בתשובה לאמיר אורבך, 27/01/04 8:40
תלוניוס 193288
יובל נוב • בתשובה לאמיר אורבך יום ג', 27/1/2004, 9:42
נגינתו של ת'לוניוס מונק היא אכן מאד "זוויתית" - גדושה במרווחים צורמים, שחריפותם מודגשת עקב סגנונו הריתמי הלא שיגרתי. הטריטון הוא בהחלט אחד מהמרווחים באמצעותם מונק יצר את ה"צבע" שלו, אבל הוא בפירוש לא היחיד. גם לי לא כל כך ברור האם אתה תוהה על קשר בין טריטון למוסיקה ערבית; אם כן, אז לי לא ידוע על כזה.

והינה חידת טריוויה מוסיקלית: במנגינה של איזה שיר ישראלי מפורסם מופיע באופן בולט ביותר מרווח של טריטון? (בטח יש יותר מתשובה אחת, אז מעניין מה נקבל.)
תלוניוס 193292
ערן בילינסקי • בתשובה ליובל נוב יום ג', 27/1/2004, 9:48
אי-אה אי-אה אי-אה

(לא דוכר איך קוראים לשיר. הטריטון בא כדי לחקות את קולו של חמור).
תלוניוס 193389
יואב בילינסקי • בתשובה לערן בילינסקי יום ג', 27/1/2004, 16:38
הטריטון הוא המרווח הכולל 3 טונים שלמים, ובהקשרים סולמיים יקרא קווינטה מוקטנת או קוורטה מוגדלת (בהתאם לתווים מהם הוא ייגזר).
בימי הביניים מרווח זה היה אסור באיסור חמור באופן מלודי.
על אופן הרמוני אין מה לדבר, שכן זו תקופת האורגנום (בה שרו בקווינטות, קווארטות או כמו בבתי-הכנסת שלנו באוקטבות מקבילות).
במודוס הלידי (זה המתחיל בפה וממשיך "על הלבנים") קיים קושי, בכך שעלול להיווצר טריטון בין הטוניקה (הצליל היסודי של הסולם) לדרגה הרביעית. זו אחת הסיבות לתחילת השימוש בחמשת הצלילים "השחורים" מעבר ל-‏7 צלילי היסוד של הסולם הדיאטוני. כך למיטב זכרוני קוראים בספרות על תחילת השימוש בתו סי במול. אגב פירוש השם במול הוא b מול כלומר סי רך. סי במול מרכך את החריפות במרווח הטריטון הנוצר בין פה לסי-בקר (ללא במול). גם הסימן לבמול (לא נמצא במקלדת כמו חברו ה-#) הוא זכר לאות b, המזהה את התו סי.

בין הראשונים להשתמש באופן גורף בטריטונים במוסיקה שלו היה קלאודיו מונטורדי. טענו נגדו שהוא כותב "לא נכון".
בתשובתו הגדיר את ה- "stile antico" (=הסגנון הישן) ואת ה"stile moderno" (כשמו הסגנון המודרני).

עוד הבהרה - קשה לחשוב על המוסיקה המערבית, נאמר מן הברוק ואילך, ללא שימוש בטריטונים. הם חלק מן הדרייב המניע את המוסיקה. כל דומיננט ספט-אקורד כולל בתוכו טריטון, ואלה האקורדים המשמשים בביסוס סולם חדש, ובכך מעשירים את המוסיקה.
(לדוגמא בדו מאז'ור הדומיננט ספט-אקורד כולל את הצלילים סול-סי-רה-פה ובין הסי לפה נמצא טריטון).

כאשר מלמדים זיהוי מירווחים, נוהגים לתת בהם סימנים על פי התחלות של שירים מפורסמים.
"מאריה" היא דוגמא לטריטון בעליה. אבל קריאת החמור בבלדה של סשה ארגוב טובה ממנה, שכן היא מספקת סימן היכר לטריטון בירידה ובעליה.
תלוניוס 193552
יואב בילינסקי • בתשובה לערן בילינסקי יום ד', 28/1/2004, 0:04
עוד בקשר לטריטון שכונה "מרווח השטן"

1. ליסט (כמדומני באחת מן הפואימות הסמפוניות שלו) מתאר את השטן באמצעות חזרה מספר פעמים ובעוצמה חזקה של שני תוים בו-זמנית היוצרים מרווח של טריטון.

2. בביקורי בפריס שמעתי מספר פעמים צופרי אמבולנסים. המרווח בין שני הצלילים המעצבנים שהצופר משמיע הוא טריטון.
ליסט 193553
אלון עמית • בתשובה ליואב בילינסקי יום ד', 28/1/2004, 0:06
אולי ב"ואלס מפיסטו"? מעניין, אני אנסה לחפש שם טריטונים.
שאלות על טריטונים 193568
אלון עמית • בתשובה ליואב בילינסקי יום ד', 28/1/2004, 3:44
בתקופה שבהן היה המרווח הזה no-no, מה בעצם היה אסור?

1. שני תווים עוקבים בקו מלודי במרווח טריטון?
2. שני תווים סימולטניים במרווח טריטון בלי שום דבר באמצע?
3. כל אקורד המכיל טריטון?

לא הייתי צריך לחפש הרבה כדי למצוא תוים טריטוניים עוקבים - בתיבה השלישית של האריה מתוך "וריאציות גולדברג" הפתוחה במקרה כרגע על פסנתרי יש כאלה, ביד שמאל. באך כבר התעלם מהאיסור, או שזה לא האיסור? כפי שציינת, טריטונים מופיעים בכל אקורד מז'ור-‏7, והייתי מוסיף שגם במינור-‏6 ובמוקטן‏1 (diminished). אקורדים אלו מופיעים לא מעט אצל באך ומוצרט, נניח. הם היו אסורים קודם לכן?

(אם זה לא ברור, אני באמת רק מנסה להבין, לא טוען שהטענות על המרווח הצורם שגויות או משהו).

‏1 אני מכיר את האקורדים האלה רק בשמות הפופולריים שלהם, לפחות אצל גיטריסטים. סליחה מראש...
שאלות על טריטונים 193579
יואב בילינסקי • בתשובה לאלון עמית יום ד', 28/1/2004, 9:17
אני כתבתי ימי הביניים, וכן שמונטורדי (1567-1643) כבר הרבה להשתמש בטריטונים.
י. ס. באך (1685-1750) כמייצג המובהק של תקופת הבארוק וו. א. מוצרט (1756-1791) כמייצג התקופה הקלאסית בוודאי השתמשו בטריטונים (ראה תגובתי בקשר לדומיננט ספט-אקורד).
כמוכן רוב המוסיקה בימי הביניים הייתה חד-קולית. תחילת המוסיקה הרב-קולית הוא באורגנום החמור-המקבילי (שירה בקווינטות או קווארטות מקבילות). לכן כל עולם המושגים מתחום ההרמוניה הקלאסית והעכשווית אינו רלוונטי לתקופת ימי הביניים.
בימי הביניים שני צלילים עוקבים במלודיה במרווח של טריטון היו אסורים באיסור חמור. יתרה מזה גם שני צלילים במקומות בולטים (למשל במקום בו המלודיה עושה תפנית בכיוונה) אף הם היו אסורים. כמובן שכאשר האורגנום התפתח וחדל להיות מקבילי, מרווח הטריטון לא היה בין המרווחים המותרים.
שאלות על טריטונים 193589
אלון עמית • בתשובה ליואב בילינסקי יום ד', 28/1/2004, 9:52
תודה רבה. פספסתי איכשהו את ההערה הקודמת שלך.
טריטוני ירוץ בגיל 193832
רן בלוס אנג'לס • בתשובה לערן בילינסקי יום ה', 29/1/2004, 0:17
הפתיחה ל''אינקובטור'' של ''הקליק''. (טוב, זה לא ממש במנגינה).

אגב, צליל הסירנה של אמבולנסים ברבות ממדינות העולם הוא שני צלילים מתחלפים במרווח של -- טריטון.
תלוניוס 193293
אלון עמית • בתשובה ליובל נוב יום ג', 27/1/2004, 9:51
תגיד, יש לך בראש אינדקס של מרווחים בזמר העברי?
תלוניוס 193295
easy • בתשובה ליובל נוב יום ג', 27/1/2004, 9:55
כבר שאלו את זה כאן וכבר ענו שבבלדה לחמוריקו.
אני הוספתי שהשיר "מריה" מתוך West Side Story נפתח בטריטון, שזה כבר ממש מקורי.
תלוניוס 193299
יובל נוב • בתשובה לeasy יום ג', 27/1/2004, 10:05
אופס, נכון. נזכרתי עכשיו בתגובה 128537 והפתיל שבעקבותיה. בכל מקרה, לא לשיר הזה (שאותו אני לא מכיר) התכוונתי, אלא לשיר הרבה יותר מפורסם.
תלוניוס 193413
יובל נוב • בתשובה ליובל נוב יום ג', 27/1/2004, 17:33
רציתי להוסיף לחידה את הרמז "המבצע/ת/ים כבר הוזכר/ה/ו בעמוד זה", אבל אז קלטתי שפשוט נקבל שידור חוזר של הפתיל שהתחיל בתגובה 184178.

בכל אופן, השיר שאני חשבתי עליו הוא "אמא אדמה" של אריק אינשטיין. המרווח בין שתי ההברות במילה "אמא" הוא טריטון (עולה), ובעיני זה מעניין עד כמה הטריטון הזה לא נשמע טריטון, למרות שהוא "בפרצוף".
תלוניוס 193833
רן בלוס אנג'לס • בתשובה ליובל נוב יום ה', 29/1/2004, 0:22
זה בטח בגלל האקורד המוקטן (diminished) ברקע. אנלוגי לאיך שהעוקצנות של קוינטה נעלמת כשמוסיפים לה את הטרצה באמצע (כלומר הופכים אותה לאקורד מאז'ורי או מינורי).
דוגמה נוספת לטריטון מוכר 427577
trilliane גילתה את הכתבה באיחור • בתשובה ליובל נוב יום ד', 3/1/2007, 5:15
"(הן) שול-בות (את רגליהן הקלות)" מתוך "מה עושות האיילות" (הא, הכל מתקשר!) בלחן של יוני רכטר (לא מפתיע, בהתחשב במלחין בכלל ובלחן המורכב הזה בפרט).
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות