בתשובה לאביב י., 21/10/02 1:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לשאלה הראשונה (מי נתן לצבא סמכות לכתוב לעצמו פקודות מנחות) יש תשובה קלה: הדרג המדיני. אולי כדאי להזכיר שפקודות מטכ"ל עוסקות בעוד עניין או שניים פרט לפעילות בשבת; יש כמה כרכים עבי כרס, וכולן מהוות פקודות של המטכ"ל, שהצבא כולו כפוף להן. אני אחזור על הפרוצדורה ששר הבטחון יכול להפעיל אם פקודות המטכ"ל הנוכחיות אינן נאות בעיניו: הוא יכול להורות לשנות אותן. על הסיפור לשנת 2026 - האם אתה באמת חושב שיש בו משהו עתידני? אם ראש הממשלה חפץ במלחמה הוא מזמן (מן הסתם) כמה אנשי צבא לומר לו את דעתם. הם חייבים להביא בפניו את כל השיקולים הרלוונטיים, כולל היתרון של המתנה למשלוח הנשק מהמעצמה המיקרונזית ודעתם על סיכויי ההצלחה ועל אלטרנטיבות. בסופו של דבר הדרג המדיני צריך להחליט - וזה מה שקרה הפעם. אבל מה גורם לך לחשוב שכל החלטה של הדרג המדיני היא נכונה רק משום שקיבלו אותה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עוזי, אני לא חושב שראוי לצטט חצאי משפטים על מנת שיהיה יותר קל להתמודד עמם. לא שאלתי "מי נתן לצבא סמכות לכתוב לעצמו פקודות מנחות?". כן שאלתי "מי נתן לצבא את הסמכות, להכניס לפקודות המטכ"ל שלו, פקודות אשר מאפשרות לדרג הצבאי לסרב לבצע הוראה אשר ניתנה לו במפורש ע"י הדרג המדיני?". ההבדל בין השאלות הוא תהומי. אכן ראוי ששר הביטחון (כל שר ביטחון) יקרא לשנות את פקודות מטכ"ל כאשר אלה מאפשרות לצבא "לסרב פקודתו" של הדרג המדיני. במדינה נורמלית, לא צריך אפילו לחכות לשר הביטחון, כאשר הצבא מתקין תקנות הנוגדות את הסדר התקין במדינה דמוקרטית. במדינה נורמלית, הרמטכ"ל לא יכול להכניס מה שמתחשמק לו לפקודות מטכ"ל, רק משום ששר הביטחון שותק. אמור להיות ביזור כח בדמוקרטיה לא? גם ב-2026 (כמו היום) הדרג המדיני יכול להחליט החלטות שגויות. גם ב-2026 (כמו היום) רצוי שלצבא לא תהיה הסמכות לסרב ל*הוראתו המפורשת* של הדרג המדיני, גם כאשר הוא מחליט החלטות שגויות. מותר להם לתת את דעתם המקצועית, לא פחות ולא יותר. על הדרג המדיני האחריות והסמכות והצבא צריך למלא אחר הוראות, לאחר שנתקבלו ע"י הדרג המדיני. לא לשכוח גם ש: #. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציטטתי את תחילת המשפט רק לשם הקיצור. התשובה נשארת זהה - הדרג המדיני הוא זה שקבע שהצבא יתנהל לפי פקודות כתובות (וטוב עשה); רבות מהפקודות האלה מגבילות את הצבא, ואיתו גם את הדרג שמנחה אותו. הפקודות אוסרות על הצבא להכנס למרחק של 300 מ' מהכנסת - אפילו אם הדרג המדיני מורה עליו לעשות כן. מה לא בסדר בזה שהפקודות מגבילות גם את הדרג המדיני? הפקודות קובעות את מספר הארוחות שיסופקו לחייל, ואת הנהלים לשכירת אזרח עובד צה"ל, ואת מספר שעות המנוחה של נהגים. הצבא אינו מונח בכיסו של שר הבטחון, וטוב שיהיה מנגנון שיגביל את השר בהפעלת הצבא. אם תרגיש הממשלה שפקודות מטכ"ל מגבילות את הצבא יתר על המידה, בסמכותה לבטל אותן - אלא שבכך נצעד צעד גדול לכינונה של דיקטטורה. השאלה של מתן הוראות והציות להן אינה פשוטה. מדובר כאן על הרבה מאד דרגים, משר הבטחון דרך הרמטכ"ל, אלוף הפיקוד, מפקדי יחידות גדולות וקטנות, עד למפקד הישיר והחייל שבקצה השרשרת. בכל שלב כזה יש כללים שצריכים להתקיים (למשל עמידה בפקודות קודמות או פקודות קבע של מפקדות ממונות), והכללים צריכים להבחן משני הצדדים: מי שנתן את ההוראה (שיצטרך לנמק אותה בפני הממונים עליו) ומי שקיבל אותה. כדי לסרב לפקודה, לא מספיק שיהיה נדמה למי שמקבל אותה שהיא מתנגשת עם עקרונות חשובים יותר - זה צריך להיות ברור לו בעליל. אבל זה יכול לקרות בכל שלב בשרשרת. ראש הממשלה קבע שהפעלת החיילים בשבת היתה טעות (אלא שבכך הוא כנראה עובר מן המעמד המכובד של "דרג מדיני" להיות פוליטיקאי-שהוא-במקרה-ראש-הממשלה); הרמטכ"ל הודיע שיבדוק את השתלשלות העניינים. חיילים נמנעו מלסרב לפקודה הלא-חוקית הזו משום ששיקרו להם. יש למצות את הבדיקה, ולהבהיר לכל הדרגים שהצבא פועל בשבת רק במשימות חיוניות, שאינן סובלות דיחוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק צריך להגביל את הדרג המדיני, לא פקודות הצבא. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |