בתשובה לאיתי כוחיי, 13/07/09 18:17
היום היה הערעור 516877
איתי כוחיי • בתשובה לאיתי כוחיי יום ה', 16/7/2009, 19:59
מאמר מעניין על הערעור אתמול:

התעלמו, אם אתם רוצים, מהרמיזות וההאשמות של כותב המאמר בקשר לבייניש ו"כנופיית שלטון החוק". אני יודע שהן לא כוס התה של רוב המשתתפים בדיון הזה.
ברם, יש 2 נקודות שהוא מעלה שנראות לי מעניינות:

1.

"" ממתי מאפשרים בבית המשפט העליון להציג ראיות על אירועים שהתרחשו לאחר פסק הדין נשוא הערעור (נהיגת האברך ללא רשיון לאחר פסקו של השופט דרורי) ? וממתי מאפשרים להציג הרשעות אחרות, שלא עמדו בפני הערכאה שדנה בעניין מלכתחילה? ""

האם הוא צודק? מישהו יודע עד כמה מהלך כזה מקובל, לא מקובל, אסור?

2.

"" שיא האירועים מצוי בסצינה, שכמו ונכתבה בידי בכיר תסריטאי הטלנובלות בישראל: השופט לוי רוכן ממרומי מושבו ומפנה מבט רך לעברה של המתלוננת נגה (במציאות המשפטית, מתלוננות לא זוכות לומר דבריהן בבית המשפט העליון, אבל לעזאזאל מציאות משפטית, תחי הדרמה). "נגה", לוהט קולו של השופט, "באירוע הזה את לא אשמה בשום דבר. לכן את לא צריכה להתנצל. אבל אנחנו רוצים לשמוע את תחושתך" (ולמי שלא הבין, הנה אני, השופט לוי, מגלה כלפייך רגישות גדולה יותר מזו שגילה השופט דרורי). זה לא דיון משפטי, זה עליהום ציבורי. ולוי לקח בו חלק.""

האמת היא שלא חשבתי על זה כך כשקראתי את התיאור, זה נראה לי מהלך מחושב ומרושע מידי, אבל אם הכותב צודק ו-

"במציאות המשפטית, מתלוננות לא זוכות לומר דבריהן בבית המשפט העליון, אבל לעזאזאל מציאות משפטית, תחי הדרמה"

ואשמח לדעת אם הוא צודק, נראה שההשערה על שימוש ציני של השופט לוי במתלוננת קצת פחות מופרכת.
היום היה הערעור 516886
איתי כוחיי • בתשובה לאיתי כוחיי יום ה', 16/7/2009, 20:32
יש עורך דין באולם?
היום היה הערעור 516898
חשמנית על מונית • בתשובה לאיתי כוחיי יום ה', 16/7/2009, 21:29
1. נהיגת האברך ללא רשיון היתה לאחר פסקו של דרורי, אך הגניבה מהסופרמרקט היתה לפני כן. עלי לומר, כהערה צדדית, כי כשקראתי על הגניבה לראשונה חשבתי שמדובר בודאי בחפיסת סיגריות או באיזה מסטיק לילדים. לא תיארתי לי שמדובר ב*עגלה עמוסת מצרכים* בסך כולל של 620(!) ש"ח, שביטון, אדם העוסק בחינוך ובא ממשפחה רבנית מכובדת המהווה מודל לחיקוי ונערצת ע"י הקהילה - ניסה לחמוק מבלי לשלם עליהם.

המלצות קצינת המבחן וכן גם פלפוליו של דרורי עצמו לגבי עניין אי-ההרשעה ע"מ שלא לחבל בקריירה העתידית של ביטון - התבססו במידה משמעותית על ההנחה כי ביטון הוא אדם נורמטיבי, כי אינו בעל אישיות עבריינית וכי אירוע הדריסה היה מעידה חד-פעמית בחייו. מבלי לבטא עמדה בשאלה המשפטית "עד כמה מהלך כזה מקובל, לא מקובל, אסור?" - שתי העבירות האלה משנות את התמונה באופן שקשה להתעלם ממנו.

2. על המציאות המשפטית מדברים בד"כ בהקשר של הפער בין החוק הכתוב לבין הנעשה במערכת בפועל מחמת אילוצים, נסיבות שהזמן גרמן וכו'. כאן מדבר הכותב על משהו קצת אחר - על ביטוי החורג מן הרגיל של רגישות שגילה השופט לוי, ואשר נובעת, לדעת הכותב - מאיזושהי תחרות-מלכת-יופי עם השופט דרורי.

בוא ננסה להתעלם לרגע מן התחרות, גם אם היא קיימת, ונתרכז בעובדה אחת שנתגלתה לאחרונה:

בלי קשר לכל ההתלהמויות התקשורתיות, ולו רק מתוך דבריה של נגה הקופאית, כפי שמובאים, למשל, בתגובה 516685 - המציאות - המציאות-מציאות - לא זו המשפטית, המלאכותית בהכרח, אלא המציאות האמיתית - היא מורכבת יותר ועמוסת רגישויות יותר מן המשפטית. אז אולי ראוי, עם כל הכבוד - שבעקבות המקרה הזה והתובנות שהביא עלינו - תואל נא המציאות המשפטית ותתקרב קמעא אל אחותה האמיתית - ותינתן האפשרות, מדי פעם, לאנשים הקטנים - להשמיע ולהישמע בביהמ"ש העליון - גם אם הדבר לא היה מקובל עד הנה?

(משהו קטן: הרהרתי רבות איך לענות לסעיף ב' בתגובה 516719, אך עכשיו, משחזרתי, אני רואה שהדיון רץ כבר הלאה בכיוונים אחרים ולא נראה לי שעוד יש בכך טעם)
היום היה הערעור 516900
איתי כוחיי • בתשובה לחשמנית על מונית יום ה', 16/7/2009, 22:10
1. בעיניים לא משפטיות הדברים שאת אומרת הגיוניים מאוד ושתי העבירות האלה משנות את התמונה ללא ספק.
עדיין יש מקום לשאול אם מותר להעלות אותן בערעור על פסק דין שקדם להן (המשפט הנוגע לגניבה נסתיים אחרי פס' הדין של השופט דרורי).
המלצת קצין המבחן היא דוגמא מובהקת לקביעה עובדתית שמשתנה לחלוטין, לפי מה שהצלחתי ללקט בגוגל, ראיות כאלה לא מתקבלות בדרך כלל בערעור.
אני חושב שהחלטה להתעלם לחלוטין מנורמה משפטית (בעיקר במקרה מעורר מחלוקת כזה) חמורה יותר מהרשעתו של אברך כזה או אחר.

אציין שלא הצלחתי למצוא את ההלכה המשפטית הברורה, ואני עדיין מחכה לתשובה מוסמכת, כמו כן, יכול להיות שרק התביעה העלתה שלא כדין את הראיות האלו, ואדמונד לוי יתעלם מהן לחלוטין בשבתו לפסוק את גורל הערעור (למרות שלא הייתי מהמר על כך).

2. גם לרוח הדברים שלך בסעיף הזה אני מסכים, בית משפט צריך להתקרב יותר לאזרח הקטן וכו', עם זאת, במקרה שיתברר שדין ודברים עם המתלוננת אינו מקובל כלל וכלל, אין לי ברירה אלא לפרש את מה שקרה שם כמניפולציה יחצנ"ית די מרושעת.

(ואשמח אם תתייחסי לסעיף ב', הדברים שכתבתי שם לא נועדו להקניט, רק להבהיר כמה דברים).
היום היה הערעור 516933
האייל האלמוני • בתשובה לאיתי כוחיי יום ו', 17/7/2009, 8:18
מה שאדמונד לוי עשה דווקא נשמע לי ספונטני. הוא כבר בין כך יושב בעליון וכל שני וחמישי שומעים על איזה פסקים שלו, אז למה שהוא ירצה לעשות לעצמו יחצ"נות? ועוד בסיפור כזה עם ריקושטים לכל הכיוונים ובסיכון שמישהו כבר ימצא משהו להאשים גם אותו? (כמוך וכמו הכתבה)
היום היה הערעור 516938
איתי כוחיי • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 17/7/2009, 12:28
א. קרא את הטוקבקים (ואת המאמרים המשפטיים). אני חושב שהוא לקח על עצמו סיכון קטן במיוחד.
ב. אני לא מאשים, רק מנסה לברר.
היום היה הערעור 516904
אנטילופה • בתשובה לחשמנית על מונית יום ה', 16/7/2009, 22:14
ניסיתי להבהיר לאיתי, אנשים לא משכילים (אוניברסטה) שאינם עבריינים, לא מסוגלים להתמודד בקור רוח ושיקול דעת מול המערכת, ובטח לא מול שופט.
היום היה הערעור 516958
חשמנית על מונית • בתשובה לאנטילופה יום ו', 17/7/2009, 17:55
נכון, ולפעמים זה קשה גם לאנשים משכילים.
היום היה הערעור 516982
איתי כוחיי • בתשובה לאיתי כוחיי יום ו', 17/7/2009, 23:04
מאמר פחות מעניין והרבה יותר קונספירטיבי, אבל גם כותב המאמר הזה (עורך דין) מציין -

"השתלחותו של שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי בשופט דרורי בכל הנוגע לשמיעת הערעור, אגב נקיטת צעדים מוזרים וחסרי תקדים כמו מתן זכות דיבור למתלוננת בבית המשפט העליון".

אני יודע שזו לא אומר הרבה, אז אם מישהו מצא איזשהו סיכום ברור של חוקי הערעור, מה מותר, מה אסור, מה מוזר, וכו', שיגיד.
היום היה הערעור 516997
איתי כוחיי • בתשובה לאיתי כוחיי שבת, 18/7/2009, 1:35
טוב, מצאתי (אם זה מעניין מישהו):

ראיות חדשות:

"הלכה פסוקה היא כי הגשת ראיות בשלב ערעור מתאפשרת במשורה. ככל שהמדובר בעובדות שקדמו למתן פסק הדין, ניתן להתיר הגשתן אם המבקש לא ידע עליהן ולא יכול היה לגלותן בשקידה ראויה, ובהנחה שנהג בתום לב. -------- באשר לראיה להוכחת עובדה שארעה לאחר מתן פסק הדין, תותר הצגתה רק במידה והמבקש הראה כי הראיה הנוספת עשויה לסייע לו, ובכפוף להתנהגות בתום לב. --------- בית המשפט לא יתיר הגשת ראיה נוספת בערעור, כל אימת שהמהלך נועד כדי לאפשר לבעל-דין לנהל מחדש הליך שאותו ניהל באופן לקוי בערכאה הראשונה."

זה די ברור, למרות שמוזר בעיני שמשפט או עבירה שבוצעו לאחר פסק דין יכולים רטרואקטיבית להוותץ גורם בשיקולים לשנות אותו.
זה לא נראה הוגן כלפי הנאשם.

לגבי זימון המתלוננת:

"בעלי דין בערעור אינם זכאים להביא ראיות נוספות בין בכתב ובין בעל פה בפני בית המשפט שלערעור..." בצד כלל זה קבעה התקנה חריג לפיו רשאי בית משפט שלערעור להתיר הגשת ראיה נוספת בערעור וזאת משתי עילות: האחת, "אם בית המשפט שבערכאה הקודמת סירב לקבל ראיות שצריך היה לקבלן", במקרה זה הטעות משמשת ממילא נימוק ערעור, והעילה השניה לקבלת ראיות נוספות בערעור היא "אם בית המשפט שלערעור סבור שכדי לאפשר לו מתן פסק דין, או מכל סיבה חשובה אחרת, דרושה הצגת מסמך או ------ חקירת עד ---------".

גם כאן הדברים ברורים - מותר לזמן עד, לא שאני מבין מה הייתה החשיבות המיוחדת בזימון במקרה הזה. לא נראה שעדות העדה הוסיפה משהו מלבד קתרזיס רגשי לצדקנים שביננו.

אני עדיין תוהה עד כמה מקובלים שני המהלכים האלה.
היום היה הערעור 517003
איציק ש. • בתשובה לאיתי כוחיי שבת, 18/7/2009, 7:41
עורך דין מצוין איננו מחמאה בשבילי בהקשר הזה. עולם המשפט עוסק בהרבה מקרים באקרובטיקה מילולית. עורך דין ''טוב'' צריך בסופו של דבר לתת את השירות ללקוח שלו ואפשר להוסיף-במסגרת החוק. בלא מעט מיקרים להגיע ללקצה האבסורדי של החוק. במילים אחרות להוכיח שהעץ בחצר הוא בעצם בצבע אדום סגלגל. מספיק לקרוא את הדיון הזה וראות כמה עולם המישפט הוא מפותל.
היום היה הערעור 517004
איתי כוחיי • בתשובה לאיציק ש. שבת, 18/7/2009, 7:49
אני מסכים עם כל מילה. אבל כתבתי

''כותב המאמר (עורך דין) מציין''.

וכו'.
היום היה הערעור 517007
אורי גוראל גורביץ' • בתשובה לאיתי כוחיי שבת, 18/7/2009, 9:10
שוב אתה מתפלפל כמו עורך דין?
היום היה הערעור 517028
איתי כוחיי • בתשובה לאורי גוראל גורביץ' שבת, 18/7/2009, 13:52
הפעם לא, איציק חשב שכתבתי מצוין ואני כתבתי מציין, אז העמדתי אותו על טעותו.
היום היה הערעור 517168
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לאיתי כוחיי יום ב', 20/7/2009, 3:16
(ואג''ג הבין זאת, והתבדח)
היום היה הערעור 517029
איציק ש. • בתשובה לאיתי כוחיי שבת, 18/7/2009, 15:46
באמת טעיתי וחשבתי שכתבת מצוין. בכל מקרה זה אינו משנה לגבי מה שכתבתי על עורכי הדין.
היום היה הערעור 517005
אנטילופה • בתשובה לאיתי כוחיי שבת, 18/7/2009, 8:56
אין לי ידע משפטי, אבל ההגיון אומר לי שהמדינה חייבת לתת לכל אדם את הזכות לטעון את טענותיו גם כשהנוהל מוצא עד תום, מעין ''הגנה בפני הצדק''.
זכור לי מקרה נורא בארה''ב, אדם נידון למוות, אחרי שמוצו כל ההליכים לערעור ועונשו אושר ע''י העליון, נתפס אדם אחר שהודה באותו הרצח עדות אמינה.
מבחינה פורמלית לא היתה אפשרות להשיב את ההליך אחורה וגורלו של המסכן נותר בידי מושל המדינה (לו יש את הזכות לחנון), איני יודע אם חננו או הרגו אותו.
היום היה הערעור 517013
צפריר כהן • בתשובה לאנטילופה שבת, 18/7/2009, 10:10
ההגיון אומר שהמשפטים לא יסתיימו אף־פעם לפי הגיון כזה. למה לעצור אחרי שתיים או שלוש ערכאות ערעור?
היום היה הערעור 517015
אנטילופה • בתשובה לצפריר כהן שבת, 18/7/2009, 10:22
כדי לא להרוג חף מפשע.
היום היה הערעור 517017
צפריר כהן • בתשובה לאנטילופה שבת, 18/7/2009, 10:29
זו אחת הסיבות לכך ש(כמעט) אין עונש מוות בארץ.
היום היה הערעור 517018
האייל האלמוני • בתשובה לאנטילופה שבת, 18/7/2009, 10:29
גם בארצות הברית וגם בישראל כשמגלים ראיות חדשות משמעיותיות מספיק אפשר לפתוח את המשפט מחדש, וזה לא ערעור. הסיפור הזה נשמע מוזר, אם באמת מצאו את האשם, התביעה צריכה לבקש משפט חוזר.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות