|
||||
|
||||
אבל הכתיב הלטיני בפירוש *אינו* מתאים לה! הנה, לדוגמא - מה בדיוק תעשה עם עי"ן? שלא לדבר על שי"ן שמאלית... אלא אם כן אתה מוכן, ש"סערה" ו"שערה" יובנו, מעתה ואילך, כאותה מלה... אבל, *לעומת-זאת* - כתב הדוואנאגארי - המשמש את הסנסקריט, ההינדית ועוד - יכול בהחלט להיות מותאם בצורה *מושלמת* לעברית, בקלות רבה לאין שיעור. והוא גם יפהפה - מומלץ בחום ללמוד אותו!! |
|
||||
|
||||
מה לדוואנאגרי ולהגיה העברית? מה תעשה עם האותיות המיועדות לעיצורים הרטורפלקסיים והמנושפים? תשייך אותן שרירותית ל-ח', ע', ש' שמאלית, ק' (או כ') וכו', ללא קשר להגייתן המקורית? אז מה הועילו? ובעצם, גם דוואנאגארי משתמש בניקוד (להבדיל מאותיות "שלמות") לסמן תנועות. אז תודה, אפשר כבר להישאר עם הא"ב העברי. אם נורא מדגדג לך, יסד תנועה להוספת "אוֹם" לא"ב העברי. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי, שבהכרח יש לעשות זאת. רק ציינתי, שכתב זה יהלום יותר את העברית, מאשר זה הלטיני. והוא גם יפה וקומפקטי הרבה יותר, ושלא כמו בכתב העברי (או אלו האירופאיים), ניתן לדעת, מייד, היכן מונחים הטעם והמשקל בכל מלה ומלה, בשל ההבחנה הברורה בין תנועות קצרות וארוכות. ובאשר להתאמת העיצורים, ניתן, למשל, להחליט, כי क (קא) תוכל לייצג קו"ף, ואותה אות עם נקודה מתחתיה - כ"ף. לייצוג גימ"ל רפה ניתן לשים נקודה מתחת ל-ग (גא), ולייצוג עי"ן - להאריך את הנקודה לקו. झ (ג'הא - חכי, קולי ומנושף) תוכל לייצג כ"ף רפה, לייצוג שי"ן שמאלית ניתן לשים נקודה מתחת ל-स (סא), וכן הלאה. אני בהחלט בעד לשמר את הכתיב העברי כמות שהוא, מבלי לשנות דבר; אבל, אם כבר רוצים כל-כך לשנות, ולהחליף לכתיב אחר ושונה - אז לכל הפחות, שיוחלף למשהו קומפקטי, יעיל וטוב... ולא לכתיב הלטיני!! |
|
||||
|
||||
בהינדית, מייצגת האות ख (קהא) עם נקודה מתחתיה את הצליל חי"ת, כפי שהוא בערבית - מן הסתם, למלים שהגיעו עם האסלם. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |