בתשובה לצפריר כהן, 07/09/15 7:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז האזנתי הבוקר לכמה דקות מהתוכנית של נויבך ונזכרתי מדוע היא בלתי נסבלת בעיניי. נושא הדיון היה נציבות הביקורת על הפרקליטות. אני תומך מאד בביקורת, ההתנגדות לה מצד פרקליט המדינה היא שערורייתית, ובאופן כללי נראה לי שאת הפרקליטות צריך לנער ניעור רציני. דעת נויבך כדעתי. אבל במקום לאפשר דיון מאוזן, היא נקטה בטקטיקה הקבועה שלה: בהתחלה מביאה גורם "נטול פניות", בדרך כלל עיתונאי או אקדמאי, שמציג את הנושא מנקודת המבט הרצויה בעיני נויבך. במקרה זה, העיתונאית רויטל חובל. אחר כך מעלה לתגובה בתור "הצד השני" את הגורם בעל העניין שהיא מבקשת לתקוף; במקרה זה, את נציגת ארגון הפרקליטים. את הפרקליטה היא תקפה ללא הפסק, קטעה לעיתים תכופות, זלזלה בדבריה. לגרסטל התייחסה כסמכות שאין להרהר אחריה ("שופטת!") אבל כשהפרקליטה ביקשה להיתלות בגולדברג היא הפטירה "אז זו דעתו, לא כולם מסכימים לה". זה לא היה מקרה; כך נוהגת נויבך דרך קבע. כיביתי את הרדיו בעצבים והלכתי לטיפול שיניים, היה מהנה בהרבה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התגובה. אחת הבעיות בראיון בזמן מוגבל הוא שקל מאוד להסיט את הדיון בטקטיקות של השהיה ומסיחים. מראיין תוקפני ''עוזר'' למרואיין להתרכז בנושא ולא לברוח הצידה. אני אשתדל להקשיב לראיון היום ולחוות את דעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים לביקורת על סגנונה של נויבך שנוטה לעיתים להאריך בשאלות, להתפרץ לדברי מרואיינים וגו'. אך הקו שלה ברור למי שמאזין לה לאורך זמן ולכן אמור לקחת זאת בחשבון. משאמרנו זאת, אני חושב שהיא מגישה שרות עיתונאי חשוב בעיקר משום הקו הברור והנמשך שלה שמאפשר לה להקדיש זמו ארוך לנושא מסוים. בכלל, אני חושב שברשת ב' (ועכשיו ב103FM) יש שורת מגישות אינטלגנטיות ורדיופוניות שמגישות תוכניות חדשות, אקטואליה וכלכלה ברמה גבוהה ביותר. קרן נויבך, ענת דוידוב, אסתי פרז, ובטח שכחתי עוד כמה (שלא לדבר על המפיקות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בהחלט שותף לשבחים לנויבך, ואמרתי את זה בתגובה 637739. הנקודה שלי היא שבשל חוסר האיזון וחוסר ההוגנות בניהול הדיונים, ההתנגדות שלי למתן הבמה הציבורית לנויבך דווקא גדלה בהתאמה לכשרונה. אילו היה ניתן המיקרופון לאיזה אידיוט חסר השפעה (נגיד, אראל סגל?) לא היה לי אכפת כל כך, אבל נויבך מקדמת באפקטיביות את עמדותיה. זה מעצבן אותי גם כשאני מסכים לעמדות, וברור שכשאני מתנגד להן זה מרגיז שבעתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חושבני שהאידיוט חסר ההשפעה בדרכו להיות ח''כ ואולי שר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה? איפה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבין מגישי התכניות, נויבך היא הפחות תקפנית כלפי מרואיינים. בני טייטלבוים ומאירי הרבה יותר תקפנים. כך גם אסתי פרז. בתכנית יום השישי של סג״ל ומפקד גלי צה״ל ששמו פרח מראשי, סג״ל אינו מאפשר לאף מרואיין לומר יותר משתי מילים ברצף בלי שיתפרץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה שלי היא שנויבך אינה תוקפנית במידה שווה למרואיינים. בדרך כלל יש לה שיטה, כפי שכתבתי לעיל. אני חושב שאתה מתכוון לעמית סגל וירון דקל. תיקון קטן, לעצמי ולך: עמית סגל, אראל סג"ל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |