|
||||
|
||||
אבל רבים לא משתמשים במחקר האיכותני ככלי, אלא כמרכז העניין. כלומר - אם היו מתפרסמים מאמרים שהיו חציים "גישוש" איכותני שנועד לגיבוש השערות, וחציים "אישוש" כמותני, אני לא חושב שמישהו היה מתלונן. אבל חוקרים רבים (שלא לדבר על סטודנטים ברמות שונות) כותבים מחקרים שהם כל כולם איכותניים, ומנסים להפיק מזה *מסקנות* - לא השערות, מסקנות! - כלליות. זה מגוחך. |
|
||||
|
||||
מסכים. עם אותה הסתייגות לגבי סטטיסטיקה, ובכלל לגבי התרכזות בטכניקה במקום במהות. |
|
||||
|
||||
חלפה עברה לה התקופה (הקצרה) בה סוציולוגים היו זורקים הרבה נתונים לתוך מחשב, מחכים שיגיד להם אם אפשר למצוא קורלציה איפשהו, ואז כותבים על זה מאמר. לכן, כבר אין צורך בהסתייגות לגבי הסטטיסטיקה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
נגה מדברת על הפרדיגמה הכמותנית, לא על אופן השימוש בסטטיסטיקה. |
|
||||
|
||||
אני מתאר לעצמי שנגה תפרט למה היא מתכוונת. בכל אופן, כמותנות היא לא פרדיגמה סוציולוגית אלא אמצעי לבדוק השערות מחקר. השערות המחקר האלה אמורות לתמוך או לא לתמוך במודלים. אני יכול רק לחזור על הטענה שלי. הסוציולוגיה היא לא אוסף נתונים סטטיסטיים. אין לי שום בעיה עם שיטות חקירה סטטיסטיות, כל זמן שאנחנו זוכרים שמטרתן היא לתמוך/לשלול את המודלים (או את מה שאביב קורא "פילוסופיה" או "שעשועים"). באותה מידה שיש סוציולוגים רבים שעוסקים בפובליציסטיקה (ואכן שוכחים שהם אמורים להיות מדענים), יש רבים אחרים שעוסקים בסטטיסטיקה בלבד, ועורמים אלפי מחקרים קבילים מדעית אבל חסרי-משמעות. |
|
||||
|
||||
אתה פירקת את הטענה שלי לויכוח המסורתי של איכותני מול כמותני. לא על כך דיברתי. אני מנסה לטעון (אכן לא בהצלחה מרובה, על כך אין ויכוח) שהמחקר הכמותני מצומצם (בעיקר) לתחום מתמטי מאוד מסוים (איסוף מידע וניתוחו ע"י סטטיסטיקה) בשל חסרון יכולות מתמטיות של רוב החוקרים במדה"ח (ובכך אני לא מסכים עם נגה שטוענת שהתואר הראשון העלוב לא פוגע בתחום מחקר זה) למרות שלדעתי אולי אפשר ליצור מודלים מתמטיים לתיאור התנהגות אנושית, כמו שאפשר ליצור מודלים מתמטיים להתנהגות מערכות דינאמיות אחרות (ממזג אוויר ועד דפוסים במעוף של יתושים). במילים אחרות: בכמותני מתרכזים יתר על המידה בתחום מצומצם של המתמטיקה (סטטיסטיקה). באיכותני יש נטיה להגזים במלל ורעש מיותר (שמזכירה לפעמים פובליציסטיקה יותר מאשר מחקר מדעי), במקום בטענות פורמליסטיות, לוגיות, סדורות וניתנות לבדיקה אמפירית - אשר ניתן באמת לבדוק את הקשר שלהן למציאות. ה"שעשועים" כדוגמאת חלק נכבד מהמאמרים וה"מחקרים" שזורקים עלינו בתואר ראשון במדה"ח, שהם ברוב המקרים לא יותר מאשר דיעות של אנשים שבמקרה גם עוסקים במדה"ח, הם לא מדע ולא נעליים. כבודם במקומם מונח (והם אף חשובים למחקר מדעי כמו שדיונים פילוסופיים מטא-מדעיים חשובים להתקדמות במדע), אבל מדע זה לא (עפ"י דעתו הלא מחייבת של סטודנט ממוצע לחלוטין בתואר ראשון). |
|
||||
|
||||
ואני מניח שבשלב מסוים תהיה פריצה גם במדעי החברה. אולי אתה צודק והיא תהיה מבוססת על מודלים מתמטיים. אין לי מושג. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |