|
||||
|
||||
בגלל שאני רואה שנורא חשוב לך ההסבר הפיזיקלי לדחיפת המכונית עם החנית בגרון, אני אנסה לעזור לך. קח בחשבון שראיתי את זה בטלווזיה פעם אחת לפני מספר שנים. נתחיל מזה שלא כל כך קשה להזיז אוטו עם בלם יד משוחרר. אני בטוח שאתה עשית את זה בעצמך. עכשיו, יותר מזה, אם אתה מפעיל את הכח לכיוון מרכז הכובד של האוטו (לך למיקום הממוצע של הגלגלים, וקח רבע אוטו למעלה בגלל שרןב המסה בשלדה ורבע אוטו קדימה בגלל שהמנוע בחזית, להערכתי) אז זה הרבה יותר קל. אתה יכול לנסות בעצמך - אני כבר דחפתי אוטו עם יד אחת במרכז הבג'ז, ואני מאמין שאם תחפש בהחלט תצליח למצוא נקודה וכיוון בה לא יהיה קשה לך כלל לדחוף את האוטו עם שתי אצבעות. מכאן, אגב, צריך להיות ברור לך למה הזוית של החנית *עוזרת* לנזיר, לא מפריעה לו. ברור, אגב, שצריך להקפיד שהאוטו יהיה במישור מוחלט, או שאתה תצטרך לעבוד נגד רכיב של כח הכובד שפרופורציונלי למסת האוטו, וזו כידוע די רצינית. בהחלט ייתכן, ונשמע לי סביר, שהנזירים אפילו עושים את הטריק בכביש עם שיפוע קל מאד *בירידה*, כך שהכח לא מספיק כדי להזיז את האוטו (בגלל החיכוך הסטטי), אבל מרגע שמתחילה התנועה, כבר לא צריך להפעיל כח (כי מקדם החיכוך הדינמי נמוך יותר מהסטטי). עד כאן יש? אז אחרי שראינו שלא דרוש הרבה כח, איך בכל זאת הנזיר מפעיל את הכח שכן דרוש בעזרת הצוואר? התשובה לזה, אם אני זוכר נכון מה שראיתי, טמונה באלסטיות של העור. כשהנזיר מתחיל את התנועה, החנית הכהה נקברת לו עמוק בצוואר, והעור נמתח אך לא נקרע. זה לא מאד נעים, ובטח דורש אימון והתרגלות, אבל העור זה דבר חזק יותר מכפי שמקובל לחשוב. למעשה, אפילו ראיתי בטלווזיה חבורה של פריקים מלאי פירסינג תולים את עצמם באוויר מכמה ווים שהם שמו בעור (!), ויוצרים מובייל אנושי. מזעזע לצפות. |
|
||||
|
||||
"7.8" זה הסבר הרבה יותר רומנטי. |
|
||||
|
||||
וגם יותר קצר. |
|
||||
|
||||
ומכאן - יותר פשוט. תער אוקהם, מט בשלושה מהלכים. |
|
||||
|
||||
הסבר מעניין! אך בכל זאת זה הסבר תיאורתי בלבד. כל דבר אפשר להסביר באופן כזה. הייתי רוצה שבתכלס, כך מקל של מטאטא, (אני לא מבקש חנית) שכמובן אי אפשר להשוות בין שטח הפנים של קצה מקל מטאטא ושל חוד החנית (אני מקל עלייך), ותנסה לדחוף את מכוניתך עם המקל כאשר הוא תקוע לך בגרון(ותעשה זאת בניגוד לנקודת ההנחה השגויה שלך לגבי האוטו במידרון).אז תבין שהתאוריה שלך מעניינת אך בשורה התחתונה לא עובדת. אתה תבין שדרוש יותר מאימון של "התרגלות" כדי לבצע תרגיל שכזה וה-"יותר" שאני מדבר עליו זה השליטה באנרגייה הפנימית. אין ספק שמה שאתה אומר פחות או יותר נכון אבל יש פער עצום בין זה לבין הביצוע של זה. |
|
||||
|
||||
שמע, אני מנחש שאם אני אנסה להזיז דברים עם מקל של מטאטא שתקוע לי בגרון אני לא הולך להנות מזה, אז אני חושב שאני אוותר על ההצעה שלך, אבל תודה בכל זאת. העניין הוא שבשביל להבין שצריך יותר מאימון של התרגלות, כדבריך, אני צריך לנסות ולתרגל את הגוף שלי כמו שנזירי שאולין עושים - במשך שנים על גבי שנים. אני לא בטוח שאני מעוניין להשקיע את הזמן הזה. מה שאני לא מבין אצלך הוא למה אתה לא מוכן לקבל שאנשים שהתאמנו שנים יכולים לעשות דברים שאנשים רגילים לא. אני אמנם 1.87 מטר, אבל לא מסוגל להטביע בכדורסל. יש מספיק שחקני כדוסל מקצועיים בגובה שלי, שהתאמנו הרבה שנים, שכן יכולים להטביע (בעיני מופת אנושי ששקול לחלק מאלו שמבצעים נזירי השאולין) - למה אתה לא אומר שגם הם צריכים "יותר מאימון של התרגלות"? בנוסף, אפילו אם נקבל שצריך יותר מאימון גופני סתם (ואני לא מקבל את זה), על סמך מה אתה מסיק שיש להם שליטה באנרגיות פנימיות דווקא? אולי מספיקה ברכה מהרב כדורי? |
|
||||
|
||||
א. למה הסקתה שאני לא מוכן לקבל שאנשים שהתאמנו שנים יכולים לעשות דברים שאנשים "רגילים" לא? ב.הסיבה היחידה שאנשים בגובה שלך מטביעים ואתה לא זה משום ששריריי הרגליים שלהם ובעיקר התאומים חזקים משלך והם קופצים יותר גבוהה ממך. זה ההסבר. שים לב שכל הקשור לכוח פיזי ההסבר בדרך כלל הוא שרירים. למה אנשים ב-espn מושכים משאיות ואתה לא? משום שהם עובדים על השרירים שלהם באופן אינטנסיבי ומשיכת המשאית דורשת כוח שכזה. אני יחזור על זה שההסברים לכוח פיזי בדרך כלל מסתכמים בשרירים וזו אכסיומה. עכשיו מה שמעניין אותי זה אייך הנזירים עושים דברים שמשקפים כוח פיזי אך כאן ההסבר לא קשור בשרירים.במה הוא קשור? כלומר הם עושים דברים פיזיים קשים ששרירן ענקי לא יצליח. אין לי ספק בכלל שיש קשר ישיר בין האימונים המפרכים שהם עוברים לבין התוצאות ואין לי מושג אייך הסקתה שיש לי ספק. אני רוצה לגרום לכם להבין שהאימונים הפיזיים אותם הנזירים עוברים כדי להשיג את התוצאות הנ"ל, הם פנימיים ולכן הכוח שלהם לא מוחצן. לנזיר שאולין יש מכה הרבה יותר חזקה, למשל, משרירן שהיד שלו כפול שלוש שרירית מהיד של הנזיר שאולין. אייך זה? אין הסבר של שרירים קשור לכוח. אייזה כוח פיזי לדעתך האימונים של הנזירים מקנה להם? אם לא שרירים? |
|
||||
|
||||
"לנזיר שאולין יש מכה הרבה יותר חזקה, למשל, משרירן שהיד שלו כפול שלוש שרירית מהיד של הנזיר שאולין". זה, עובדתית, לא נכון. הכח שאדם מפעיל הוא באמת פונקציה של מסת והרכב שריר, ואני בטוח שמי שיש לו פי 3 מסת שריר יכול להפעיל הרבה יותר ניוטונים על מד כח ממי שאין לו. אם אתה מתייחס לכך שנזירי שאולין שוברים אבנים ששרירנים סתם לא - לך לסרט שאביב קישר אליו לחלק של שבירת האבנים. האימונים של הנזירים,מעבר לבניית גוף בריא, גמיש ושרירי, עוסקים גם בהרג תאי חישה בעור - ראית קיל ביל 2? אז ככה. זה עוזר להם לשבור אבנים ומוטות על הגוף שלהם, לא רק השרירים. |
|
||||
|
||||
כשהתייחסתי למכה זה היה רק דוגמא. ואין לי ספק בכלל שאם אדם יקבל אגרוף מנזיר שאולין זה יכאב לו בהרבה מאשר אגרוף של שרירן. שכן, מנסיון שצברתי במשך שנים שאני מתאמן וקרבות שעשיתי עם אנשים גדולים ממני בהרבה (גובהי 1.69) אני יודע שאין קשר בין שרירים לבין עוצמת האגרוף מהבחינה הזו שראיתי אנשים עם יד שהמסה שלה קטן משלי ועם עוצמת אגרוף גדולה משלי או לחילופין ידיים גדולות משלי והאגרוף שלי עוצמתי משלהם... כך שתבין שיד עם מסה יותר גדולה היא לא *בהכרח* יותר חזקה. שמתי דגש על הכרח כי זה ברור שאם תיקח שני אנשים לא מיומנים באותה מידה ולאחד יד עם מסה גדולה מן השני אז זה עם המסה היותר גדולה יהיה יותר חזק. בהערה אליה הגבתה דווקא רציתי שתתייחס לנקודה אחרת שבה התעמקתי. אייזה כוח פיזי לדעתך האימונים שלהם מקנים להם אם לא שרירים? |
|
||||
|
||||
נכון לא רק המסה, זה תלוי גם בהרכב (אחוז שריר לבן מול שריר אדום), ואני מניח שהרבה גם תלוי באופי התנועה והאופן שאתה נותן את המכה - אבל זה נכון אם אתה מודד את העוצמה מהצד המקבל. סטירה לפנים, אפילו אם היא פחות חזקה מבעיטה לשוק, תכאב הרבה יותר. מבחינת כח טהור: כמה ניוטון אדם יכול להפעיל על מכונה שמודדת כח, זה שמפעיל יותר שרירים יפעיל יותר כח. אני לא חושב שלנזירי שאולין יש יותר כח מכפי שהשרירים שלהם מקנים להם. אני כן חושב שהם יודעים להשתמש בכח הזה בצורה מעוררת השתאות. |
|
||||
|
||||
אוקי, בהתווכחות אני שם לב שאני מוביל אותכם כל פעם למבוי סתום. המבוי הסתום הזה בא לידי ביוטוי כשאתה אומר "הם יודעים להשתמש בכוח הזה בצורה שמעוררת תמהון. עכשיו זה ברור. אבל אף אחד לא עונה לי על השאלה מה גורם להשתוממות? אז מה שגורם להתפלאות מהכוח שלהם זה היחס הלא פורפורציונלי בין היצורים הקטנים האילו (נזירי שאולין) לבין הכוח שהם מפיקים. בכל מכה שלהם יש עוצמה אדירה! (אם תהיו מטר מהם כשהם מדגימים תבינו ותרגישו את העוצמה שעליה אני מדבר).אני שואל מה מקנה להם כוח שכזה? האימונים? כן ברור אבל אייזה כוח האימונים הפיזים מקנים להם? עליתה על נקודה יפה כשאמרת כי לדעתך לנזירי שאולין אין יותר כוח מכפי שהשרירים שלהם מקנים להם. אז זהו, שאם כך אז כל אדם שהוא קצת יותר גדול מהם פיזית, יותר שרירי מהם היה אמור להפיק מכה יותר חזקה משלהם ואני מבטיח לך כי קביעה זו היא שגויה. התשובה לשאלה נעוצה באנרגיה שזורמת בגופינו. הם יודעים להשתמש באנרגייה שלהם באופן כזה שכאשר הם מכים הם מזרימים אנרגייה מתפרצת בצורה הורמונלית עם היד המכה. כך, המכה מתעצמת ולכן עוצמתם גדולה משל אדם שרירי מהם. |
|
||||
|
||||
לא לא לא. אתה מבלבל בין כח (דבר מדיד ותלוי לגמרי בשרירים) והיכולת לבעוט בטוסיק. זה שהם יודעים להרביץ נכון, כך שרוב הכח מופעל על פני מעט שטח ולאורך מעט זמן, מה שגורם לכח האפקטיבי שאתה מרגיש להיות גדול יותר ממי שמפזר מכה בעלת כח גדול יותר על פני יותר שטח, לא אומר שהם חזקים יותר בצורה בלתי מוסברת. עכשיו אני רואה מה מקור אי ההבנה. אתה מתרשם לא מהכח שלהם (מה שמודדים בניוטון), אלא מהכח ליח' שטח (מה שמודדים בניוטון למטר בריבוע). אין ספק שמי שלמד קונג פו 10 שנים יודע להרביץ הרבה יותר טוב ממי שהלך ב10 שנים האלה למכון כושר, גם אם למי שהלך למכון כושר יש הרבה יותר שרירים, ולכן יותר כח. |
|
||||
|
||||
(מה שמודדים בניוטון למטר בריבוע)(1). ___ (1) פסקל - לא (רק) שפת תכנות. |
|
||||
|
||||
תסביר. נראה לי שלא הבנתי למה אתה מתכוון. כאילו, כוח ממוקד? למה אתה מתכוון כשאתה אומר כוח מופעל על פני שטח קטן ולאורך מעט זמן? תן לי איזו אנלוגיה, דוגמא או במילים אחרות. |
|
||||
|
||||
א. מה המשמעות של כוח ליח' שטח ואייך זה מתקשר לעוצמה של מכת נזיר שאולין. הבלבול הוא נראה לי שלך כי כשאני מדבר על העוצמה שהדהימה אותי כשראיתי נזיר מדגים מול העיניים שלי אני מדבר על הדגמה של קטה (סדרת תנועות) שקטה זה סדרת תנועות שמהוות אפליקציות קרב אך זה לא מול יריב אלא נגד האוויר, כשאתה צובר ניסיון אתה לא צריך לראות אדם בועט או מתאגרף נגד משהו ממשי כדי להבין את הכוח שלו אלא ניתן לראות את העוצמה גם כשפשוט האגרוף ניתן נגד האוויר. לכן, בעוד שאתה דברתה על משהו מובן מאליו, כלומר היכולת של נזיר לנצח שרירן (הרי אין ספק כי הם לומדים אייך להתחמק מהתקפות ואייך להתקיף) אני מדבר על ההבדל בין אגרוף של שרירן לאגרוף של נזיר ועל מה שדיברתי קודם על זה שעוצמת האגרוף לא תלויה בהכרח בכוח הזרוע, השרירים, אלא בצ'י. (גם השרירים משחקים פונקציה של מסה וכוח אך לא באופן חלוט. |
|
||||
|
||||
כשאני חושב על כח אני חושב כמו בחדר כושר: כמה משקל יכול השריר המסויים להעמיס. אם המדד שלך לכח זה העיניים שלך, ולא משהו קצת יותר אובייקטיבי, אז אני מוותר. השתמשתי בכח ליח' שטח כי למיטב הבנתי ההרגשה של "עוצמת" המכה, תלוייה בעיקר בזה - תאי החוש הקרובים לפני השטח של העור הם בעצם מדי לחץ קטנים וחביבים - כככל שהם עוברים דפורמציה מרחבית (שינוי צורה עקב לחץ חיצוני) חזקה יותר, כך האות שהם שולחים חזק יותר. אולי ננסה לחדד - אני לא חושב שתראה בעין הבדל בין עוצמת המכה של נזיר שאולין מהמזרח הרחוק שהתאמן מגיל 5-15 ומבצע מולך קטה "כי יש לו יותר צ'י", מאשר של קרטקה מערבי, שהתאמן באותה אינטנסיביות, ומבצע את הקטה "כי ככה עושים קטה טובה", בלי שליטה בשום אנרגיות. תרחיש כזה נשמע לך סביר? |
|
||||
|
||||
אבל חברי הברזילי, גם קרטקה מערבי מתאמן לפי עקרונות הקרטה היפני אשר גם מבוסס על קיום הצ'י (ביפנית ''קי''), ולכן במתכוון או לא במתכוון הוא מפתח את ב''קי'' (צ'י) ומשום כך אם הוא מתאמן בצורה אינטנסיבית כמו נזיר שאולין סביר להניח שתהיה לו עוצמה(פחות או יותר) כמו של נזיר שאולין. |
|
||||
|
||||
אבל למה אתה אומר שהקרטקה, שלא מאמין באנרגיות, כן מקבל אותן, ולא ההפך, שהנזיר שמאמין באנרגיות טועה? הרי מה אנחנו רואים במציאות? דרך אימון מסויימת => מכות חזקות וטובות. למה אתה מפרש את המציאות עם עוד שלב שאומר דרך אימון מסוימת => אנרגיות צ'י טובות => מכות חזקות וטובות? |
|
||||
|
||||
זאת בדיוק הנקודה חברי. זה לא עניין של אמונה. זאת עובדה. כשהקרטקה מתאמן הוא מפתח את הצ'י אם ירצה או לא ירצה. אולי מהסיבה הזו הוא לא יגיע לרמה של נזיר שאולין. כשאתה עושה משהו ולא מודע אליו תגיע לתוצאות טובות פחות מאשר לו הייתה מודע לו. |
|
||||
|
||||
הכל שאלה של פירוש המציאות. מה שאתה רואה בשטח, זה את הקרטקה (שמתאמן בלי לחשוב על צ'י) מתאמן, ואת השאוליני (שמתאמן כדי להגביר את הצ'י) מתאמן. שניהם מתאמנים אותו דבר (נגיד. בקרוב.). שניהם מגיעים לאותה תוצאה - יכולת לחימה שמגניבה את השועלים. אתה אומר, בפסקנות, האימונים מביאים להגברת צ'י, וצ'י מוגבר מביא לאומנות לחימה שווה. התוספת הזו של הצ'י מיותרת לצורכי הבנת המציאות, ולא ברור מאיפה היא מגיעה, ויותר חשוב למה. |
|
||||
|
||||
זה כמו שתגיד לבוחנת בתחרות של רקדניות בלט: "אם את בוחנת את הרקדניות לפי העין ולא לפי מכונה שמודדת את המושלמות של התנועות, אז אני מוותר". אחרי שנים שאתה נותן אגרופים, מלמד אנשים אייך לתת אגרופים בצורה נכונה, ורואה 24 שעות ביממה אייך אנשים (קטנים גדולים בינוניים) נותנים אגרופים תאמין לי שלא צריך להיות גאון הדור כדי לזהות אגרוף-האם הוא עוצמתי או לא. והעין שלי כבר הפכה להיות למדד אובייקטיבי לגבי טיב האגרוף של אדם. |
|
||||
|
||||
אולי "לא צריך להיות גאון הדור" כדי לזהות אם האגרוף הוא אסטתי או לא, אבל בשביל למדוד עוצמה בהחלט מומלץ להשתמש במד-כוח. העין שלך היא *לא* מדד אובייקטיבי, לא יותר מש-"תדר 7.8 משולב עם אינפרא אדום" מוכיח את קיומה של "אנרגיה" מסתורית בגוף האדם. |
|
||||
|
||||
לא דיברתי על האסטתיות של האגרוף אלא על עוצמתו. אתה מאמין ביעילותה של הפסיכואנליזה? (התיאוריה שזיגמונד פרויד הגה). |
|
||||
|
||||
חייב להיות קשר? |
|
||||
|
||||
מה התגובה הזו? |
|
||||
|
||||
הקשר הוא, שמכאן אני מבין כי אתה לא מאמין ולא תומך בחכמתו ויעילותו של הנסיון. לדעתי אין המדע וההסברים הפיזיקלים מתעלים על יעילותו של הנסיון ויש להם פחות או יותר אותו ערך.את זה אני מסיק כי גם ברפואה הסינית אשר מתבססת על ''משהו שבכלל לא קיים'' (לפי הדעות שלך), יש הצלחות וכשלונות וגם עם כל הכבוד לרפואה המערבית (ויש כבוד), ישנם הרבה פעמים כשלונות (וגם הצלחות), קח לדוגמא גידול שלא תמיד מסירים בהצלחה או לחילופין תרופות שמבחינה אפקטיבית'מדעית ישנם הסברים למה או אייך התרופה אמורה לפתור את הבעיה, לרפא את המחלה ולא תמיד התרופה הספציפית עוזרת.מכאן משתמע (לטעמי) שאין הרפואה המערבית (יעילותה ונכונותה) עולה על יעילותה של הרפואה הסינית. |
|
||||
|
||||
זאת דרך מעניינת להסקת מסקנות. יש הצלחות וכשלונות גם לקבוצת הכדורסל מכבי ת''א וגם להפועל ג'לג'וליה. מכאן משתמע (לטעמך) שאין מכבי ת''א עולה על הפועל ג'לג'וליה. |
|
||||
|
||||
פרןיד לא הגה את הפסיכואנליזה (דווקא המטופלת של המורה שלו הגתה ראשונה את השם ''טיפול בדיבור''), לא שזה משנה כ''כ. מבלי לפתוח כרגע דיון ארוך בנושא, אולי דווקא כן יש איזה קו דומה לפרויד. הוא הפך את הפ''א לדוקטרינה ממוסדת (ויש אומרים דוגמתית), ולמסדר סגור של מאמינים, ואיכשהו במותו המסדר התפורר. |
|
||||
|
||||
מעניין, אני למדתי, ותמיד סברתי שהוא הוגה התיאוריה הפסיכואנליסטית. הממסד התפורר, אך זה לא משנה כי ישנן עוד הרבה תיאוריות המבוססות על ''תורת'' הפסיכואנליזה'' ועד היום ישנו שימוש רווח בשיטה זו. |
|
||||
|
||||
גם המהירות: מה שאנחנו מרגישים זה המתקף (כוח כפול זמן) והוא שווה לתנע (מסה כפול מהירות). הנזיר הנ"ל מצליח להניע את היד במהירות גבוהה מאוד, לרכז את כל המתקף על שטח קטן מאוד, ולסגת מייד מבלי לחוש כאב. זה, בעיני, דורש הרבה מאוד ריכוז, ולכן לדעתי אימוני הנזירים דורשים מהם להיות מרוכזים מאוד בעצמם ובשליטה בגופם. שליטה עצמית זו היא מדהימה, ואין לי ספק שיש לאמונה של הנזירים בצ'י חלק ביכולת שלהם להביא את עצמם לשליטה עצמית כזו, גם אם אין דבר כזה צ'י כלל. |
|
||||
|
||||
נכון, הייתי צריך לחשוב במונחי מתקף. אני מסכים גם עם שאר דבריך. |
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת לרכז את כל המתקף על שטח קטן מאוד? ב. מה מקנה לנזירים את המהירות עליה דיברת? |
|
||||
|
||||
ב. זריזות? כוח מתפרץ? |
|
||||
|
||||
כן אבל מה מקנה להם כוח מתפרץ? אימון, נכון! אבל אייזה כוח האימון מקנה להם שמאפשר את הכוח המתפרץ הזה? |
|
||||
|
||||
כוח ה''אפ''. |
|
||||
|
||||
כושר גופני כולל מספר תכונות. מה שקשור לשרירים זה כוח (מידת הכוח שהשרירים מפעילים כשהם מתכוצים), סיבולת שריר (היכולת של השריר לעמוד במאמץ מתמשך), כוח מתפרץ (היכולת של השריר להתכווץ במהירות), גמישות (היכולת של השרירים להימתח) וזריזות (היכולת לבצע תנועות מהירות). מעבר לזה יש גם קורדינציה, שיווי משקל וסיבולת לב ריאה שאינם קשורים ישירות לשרירים אלא ליכולת תיפקוד של הגוף כמערכת (סליחה אם שכחתי משהו). כל אחד מהאלמנטים הללו ניתן לשיפור ע''י אימון מתאים, רץ למרחקים ארוכים יפתח בעיקר את הסיבולת, מי שמתאמן בחדר כושר מפתח בעיקר את הכוח וסיבולת השריר אבל לא את הזריזות הקורדינציה. מעבר לזה, אימון בחדר כושר עלול לפגוע בגמישות. עוצמה של אגרוף תלויה בעיקר בכוח המתפרץ שהוא תכונה של השריר ובטכניקה (קורדינציה, תנועה של כל הגוף בתיאום עם האגרוף). |
|
||||
|
||||
קח סיכה, ודקור בעזרתה את העין שלך. עכשיו הבנת מה פירוש להפעיל כוח על שטח קטן ולקבל לחץ גדול. |
|
||||
|
||||
יופי, נתת לי תירוץ לדחוף כאן ספקולציה ישנה שלי: כמו שאמרת, אם מפעילים את אותו כוח על שטח רחב, הנזק(או התועלת) פחות מהמצב כאשר הכוח מרוכז. עכשיו בואו נחשוב מטעני קונוס: על ידי פיסול נכון של חומר הנפץ, אפשר לארגן את כוח הפיצוץ כך שיהיה מרוכז לכיוון אחד, ובכך לשפר את יעילות החדירה של הפגז. אותו עיקרון של הסיכה בעיין. ומכאן, נפנה במעבר טבעי ביותר למאיצי חלקיקים: בונים מינהרות עמקיות מתחת לאדמה ומשקיעי מיליוני דולרים כדי להאיץ פרוטונים ושאר מרעין בישין לארגיות גבוהות, והכל בשם המדע הטהור. אנרגיות *גבוהות* אמרתי? סליחה, אבל הפרוטון האנרגטי ביותר במאיצים הללו הוא פחות אנרגטי מהתעטשות של פרעוש ( אל תתפסו אותי במילה כאן, אף פעם לא מדדתי את עוצמת העיטוש של פרעושים). אז מה הקטע? ריכוז האנרגיה כמובן. השאלה היא האם אפשר איך שהוא לתעל אנרגיה ממערכות מאקרוסקופיות, כמו פטיש, כך שירוכז כולו בפרוטון אחד. אני לא יודע איך לעשות דבר כזה, אבל היום, עם כל הטכנולוגיות ה"נאנו" למיניהם, היה נחמד עם מישהו היה יכול לבנות רוגטקה לחלקיקים תת אטומיים וכך לבנות מאיצי כיס. |
|
||||
|
||||
ובאותו מחיר מקבלים גם היתוך קר, לא? |
|
||||
|
||||
למעשה, גם ביקוע מתבסס על עיקרון דומה: אחד מהתיכנונים הראשונים של פצצות אטום היה לירות כדור אורניום לתוך כדור גדול יותר. השינוי הפתאומי של הנפח בעקבות גל ההלם הספיק כדי להתחיל תגובת שרשרת. עד היום המומחים הגדולים ביותר למטענים מכוונים יושבים בלוס אלאמוס. עכש"י, זאת גם הסיבה שמחשבי העל הם מסווגים: כדי שלא יוכלו לחשב את המבנה של מעטפת חומרי הנפץ(הקונבנציונליים) סביב הפצצה. |
|
||||
|
||||
הייתי שמח אם מישהו באמת יכול לתת תשובה מדויקת. לעניין מכת האגרוף של הנזיר או לוחם הקאראטה. מה קובע את העוצמה של המכה: כוח= מסה כפול תאוצה או תנע = מסה כפול מהירות. |
|
||||
|
||||
אין לי מושג איך השאלה הזאת קשורה לדיון (מלפני עשר שנים), אבל מאחר והמשוואה הראשונה שלך היא נגזרת (לפי הזמן) של השנייה, אז שתיהן הן בעצם אותה משוואה,והן אחראיות יחדיו לאותן תופעות בדיוק. |
|
||||
|
||||
לא יודע לה התכוון השואל מהיום, אבל אילו הסתכלת בתגובות סמוכות לשאלתו דווקא יש שני מאפיינים שונים לכוח ולתנע בהקשר לפגיעה: כוח חזק יותר מגדיל את _החדירות_ של הפגיעה ואילו תנע חזק יותר מגדיל את "כמות ההרס" (כמות הרס גדולה באיזור "לא כל כך חשוב" יכולה להיות פחותה בשפעתה מכמות הרס קטנה באזור "קריטי"). |
|
||||
|
||||
*צ"ל תנע גדול (לא: תנע חזק). |
|
||||
|
||||
איפה יש פה תאוצה ? |
|
||||
|
||||
ההסבר שאתה מספק לכך שיש אנשים שיכולים להטביע הוא שטחי וסתמי! למה אתה חושב שיש להם את הכח הפיזי הזה? זה כי הם הצליחו לשלוט על אנרגיות ה-"אי" במרידצ'נים שלהם - זה כמו צ'י, אבל במקום 7.8 תכייל את הסקלה ל-7.5. |
|
||||
|
||||
הא הא הא... זה חיקוי שלי? אני יסביר לך למה ההסבר הזה לא סתמי, וההסבר של הפיזיקאי מביטסבורג כן. הוא מסביר בשלב קדימה מה מאפשר טכנית לתרגילים שהם מבצעים, להתבצע, וגם שמה שמאפשר להם לבצע אותו זה האימונים המפרכים שהם עוברים אך הוא לא מסביר אייזה כוח פיזי האימונים שלהם מקנים להם אם לא שרירים. בהסבר שלי של הכדורסלנים המטביעים, אני *לא מסביר* טכנית כי הסיבה שהם מטביעים (עם יד אחת לדוגמא) זה כי היד שלהם מספיק גדולה כדי לעטוף כ-חמישית מהכדור ולאחוז בו ומשום שפרק כף היד עובר את הטבעת, הם רק צריכים עם כף ידם תנועת שבירה (כ-90 מעלות לאמה), וגם האימונים שלהם מאפשרים להם להגיע לכזה גובה. זה היה ההסבר כהיקש להסברו של הפיזיקאי(התעסקתי בצעד קדימה, אייך הכדורסלנים מטביעים ולא מה מאפשר להם להטביע-הקפיצה הגבוהה). למה התשובה שלי לא הייתה סתמית כמו שאמרת(שיטחית-היא בהחלט הייתה)? כי אני (שלא כמו הפיזיקאי) כן הסברתי אייזה כוח מקנים האימונים של הכדורסלנים אשר מאפשר להם להטביע-שרירי רגליים (בעיקר תאומים) חזקים, כלומר התשובה נעוצה בשרירים. הוא לא התייחס לזה, וזה מה שמעניין אותי. |
|
||||
|
||||
ההסבר שלך מתעלם לחלוטין מההשפעה האפשרית של האוטוסוגסטיה. לא צריך להיות מיסטיקן כדי להניח שאפשר ללמד את הגוף לגרום להקשיית העור (למשל, אני לא מכיר את המכאניזם הפיזילוגי שרלוונטי לנושא). |
|
||||
|
||||
זה מעניין! מה זה אוטוסוגסטיה? |
|
||||
|
||||
שכנוע עצמי. תיכף אביבה תבוא ותסביר הכל. |
|
||||
|
||||
אני חושב שמה שאוטוסוגסטיה יכולה לעשות זה לגרום לך להתעלם מהכאב ולתפקד בכל זאת. הרי העצבים שלך זועקים ''רצח'' הרבה לפני שאתה באמת מנצל את כל התכונות המכניות של הגוף. ייתכן שהתופעה משחקת כאן תפקיד. |
|
||||
|
||||
זה נשמע מעניין! משהוא יודע אייך/למה זה קורה? |
|
||||
|
||||
בשביל להבין תופעות כאלו (של אנשים בכאב המצליחים להדחיק אותו ולהתעלם ממנו) צריך להבין משהו על מערכת העצבים האנושית. יש שני סוגים של אותות עצביים בגוף - מעוררים ומדכאים (למעשה יש רק מנגנון אחד, שמעורר אפקטורים "שלילים", אבל לא כדאי להכנס לפרטים). לנתיבים של אותות עצביים יש "חוזק", ואם הסיגנל המדכא גדול מהסיגנל המעורר, הסיגנל המעורר לא יגיע לתעודתו. בגדול, עצבי החישה בשולי הגוף עוברים למוח דרך חוט השדרה, ולמוח יש שליטה מסויימת על מה שקורה שם - המוח יכול לדכא חלק מהסיגנלים. דוגמא מפורסמת הוא הרפלקס החמוד הזה שיש לתינוקות צעירים בזרת של הרגל, שעובר להם תוך כמה חודשים מהלידה. איך זה קורה? מה שקורה הוא שהמוח משגר אוטומטית כח מדכא בעוצמה מסויימת, והנתיב של הרפלקס בזרת לא מקבל חיזוקים, כי זה שריד לרפלקס שאנחנו כבר לא צריכים, אז הוא נחלש עם הזמן, והסיגנל המדכא הורג אותו, עד שכבר אי אפשר להפעיל אותו יותר. (אם לא הייתי ברור מספיק, אז אפשר לתאר נתיב של רפלקס כ:עצב חישה מקבל גירוי => שולח אות מעורר לחוט השדרה => חוט השדרה מעורר עצב שרירי לבצע פעולה. המוח יכול לדכא את חוט השדרה מלעורר את עצב השריר) עד כאן ידע, מכאן ספוקלציה. באופן דומה, למידע החושי יש נתיב למוח - זה חם, אולי כדאי להתרחק? (דוגמא רעה, בריחה מחום היא רפלקסיבית, אבל ברור למה הכוונה). אם המוח מדכא את המידע החושי הזה, אז הוא לא מגיע למוח, לא נרשם כאב, ואתה יכול להמשיך לבצע את הפעולה (היד נכוות, אבל אתה ממשיך להחזיק במוט הלוהט שבולט מההינדנברג למרות זאת, כדי לא ליפול). ייתכן גם שהדיכוי הזה נעשה ברמה גבוהה יותר, במוח עצמו, אבל אני לא יודע. כך, אני מנחש, מתבטאת אוטוסוגסטיה ברמה העצבית. |
|
||||
|
||||
יכול מאוד להיות שהנזירים לומדים לדכא בעזרת המוח את המידע החושי וכך הם לא חשים בכאב. כלומר המוח מדכא את סינגל הכאב? מעניין. מאיפה הידע הזה? |
|
||||
|
||||
שוב, אני לא יודע אם ככה עובדת אוטוסוגסטיה, אני רק יכול לנחש שכמו שהמוח יכול לדכא רפלקסים, הוא יכול גם לדכא מידע חושי, אם עוברים ומחזקים את הנתיב של הדיכוי פעמים רבות - מה שנראה לי קורה אצלהם. במיוחד תומכת בכך העובדה שהם מתחילים עם ילדים בגיל צעיר. על רפלקסים ספציפית אני למדתי בקורס ''בקרה של מערכות פיזיולוגיות'' אצל ד''ר אמיר קרניאל בטכניון. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאוטוסוגסטיה יכולה לעשות הרבה יותר מאשר לגרום לך להתעלם מכאב. אפשר ללמוד, בלי הרבה קשיים, לחמם חלקים בגוף, להעלות או להוריד את פעימות הלב ולחץ-הדם וכולי. אפשר, במגבלות מסוימות, להשתמש בשיטות כמו היפנוזה או ביו-פידבק גם כנגד מחלות ''אמיתיות''. אי-אפשר לשלול את האפשרות שאחרי אימון יום-יומי, במשך שנים, אפשר לשלוט בפונקציות נוספות של הגוף, כולל מערכות לא-רצוניות. |
|
||||
|
||||
עוד פרט שעורר בי גיחוך ושחכתי להתייחס אליו זה שאומנם התייחסת לעור האלסטי אך לא העלתה בדעתך את כל הקשור באיברים העדינים הפנימיים שבצוואר והלחץ הלא קטן שמופעל ע"י החנית אשר לא "פוגע" רק בעור אלא גם באיברים הפנימיים שבצוואר. או שאני טועה והצוואר זה עור ואוויר? |
|
||||
|
||||
הי, אם אנשים מצליחים לבלוע חרבות, כנראה שיש מספיק מקום. |
|
||||
|
||||
זאת התשובה שלך? תהייה רציני. ובכל זאת, האם אתה מסכים איתי שהאיזור כזה רגיש שאם אני רק ידחוף אצבע אחת לשם זה כבר כואב? אתה באמת חושב שהרגישות נובעת מהכאב בעור? הרי אם אני ילחץ לך על העור באיזור אחר בגוף באותה עוצמה סביר להניח שבקושי תרגיש אתה זה. משמע, הרגישות לא נובעת מהעור שבגרון אלא מהאיזורים הקריטים שממוקמים שם כמו כלי בנשימה למשל. |
|
||||
|
||||
אני מאד רציני - אם לא שמת לב, אתה בולע את האוכל דרך הגרון, יש שם מקום גם לראש של חנית. אמת, להחדיר את החנית מהכיוון הלא סטנדרטי זה בטח לא כיף, אבל אם אחרי אימון ותרגול אנשים מצליחים לבלוע חרב, או אפילו נורת חשמל, כנראה שבעייה מכנית עקרונית אין. |
|
||||
|
||||
רגע, שאני אבין - החנית נמצאת בתוך הפה של הנזיר כשהוא דוחף את המכונית? כי עד עכשיו אני דמיינתי לעצמי שהחנית מונחת על הגרון מבחוץ. אם היא בפנים אז החנית בכלל לא צריכה ללחוץ על כלום - שרירי הוושט יכולים פשוט ללפות אותה, והחוד שלה לא יגע בשום דבר. |
|
||||
|
||||
מה פתאום דובי, הנחתה נכון החנית מונחת על הגרון מבחוץ, מתחת לגורגרת. |
|
||||
|
||||
אל''ר, אבל הצוואר הוא דווקא מכניזם פשוט למדי, ואין בו שום איברים רגישים, מלבד מיתרי הקול, שאותם ניתן להתאמן לפתוח ולסגור (טוב, ואולי גם הענבל.) תחושת הכאב שאתה מרגיש כשאתה דוחף אצבע לגרון היא כנראה תוצאה של רפלקס ההקאה, שנועד לדאוג שלא ייכנסו לך גופים זרים לתוך הריאות והקיבה. גם על הרפלקס הזה ניתן להתגבר בעזרת אימונים. כתוצאה מלחיצה על הגרון, הכאב שאתה חש הוא כנראה כתוצאה מלחיצה על עמוד השדרה, אשר נמצא מאחורי קנה הנשימה והוושט. |
|
||||
|
||||
עשיתי הרגע ניסוי מול המחשב. הקשיתי את שרירי הגרון שלי, ותקעתי אצבע אחת חזק ככל האפשר פחות או יותר בנקודת החיבור שבין הסנטר לגרון. לא היה כיף גדול, אני יכול לספר לך, אבל זה גם לא חנק אותי. בכלל לא הרגשתי השפעה על קנה הנשימה שלי. כלומר, זה היה לא שונה באופן מהותי מלדחוף אצבע נורא חזק על כל שריר אחר בגוף. לא יודע איפה בדיוק הם תוקעים את החנית, אבל אם זה אפילו קצת דומה למה שאני עשיתי, אז נראה לי די קל, אחרי (לא מעט) אימונים, להקשיח את האזור הזה מספיק כדי שניתן יהיה להפעיל איתו לא מעט כוח. |
|
||||
|
||||
מה באמת עשית את זה? איזה מצחיק אתה. שני דברים: *הנקודה היא מתחת לגורגרת. *אם אתה כבר בקטע של הניסויים אני מבקש ממך לקחת משקל ולנסות(מבלי להפעיל את משקל הגוף) ללחוץ עם קצה האצבע על המשקל. לאחר מכן תכתוב לי מה כוח האצבע שלך. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |