בתשובה לאביב י., 21/10/02 0:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כאן אני מגיב כאזרח, ומנצל את האישור שנתת לי לרקוע ברגלים ולהביע את דעתי שאסור לשר הבטחון להפעיל את הצבא לביצוע פעולות כאלה בשבת. למרבה המזל, זו אינה דעתי הפרטית בלבד, והצבא התחיל לבדוק את הצד הזה של האירועים. הפעלת החיילים באירוע הזה נוגדת את פקודות מטכ"ל, ואם לשר הבטחון כל-כך חשוב לעבור עליהן בעניין הזה, יתכבד ויורה לרמטכ"ל לכנס את המטכ"ל כדי לשנות את הפקודות. דע שחיילים, בכל הדרגים, יכולים וצריכים לשאול את מפקדיהם על מהותן של הפעולות שמתבצעות בשבת. אם המפקד עונה שמדובר בפיקוח נפש (או משהו קרוב מספיק), נראה שאין לחייל ברירה והוא צריך לבצע את הפקודה - ולבדוק לאחר הפעולה האם היה לתשובה על מה לסמוך. אם המפקד אינו חושב שהפעולה נחוצה בגלל פיקוח נפש, הפקודה הופכת להיות בלתי חוקית בעליל, והסירוב יהיה במקום. הצבא צריך לוודא שפעולותיו בשבת הן הכרחיות ולא סובלות דיחוי. בדרך כלל ההכרעה פשוטה; במקרים מסובכים יותר, יש לצבא קצינים שזה מקצועם, ותפקידם לחוות דעה בשאלות כאלה; אם זו בעיניך הפיכה תאוקרטית, שיהיה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נניח לרגע שפקודות המטכ"ל כתובות ברוח עליה אתה דיברת, ולא ברוח עליה דיבר סמילי (עמו אני נוטה להסכים לגבי האמור בפקודות). בסוף ההודעה אני אוסיף את הסימן '#' שיזכיר לנו שההודעה מבוססת על הנחה שאני לא משוכנע בנכונותה. "יש לצבא קצינים שזה מקצועם" מי נתן לצבא את הסמכות, להכניס לפקודות המטכ"ל שלו, פקודות אשר מאפשרות לדרג הצבאי לסרב לבצע הוראה אשר ניתנה לו במפורש ע"י הדרג המדיני? בעיני זו הפיכה צבאית, יותר משזו הפיכה תאוקרטית. האספקט הדתי שבענין, פחות מפחיד אותי. אבל אם זה תמיד היה ככה, אז אכן לא בהפיכה עסקינן כי אם ברפובליקת בננות שכמנהגה נוהגת. הרעיון שאומר: הדרג המדיני יכול לקבוע *נחרצות* ש"היום יוצאים למבצע" אבל לצבא מותר להגיד לדרג המדיני "לא! חכו יומים! החלטנו שלא מתאים לנו היום, בגלל פקודות מטכ"ל ובשל שמספר קצינים אצלנו המליצו נגד. הדרג הצבאי לא מסכים אתכם. תתמודדו!", נשמע לי "קצת" רקוב. נעזוב שניה את דתיותו של הנושא (שהוא לא ה-ISSUE לדעתי): <סיפור גרוע לשעת לילה מאוחרת. מתנצל מראש. מי שעיף שידלג> השנה היא 2026. ג.ש. גדעון (ראש הממשלה ושר הביטחון) מחליט לפתוח במלחמה כנגד רפובליקת-פלסטין-החדשה(NPR), לאחר ישיבת ממשלה קדחתנית. ההחלטה היא "לצאת למלחמה מיד! סכנה קיומית לישראל!". הדרג הצבאי מחזיר תשובה לדרג המדיני: "על פי המלצת קציני האפסנאות והחימוש שלנו , אנו מסרבים לצאת למלחמה היום. הסיכוי לנצחון יגדל לאחר שנקבל את האספקה שהובטחה לנו מהמעצמה המיקרונזית. ס. כץ (הרמטכ"ל) ובעצם גם המטכ"ל כולו, חושבים שכל העסק מיותר עכשיו, אין סכנה אמיתית לישראל, עפ"י דעתנו המקצועית. חכו חודש ונחזור אליכם...רוג'ר והחוצה." </סיפור גרוע לשעת לילה מאוחרת> *יכול להיות* שמה שאתה אומר הוא חוקי במדינת ישראל. יכול להיות שהאשם אכן נמצא בדרג המדיני שלא שם את הדרג הצבאי במקומו. אכן על שר הביטחון לכנס את המטכ"ל על מנת שיפסול פקודות צבאיות, אשר מאפשרות לדרג הצבאי "להפר פקודתו" של הדרג המדיני (ולא חשוב מה הסיבה). עד שזה יקרה, הבננות ימשיכו לחגוג. כמעט שכחתי : #. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלה הראשונה (מי נתן לצבא סמכות לכתוב לעצמו פקודות מנחות) יש תשובה קלה: הדרג המדיני. אולי כדאי להזכיר שפקודות מטכ"ל עוסקות בעוד עניין או שניים פרט לפעילות בשבת; יש כמה כרכים עבי כרס, וכולן מהוות פקודות של המטכ"ל, שהצבא כולו כפוף להן. אני אחזור על הפרוצדורה ששר הבטחון יכול להפעיל אם פקודות המטכ"ל הנוכחיות אינן נאות בעיניו: הוא יכול להורות לשנות אותן. על הסיפור לשנת 2026 - האם אתה באמת חושב שיש בו משהו עתידני? אם ראש הממשלה חפץ במלחמה הוא מזמן (מן הסתם) כמה אנשי צבא לומר לו את דעתם. הם חייבים להביא בפניו את כל השיקולים הרלוונטיים, כולל היתרון של המתנה למשלוח הנשק מהמעצמה המיקרונזית ודעתם על סיכויי ההצלחה ועל אלטרנטיבות. בסופו של דבר הדרג המדיני צריך להחליט - וזה מה שקרה הפעם. אבל מה גורם לך לחשוב שכל החלטה של הדרג המדיני היא נכונה רק משום שקיבלו אותה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוזי, אני לא חושב שראוי לצטט חצאי משפטים על מנת שיהיה יותר קל להתמודד עמם. לא שאלתי "מי נתן לצבא סמכות לכתוב לעצמו פקודות מנחות?". כן שאלתי "מי נתן לצבא את הסמכות, להכניס לפקודות המטכ"ל שלו, פקודות אשר מאפשרות לדרג הצבאי לסרב לבצע הוראה אשר ניתנה לו במפורש ע"י הדרג המדיני?". ההבדל בין השאלות הוא תהומי. אכן ראוי ששר הביטחון (כל שר ביטחון) יקרא לשנות את פקודות מטכ"ל כאשר אלה מאפשרות לצבא "לסרב פקודתו" של הדרג המדיני. במדינה נורמלית, לא צריך אפילו לחכות לשר הביטחון, כאשר הצבא מתקין תקנות הנוגדות את הסדר התקין במדינה דמוקרטית. במדינה נורמלית, הרמטכ"ל לא יכול להכניס מה שמתחשמק לו לפקודות מטכ"ל, רק משום ששר הביטחון שותק. אמור להיות ביזור כח בדמוקרטיה לא? גם ב-2026 (כמו היום) הדרג המדיני יכול להחליט החלטות שגויות. גם ב-2026 (כמו היום) רצוי שלצבא לא תהיה הסמכות לסרב ל*הוראתו המפורשת* של הדרג המדיני, גם כאשר הוא מחליט החלטות שגויות. מותר להם לתת את דעתם המקצועית, לא פחות ולא יותר. על הדרג המדיני האחריות והסמכות והצבא צריך למלא אחר הוראות, לאחר שנתקבלו ע"י הדרג המדיני. לא לשכוח גם ש: #. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציטטתי את תחילת המשפט רק לשם הקיצור. התשובה נשארת זהה - הדרג המדיני הוא זה שקבע שהצבא יתנהל לפי פקודות כתובות (וטוב עשה); רבות מהפקודות האלה מגבילות את הצבא, ואיתו גם את הדרג שמנחה אותו. הפקודות אוסרות על הצבא להכנס למרחק של 300 מ' מהכנסת - אפילו אם הדרג המדיני מורה עליו לעשות כן. מה לא בסדר בזה שהפקודות מגבילות גם את הדרג המדיני? הפקודות קובעות את מספר הארוחות שיסופקו לחייל, ואת הנהלים לשכירת אזרח עובד צה"ל, ואת מספר שעות המנוחה של נהגים. הצבא אינו מונח בכיסו של שר הבטחון, וטוב שיהיה מנגנון שיגביל את השר בהפעלת הצבא. אם תרגיש הממשלה שפקודות מטכ"ל מגבילות את הצבא יתר על המידה, בסמכותה לבטל אותן - אלא שבכך נצעד צעד גדול לכינונה של דיקטטורה. השאלה של מתן הוראות והציות להן אינה פשוטה. מדובר כאן על הרבה מאד דרגים, משר הבטחון דרך הרמטכ"ל, אלוף הפיקוד, מפקדי יחידות גדולות וקטנות, עד למפקד הישיר והחייל שבקצה השרשרת. בכל שלב כזה יש כללים שצריכים להתקיים (למשל עמידה בפקודות קודמות או פקודות קבע של מפקדות ממונות), והכללים צריכים להבחן משני הצדדים: מי שנתן את ההוראה (שיצטרך לנמק אותה בפני הממונים עליו) ומי שקיבל אותה. כדי לסרב לפקודה, לא מספיק שיהיה נדמה למי שמקבל אותה שהיא מתנגשת עם עקרונות חשובים יותר - זה צריך להיות ברור לו בעליל. אבל זה יכול לקרות בכל שלב בשרשרת. ראש הממשלה קבע שהפעלת החיילים בשבת היתה טעות (אלא שבכך הוא כנראה עובר מן המעמד המכובד של "דרג מדיני" להיות פוליטיקאי-שהוא-במקרה-ראש-הממשלה); הרמטכ"ל הודיע שיבדוק את השתלשלות העניינים. חיילים נמנעו מלסרב לפקודה הלא-חוקית הזו משום ששיקרו להם. יש למצות את הבדיקה, ולהבהיר לכל הדרגים שהצבא פועל בשבת רק במשימות חיוניות, שאינן סובלות דיחוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק צריך להגביל את הדרג המדיני, לא פקודות הצבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמיר אורן כותב1 ב"הארץ" על הפיגוע האחרון בקניה (בעצם יום הבחירות לראשות הליכוד). בין השאר הוא מספר על מפקד חיל האויר האלוף דן חלוץ, שהצטרף לראש הממשלה שרון למסיבת עיתונאים, ככל הנראה על-פי הוראתו המפורשת (וה"בלתי מוסמכת", כדברי אמיר אורן). פקודות מטכ"ל מחייבות קצין בדרגה זו לקבל אישור מן הרמטכ"ל (או ממלא מקומו), ואישור כזה לא ניתן. הסוגיה עדיין "נמצאת בבדיקה". זו דוגמא טובה לפקודה "המאפשרת לדרג הצבאי לסרב לבצע הוראה אשר ניתנה לו במפורש על-ידי הדרג המדיני". 1 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה נוספת של אמיר אורן; הפעם: הרמטכ"ל יעלון "יסרב לתת יד" לתגובה ישראלית על הפיגוע האחרון, אם "יחשוד" שראש הממשלה ושר הבטחון "מבקשים להשתמש בצה"ל לתועלתם הפוליטית" 1. 1. האם זו "הפיכה צבאית" ו"רפובליקת בננות", או אולי פעולה אחראית של הרמטכ"ל? נא לזכור שהתשובה צריכה להשאר זהה גם כשסיבית הנכונות של ראש-הממשלה ושר הבטחון תתחלף. למשל, שוו בנפשכם סיטואציה (בלתי אפשרית כמובן) שבה שר הבטחון מחליט לפנות מאחז בלתי חוקי מסיבות פנים-מפלגתיות. נניח שהרמטכ"ל "חושד" בסיבה הזו, ומסרב לתת לפעולה יד. 2. האם עכשיו זו הפיכה צבאית, או פעולה אחראית ונבונה? 3. אם התשובות לשאלות 1 ו- 2 אינן זהות, אנא מלאו את השאלון שנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הרמטכ''ל ''יסרב לתת יד'' מכל סיבה שהיא, עליו להתפטר. האיום בהתפטרות (מגובה, אולי, בתמיכת קצינים נוספים מהמטכ''ל) אמור להיות מה שיטה את הכף לשינוי ההחלטה של הדרג המדיני, וזאת לדעתי צורת המחאה היחידה שמותרת לרמטכ''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה מקרה בתולדות צה"ל, שיותר מקצין בכיר אחד (אם כי לא הרמטכ"ל), איימו בהתפטרות כדי לשנות את החלטתו של שר הבטחון. שר הבטחון לא נכנע, ואכן מספר קצינים התפטרו מצה"ל. הידוע מבין אלו שהחליטו לקבל את החלטת שר הבטחון, ו*לא* להתפטר, הוא יצחק רבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על איזה מקרה מדובר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרוק הפלמ''ח. בן גוריון חשש מקיומה של מסגרת צבאית המשויכת אידיאולוגית למפלגה מסוימת (שאינה מפלגתו שלו), והורה על פרוק מסגרות הפלמ''ח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה מקרה של קצין שיצא כנגד שר הביטחון, אך משעמד בפני פיטורים, התקפל והתנצל. על מי מדובר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מנסה לרמוז על מצנע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ממש לא מדויק. במהלך מלחמת לבנון תא''ל מצנע יצא כנגד שר הבטחון שרון, ובמקביל הציע את התפטרותו מצה''ל, בהכירו את (וב)כפיפותו לשר הבטחון. הרמטכ''ל (איתן) הוא זה ששכנע את מצנע שלא להתפטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרמטכ"ל הוא גם זה ששכנע אותו להתנצל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה רמטכל שלא הסכים למדיניות ראש הממשלה והתפטר - יגאל ידין | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. עד כמה שזכור לי, אני הוא זה שהשתמש במילים "הפיכה צבאית", ועד כמה שזכור לי השתמשתי ב*תחילת* אותו דיון במקרה בו סיבית ראש הממשלה התחלפה, והתשובה הייתה זהה, כך שאני לא מוצא הרבה טעם ברמיזה המכוערת (?) שלך. ב. הרמטכ"ל, כמו כל חייל (וכל פקיד מדינה), מחוייב לחוק1 לפני מחויבותו לדרג המדיני. ג. לדעתי, הבעיתיות באמירה היא לא סירובו של הרמטכ"ל, אלא הנסיון שלו לרמוז(?) שראש הממשלה ושר הביטחון ינסו לעשות דבר כזה. ד. אם, להבדיל, הרמטכ"ל היה מסרב להוראה שקיבל מהדרג המדיני לתגובה ישראלית על הפיגוע האחרון, משום שראש הממשלה ושר הביטחון ישיגו (או, יכולים להשיג) רווח פוליטי מתגובה שכזו, אז מדובר בהפיכה צבאית. ה. מאחר שהרמטכ"ל לא יכול לדעת מה הסיבות שמניעות את הדרג המדיני בנתינת הפקודות, הוא צריך לבדוק את החוקיות וההגיון של הפקודות במנותק מהרווח הפוליטי שנותן הפקודות יכול לקבל מהפקודה. ו. אם הרמטכ"ל מקבל פקודה לא חוקית, או לא הגיונית, עליו לסרב. ----------------------- 1 אני מקווה שאין ספק ששימוש פוליטי בצבא הוא אסור על פי חוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ציטטתי את אביב (בתגובה 100643), ומאחר שעבר זמן רב מאז הדיון ההוא, הפניה שלי לא היתה מכוונת דווקא אליו. ה.+ו. נכון שהרמטכ"ל מחויב לחוק. מאיפה לקחת את המחויבות ל"הגיון", ועל ההגיון של מי מדובר? "אם הרמטכ"ל מקבל פקודה לא הגיונית עליו לסרב"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. תגובה 100643 היא של נוגה1. ה+ו. אם הרמטכ"ל מקבל פקודה לחייב את כל החיילות ללכת ללא חולצה, האם עליו למלא את הפקודה? אם הרמטכ"ל מקבל הוראה לצאת לשלוח את חייליו לקרב, אבל לדאוג שלא תהיה להם תחמושת, האם עליו למלא את הפקודה? -------------- 1 ואם זה נגה, סליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. טוב, אז תגובה 100463. הרמטכ"ל יכול להתפטר אם הפקודות לא מוצאות חן בעיניו. פחות משאני דואג לחולצות של החיילים, אני חושש משיקולים פוליטיים (במסווה של "הגיון" צרוף). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה, אז סליחה שקפצתי. לא הבנתי, לדעתך רמטכ"ל שמקבל פקודה שכזו צריך לבצע אותה ואז להתפטר, או להתפטר לפני הביצוע (ואם השני, מה ההבדל מבחינת השיקולים הפוליטיים מסירוב רגיל)? בכל מקרה, היתרון של סירוב פקודה הוא שהפקודה תובא אחר כך לבית משפט (במישפטו של הסרבן), ואם בית המשפט ישתכנע שמדובר בשיקולים פוליטיים, הוא ישפוט את הסרבן בחומרה (וזה עוד גורם שמונע מהסרבן לאמץ "הגיון" שכזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רמטכ''ל שאינו יכול להשלים עם פקודה שהוא מקבל, יכול להתפטר (לפני ביצוע הפקודה, אם הוא רוצה). ההבדל בין זה לבין סירוב ''רגיל'' הוא שטווח שיקול הדעת שאני מוכן לתת לרמטכ''ל רחב יותר משל כל חייל אחר. גם לו אין רשות לסרב סתם-כך לדרג המדיני. ראוי לציין שהחוק אינו ערוך היטב ליום שבו ישתלט חייזר על כסא ראש הממשלה, והדיון בשאלה מה-צריך-לעשות-הרמטכ''ל-אם-שולחים-את-החיילים-לקרב-בלי-חולצה נראה לי מיותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל ביננו הוא שאני (כמו החוק) נותן גם לחייל רגיל את הזכות לסרב (רק שהרמטכ''ל יכול גם להתפטר). ראוי לציין שדווקא למקרה כזה החוק ערוך היטב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת ''הפעלת החיילים באירוע הזה נוגדת את פקודות מטכ''ל'', הבאתי לדיון את פקודות מטכ''ל, ואין שום ניגוד. אפשר, בבקשה, להמשיך את הדיון בלי גוזמאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבאת שני סעיפים מן הפקודה. פינוי מאחז אינו ''עבודה שהיא כה חיונית למאמץ המלחמתי, עד כדי שאינה סובלת כל דיחוי'', כך שהפעלת החיילים באירוע בהחלט סותרת את סעיף ג'. בסעיף ב' נדמה לי שאתה מפרש ''מבצע צבאי'' כ''כל מבצע שהמחשב נתן לו שם בן שתי מלים''. לא כל מבצע מחייב חילול שבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי פקודות מטכ''ל, כל מבצע צבאי מאפשר (לא מחייב, אבל מאפשר) חילול שבת. זה לא פרשנות שלי, זו הפקודה ככתבה. הבאתי קישור לכל הפקודה. נתתי כאן דוגמאות למבצעים הרבה פחות חשובים למאמץ המלחמתי, בהם חוללה השבת, ומשום מה אף אחד מהם לא כונה עדיין ''שערוריה''. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |