|
||||
|
||||
אושיית תרבות? אם סרטי בורקאס, מתיחות וקומדיות מטופשות הן תרבות אז כן. |
|
||||
|
||||
מה רצית? צ'כוב? וברצינות - הם כן. כמו שבריטני ספירס היא תרבות, ויותר. האמת הרבה יותר. זאב רווח (הדמות המזוהה ביותר עם סרטי הבורקס) הוא אושיית תרבות, שהרפליקות שלה המשיכו להיות מצוטטות עשרות שנים אחרי. "מה רוצה התולעת?" יכולה להיות (ובטח היתה) אחת השאלות הקלות ב"מי רוצה להיות מיליונר". אני משער ש"הגשש החיוור" הם כן אושיות תרבות עבורך. אם כן, תסביר לי את ההבדלים בין המערכונים שלהם (כתבו אותם אושיות תרבות בלתי מעורערות: יוסי בנאי, שייקה אופיר, דן בן אמוץ) לבין סרטי הבורקס. אני חושב שסרטי הבורקס אינם שונים מהז'אנר האיטלקי המקביל ("משפחת המלוכלכים" המוערך), או מ"פרזיטים" הדרום קוריאני, זוכה ארבעה פרסי אוסקר. |
|
||||
|
||||
לא חייב להיות צ'כוב אבל כן יכול להיות משהו יותר בטוב טעם כמו למשל הגשש החיוור. ההבדל ביניהם לסרטי הבורקס הוא שאצל הגשש ההומור הוא לא וולגרי וצעקני ולא מתבסס על התנכלות לחלשים וניצול נשים כמו בסרטיו של יהודה ברקן. להשוות אותם לאטורה סקולה או בונג ג'ון-הו זה הזוי ומופרך לחלוטין. |
|
||||
|
||||
אני חושב שסרטי הבורקס הם בהחלט חלק מהתרבות הישראלית, אבל סרטי המתיחות של ברקן הם פסולת קולנועית חסרי כל ערך תרבותי (ולטעמי גם חסרי ערך בידורי, אבל יש כאלה שממש נהנים מהתועבה הזאת). |
|
||||
|
||||
אתה צודק, ולכן סרטי הבורקס נשארו איתנו ואילו סרטי המתיחות נשכחו. (אני זוכר שהיו ברקן ודנוטה, פחות או יותר. אבל כמעט אף פעם לא יצא לי לצטט מהם, למשל) |
|
||||
|
||||
אישית אני סולד מסרטי מתיחות בכלל. אני לא יכול לשפוט האם אלו של ברקן היו גרועים במיוחד בסוגה. אני מסכים שאין בהם מטען תרבותי כמו שהיה בסרטי הבורקס, ולו במבחן התוצאה כמו שאמר ידידיה. |
|
||||
|
||||
תחת הוודאות שאזכה לתארים כמו מתנשא ופוץ, אני חושב שסרטי הבורקס הם אכן חלק מהתרבות הישראלית: פי הטבעת. סוציולוגים ופסיכולוגים יכולים למצוא בהם עניין, ממש כפי שהפרוקטולוג השכונתי מוצא עניין ברקטום שלי (אל תשאלו!). אה, בעצם אני יכול להיחלץ מתוויות הגנאי אם אשלח את התגובה בעילום שם, בתקווה לא ליפול במלכודת. נראה אם אצליח. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהגישה שלך מתנשאת. אין שום רע בסרטי מתיחות. הם לא מתיימרים להיות יצירת תרבות אלא יצירה של בידור. מי שנהנה נהנה ומי שלא נהנה לא צופה בהם. לפי התרשמותי מדובר בסרטים שכל הכנסתם היו מקהל הצופים , לא ממימון ממשלתי (אולי אני טועה) במקרה כזה אי אפשר לבוא אליהם בטענות. היו בטלוויזיה מתיחות של אלי יצפן ואף אחד לא ירד עליו, אני זוכר שהיו כאילו שאהבו אותו מאוד ואת המתיחות שלו. לאחר פרק זמן כנראה נימאס לצופים והם נעלמו. גם היום ביוטיוב יש מפעם לפעם מתיחות, מכיוון שציוד ההסרטה זול. מי שאוהב את זה מסתכל, צוחק וזהו. |
|
||||
|
||||
זה לא היה רק מתיחות (שמבוססות על לעג והשפלה של קורבן תמים) שמעצם טיבן הן חומר גלם נחות להומור אלא גם ביזוי והחפצה של נשים. והטיעון של פופולריות מסחרית אינו רלבנטי כאן ובכלל. אמנות וגם בידור נמדדים בקריטריונים של איכות היצירה ולא של היענות הקהל. הליברטאניזם רק הורס כל חלקה טובה ולא יכול להיות מוצג כנימוק לגיטימי והצדקה לזבל. |
|
||||
|
||||
סרט המתיחות הראשון שראיתי נקרא ''מה תאמר לגברת ערומה''. זה היה לפני כחמישים שנה ואז זה דווקא די הצחיק אותי. אבל יותר מאוחר מאסתי בסוג הסרטים הזה. לפחות במתיחה הזאת מי שהיה צריך להיות הכי נבוך זה השחקנית ולא סתם מישהו שהתלבשו עליו, והיא בחרה לעשות זאת וגם להרוויח מזה כסף, אז זה פחות נורא. |
|
||||
|
||||
אני מנחש שארז דווקא לא יתרעם על סרט המתיחות החדש מהז'אנר, זה שמכה גלים בארה''ב. |
|
||||
|
||||
איני יודע במה מדובר. |
|
||||
|
||||
מדובר ב"בוראט 2": https://www.youtube.com/watch?v=JvPTCvUnNQA |
|
||||
|
||||
יש שאלה פילוסופית האם ראוי להציג אנשים במצב מביך, או מושפל. התשובה לשאלה זו לא פשוטה, שכן המצב המביך הוא חלק מההתנהגות האנושית הטבעית (שמוסתר מאחורי מסיכות של התנהגות נורמטיבית לכאורה). אני לא רוצה להכנס לשאלה הפילוסופית הזו, רק הצגתי אותה. אבל המצב בסרטי מתיחות, עד כמה שאני מבין, הוא שהקורבן מסכים שיציגו אותו במצבו המגוכך, לרוב לא מתוך מניע כספי אלא מתוך רצון "להתפרסם" או משהו כזה. אני משוכנע שכל קורבן מתיחה רשאי לאסור על במאי המתיחה לפרסם את הקטע בו הוא מובך/מושפל (לפי חוק לשון הרע או חוק דומה באופיו לחוק לשון הרע). |
|
||||
|
||||
אולי מיותר לומר, אבל הסכמה בדיעבד של הקורבן - האדם הפשוט - מול שטף של מצלמות וסלבריטאים ולחץ חברתי לא מוסתר, ואחרי שכבר עבר אקט מערער רגשית, תקפה פחות מהודאה שחולצה בכח מול חוקר אגרסיבי. |
|
||||
|
||||
תמיד לקחתי כמובן מאליו שמשלמים להם עבור ההסכמה. |
|
||||
|
||||
זה לא משנה, אולי להיפך אפילו. |
|
||||
|
||||
אני דווקא חושב שרוב המסכימים עושים זאת ''כדי להתפרסם''. לרוב האנשים, השתטות בציבור לא כל כך פוגעת בגאווה שלהם כל עוד הם נהנים מחשיפה, אם אתה חושב אחרת תחליף את הניק שלך. |
|
||||
|
||||
אני נוטה לחשוב שאם נידרשת הסכמה היא "הסכמה מדעת", כלומר לא הסכמה שניתנת בחופזה ללא זמן לשיקול דעת. למשל: הסכמה תוך 72 שעות מרגע הצילום זה זמן סביר. |
|
||||
|
||||
לאדם הפשוט אין שום יכולת לא להעריך מצד אחד את השווי הכלכלי של ההצעה הזו, ולא להעריך גם את ההשפלה שהוא יתמודד איתה כשהסרט ייצא. בניגוד כמובן למפיקי המתיחה שיודעים את הנתונים האלה עד שתי ספרות אחרי הנקודה. ולכן אני נותן מעט מאד ערך להסכמה הזו. ומעבר לזה - ההסכמה היא רק לגבי האם לשדר את זה או לא בדיעבד, אבל מראש הוא לא הסכים להיות מוטרד מינית במקום ציבורי על ידי גבר שחשף בפניו את אבר מינו1. זה גם מבהיר לי למה ענין התשלום כל כך צרם לי - בדיעבד אנחנו משלמים למישהי שהוטרדה/הותקפה מינית2 כדי שנוכל לשדר את זה. מזכיר לך משהו? נראה לך תקין? 1 או אישה שחשפה בפניה את שדיה2. 2 רק דוגמה אחת מיני רבות, כמובן. |
|
||||
|
||||
האמת שיותר מזה - המפיק מרוויח הון על שידור צילומים של אנשים שהוטרדו מינית. יש לזה שמות הרבה פחות מכובסים. |
|
||||
|
||||
כמו שניחש יובל למעלה, רמזתי לבוראט 2, ובפרט, למתיחה שעשו לג׳וליאני. הוא ודאי לא הסכים לפרסום. |
|
||||
|
||||
א-פרופו זאב רווח בשעתי לא האמינו לי במילואים שלא ידעתי מה זה או מי זה ''חכם חנוכה''. מאז למדתי. |
|
||||
|
||||
לי אין מושג מה רוצה התולעת. שוין. |
|
||||
|
||||
בין הכותבים לגשש החיוור שכחת את ניסים אלוני שלדעתי הוא הטוב בכותבי המערכונים שלהם (טבריה, המכונית המגויסת ועוד). יוסי בנאי ושייקה אופיר הצטיינו במשחק אבל פחות נהניתי מהמערכונים שכתבו. מהמתיחות של ברקן (וגם של אחרים), כמו איזי, די סלדתי. יש בהם הרבה העלבה והגחכה של אנשים. משום מה זכורה לי סדרת מתיחות של יגאל שילון בהשתתפותו של כוכב הפוליטיקה החדש חולדאי שהיה אז מנהל בית ספר התיכון הרצליה. זו הייתה פשוט התעללות בהורים, כשהמנהל סיפר להם סיפורים נוראים על בניהם. חסר טעם לחלוטין. |
|
||||
|
||||
אולי לא ראית את ''פרזיטים''. יש לי כמה תלונות לגביו, אבל הוא לגמרי לא סרט בורקס. הוא עשוי היטב, משוחק ומצולם היטב, ובנוסף הכי רחוק מפיל-גוד שאפשר. |
|
||||
|
||||
בלי להתייחס לרמת הגימור, הרי גם את תעשיית הרכב בארץ בשנות השבעים לא תשווה לתעשיית הרכב של קוריאה היום. ראיתי את ''פרזיטים'' ואני חושב שקווי הדמיון בינו לבין ''צ'רלי וחצי'' ברורים. |
|
||||
|
||||
נו, ואיך תעשיית הרכב בארץ בשנת 2020? משהו משהו? |
|
||||
|
||||
כנראה שכחת את מובילאיי, אחת משלוש החברות עם שווי השוק הגבוה בישראל. |
|
||||
|
||||
אתה לא רציני. א. מובילאיי היא חברת רכב כמו שפייסבוק היא חברת מחשבים. ב. למובילאיי אין שווי שוק, היא חלק מאינטל (ככל הידוע לי, תקן אם אתה יודע אחרת). |
|
||||
|
||||
היא לא יצרנית כלי רכב אבל היא ספק בתעשיית הרכב, באותה מידה שאלביט מערכות היא ספק בתחום התעופה. עסקה בין מוכר מרצון לקונה מרצון היא עסקה במחיר השוק. המחיר האחרון של מובילאיי היה גבוה מהמחיר הנוכחי של טבע. כיום היא חברת בת של אינטל. היו''ר והמנכ''ל שלה הוא עדיין המייסד פרופ' אמנון שעשוע. מפתיע מה דקה בויקיפדיה יכולה לגלות. |
|
||||
|
||||
את הדקה דוקא ביליתי, אבל התקשיתי לגזור ערך היום מנתון כלכלי מלפני כמה וכמה שנים. המחיר הנוכחי של טבע הוא עשירית משהיה כשנקנתה מוביל איי, למשל. |
|
||||
|
||||
ואז מובילאיי היתה השלישית בשוויה. נכון שאני מנהל דיון פורמליסטי. שכח מזה. ישראל לא היתה ולא תהיה מעצמת רכב. תעשיה כבדה זה לא הקטע שלנו. |
|
||||
|
||||
היא גם לא היתה בעבר, לא בהווה וככל הנראה לא תהיה בעתיד מעצמת קולנוע למרות הפרסים הבינלאומיים החשובים של העשורים האחרונים (לענין זה אני בהחלט מסכים עם בני ציפר). סרטי הבורקס היו לא יותר מקומדיות עממיות מטופשות שמכרו לציבור המזרחי אגדות על נצחונו על האשכנזים (ולשם כך השתמשו בדמות החנונית של טוביה צפיר). האדרה שלהם היא חטא לאמת. |
|
||||
|
||||
הם חלק מהתרבות.כמו „גבעת חלפון״ של הגששים. אתה באמת הולך לחקור מה הייתה האידאולוגיה מאחורי כל קלסיקה ספרותית או בימתית? |
|
||||
|
||||
הם חלק מהתרבות אבל לא כזה שצריך להתגאות בו. |
|
||||
|
||||
הם חלק מהתרבות הישראלית כמו שהמערבונים הם חלק מהתרבות האמריקאית. להתגאות או לא, זה כבר עניין אחר. אני בטוח שיש אמריקאים שלא מתגאים במערבון, ויש כאלה שכן. |
|
||||
|
||||
מערבון איטלקי זו גירסה מתורבתת של מערבון, האיטלקים הכניסו מימד תיאטרלי למערבונים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שסרטי הבורקס היו הרבה יותר מקומדיות עממיות מטופשות. אני חושב שהם ראויים לדיון תרבותי מעמיק. סרט בורקס [ויקיפדיה] טוענת (רמי קמחי) שסרט הבורקס הראשון הוא "סלאח שבתי", שזכה בגלובוס הזהב והיה מועמד לאוסקר. גם הטענה (הלגיטימית) שהם מכרו לציבור המזרחי אגדות על נצחונו על האשכנזים ראויה לדיון תרבותי שישים את האגדות האלה בהקשר המתאים. הרי אפשר להגיד שהאגדות האלה התגשמו די מהר (צ'רלי וחצי יצא ב 74' וחגיגה בסנוקר ב 75'). |
|
||||
|
||||
הזכרת לי חוכמה שהמצאתי לפני כמה ימים: מספידים את בארקן כאילו היה צ'רלי צ'פלין בעוד שלמעשה הוא היה צ'רלי וחצי. |
|
||||
|
||||
בעז דוידזון ויהודה ברקאן, השני שחקן, במפגן סולידריות (3, 4) אחר כך אשאל את ירדן אם הפורמט חוקי. |
|
||||
|
||||
אל''י, אבל הייתי מאשר |
|
||||
|
||||
מאשר. |
|
||||
|
||||
אני תוהה מה הגיל המינימלי של מי שיכול לענות על זה. |
|
||||
|
||||
אצל אריק ב-ק' לא דגושה, היו כאלה שלושים וחמישה. |
|
||||
|
||||
טוביה צפיר הוצג בצ'רלי וחצי כתושב חוץ או דוד מאמריקה - משהו שלא רחוק מהאכנזי שמכר יערות בלירה וחצי כשבפועל הוא מכר עץ בודד שגם אותו שתל מזרחי. בחגיגה בסנוקר הוא הוצג בכלל כמזרחי טמבל שהדוד המאפיונר הציל אותו מהג' וקרים המזרחיים. 1 ראה ערך `סלאח שבתי` |
|
||||
|
||||
אתה מפספס את האירוניה הדקה של המקשה (אולי בגלל שלא עיינת בקישור). |
|
||||
|
||||
אני בהחלט מקווה שזו הייתה אירוניה אבל ציון האמת צריך להיעשות בעיקר על רקע שלל התשבוחות שהורעפו עליו לאחר מותו. |
|
||||
|
||||
אתה מקווה? המקשה אמר מפורשות שמה שהופך את ברקאן לאושיית תרבות הוא הופעתו המינורית משהו ביצירה שאמנם נלמדת לבגרות אבל בכל זאת אינה נחשבת לאבן יסוד בתרבות העברית. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |