בתשובה לצפריר כהן, 19/11/15 8:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מניח שבדוגמה האחרונה שלך הניחוש המושכל שלנו אמור להיות "פלסבו". אז אולי זה הזמן להעלות כאן (שוב?) את השאלה הבאה: ונניח ש-35% מהמטופלים השתפר מצבם בשל אותו "פלסבו". האם אתה רואה סיבה רציונלית למנוע מהם את השיפור הזה? יש לא מעט תרופות שאחוזי ההצלחה שלהם נמוכים מזה. (כמובן שלו ניתן היה להשתמש באפקט הפלסבו על ידי כדור שמעורר אותו, הייתי מראשוני הממליצים עליו. אבל כל עוד זה לא המצב, השאלה למה למנוע אותו בעינה עומדת). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בדוגמה האחרונה הפלסבו הזה עלה יותר מאשר הטיפול של קבוצת הבקרה. מעבר לכך, בניסוי שהצעתי (להחליף את המדקר בשעת ייעוץ) אמור להיות פלסבו דומה (יכול להיות שקצת פחות, כי אין התעסקות פיזית עם הגוף). כמוכן יש עלות גבוהה להכשרתו של המדקר - הכשרה שאין בה תועלת אמתית. אבל אני בעדך: נחליף את כל המדקרים בעובדים עם משכורת מינימלית שמונחים לתת יחס טוב למטופלים ולדקור אותם לפי הצורך וכל זאת לאחר קורס מזורז של שבוע (שמתמקד בהגדלת אפקט הפלסבו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל זה תצטרך להוכיח שעובד שעשה קורס של שבוע מפיק את אותו אפקט פלסבו. ההשערה הראשונה שלי היא שתקבל הבדל משמעותי, כמו זה המתקבל כשאתה שותה יין (שאתה יודע שהוא) יין יקר מול יין זול. הפציינט הסביר שמתעניין בהכשרה של הרופא שלו ובידע העמוק/עתיק/מוכח/מופרך שהוא מביא עימו, לא יקבל את אותו אפקט מהמטפלים שלך, אלא אם תכשיר אותם לשקר בצורה מקצועית. בתסריט הזה: א. יש לי הרגשה שזו תהיה הכשרה יקרה גם כן, ובלתי מוצלחת בחלק ניכר מהמקרים. ב. מתתעוררת שאלה מוסרית לגבי ההכשרה הזאת. ג. אבירי מסדר הסמיות הכפולה מיד יספרו לך שאם המטפל יודע שזה פלסבו, גם זה ישפיע על תוצאות הניסוי. כל זה בא לומר, שהבעייה המהותית עם פלסבו היא שאנחנו לא יודעים לזייף אותו, לפחות לא בצורה שיטתית ומסודרת1. (אגב, מה אכפת לך כמה עולה ההכשרה של המטפל? הוא משלם את זה מכיסו, לא?) 1 מקדים תרופה למכה למי שיטען שהוא מכיר שרלטן שכן מזייף אתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיה מוסרית יש לי כבר עכשיו: אתה מציע לשקר לחולים. על כל השאר אפשר להתגבר. יש מערכת בריאות ציבורית (וכן ביטוחי בריאות שמסבסדים טיפולים) - הם רוצים להוריד עלויות. מעבר לכך, אני לא מרוצה מהונאה מאורגנת של הציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם כל תרופה שאתה נותן לפציינט והיא עובדת בהסתברות של פחות משליש היא שקר? אם כך, יש המון רופאים שקרנים. מעבר לזה, הייתי מעדיף לא לשקר, אבל טובת הפציינט קודמת לאמיתות פילוסופיות תיאורטיות. לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה "טובת הפציינט" גם זו שאלה פילוסופית תיאורטית. מה אתה מעדיף עבור עצמך, לדעת את האמת או לשפר קצת את ההחלמה במחיר שקר? אני בוחר באמת. תרופה שעובדת בהסתברות פחות משליש היא אמת, ובתנאי שגלוי לכל הצדדים שאלו אחוזי ההצלחה שלה. אני מניח שיש תחום אפור שבו אני אסלח לרופא שמחליק את האמת הזו אם הוא משוכנע שהחולה שלפניו לא רוצה לדעת אותה והידיעה תזיק לו. אבל זה כבר לא נוח. כשאתה מציע תמיכה ממוסדת בפלסבו, מבלי להצהיר בגלוי בפני החולים שזה פלסבו, אתה כבר ממסד את השקר, וזה בעיני שחור. גם אם אתה חושב שעדיפה לכלל החלמה מהירה על פני האמת, יש לך בעיה של מצב לא יציב. הרי יש כאלו שידעו את האמת. אתה מתחיל להיכנס לדילמות של עד כמה מותר או נדרש מאלו שיודעים את האמת לגלות אותה לאלו שלא. עד כמה רחוק תלך? תחליש את החינוך המדעי בבית הספר (או תשאיר אותו במצבו העגום, אם מצבו עגום) כדי לא לקלקל לחולים לעתיד את האפקט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרופה שעובדת בהסתברות של פחות משליש יכולה להיות תרופה שעובדת על תת קבוצה של פחות משליש מהחולים. בדרך כלל קריטריון לאפקטיביות של תרופה חדשה הוא ביחס לתרופה דומה מאותו התחום. כלומר: אם התרופה החדשה לא מרפאת טוב יותר מתרופות קיימות, כנראה שלא נסתכל עליה (אבל יכול להיות שהיא מרפאת תת־קבוצות שונות של חולים או שיש לה פחות תופעות לוואי או תופעות לוואי שונות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שאנחנו לא הראשונים להגות בדילמה הזאת. והארץ מוסיף לסוגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח? 33 אחוזי ריפוי ממחלה סופנית עם שקר כלשהו, מול 0 אחוזי ריפוי ותיקח את האמת שלך אל הקבר? אני הייתי מהסס לא מעט. כל הענין (ומה שמסקרן) כאן, זה שברגע שגלוי לכל הצדדים, אחוזי ההצלחה מתאפסים, או לפחות מתדרדרים משמעותית (הקישור השני בתגובה שלי, כאן ליד, טוען שאפילו אחרי שיודעים שזה פלסבו זה עוד קצת משפיע). אני אגב לא הצעתי בהכרח למסד משהו שאיננו קיים - כבר במצב הקיים יש לנו פלסבו בשני תחומים עיקריים: ניסויים מדעיים ורפואה אלטרנטיבית1. מה שאני אומר, זה שאם הפלסבו נותן תוצאות סבירות ברמה כלשהיא, מלחמת חורמה בספקים שלו על מנת לחסל את התופעה, עלולה לגרום להרעת מצב החולים. כמובן, שאם המחיר של הפסקת המלחמה הזאת הוא התופעה ההפוכה של הפניית עורף לרפואה הקונוונציונלית המוכחת מחקרית (ראה חיסונים), שמביאה לנזקים ברורים וגלויים, זה נותן תמרוץ חשוב לקיום המלחמה הזאת. אבל זה גורם חדש בדיון, שעד עכשיו שמנו בצד. זה נכון גם לשאלותיך בפסקה השלישית. 1 לשיטת הספקנים כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקרא לי ביום שבו פלצבו יציע 33 אחוזי ריפוי ממחלה קטלנית ללא טיפול אחר. סביר שאשנה את דעתי, אבל זה אמור לזעזע חלקים גדולים ממערך האמונות של כל אדם רציונלי. אני התייחסתי ליכולות שיש לאפקט במציאות המציאותית, או לגבול העליון של יכולות שסביר לשער שיש לו. אנחנו מסכימים שהיום יש חופש פעולה מסוים לצרכנים וליצרנים של אפקט פלצבו שלא מצהירים עליו ככזה ושצד אחד או שניהם לא חושבים שהוא כזה (רפואה משלימה, רופאים שרושמים תרופות פלצבו). אנחנו מסכימים גם שראוי שתהיה מידה של חופש כזה, ונדמה לי שאנחנו מסכימים גם שראוי שתהיה מגבלה עליו (שלא ניתן לרופאים קארט בלאנש לשקר לכולם בתקווה לאפקט, ושמשרד הבריאות לא יצא בהצהרות תמיכה שקריות ברפואה משלימה). אפשר להתווכח האם אנחנו במקום הכי נכון שיש, או שראוי להזיז את המחט. אני הייתי שמח אם המחט היתה זזה יותר לכיוון האמת, למשל שבבתי הספר ילמדו במפורש למה רוב טכניקות הרפואה המשלימה יעילות לכל היותר כפלצבו, ואולי גם שמשרד הבריאות יגיד משהו בסגנון. ממילא לא זה יקלקל הרבה לרבים, מי עוד מפנים בימינו משהו מבית הספר ומאמין לממשלה. אפילו במשאלה הזו אני לוקח בחשבון רק את הטרייד-אוף של התועלת לחולה מהאפקט מול הערך ה... איך לקרוא לזה... של האמת, ואולי התועלת לטווח רחוק יותר שצומחת לפרט ולכלל מידיעת האמת. אם מוסיפים למשוואה את העובדה שפרנסתם של רבים וטובים (באמת טובים) על רפואה משלימה, אני פחות בטוח שזה מה שאני רוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שנקודת המוצא שלך לא נכונה. אתה יוצא מהנחה שרוב הרפואה הלא מערבית יעילה רק כפלסבו ואני חושב שיש הגיון בהרבה מהענפים שלה. טוב, בהומיאופתיה אני לא מוצא הגיון, ופרחי באך אני לא יודע מה זה, אבל כאשר נטורופת רוקח לך צמחי מרפא מדוע שזו לא תהיה תרופה יעילה? הרי כל התרופות עד סינתוז האספירין היו טבעיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שרפואה ברפואה אלטרנטיבית הופך להיות חלק מהרפואה. כאשר רופא רושם לך תרופה הוא רושם לך תרופה שבה ידועה כמות החומר הפעיל. כאשר נטורופת רוקח לך עשבים, אתה מקבל כמויות לא מוגדרות מהחומר הפעיל עם כל מיני תופעות לוואי. כאשר אתה רוצה להקל על תופעות לוואי של הצטננות חריפה, אתה תשתמש במרקחת פרגים (נניח שזה היה חוקי) או בכדורי קוד[אין]-אקמול? כמוכן, אתה באמת רוצה להיות תקוע ברפואה ברמת המאה ה־19? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם הנקודות שלך, אבל הן לא סותרות את האפשרות שנטורופת ישיג אחוזי ריפוי טובים ולא בפלסבו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשרות זה אחלה. אבל בשביל לשכנע אותנו שזה המצב כל מה שהנטורופת שלך צריך לעשות זה לעבור סמיות כפולה. עד כמה שידוע לי, אף אחד לא הצליח לעשות זאת עד היום בצורה משכנעת וניתנת לחזרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטופלים אחרי ניתוח מחוברים לטפטפת עם תרופות משככות כאבים. הם יכולים להפעיל אותה עם כפתור כשהכאב עולה. אולם המכונות מכוילות לשחרר כמות מקסימלית לפרק זמן קבוע, X מ"ג כל Y דקות. המטרה כמובן לא לגרום נזק למטופל ע"י מינון יתר. כך שחולה שלוחץ על הכפתור ללא הפסקה חושב שהוא מקבל עוד משכך כאבים אך למעשה הטפטפת לא משחררת חומר אחרי ששוחררה הכמות המקסימלית. בזמן שעובר עד פקיעת פרק הזמ( דקות) יש מטופלים שכן חשים איזו הקלה. פלסיבו לזמן קצר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכתבה נוספת בנושא הזה. מסתבר, למשל, שהאפקט משתפר עם השנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה דיון בתוצאות של ניתוח דומה מלפני שנתיים. יש שם כמה השערות שונות לעליה בגודל הממוצע של הפלצבו. כלומר: ניסויים הם באופן כללי פחות מוצלחים ביחס לבקרה שמכילה פלצבו. יש שני סוגים אפשריים של סיבות: 1. גידול אמיתי באפקט הפלצבו. 2. ניסויים שמתוכננים פחות טוב. הצעה אפשרית לגידול באפקט: השפעה של פרסום של יצרני תרופות שמגדיל את האמונה בכוחן של תרופות. הצעות לתכנון ניסויים: אחת ההשערות: גודלם של ניסויים גדל. לפי ההשערה גיוס המשתתפים לניסויים הפך להיות פחות קפדני ולכן הם עומדים פחות טוב בקריטריונים ונוצר יותר רעש. כל זה נשאר בגדר השערות ללא ביסוס טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שחלק לא מבוטל מאפקט הפלסבו הוא בכך שהחולה זוכה לתשומת לב רפואית. לביטוי ''מטפלים בי'' יש משמעות עמוקה. לכן אני משער שככל שהחולים מקבלים פחות התייחסות מרופאי המשפחה שלהם, וככל שעצם ההשתתפות בניסוי מעניקה להם תשומת לב רפואית, אפקט הפלסבו בניסוי יהיה גדול יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל זה אתה צריך לטעון שמה שקובע זה לא כמות תשומת הלב, אלא ההבדל בינה לבין תשומת הלב הממוצעת לפציינט. נשמע לי מפותל מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שאני טוען. אני לא יודע אם תשומת הלב של רופאי המשפחה ללקוחותיהם יורדת או אם תשומת הלב הניתנת למשתתפים בניסוי עולה, או שניהם. אני רק משער שהגידול בדלתא תשומת הלב הוא הגורם שהגדיל את השפעת הפלסבו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המגנטיזם של הר מסמר, שסחף את אירופה של המאה ה-18 עם שיטת הריפוי באמצעות מגנטים. חלק מהטיפול כלל התחייבות מראש של החולים לשלם על כמות טיפולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נאיבי שכמותך! התעודות על הקיר של המטפל שלנו לא יצביעו על שנות ההשכלה שלו אלא על ההצלחות הטיפוליות שלו. ההכשרה תהיה קצרה ותתבסס בעיקר על שכנוע של ה"מרפא" העתידי בכך שבאמת יש לו סגולות רפואיות, ומאחר וממילא מי שיגיע לאותו קורס יהיהו אנשים עם נטיה לחשוב שזה המצב שלהם, מן הסתם הקורס יהיה קצר להפליא: המדריך אומר "יש לי כאב ראש, נא להתרכז", אחרי חמש דקות אומר "מצויין, זה עבר, רפאת אותי" ומעניק דיפלומה. אגב, היה כאן פעם קישור לאיזה מאמר לפיו פלסבו עובד גם כאשר המטופלים יודעים שמדובר בפלסבו. קראתי פעם שהוא עובד אפילו אצל בעלי חיים (סוסים, אאז"נ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''יהיו'' כמובן, אני לא מסוגל להקליד את המילה הזאת בלי לטעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנסה ''יהווה'' - טעית - ניצלת, צדקת - ניצלית. (שתי הת' הסופיות בקמץ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה מאשקש קצת את תופעת הפלסבו. או לפחות משטיח אותה עד אבסורדום, ובכך מתרחק מהמציאות האמפירית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה אתה מסיק את זה? פלסבו הוא עובדה קימת (להפתעתי) ואינני מזלזל בו כלל ועיקר (ופעם אפילו סיפרתי אנקדוטה חביבה בקשר אליו, בפתיל שמתחיל ב תגובה 387057) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מזלזל בתופעה, אבל הקלות שבה אתה מניח שניתן להשרות אותה נראית לי לא מציאותית. נראה לי שהתופעה התודעתית/פיזיולוגית הזאת ומקורותיה יותר עמוקים וסבוכים ממה שקורס של שבוע ותעודת שקר כלשהוא על הקיר יכולים ליצור (באופן הדיר ויציב, הה-הה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר: צריכים קורס של שלוש שנים ותעודת שקר כלשהו על הקיר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריכים מערכת שלמה של אמונות, התניות, ושאר תהליכים חברתיים פסיכולוגיים, שאני כמובן אסכים איתך שחלקם מבוססים על מיתוסים ולא על אמיתות. אולי אנלוגיה דומה היא היכולת ליצור דת חדשה. זה שזה הצליח למישהו על צלב מצד אחד, ולמישהו עם עכבישים חייזרים מצד שני1, זה לא אומר שאתה יכול לעשות את זה עם שני ספרי מד"ב וחורים מדממים קטשופ על הידיים. לחשוב שזה כך זאת ראייה שטחית, גם אם שנינו אתאיסטים שמאמינים באמונה שלמה שאף אחד משני המוזכרים לעיל לא דיברו עם שום אלוהים או כל יישות על-טבעית, חייזרית או אחרת. 1 ולא, אני לא מדבר על דייויד בואי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התופעה אכן מסתורית למדי (למעשה היא הטרידה אותי לא מעט מנקודת מבט אבולוציונית: אם לגוף יש דרך טובה להתמודד עם קושי מסויים - מחלה, כאב וכד' - למה הוא צריך עידוד אמונתי כדי להשתמש בה1?) אבל מכאן אין לגזור שקשה לעורר אותה. השכיחות הגדולה של אמונות טפלות למיניהן מוסברת גם ע"י השכיחות של תופעת הפלסבו (ראית חתול שחור, יש לך אמונה קלה שזה סימן רע, האמונה הקלה הזאת מחמירה את מצבך באיזשהו אופן, האמונה הקלה קיבלה אישוש מסויים כך שהיא כבר קצת פחות קלה, וחוזר חלילה). ___________ 1- אמנם מצאתי הסבר שמניח את דעתי אבל אין לי מושג אם הוא תקף ואין לי חשק רב מדי לפרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוקרים בטכניון הצליחו לכווץ גידולים סרטניים בעכברים באמצעות מניפולציה על אזור התגמול במוח. אני מניח שהקשר לתופעת הפלאסבו ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משעשע איך שהחוקרת עושה שמיניות באוויר כדי שלא יחשדו בה חס וחלילה שמשתמע מהמחקר שלה שלחשיבה חיובית יש השלכות חיוביות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוצא את זה חיובי ביותר. בניגוד לנוהג הרווח של הפרחת תקוות שווא באויר בכל עניין שספקולטיבית "עשוי לעזור ב..." כאן החוקרת דווקא לא רוצה לעודד תקוות שווא ובעקבותיהן אכזבות גדולות. משפט המפתח של פרופ"ח רולס: "ברור שיש כאן פוטנציאל יישומי ניכר, אבל חשוב שאנשים לא יסיקו ש'חשיבה חיובית' תגביר בהכרח את המתקפה של המערכת החיסונית על הגידול הסרטני.". בראבו! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שלפחות לגבי הכיוון ההפוך - שלחשיבה 'שלילית' (==לחץ נפשי, סטרט וחבריו) יש השפעות שליליות - יש עדויות מוצקות יותר, שגם נרמזות בכתבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה תואם את מה שידוע לי (אם כי נסיוני האישי קצת שונה, לפחות לגבי דיכאון: דווקא בתקופה הקשה ביותר בחיי היה לי הרושם שמערכת החיסון שלי פעלה טוב יותר מהרגיל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
LOL רעיון נהדר! חלק לא מבוטל מאפקט הפלסבו נובע מהיחס שמקבל המטופל מהרופא. ככל שאני זוכר היה מחקר שמצא שיעורי החלמה גבוהים יותר אצל מטופלים שהרופא הישיר אליהם מבט וגילה אמפטיה לעומת רופא שלא מרים את העיניים מהדף וממלמל משהו. לפיכך המרפאים המדופלמים בפלסבו יעברו קורס שמלמד אותם לגלות תשומת לב ואמפתיה למטופלים. "שלום גברת כהן, מה שלומך?" "לא טוב, כואב לי כאן וכאן ובבוקר קמתי עם סחרחורת ונהג האוטובוס היה חוצפן" "אני מאוד מצטער לשמוע. תראי לי איפה כואב? זה באמת לא היה יפה מצידו של נהג האוטובוס." "וגם הבן שלי לא צלצל כבר יומיים. אני חוששת שאולי יש לו בעיות והוא מתבייש להתקשר" "אל תדאגי, גברת כהן, אני בטוח שמצבו מצוין והוא יתקשר אלייך היום, מקסימום מחר. בטוח שיתקשר בסוף השבוע. בואי נמדוד לך לחץ דם" "נו, מה אתה אומר?" "תראי גברת כהן, אני רואה שלפני שלשה חודשים רשמנו לך את הכדורים הצהובים והם באמת עזרו לך, אבל אם שוב כואב לך אני חושב שהכדורים הירוקים יעזרו לך יותר. זה משהו חדש ויש להם תוצאות מצוינות. אני ארשום לך את הכדורים הירוקים לשבוע, לקחת בבוקר ובערב אחרי האוכל. ותחזרי אלי בשבוע הבא לספר לי איך השתפר המצב. בכל מקרה אם את מרגישה הרעה תתקשרי מייד ונקבע לך תור לד"ר שוורץ". "תודה רבה דוקטור" "[בחיוך] לא לקרוא לי דוקטור, גברת כהן- אני מטפל." "אוי, אתה חמוד" "תודה, תרגישי טוב" שיר לסיום |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור יזם הקורסים האלה, אתה תגלה להוותך שללמד אנשים לגלות תשומת לב ואמפטיה אמינים זה לא פחות קשה מללמד אותם לעשות דיקור סיני. בתור עצה עסקית ידידותית - עדיף שתשקיע במחטים ולא בממחטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אכפת לי אפילו לעשות להם קורסים של חצי שנה, עדיין הרבה יותר זול מהכשרה של רופא. ההצלחה תשכנע את קופות החולים לסבסד את הקורסים האלה. אבל אני חושש שהכשל כבר בנוי ברעיון מתחילתו- מרגע שהמרפאים יראו את ההצלחה הכבירה שלהם היוקרה שלהם תעלה, בעיקר בעיני עצמם, והם ידרשו תנאים דומים לתנאים של רופאים. אם תחשוף את ערוותם תהרוס להם את הקרדיביליות ויחד איתה את אחוזי ההצלחה, ואם תכנע לדרישותיהם מה הרווחת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שההשוואה איננה להכשרה של רופא - שום דבר ממה שאמרתי לא רמז ולו כזית על החלפת רופאים קונוונציונלים ברופאי פלסבו, אני מבקש לא לאשקש - אלא להכשרה של מטפל אלטרנטיבי ממוצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא? אם הייתה דרך כלכלית לעשות את זה זה היה מאוד כדאי לכולם. ראה הדיאלוג מהתגובה שלי לשכ"ג לרופאים היה נחסך כאב הראש של הפציינטים שרק מחפשים קצת תשומת לב, והיו יכולים לפנות הרבה יותר תשומת לב למקרים האמיתיים. לקופות החולים זה היה זול יותר גם בשכר וגם בתקציב תרופות. החולים הלא כל כך מדומים היו מקבלים את תשומת הלב והפלסיבו ומרגישים הרבה יותר טוב. כולם מרוויחים. נניח שהמרפאים היו מעבירים לרופאים האמיתיים רק שליש מהמקרים שהם רואים 1- לכל רופא היה זמן כפול להקדיש לפציינטים הרציניים ועדיין הייתי יכול להעביר שליש מהרופאים מסניפי קופ"ח למקומות שכל כך מתלוננים על מחסור. 1 לפי הסיפורים של חבר רופא שנתן את חלקו בסניפי קופ"ח זה עוד פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 כלומר יותר משני שליש מאלה הגיעו לרופא החבר שלך בקופ"ח היו זקוקים רק לקצת תשומת לב? זה מאד מפתיע אותי, ביחוד לנוכח העובדה שהדבר האחרון שאפשר לקבל בקופ"ח הוא תשומת לב (בדומה לכך שהמוסד עם הכמות הקטנה ביותר של אמפטיה בו נתקלתי מימי הוא בית חולים. אבל עלי להודות שאין לי הכרות קרובה עם אגף הנידונים למוות בסאן-קוונטין כך שאולי יש תחרות על התואר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק כך! הוא היה רופא ילדים בסניף הקופה בעיר באזור המרכז עם סוציו אקונומי לא מי יודע מה. המשפחות שהגיעו אליו דרשו אנטיביוטיקה, וכשהיה מנסה להסביר שלילד יש וירוס ואנטיביוטיקה לא תעזור הם חשבו שהוא מנסה לעבוד עליהם כדי לחסוך לקופה כסף. הדיאלוג הכי מצחיק/עצוב שהוא סיפר: "לא צריך אנטיביוטיקה, לילד שלכם יש וירוס" "כן צריך, זה וירוס ויראלי!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה סומך על מרפא ילדים שידע להבדיל באמינות מספיק גדולה בין חידק לוירוס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד לא שמעתי על הצטננות חיידקית. מתוך ויקיפדיה: "הצטננות היא המחלה האנושית הנפוצה ביותר. בממוצע, שיעור ההידבקות של מבוגרים עומד על 2-4 הידבקויות בשנה, ובקרב הילדים בגיל בית-הספר אף עד 12 פעמים בשנה. ישנן אוכלוסיות בהן שלוש הידבקויות ומעלה בשנה הן מקרה שכיח. ילדים ומטפליהם חשופים יותר למחלה, כנראה בעקבות הדוחק האנושי הרב בבתי-הספר ויעילות ההדבקה בתוך המשפחה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אבל יש מחלות אחרות עם סימפטומים דומים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשומת לב רצינית עולה כסף: הפציינטים לא מחפשים קצת תשומת לב (את זה הם מקבלים כבר היום) אלא הרבה תשומת לב. כלומר: יותר זמן של מקצוען בתחום הרפואה (וזמן עבודה של המרפאה - שכר דירה). מעבר לכך, מה יכול הרופה המדומה לעשות מלבד הפניה לרופא? הוא הרי לא יכול אפילו לרשום כדורים (הפלסבו הידוע) וצריך אישור של הרופא לשם כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לאפשר למרפא מוסמך לרשום פלסבו מכל הסוגים. אם מסדירים את המקצוע בחוק אז אין בעיה. אני חושב שאפשר לשדרג אחים ואחיות מוסמכים למרפאים בקורס לא ארוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואז אפשר להבדיל בקלות בין תרופת דמה לתרופה אמתית: תרופה אמתית היא מה שרושם הרופא. האמת היא שיש מקום שבו פועל המודל הזה: חובשים בצבא. הם לא מורידים בהרבה את העומס מעל הרופאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא רק זאת, הם גם מעלים את העומס על החיילים עצמם. אני זוכר את התרופה הנפוצה שלהם מהטירונות - ההכרזה הגורפת ''תמשיך כמו פנתר'', שהצליחה לגרום לכמות נאה של שברי הליכה בדרגת חומרה הולכת וגוברת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, תרופה אמיתית זה מה שרושם הרופא, אבל ממילא אם קיבלת אוזן קשבת וכדורים קיבלת את מה שבאת בשבילו. אם לא - כנראה אתה כן צריך רופא. אני מנחש שחיילים בצבא ממלאים ט102 מסיבות אחרות מאשר כדי לקבל אוזן קשבת, ויעידו שברי ההליכה בגדוד של הפונז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני מבין שאתה מגיע למסקנה שלי - עדיף להשאיר את הרפואה האלטרנטיבית כפי שהיא עכשיו (כלכלית ומוסרית), מאשר להציע לה פתרונות אלטרנטיביים (פאן אינטנדד) שטחיים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |