בתשובה לLior, 21/09/03 5:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כאשר מתחיל להתקבל הרושם שמשתמשים במודל באופן כזה ש"כיפופי המציאות" מגיעים לכדי אבסורד (דוגמא אחת לכך, לדעתי, היתה כאשר נאמר שפליטת פיו של ביבי על הסמולנים היתה *בשביל* להעביר את השלטון לברק) אז מדובר בהפיכת כלי לגיטימי ומעניין לסוג של הגזמה. בכלל, לא כולם מקבלים את המודל ככלי לגיטימי לניתוח *כל* ההתנהגויות של *כל* פולטיקאי ב*כל* מצב. כאשר בלבניסט קופץ ואומר שפוליטיקאים לא טועים, כל פעם שמישהו מדבר על טעות של פוליטיקאי (במובן של 1+1=3), זהו "שימוש יתר", לדעתי. לא חסרים בישראל פוליטיקאים שלא עונים על מודל ה"הומוס-פוליטיקוס" המקצועי והמנוסה. המודל הזה עובד רק אם מניחים שכל הפוליטיקאים שלנו הם שיבוטים של Sir Humphrey. המאמינים הקיצוניים בבלבניזם, לא יצליחו להעלים את האידיאולוגיות (שהן מעבר לבדלנות/השתלבות) מהשיח והניתוח הפוליטי. אפשר להגיד שמדובר בסה"כ במודל וכלי לניתוח פוליטי, אבל אני מתחיל לקבל את הרושם שבשביל כמה איילים, המודל הפך למטרה ולא לכלי. במקום לנסות להתקרב אל המציאות בעזרתו, מנסים לקרב את המציאות אליו עם עוד ועוד דוגמאות (אבל להפריך את המודל - זה לעולם לא יהיה בגדר האפשר). היומרה למעין מדעיזציה ו"אי בחינת כליות" של עיסוק שהוא כל כך מושפע מפרשנות, נק' מבט של המנתח וניתוח של אידאולוגיות, היא מאוד מוזרה בעיני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הניתוח אותו מציע ע"ב, ומקובל כאן על מס' אנשים (ובשל כך אתה נתקל בו באתר זה הרבה יותר מהממוצע), נותן פרשנות אחרת לחלוטין מהמקובל למציאות הפוליטית. לכן, לפיה, ויתור של ביבי על שלטון לברק אינו אבסורד. הוא רק כזה ב"שיטה הקונבנציונלית". אבל אתה בהחלט צודק בכך שמאחר ופרט למאמרו של גלעד, שעסק בדה-קונסטרוקציה על קצה המזלג, בד"כ מופיעים ניתוחים בשיטת ע"ב כשהם כבר משתמשים במסקנות הסופיות של השיטה, ולא טורחים לבנות יסודות מולם תוכל לההתמודד באופן מסודר, לא משאירים כל כך משהו להפריך. הדיון בד"כ נסוב על "זה מגוחך" מול "אז יש לך הסבר אחר?". הסיבה לכך, לדעתי, כאחד שמנתח גם עפ"י שיטה זו, היא הבעייתיות שבמדיום (רב-שיח עם השהיות, ומוגבל בפורמט). הרי לא קל לנסות להעביר שיטה זו גם פנים אל פנים, מאחר ואינה אינטואיטיבית, מרגיזה, ומאיימת לשחוט הרבה פרות קדושות איתן גדלים. השלב הראשון בקבלת הכלי הזה הוא הבנה שהכלי הקודם חסר תוקף, ושלב זה משול לשמיטת הקרקע מתחתיך. אני יודע שאני הרגשתי כך. למותר לציין שבחרתי לבסוף להשתמש בשיטה זו לא כי היא מוצאת חן בעיני, אלא כי העמדתי אותה (ואני עדיין מעמיד) במחנים רבים, שכל כלי ניתוח חייב לעבור, ומסיבה זו זנחתי את ה"שיטה הקונבנציונלית". אתה יכול לזרוק כפפה לאחד מהבלבניסטים כאן לנסות ליצור מאמר העוסק ברה-קונסטרוקציה ודה-קונסטרוקציה ביחד, כדי שתוכל לתקוף כאוות נפשך את השיטה (ולמצוא נקודות תורפה עליהן נתחייב לענות), ומאידך לקוות שהמערכת לא תחסום מאמר כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שזה מגיע לי... זו משימה לא פשוטה (ואולי בלתי אפשרית), אבל אנסה בחודש הקרוב (בין כל יתר הדברים...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאסתי בבלבניזם. ומדוע? - כי מציגיו מתנשאים עד מאד. - כי הוא מכפיל ומשלש ויכוחים. - כי לשים ודשים אותו עוד ועוד. - כי המשתלבים את הבדלנים מנצחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה בשביל להגיד שאתה נוסע לאילת? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |