04 20:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אה, אז אם הבנתי אותך נכון, לקאן הוא בעצם בכלל לא מדען, אלא אמן, או אולי טכנאי, שהיצירות שלו לא אמורות לתאר את המציאות (למרות שהן טוענות שהן כן, כמו כל יצירת אומנות) אלא להכניס את הסובייקט (פסיכואנלטיקאי בהכשרה, או מטופל) למצב הרוח האינטרוספקטיבי הנכון. לכן אין חשיבות לשאלה אם ''תורתו'' עקבית כמו שאין חשיבות לשאלה אם ציור הוא עקבי עם חוקי הפיסיקה מבחינת השאלה אם הציור הוא ''לגיטימי''. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בשום אופן. תורתו קרובה הרבה יותר למדעי הרוח מאשר למדעי הטבע. אין לו ''תורה'', יש לו ''גישה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה אתה אומר, הבנתי אותך נכון? גם חוקר ספרות מנסה לתאר מציאות... ולקאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל דומני שלקאן אינו מנסה לתאר מציאות, ודאי שלא מציאות אובייקטיבית. הגישה שלו היא עמדה, שמתוכה יש (לטענתו) לנתח את הסובייקט הפסיכוטי. הנימוקים לאימוץ עמדה זו יהיו, לדעתי, לא "כי ככה זה" אלא "כי זה עוזר לנו להתייחס לסובייקט באופן יעיל יותר" או "כי זה מאפשר לנו להפנים טוב יותר את יחסנו לסובייקט" וכו'. דיסקליימר נוסף: אינני לקאניאן! ייתכן שאני סתם מקשפרץ כאן! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה (אישית, עזוב את לאקאן) מפרש את הביטוי שהזכרת, "כי זה עוזר לנו להתייחס לסובייקט באופן יעיל יותר"? האם זה אומר שאפשר למדוד את איכותה של הגישה, בין היתר, בהצלחתה הטיפולית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שכן (ושוב - אין בידי סימוכין לכך שכך אכן לקאן חושב) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר (שוב - לראייתך, אני לא מנסה לקעקע פה כלום אלא רק להבין), חלקים מסויימים בתאוריות הפסיכואנליטיות המודרניות הם מדע של ממש - מדיד, ניתן להפרכה במידה מסויימת - ולא תאוריה פילוסופית טהורה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדיד? Barely. כי יש שאלה מאוד רצינית על מהי "הצלחה טיפולית", ולו בגלל שכל מקרה ההוא לגופו, ולכן לא תיתכן "קבוצת ביקורת". גם אם נניח לרדע ש"לרפא" פירושו "להחזיר אותו סובייקט נוירוטי לטיפול נורמלי", קשה לדעת האם שיטה טיפולית אחרת הייתה נותנת אותן תוצאות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |