בתשובה לברקת לא פה, 26/01/04 22:01
לא מדוייק 193269
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לברקת לא פה יום ג', 27/1/2004, 7:51
הטקסט שנלווה ליצירה שוזר את סיפור שלגייה עם סיפור המחבלת, ומציג את המחבלת בתור קורבן של הנסיבות. יש כאן זהות בין שלגייה למחבלת, לא דיסוננס.
לא מדוייק 193296
ברקת לא פה • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ג', 27/1/2004, 10:02
אין כאן זהות, יש הצבעה על דמיון, יש הקבלה והשוואה.

קראתי עכשיו שוב את הטקסט, ולטעמי הוא מחריף את הדיסוננס עוד יותר. מופיע כאן ניגוד מטריד בין המתיקות והראשוניות של האגדה המקורית לבין מעשה הטרור וההשלכות הקשות שלו:

"- צחה כשלג, אדומה כדם, ושערה שחור כצבע עץ ההובנה

- ואנשים רבים אכן בוכים: משפחת זר אביב, משפחת אלמוג, וכל קרובי המשפחה והחברים של ההרוגים והפצועים

- והאדום נראה יפה על הלבן".

היא הפכה לאייקון, הנרקיסיזם שלה נותר על כנו, ומשפחות הקורבנות ממשיכות לבכות. משהו כזה. די פשטני.

כמובן, כל זה הוא לדעתי - מי שחושב שמחבלים מתאבדים הם מלאכים, קדושים ושואפי טוב לעמם, ברור שיתמוך בפרשנות הפרו-טרוריסטית. אבל במסגרת מערכת הערכים שלי ‏1, שסולדת מרצח ומהקישור בין מוות לקיטש, יש פה סתירה ואירוניה.

‏1 ושל עוד הרבה אנשים. מה, לא?
זו בדיוק הבעייה, לא בהכרח של עוד הרבה אנשים 193327
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לברקת לא פה יום ג', 27/1/2004, 11:45
בעיקר לא של קהל היעד של התערוכה, שהקונוטציות שלו לגבי המתרחש בישראל שונה מעט מזה של ישראלים. אני חושב (לא יודע בודאות) שמספיק מאותו קהל יעד רואה בטרוריסטים "לוחמי חופש" שמנסים לשחרר את ארצם מ"כיבוש אכזרי".

הבעייה באירוניה שלך, אגב, היא שניתן למצוא אותה בכל מקום. גם במצעד צבאי לכבוד היטלר ניתן למצוא אירוניה - נותנים כל כך הרבה כבוד והדר לאיש כזה קטן, מכוער ומנהיג כושל (ובואו לא ניטפל לדוגמא יותר מדי: במבחן התוצאה, היטלר היה מנהיג כושל שהפך את ארצו למעצמה אבל גם החריב אותה במו ידיו). זה הכל תלוי בפרספקטיבה שלך.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות