בתשובה לדב אנשלוביץ, 10/01/03 13:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההבדל הקטן הוא שאצלנו מצב הלוחמה בעמימות-זאת-או-אחרת הוא מצב כרוני, ואם היינו מאמצים את הגישה של שעת חירום המשמעות היתה שאנחנו מוותרים על הדמוקרטיה עד שיושג שלום אמת. לא הייתי רוצה לחיות כך. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הסטנדרטים השתנו קצת (לטובה, אם תשאל אותי) בשישים השנה האחרונות. אני מסופק אם היום הבריטים והאמריקאים היו פועלים באותה צורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חלוק עליך בצורה מוחלטת. השוני בין התקופות הוא שאז הייתה מלחמה גדולה ואינטנסיבית. כל פעם שצצה בעייה, כמו למשל הטרור של האחד עשר בספטמבר, אנו רואים שהאמריקאים הם אותם אמריקאים והים הוא אותו ים. אתה באמת חושב שהאמריקאים היו מעבירים מוסלמי שתומך בפומבי בבן לאדן מתחנת טלוויזיה אחת לשנייה כדי שיסביר את עמדתו בגלל שהסטנדרטים השתנו ? אני חושב שזו תמימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזו תמימות לחשוב את ההיפך. אנו כישראלים רגילים לספוג את אמריקה דרך הרשתות ה"יענו ממלכתיות יותר" כמו CNN, למשל. בשל שאנו נחשפים בעיקר לרשתות מסוג זה, שיותר מתחשבות בקונצנזוס האמריקני, אנו חושבים שאין הבדל גדול ביננו לבינם. גם הם מתגבשים בעת צרה וסותמים פיות כשהפטריוטיות גואה, כביכול. אבל מה, אצלהם יש כל כך הרבה כלים אלטרנטיביים לאמירת דעות שונות ומגוונות, עד כדי קיצוניות בוטה, כך שההשוואה של חופש הביטוי אצלהם לחופש הביטוי אצלנו היא השוואה חלשה, במקרה הטוב. אצלהם אין שניים וחצי עיתונים, אצלהם לא צריך לבקש רשות מהממשלה בשביל לדבר ברדיו, אצלהם הזכות לארגון פוליטי (גם אם הוא קיצוני) מעוגן בחוקה האמריקנית. ערוץ 1 וערוץ 2 זה ישראל (במידה מסוימת). CNN זה לא אמריקה. כשמטורפים בארה"ב כמו ה-KKK, תנועות שחורים הקוראים לעקירת החוקה מן השורש(BLA) ועוד רבים אחרים, יכולים לדבר, לנהל הפגנות מסודרות ברשיון (לפעמים עם אישור לנשיאת נשק!!1 לשם הפגנת כח), להפיץ עיתונים, לשדר בתחנות רדיו חוקיות משלהם ולהתארגן פוליטית ככל העולה על רוחם, אז ההשוואה למצב בישראל והאמירה שאצלנו הסובלנות חוגגת, ביחס למה שקורה שם, נשמעות קצת לא מדויקות. איך אצלנו היו מתיחסים להפגנה של ערבים חמומי מח, הקוראים לשינוי *המשטר* ושורפים דגלים, בעודם מחזיקים בנשק חם בידיהם? התשובה ברורה. איך אצלהם היו מתיחסים להפגנה של שחורים חמומי מח, הקוראים לשינוי *המשטר* ושורפים דגלים, בעודם מחזיקים בנשק חם בידיהם? הם יקבלו רשיון להפגנה והגנה משטרתית, על מנת שההפגנה תסתיים בשלום. _________________ 1 כל הזכויות על ה-'!!' המפורסם, שמורות לדני ק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל ההשוואות שעשיתי עם ארצות אחרות היו במקרים שבהם ישנה מלחמה, וקיים אויב חיצוני שכולם נדרשים להתגייס מולו. הפגנות לטובת שינויים פנימיים, זה משהו אחר. על התופעות שאתה מתאר לא שמעתי, (בביקורי בארצות הברית יצא לי לראות דווקא תהלוכה צבעונית ומאד בלתי אלימה של כושים במרכז וושינגטון), ולכן גם קשה לי להתייחס אליהן. אני מניח שהמשטר שם לא חש בינתיים מאויים מהתופעות האלה ומתיר אותן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצב חרום הוא מצב של סכנת חיים. אם הוא כרוני אז גם סכנת החיים היא כרונית. הדמוקרטיה יש בה הרבה מרכיבים שהעיקרי הוא שלטון נבחרי העם. אם מרכיבים מסויימים פועלים בסתירה להגנה על החיים יש להעדיף את הגנת החיים. גם אני לא רוצה לחיות בתוך הזיהום של המפרץ. אז אני לא רוצה . . . |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |