|
כמה הערות בשולי הויכוח. 1) אני מסכים אתך שבסיכומו של דבר לכנסיה הקתולית היה תפקיד חיובי בהתפתחות והפצת הידע המדעי-תרבותי. לכנסיה היו עמדות שונות בתקופות שונות כלפי המדע. אבל בסיכומו של דבר היה לה תפקיד כמעט בלעדי בשימור ופיתוח הידע של העולם העתיק. צריך לזכור כי גם בפרשת גלילאו המפורסמת, הכנסיה נגררה לסיפור שלא לרצונה. 2) איני מסכים שהרומאים היו בריונים שהתעניינו אך ורק בשחיטות וקרקסים. נכון שהרומאים היו בעלי גישה מעשית יותר והיתה גישה של זלזול להתפלספות היוונית. מצד שני הרומאים גילו עניין וכשרון יוצאים מן הכלל בתחומי ההנדסה, הבניין, המשפט ועוד. בסופו של דבר המדע והתרבות היוונית הוערכו מאוד ע"י רומאים רבים (יותר מדי לטעמם של טהרנים רומאים). רוב מחנכי הילדים והרופאים ברומא היו יוונים. רומאים רבים שהו ולמדו באתונה וראה גם נסיונם לקשר את אבותיהם לאניאס מטרוייה. 3) היחס של האנושות לספריות הוא בניגוד למצטייר כאן מפתיע בחיוביותו. למשל המוניטין של הגרמנים כברברים במלחמות העולם החל דווקא בפרשת שריפתה של הספרייה של לווין בבלגיה ב-1914. 4) נדמה לי שהקשרים של אנשי מדע רבים לדת (ניוטון, קופרניקוס, ברהה וקפלר, ביתו של גלילאו ואשתו של דרוין נובעת בעיקר מכך שמרבית סביבתם היתה דתית. היחס 40% בארה"ב נראה לי מופרז מאוד. יתכן שהמדובר באחוז המאמינים באלוהים או השמרנים בדעותיהם ולאו דוקא נוצרים אואנגליסטים או תנכיים.
|
|