|
נכון מאד. השתמשתי במושג 'מיזוג' משום שכך תיארו בעלי הדבר את המהלך. למעשה היה מדובר בחיסול מתחרה, כאשר בזק מחזירה לידיה פעילות (טלפונים סלולריים) שניסו להוציא ממנה (כלומר "ממזגים" את המתחרה בחזרה לתוך המונופול). השם הרשמי היה עסקת בזק-יס. הסיפור של ייעול וקידום התחרות היה בשלב הקודם, כאשר ניסו להוציא את יורוקום שעסקה בשיווק טלפונים ניידים ולהעבירה (לפחות בחלקה) לידי Yes. בזק הצליחה להכשיל את המהלך הזה, כפי שעכבה והכשילה מהלכים אחרים כמו הרפורמה בשוק הסיטונאי של הסלולר. בגלל הפעולות של בזק, חברת יורוקום הפסידה כסף ומכירתה הפכה להכרח. זה חשוב, מפני שזה חלק מן ה"תעלול" של יפעת בן חי שגב. אין מחלוקת על כך שפילבר בשליחות נתניהו פעל למען קידום ה"מיזוג". וזה תואם את העדות שלה במשטרה. שגב הפתיעה את התביעה, כאשר בעדותה לפני השופטים, הוסיפה וסיפרה שהדרג המקצועי במשרד התקשורת (המנכ"ל אבי ברגר והסמנכ"ל הרן לבאות), לא התנגדו ל"מיזוג" עוד לפני שפילבר הגיע למשרד. זה בעצם מרוקן את עדותה הקודמת (במשטרה) מתוכן. כאשר נשאלה העדה מדוע לא הזכירה זאת, למשל, ברענון שערכה לה הפרקליטות לפני העדות במשפט, היא השיבה שלא נשאלה על כך. גם זו הטעייה מצד העדה. נכון שברגר ולבאות לא בטאו התנגדות עקבית ונחושה לעסקה עצמה אלא תלו אותה בדרישות שונות מבזק (כפי שנרשם במייל של לבאות: "בפגישה שהתקיימה ב-19 במרץ 2015 (לפני פיטורי ברגר), שבה השתתפו המנכ"ל וגורמים נוספים, הובהר כי המשרד לא רואה מניעה באישור המיזוג, אך שוקל האם יש צורך להתנות את המיזוג בתנאים נוספים"). עיקר הפעילות והלוביזם של פילבר היתה הסרת כל החסמים וההתניות האלו מדרך העסקה. במילים אחרות פילבר ונתניהו דאגו שהכסף יעבור לכיסו של אלויץ, מבלי שבזק תאלץ לעשות כל מיני דברים שהיו מצמצמים את רווחיה, אבל מקדמים את היעילות והתחרות במשק התקשורת. אגב, אני רוצה לחזור שוב על עניין מסויים. חבורת נתנ' מציפים אותנו בטענות על נלחצים שהופעלו על עדי התביעה. אין לנו את הכלים לבדוק את כל הטענות לגבי כל עדי התביעה, אבל לפחות חלק מן הטענות הן עורבא פרח גמור. הטענות של בן חי שגב כלל אינן מסוג הטענות של עדי המדינה. בן חי שגב אינה מואשמת בשום דבר, היא לא נעצרה ולא הוזהרה, אלא פשוט הוזמנה לחקירה במשטרה. היא טענה שעוותו את עדותה בכיוון מסויים, לא אפשרו לה לעיין במסמכים ולא התעניינו במה שרצתה להגיד (מה שכלל לא מפתיע בהתחשב בכך ששגב חשבה שמשפט נתנ' הוא ההזדמנות שלה לאוורר כל מיני סכסוכים שהיו לה עם אנשי המשרד בעבר). ואז מגיע השוס: ליוו אותה בדרך לשירותים. אז מה? היא לא היתה עצורה ויכלה ללכת לאן שרצתה. גם במקום העבודה שלי, לא נותנים לאורחים להסתובב במפעל ללא ליווי. עד תביעה אחר שסגר עסקת טיעון עם התביעה (שרן) טען שסגרו לאימו את חשבון הבנק. אם המשטרה בקשה וקבלה אישור שופט לחסום את חשבון האם, מה פסול בכך? מתקבל כאן רושם ברור של הבאת טענות מן היקב ומן הגורן, שאת ערכן נוכל לדעת רק ע"פ פסיקת השופטים. אין שיוויון, אין גיוס Ceterum censeo.
|
|